הכנתי מאפינס לאנשים מהעבודה שלי. עדיין לא נתתי להם אותם, כך שאני לא יודעת מה תהיינה התגובות – חיוביות, שליליות, “מור תפסיקי לפטם אותנו, אנחנו עובדים קשה, אין לנו זמן להתעמל כדי לשרוף את כל מה שאת מביאה כל הזמן”.. אבל זה לא באמת משנה כרגע, הפידבק של העולם החיצון.
הייתי חייבת לשתף אתכם.
הייתי חייבת לשתף אתכם עכשיו כי הכתיבה נותנת לי תעסוקה, אז אני לא קצת פחות חושבת על המאפינס ועל איך אני רוצה לאכול את כולם. הייתי חייבת לשתף אתכם עכשיו כי כשאני כותבת, המחשב יושב לי על הברכיים, אז בלתי אפשרי יותר קשה לי לקום אל המאפינס ולאכול את כולם.
אתם מבינים, אלה לא סתם מאפינס. אלו הם ה-(drumroll, please) סופגני-מאפינס.
רגע של שתיקה.
…
…….
ממשיכים.
מצאתי אותם לפני מספר חודשים בבלוג יפה יפה יפה בשם Can You Stay for Dinner. נורא בא לי לדבר על הבלוג הזה, אבל זה לא יקרה היום, לכן נראה לי שלא תהיה ברירה ואאלץ למצוא מתכון נוסף להכין ממנו מתישהו.
בקיצור. בחזרה למאפינס. אנדי, בעלת הבלוג, טוענת כי יש להם טעם של דונאטס.
אנדי צודקת. דונאטס עם המון המון קינמון. בדיוק כמו שאני אוהבת.
העניין הוא שדונאטס זה חו”לי, ועכשיו בדיוק חנוכה (מי בכלל הלך לחפש מתכון במיוחד בשביל החג? בטח לא אני), אז… אז… (נו, לאן התופים מקודם נעלמו?!) סופגני-מאפינס.
הכנתי שנים עשר מאפינס. טעמתי אחד, וגם אותו חלקתי עם ההורים. איזו טעות זו היתה.. פעם אחת בחיי הייתי צריכה להיות אגואיסטית. כי בתכלס אכלתי פחות משליש מאפין, עכשיו נותרו אחד עשר, ואני רוצה לאכול בערך עשרה מתוכם. מה זאת אומרת, למה לא אחד עשר? מה אני נראית לכם, חזיר?
מצד שני, אני רוצה לקחת אותם לעבודה, ונראה לי שיהיה קצת מוזר אם אביא מאפין אחד לכל הצוות שלי. כי בצוות יש יותר מאדם אחד, אז.. אתם מספיק טובים בחשבון כדי להסתדר בלעדיי ולהבין את הבעיה, נכון?
בקיצור, אלו מאפינס. הכיפות שלהם מושלמות. אחרי האפיה טובלים אותם בחמאה מומסת ומגלגלים בסוכר וקינמון. בסופו של התהליך הם קצת נראים והרבה נטעמים כמו סופגניות.
אה, עוד משהו! אני בטוחה בתשעים אחוז שיש לכם בבית את כל מה שצריך עבורם. וההכנה לוקחת בערך רבע שעה. אם אתם עובדים לאט. כמוני.
כל מה שצריך נמצא כאן. מינוס החלב. אבל למי אין חלב בבית?
אתם עוד פה?
א-ו-ק-י-י (הכי גלגלתי עיניים עכשיו. באמת שאני לא מבינה אתכם)…
הבה ננסה שנית.
אחרי שתכינו אותם, לידיים שלכם יהיה ריח של קינמון ולא תרצו להפסיק להסניף אותם. זה בסדר, אל תדאגו – זה לא דבר מוזר לעשות. כל זמן שאין לידכם אנשים, כמובן.
רגע, רגע! מה כולכם רצים למטבח? קחו מתכון קודם.
