לפעמים כל הכוכבים מתיישרים בשמיים, ומצליח לי על הפעם הראשונה.
איזו הצהרה דרמטית, אה?
אני אסביר.
לפני החג, התרוצצו לי כל מיני רעיונות בראש, חלקם תפוחיים. לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה להכין, אבל ידעתי שאני צריכה להצטייד בשפע תפוחים, אז אסף נשלח לקניות עם הוראה (סתם, בקשה) (סתם, הוראה) (בקשה מורה?) לקנות לי עשרה תפוחים, פלוס מינוס.
לא ידעתי מה אעשה איתם, אבל ליתר בטחון.
בסופו של דבר, הכנתי את העוגה הזו לבלוג ולחג, והיא היתה מושלמת (הכנתם אותה? הכנתם? הכנתם?), אבל היא הצריכה שני תפוחים בלבד – כלומר, שניים לצילומים ושניים לחג. אבל עדיין נשארו לי מלא תפוחים.
אה רגע, לא מדויק.
בזמן ההכנה של החג, קילפתי תפוח אחר תפוח, רק כדי לגלות שמשהו לא טוב קרה לחלקם. לא יודעת מה בדיוק, אבל זה לא נראה לי ראוי לאכילה. כלומר, בהנחה שלא רציתי שראש השנה תשע”ח ייזכר בתור החג הזה שמור הרעילה את כל המשפחה.
(אבל אין ספק שזו היתה ארוחה שאף אחד לא היה שוכח)
בכל אופן.
מספר תפוחים, לצערי, נזרקו לפח. שניים שימשו אותי לעוגת הצילומים, שניים לעוגת החג, אך עדיין נשארו כמה, או כך חשבתי.
מתישהו בשבוע שעבר, כבר הבנתי שלא אזדקק לכל התפוחים שלי, וידעתי שאסף יכעס מאד – בצדק – אם סתם אתן להם להירקב במקרר*, אז התחלתי לחשוב מה אוכל להכין איתם. ואז קפץ לי לראש הרעיון לסקונס תפוחים.
*בדיעבד זה מה שאכן קרה, מסתבר, אבל הכוונות שלי היו טובות, אז זו לא אשמתי, ואסף לא יכל לכעוס. הא!
במקרה, בערך באותו הזמן נתקלתי במתכון לסקונס תפוחים. הכוכבים, אם כן, החלו להתיישר.
ואז הגיע יום שבת, פתחתי את המקרר, וגיליתי שאחרי תקרית הזריקה-לפח-הגדולה של ראש השנה, נותר לי תפוח אחד בלבד.
בכי מטאפורי, הכוכבים מתחילים להתעקם, אבל הייייייי מה זה שם בשקית, אגסים? והם אשכרה החלו להתרכך אבל עדיין לא נרקבו?
הכוכבים חזרו להתיישר, התרגשויות.
מפה הכל כבר הלך די חלק —
יונתן החליט להיות ילד טוב ורגוע. זאת אומרת, יש מצב שהוא בכה מלא, אני לא באמת זוכרת.. המח שלי נכנס למוד “היי, שבת בבוקר עכשיו, זו המשמרת של אסף, אני הולכת לאפות, ווהו!”. אבל לצורך העניין, הוא היה ילד טוב ורגוע. ומאד, מאד חמוד. אבל זה לא קשור עכשיו.
(הערת ביניים: הוא הולך ומחמיד, אני כבר מתחילה לדאוג מההחמדה במצבו)
חתכתי תפוח לקוביות. הוספתי גם אגס לחגיגה. ברגע של תעוזה, החלטתי לזרוק פנימה אגוזי לוז.
הכנתי את הבצק הקל בעולם, הקפאתי, אפיתי, התעלפתי מהריח. התעלפתי מהטעם. התעלפתי מהמחשבה על כמה אני הולכת לעלות במשקל אחרי שאסיים לאכול את כל הסקונס האלה לבדי.
(אסף, יש מצב שתטעם מהסקונס? יש בפנים פירות ואגוזים. אסף? א.. אסף? לאן הלכת?)
התמונות יצאו מחרידות, כמובן. אבל זה מובן מאליו.
והתבאסתי מזה שהכנתי רק חצי כמות מהמתכון. זאת אומרת, שמחתי כי זה היה הדבר הבוגר והנכון לעשות, אבל התבאסתי כי זה היה הדבר הפחות טעים לעשות.
אבל חוץ משני הדברים האלה, הכוכבים לחלוטין התיישרו:
ילד רגוע, שילוב היסטרי של פירות ואגוזים (גם העצלות שלי השתלמה, יצא טוב אפילו שלא קילפתי את הפירות והשארתי את הקליפה גם על האגוזים), וסקונס סתוויים מעולים.
סקונס שיכולים להיות ארוחת בוקר מושלמת באחד מימי החג או סופי השבוע הקרובים. מתכננים לצאת לפיקניק? הכינו סקונס, קחו אתכם, והרשימו את כולם!!
סקונס שיכולים לעזור לכם לשבור את הצום של כיפור (או לעזור לכם לא לצום בכיפור, אם זה הכיוון שלכם).
סקונס שתכלס, עם כדור גלידת וניל, אפילו יכולים להיות קינוח לארוחת חג כזו או אחרת.
סקונס ש… ש…
סקונס שעם קצת מאמץ, יכולים להביא שלום עולמי.
הלכתי רחוק מדי?
