קאפקייקס זיקוקים

יש רעיונות שהם פשוט טובים מדי כדי לוותר עליהם.

למשל.. למשל קינוח עם מוטיב זיקוקי לכבוד יום העצמאות.

לא משנה אם אין לכם מה לעשות עם הקינוח, ואתם נאלצים לקחת אותו להורים..

ואת השאריות לעבודה (כי אמא לא רוצה שזה יישאר בבית)…

ואת השאריות של השאריות להחזיר הביתה (כי האנשים שעובדים אתכם הם סוג של בדיחה ולא מסוגלים להתמודד עם שאריות)….

ובסוף אתם מוצאים את עצמכם יושבים בבית, שלושה ימים אחרי שהכנתם את מה שזה לא יהיה, אוכלים את השאריות של השאריות…..

 

 

ומבינים שאת השאריות של השאריות של השאריות תאלצו לאכול מחר. או מחרתיים.

 

הממ.

 

נקווה שקצפת בת שבוע היא לא דבר רעיל.

 

לא משנה גם אם כל אפקט הזיקוקים הולך לאיבוד בערך חצי שעה אחרי שהקינוח שלכם מוכן, כי.. ובכן, כי לסוכריות קופצות יש נטיה להפסיק לקפוץ מהר מאד.

 

עדיין.

 

אם יש לכם רעיון מספיק טוב, אל תוותרו עליו.

 

לא תמיד זה יצליח.

 

למשל.

 

יכול להיות שבשנה מסוימת תנסו להכין פלאפל מתוק ותיכשלו בצורה אומללה.

 

 

ייתכן ששנה לאחר מכן תרצו להכין לכבוד יום העצמאות עוגיות זיקוקים שאחרי שתסיימו איתן, ייראו כמו יצירת אמנות שאפילו האחיינים הקטנים שלכם היו מתביישים לחזור איתה מהגן.

 

אבל בסופו של דבר.

בסופו של דבר תגיע השנה בה תחשבו על קאפקייקס זיקוקים.

 

 

בשנה הזו אתם תבינו שזה הזמן לנצל את כל שקיות הסוכריות הקופצות שיש לכם בבית (ויש לכם. אל תשאלו למה, יש לכם הרבה).

 

אתם תמצאו מנז’טים כחולים-לבנים אי שם בארון, קבורים בין שלל הטרות הנייר (אני לא עילגת, פשוט.. כנסו כנסו) שלכם.

 

 

אתם תגלו גם שיש לכם כמות נאה מאד של סוכריות עוגה כחולות ולבנות. כן, ספציפית כחולות ולבנות, לא מעורבבות עם שאר הצבעים. יש לכם גם קופסא שלמה של צהובות, אבל זה לא עוזר לנו עכשיו, אז תתרכזו.

 

ולבסוף, אחרי שתחליטו סופית להכין קאפקייקס וניל לבנים עם סוכריות כחולות-לבנות בבלילה, בתוך מנז’טים כחולים-לבנים, ממולאים בסוכריות קופצות המשולות לזיקוקים…

 

אחרי כל זה, אתם תחליטו שקצפת לבנה זה לא מספיק טוב, אז תשלפו מהארון צבע מאכל בשני גוונים של כחול, ותצבעו קצת את הקצפת שלכם, כך שהיא תהיה כחולה-לבנה-תכלת.

 

ואז תבינו שאולי לקחתם את זה קצת רחוק מדי, וזה קצת נראה כאילו יום העצמאות הקיא על עצמו.

 

לכן תעשו את הדבר ההגיוני היחיד, ותפזרו קצת סוכריות קופצות גם מלמעלה.

 

למה?

 

כי אתם יכולים.

 

וכי יש רעיונות פשוט טובים מדי כדי לוותר עליהם.

 

כאילו.. קאפקייקס זיקוקים בצבעי הדגל, למען השם. אין יותר יום עצמאות מזה.

 

וטוב שכך.

 

לא, באמת.

 

בנימין זאב הרצל היה ככל הנראה ממלמל, למראה העוגות הקטנה האלה, “bitch please. זה ציוני לי מדי”.

 

זאת אומרת, אני לא חושבת שבנג’י הרצל היה מקלל ככה, אבל אתם יודעים. רוח הדברים וזה.

 

אז כן.

 

יום עצמאות שמח, ביצ’ז.

 

(אם להרצל מותר, גם לי מותר)

 

(ושתדעו שאני הכי מתאפקת בעולם לא לומר עכשיו “אם תרצו, אין זו עוגה. דא”)

 

(הכי מתאפקת)

***

מקור המתכון: הקאפקייקס עצמם הם חצי כמות של עוגת הווניל הנהדרת שאני מכינה תמיד, עם המרות למשקל וכמות מעט קטנה יותר של קמח וסוכר. סתם כדי לעגל.. אה, ויותר אבקת אפיה, כדי שהקאפקייקס יתפחו ויהיו מהממים.