***
סופגני-מאפינס
מקור המתכון: Can You Stay for Dinner. לשם שינוי הלכתי לפי המתכון ולא שיניתי שום דבר. מי אני?
כמות: שנים עשר מאפינס בגודל בינוני. אני הכנתי בשתי תבניות קצת שונות, באחת קיבלתי מאפינס נמוכים אך יחסית רחבים, ובשניה מאפינס מעט גבוהים יותר אך צרים בתחתית ומתרחבים כלפי מעלה. מבחינת נפח, נראה לי שאין הבדל מהותי.
מצרכים:
1/3 1 כוסות קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/2 כפית קינמון
1/3 כוס שמן קנולה
3/4 כוס סוכר לבן
1 ביצה
3/4 כוס חלב
לציפוי
50 ג’ חמאה מומסת
1/3 כוס סוכר לבן
1 כף קינמון (אם אתם לא מתעלפים על קינמון, השתמשו במעט פחות, כי הוא מאד דומיננטי בציפוי. מצד שני, אם אתם לא מתעלפים על קינמון.. אולי כדאי לעבור מתכון)
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרססים היטב תבנית (או תבניות) שקעים בתרסיס שמן. אני תמיד מרססת ואז עוברת על כל התבנית עם ריבוע של נייר מגבת. אני מאמינה שזה עוזר לשמן את התבנית בצורה יותר אחידה, אבל האמונה הזו לא מבוססת על שום דבר וייתכן שאני הוזה.
2. בקערה בינונית טורפים קמח, אבקת אפיה, מלח, אגוז מוסקט וקינמון.
3. בקערה נפרדת, גדולה יותר, טורפים שמן, סוכר, ביצה וחלב.
4. מוסיפים את החומרים היבשים לרטובים (אפשר בבת אחת) ומערבבים, רק עד לקבלת תערובת אחידה. זה בסדר גם אם עדיין יש גושים קטנים (לא אם יש לכם תערובת משוישת של ביצה וקמח. זה לא טוב) והבלילה לא חלקה לגמרי, זה עדיף על פני ערבוב יתר.
5. מחלקים את התערובת בין שנים עשר השקעים, בעזרת כף או מצקת. אפשר גם להעביר לקנקן ולמזוג ישירות מתוכו. אני עבדתי עם מצקת קטנה וזה היה מעולה.
6. אופים 15-20 דקות. אני השארתי את המאפינס שלי 21 דקות בתנור. בכל מקרה, אל תיבהלו אם הם עדיין יחסית בהירים (או אפילו מאד בהירים) בסוף האפיה, העיקר שהם יציבים וקיסם הננעץ במאפין יוצא נקי.
7. מחלצים את המאפינס מהתבנית בעודם חמים. משתדלים לא לחטוף כוויה מהרשת עליה אפיתם. אני לא מדברת מנסיון, מן הסתם. האצבע שלי בכלל בכלל לא חמה וכואבת עכשיו. רגע, ברצינות אבל: אם המאפינס שלכם מתעקשים להישאר בתבנית, פשוט העבירו בזהירות סכין בין העוגה לתבנית. בהנחה ששימנתם את התבנית ו/או השתמשתם בתבנית סיליקון (אני השתמשתי בסיליקון ובכל זאת שימנתי), זה אמור לעבוד פיקס.
8. ממיסים חמאה במיקרוגל (או על הכיריים, אבל במיקרו זה נחמד ומהיר).
9. בקערה קטנה מערבבים היטב סוכר וקינמון.
10. טובלים כל מאפין בחמאה המומסת (זה בסדר אם היא עדיין חמה. אולי אפילו עדיף) ולאחר מכן מגלגלים בתערובת הסוכר-קינמון. מצננים. מתאפקים לא לאכול את הכל. או שמחליטים מראש להכין את הכל לעצמכם, ואז אוכלים את הכל. חוץ מאחד. מה אתם, חזירים?
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אני לא בטוחה שהבהרתי את זה עדיין, אבל מדובר במתכון קל, פשוט, מהיר. בעיקר טעים. המאפינס האלה הם לא בדיוק סופגניות אפויות, אבל כמעט. ממש כמעט. מומלץ בחום.