הלכתי רחוק מדי.
***
סקונס אגס, תפוח ואגוזי לוז
מקור המתכון: המתכון הזה היווה את הבסיס לבצק שלי ולרעיון של סקונס תפוחים, אבל שיניתי דברים בהתאם לגחמות שלי.
כמות: 8 סקונס בגודל.. בינוני כזה?
מצרכים:
1 תפוח גרני סמית’ (או כל תפוח שבא לכם, גרני סמית’ פשוט הולך טוב באפיה)
1 אגס
25 ג’ (2 כפות) סוכר חום דמררה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
75 ג’ (1/2 כוס) אגוזי לוז
210 ג’ (1/2 1 כוסות) קמח לבן
1/2 כף אבקת אפיה
1/2 כפית קינמון טחון
1/2 כפית מלח
50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן
185 מ”ל (כ-3/4 כוס) שמנת מתוקה
אופן ההכנה:
1. חותכים את התפוח והאגס לקוביות בגודל 1-2 ס”מ. מניחים בקערה קטנה.
2. מוסיפים סוכר חום ווניל. מערבבים היטב ומניחים בצד.
3. קוצצים גס את האגוזים ומניחים בצד.
4. בקערה בינונית, מניחים קמח, אבקת אפיה, קינמון, מלח וסוכר. מערבבים היטב.
5. מוסיפים שמנת מתוקה ומערבבים כמעט עד לקבלת בצק אחיד.
6. מוסיפים פירות ואגוזים. מערבבים עד לקבלת בצק אחיד אך “גס”, עם פיזור אחיד של התוספות. באופן אישי, לדעתי הכי נוח לעבוד עם הידיים בשלב הזה.
7. מעבירים את הבצק לנייר אפיה. מעבדים לדיסק עגול ודי עבה, בקוטר של 20 ס”מ, פחות או יותר (אבל ממש לא צריך למדוד או לדייק). מחלקים את הבצק לשמונה משולשים, ומעבירים למקפיא למשך עשר דקות.
8. בינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות.
9. מניחים את משולשי הבצק על תבנית גדולה. מניחים בתנור ואופים למשך 15-20 דקות, עד שהסקונס מתייצבים ומזהיבים. תכלס, הריח כבר ינחה אתכם 😉 השמנה נעימה!
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אפשר להשתמש רק באגסים או רק בתפוחים, אם מעדיפים.
- על האגוזים אפשר לוותר לגמרי (אבל אל תעשו את זה, הם מוסיפים עוד מרקם נגיס וכיפי למאפה!), או להחליף בכל אגוז אחר. אני פשוט חשבתי שאגוזי הלוז עובדים מעולה עם הפירות האלה.
- אני לא קילפתי את הפירות שלי, והשתמשתי גם באגוזי לוז עם קליפה. אם אתם לא מתחברים, כמובן שאפשר לקלף את הפירות וגם את האגוזים. אתם לא באמת צריכים את האישור שלי.
- לא ניסיתי, אבל מאמינה שאפשר להשתמש בסוכר חום דמררה במקום הסוכר הלבן.
- תפוחים וקינמון (וגם אגסים וקינמון) הולכים יחד כמו שוקולד וחמאת בוטנים, אבל אם משום מה יש לכם משהו נגד קינמון (**מגלגלת עיניים לעברכם**), אפשר להשמיט אותו מהמתכון.
- אפשר (רצוי?) להכפיל כמויות — מחלקים את הבצק לשניים, יוצרים עיגול בצק בשתי תבניות נפרדות, מחלקים כל עיגול לשמונה, וממשיכים כרגיל. אפשר לאפות את שתי התבניות ביחד, אבל כדאי להחליף ביניהן לאחר כשמונה-עשר דקות אפיה.
איזה כיף זה כשהכוכבים מתיישרים, נכון? עכשיו רק חסר שיכולות הצילום שלי יתיישרו, והכל יהיה טוב בעולם. השטאג פרופורציות.
7 תגובות
את סופרוומן!!! וזה נראה מושלם ♥
חצי כוס קמח? מה?
אני מניחה שהכוונה היא לכוס וחצי (כוס קמח=140 גרם).
אפשר לאפות באינגלייש קייק ?
נטלי – את בעצמך!
אפרת + אנונימי/ת – אכן, כוס וחצי. התפספס לי שם 1, זו היתה שגיאת הקלדה. תודה על תשומת הלב!
אנונימי/ת #2 – אני לא ממש בטוחה איך זה יצא באינגליש קייק, מהמתכון מתקבל בצק כבד יחסית שמתאים יותר למאפים אישיים מאשר לעוגה, אבל אם תרצה/תרצי לנסות ולספר לי איך יצא, אשמח לשמוע 🙂
האם הבצק מספיק נוח לעבודה כדי לקרוץ או לכדרר ממנו סקונס עגולים במקום דיסק? אני יודעת שהצורה לא משפיעה על הטעם, אבל יש לי העדפה לא רציונלית לסקונס עגולים על פני משולשים (רציתי לכתוב בריטיים על פני אמריקאים, אבל אני לא באמת בטוחה שיש קשר בין הצורה למיקום הגיאוגרפי).
הבצק קצת דביק, אבל אני מאמינה שאפשר – אולי עם ידיים מקומחות קלות – ליצור ממנו סקונס עגולים. אולי את יכולה אפילו להשתמש בכף גלידה קפיצית גדולה, זה אמור להיות יחסית נוח.