כמות: לי יצאו שנים עשר מידי קאפקייקס (בין מיני למקסי, מה לא ברור?) – כל אחד שקל 50-55 ג’. הכנתי את הקאפקייקס שלי במנז’טים שעומדים בפני עצמם, אבל לא הגדולים. מצד שני, הם כן גדולים יותר ממיני מנז’טים, לכן: מידי.

מצרכים:

100 ג’ חמאה רכה

150 ג’ (3/4 כוס) סוכר לבן

2 ביצים גדולות

120 ג’ (1/2 כוס) חלב

1 כפית תמצית וניל

190 ג’ (1 כוס + 5 כפות) קמח לבן —> כן, לזה אני קוראת “לעגל” כמויות

6 ג’ (2 כפיות) אבקת אפיה

2 ג’ (קורט) מלח

4 כפות סוכריות עוגה לבנות + כחולות (אני השתמשתי בשתיים ושתיים, כמובן שאפשר פחות/יותר/לפי העין)

250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה

25 ג’ (2 כפות) סוכר לבן

15 ג’ (3 סוכריות של 5 ג’) סוכריות קופצות

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומניחים שנים עשר מידי-מנז’טים על רשת או תבנית גדולה.

2. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים למשך שלוש-חמש דקות על מהירות בינונית, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.

3. מוסיפים ביצה אחת, מערבבים היטב למשך כדקה, עד להיטמעות, ולאחר מכן חוזרים על שלב זה גם עם הביצה השניה.

4. מערבבים חלב ותמצית וניל בקערה או כוס.

5. מערבבים קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה אחרת.

6. מוסיפים חומרים רטובים ויבשים לקערה לסירוגין, תוך כדי ערבוב: מפעילים את המיקסר על מהירות איטית, ותוך כדי מוסיפים שליש מכמות הקמח, חצי חלב, שליש קמח, שאר החלב ושאר הקמח. בין הוספה להוספה מערבבים עד להיטמעות חלקית.

7. כאשר מתקבלת בלילה אחידה שבא לכם לקפוץ ראש לתוכה, מקפלים פנימה עם לקקן סוכריות עוגה (אפשר גם עם הפעלה קצרה ואיטית של המיקסר).

8. מחלקים את הבלילה בין המנז’טים. אופים 20-22 דקות (לא להשוויץ או משהו, אבל אני אפיתי 21 דקות), עד שהקאפקייקס מתייצבים, תופחים, משחימים קלות והכי חשוב — קיסם הננעץ במרכז כל עוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים עליו.

9. מצננים את הקאפקייקס לגמרי.

10. מחוררים כל קאפקייקס בעזרת חותכן קטן, כף פריזיאן, כל דבר שיעזור לכם להוציא את חלקה העליון של העוגה ואז להחזיר.

11. מניחים מעט סוכריות קופצות בתוך כל קאפקייקס מחורר וסוגרים בחזרה, על מנת להחביא את הסוכריות.

12. להכנת הקצפת: מניחים שמנת וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה – מתחילים במהירות נמוכה ומעלים בהדרגה עד למהירות מקסימלית. שימו לב לא לשבור את הקצפת, אך חשוב לוודא גם שהיא כן יציבה מספיק לזילוף. בעקרון, אתם אמורים להיות מסוגלים להפוך את הקערה על הראש (או על פיה, כמו הביטוי?) מבלי שהקצפת תחליק. אבל אל תנסו את זה! אם כל הקצפת שלכם נופלת על הרצפה, אל תאשימו אותי בבקשה!

13. מניחים צנתר כלשהו – חלק, משונן, תלוי בכם – בתוך שק זילוף וגוזרים את הקצה. בעזרת קיסם או מכחול דק מניחים מעט צבע מאכל כחול מסביב לשק. ממש בקטנה, כמה נגיעות פה וגם, זה כבר יתן לכם מראש משויש לקצפת, אל דאגה.

14. מעבירים את הקצפת לשק הזילוף. מזלפים תלולית קצפת על כל קאפקייק (אמורה להיות לכם כמות יפה של קצפת לכל קאפקייק). שימו לב: יכול להיות שבהתחלה תצא לכם רק קצפת לבנה, אז נסו לזלף לתוך קערה או משהו, לא ישירות על הקאפקייק. אלא אם לא אכפת לכם שיהיה לכם קאפקייק משעמם עם קצפת לבנה פשוטה, או אפילו שניים.. רעי לב, למה שתעשו את זה לקאפקייקס שלכם?!

15. אם רוצים (ורוצים!), מפזרים מעט סוכריות קופצות מעל הקצפת שעל כל קאפקייק. שומרים במקרר, כי יש מאתיים מעלות בחוץ כרגע.

הערות/תוספות/שדרוגים:

 

אוקיי, אז למי עוד יש עכשיו את השיר “זיקוקים” (השמיים שלה זקוקייייייייייייייים) בראש?