שוקטים עם זעתר

מאז עברה, כאמור, כמעט שנה.

והשוקטים.. הורסים. באמת. שוקטים זה תמיד טעים. שוקטים עם זעתר זה טעים.. עם זעתר.

זה הגיוני?

קיצור.

הקרואסונים. הסיבה לשמה התכנסנו. בואו נדבר עליהם.

במהלך היום, לאחר כל כך הרבה מתכונים, הגענו לסוף של הסוף של הזעתר בבית של נטלי. אז החבר הנהדר שלה – שתפקד גם על תקן הבריסטה האישי שלי והכין לי שתי כוסות קפה נהדרות.. תודה, נמרוד! – נשלח למכולת להביא זעתר.

הוא חזר עם קופסא שכתוב עליה “זעתר” אבל עד היום לא לגמרי ברור לנו מה היה שם בפנים.

זה היה.. משונה. מוזעתר.. זוועתר.. הדבר הזה קיבל שמות רבים, שונים ומשונים, כולם בלתי מחמיאים בעליל.

מבחינת המראה, הקרואסונים שלנו יצאו סבירים. בערך. טוב, לא כולם.. האמת היא שכמעט כולם נראו טוב מזווית מסוימת, אבל מעוותים ומקומטים מזווית אחרת. לכל אחד היתה הזווית הטובה שלו (כמו לאנשים, לא? זה הרי ידוע שלכל אדם יש צד טוב וצד פחות טוב). חוץ מאחד, שהיה יפה כמעט מכל הכיוונים. הוא היה הדוגמן שלנו.

למרבה הצער, התוכן שלהם לא פיצה על המראה ה… מיוחד, ולא הצדיק אותו.

טעמנו אחד. הוא הרגיש לנו מוזר. לא היינו בטוחים מה אנחנו חושבים.

אז אכלנו עוד אחד. הטעם החמצמץ והבלתי נעים שהשאיר לנו בפה הקרואסון הראשון רק התעצם, אבל עדיין.. לא רצינו להאמין שזה קורה לנו. וכן רצינו להאמין שזה טעם נרכש.

אז טעמנו שלישי. ורביעי. בסך הכל אכלנו.. חמישה? שישה? לא זוכרת, כנראה שבקופסא מהמכולת ערבבו חצי כמות זעתר עם חצי כמות סמי הזיה, מכאן נובע אובדן הזכרון שלי.

קיצור. בסוף נאלצנו להודות בתבוסה. זה היה… לא נעים. לא נעים בכלל.

הדבר היחיד שרכשנו היתה בחילה קשה.

איזה מזל שהכנו שלושה מתכונים נוספים!

אצל גיל תמצאו פופקורן מתובל עם שום וזעתר.
אצל נטלי – פיתות עם זעתר.
ואני מיד אספר לכם על שוקטים שווים. עם זעתר, דא.

חוץ מזה, זה היה יום ממש כיפי – חרף העובדה שהגעתי חצי חולה ולמרות הביקורת שהחתולים של נטלי העבירו עלי כל היום. בסיומו נטלי שלחה את גיל ואותי הביתה עם דוגי באגז, אפילו שניסינו להתחמק.. והבטחנו האחד לשניה לשלישית (לאחד. כי זה היה מעגלי) שננסה את כוחנו שוב בקרואסונים עם זעתר.

אולי בפעם הבאה אפילו נשקול להשתמש בזעתר אכיל, ולא בזוועה חמצמצה עם אופציה לרעילה.

שוקטים עם זעתר
מקור המתכון: התחלנו מהמתכון של נטלי לשוקטים, ושינו אותו לא מעט כדי להפוך את השוקטים שלנו למלוחים וזעתריים.

כמות: כחמישים שוקטים

מצרכים:
250 ג’ מים
3/4 כפית מלח
20 ג’ דבש
100 ג’ שמן זית
140 ג’ קמח לבן
1 כפית זעתר
3-4 ביצים גדולות, טרופות

לקישוט
ביצה טרופה
זעתר
מלח גס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-190 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. מניחים מים, מלח, דבש ושמן זית בסיר. מבשלים עד לרתיחה.
3. מסירים מהאש, מוסיפים קמח וזעתר וממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת בצק אחיד וחלק.
4. מעבירים את הבצק לקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומעבדים שתיים-שלוש דקות, עד שהוא מתקרר.
5. מוסיפים ביצים בהדרגה, בשלוש-ארבע פעמים, תוך כדי ערבוב. לאחר כל הוספה ממתינים להיטמעות. ייתכן שלא תזדקקו לכל הביצים – הבצק אמור להתקבל גמיש: מניחים מעט בצק בין שתי אצבעות, לוחצים ומפרידים. אם נוצר שפיץ, הבצק מוכן.
6. מעבירים את הבצק המוכן לשק זילוף עם צנתר חלק. מזלפים בתבנית, תוך שמירה על מרווח בין כל תלולית בצק לזו שלידה, כיוון שהשוקטים תופחים באפיה.
7. מברישים בביצה טרופה ומפזרים למעלה זעתר/מלח/זעתר ומלח.
8. אופים 32-37 דקות: לאחר כ-12 דקות פותחים את דלת התנור (בהתחלה לא פותחים בכלל!) ומשאירים אותה מעט פתוחה על ידי הנחת ידית של כף עץ בין התנור לדלת, ולאחר מכן אופים 20-25 דקות נוספות, עד שהשקוטים שחומים ומושלמים.
9. אוכלים הכל בזמן שיא ולא מתחרטים על זה.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• אם לא השתמשתם בכל ארבע הביצים עבור הבצק, אפשר להשתמש בשאריות לטובת הברשת השוקטים.
• שמתם לב שהשוקטים האלה פרווה? התרגשויות!
• אני מאד מקווה שמתישהו בעתיד הלא רחוק אחד מאיתנו יוכל לומר — יש לנו מתכון לקרואסון זעתר עבורכם! stay tuned..