- נכון שמאפינס במנז’טים זה נורא יפה, וזה גם פותר את בעיית החילוץ מהתבנית, אך במקרה הזה מומלץ לאפות ללא מנז’טים, כיוון שלאחר האפיה אנחנו מצפים בחמאה וסוכר-קינמון. אפשר בכל זאת להשתמש במנז’טים ואחר כך לקלף אותם, אך הנייר “ישאיר את אותותיו” על המאפין, וזה פחות כיף.
- מבחינת החלב, לא מצוין במתכון באיזה אמורים להשתמש, אבל היות שכבר שנים יש לי בבית רק 1%, בזה השתמשתי ויצא מעולה.
- אני לא ממש מבינה למה שתרצו, אבל למקרה שתרצו לוותר על הציפוי – אל תעשו את זה. טוב? בבקשה. זאת אומרת, אם בא לכם.. בכיף. אבל לדעתי הציפוי הוא מה שעושה את המאפין. אם אתם משמיטים אותו, עשו לי טובה ולפחות הכינו איזו קצפת קינמון או סוכר חום וזלפו אותה בנדיבות מעל המאפינס, טוב? אתם יכולים לקרוא להם קאפקייקס אחר כך, בכיף מבחינתי.
- אגב, כנראה יישארו לכם קצת חמאה וסוכר-קינמון, אבל אל תשתמשו בכמות קטנה יותר, שכן צריכה להיות כמות מספיק גדולה בקערה כדי שלפחות כיפת המאפינס תכוסה בציפוי (אם לא כל המאפין).
- עוד לפני ההכנה, חשבתי שהמאפינס האלה עשויים להיות מוצלחים במיוחד בתבנית מיני מאפינס. העניין הוא שאין לי תבנית כזו והיה לי לא נעים (טוב, זה שקר. פשוט התעצלתי) לשאול מאחותי את התבנית שקניתי לה ליום ההולדת. אבל אני עדיין חושבת שזה יכול להיות להיט, אז.. אולי בעתיד. מתישהו. ואם מישהו מכם מרים את הכפפה, ספרו לי איך יצא.. אני סקרנית!
- לא, אני נשבעת לכם שיש לי ריח של קינמון. איזה כיף לי. מעניין אם יש בושם בריח קינמון. נורא בא לי. מקסימום אני יכולה פשוט למרוח את עצמי בקצת חמאה מומסת ולהתגלגל במעט קינמון כל בוקר. זה דבר הגיוני לעשות, נכון?
- בברכת Monica, Monica, have a happy Hannukah!!!
זה לא שלא רציתי לצלם את המאפין מבפנים. פשוט אחרי שטעמתי, שכחתי לרגע איך קוראים לי, let alone את העובדה שרציתי לצלם. אז אם אתם רוצים לדעת איך נראה חלקו הפנימי של הסופגני-מאפין, פשוט תנו לדמיונכם להפליג אל עבר עולם הסוכר והקינמון.לחילופין, קומו. לכו למטבח. חממו את התנור ל-180 וצאו לדרך. עוד גג שעה מעכשיו, תקבלו תשובה.
11 תגובות
וואו נראה מדהים
מצטרפת לוואו!
טוב אז אקום מהספה (מחר מבטיחה…) בפני אלה אף אחד לא יעמוד, חוץ ממני כשאכין אותם.
תודה וחיבוק על הבלוג שלך הוא מאיר את יומי
וואו, בושם בניחוח קינמון זו באמת המצאה גאונית. אני נורא אוהבת ריח של תמצית וניל אז פעם הייתי משתמשת בה בתור בושם.
ענבר והגר – תודה על הפרגון, אחות ואחות-אין-לו 😉
שרון – תודה ל ך. הכנת בסוף??
נוף – רגע, מה? תמצית וניל? כזאת שאופים איתה? ברצינות?
הכנתי! טעים והכל אבל דונאטס? לא. אבל נהניתי (:
מהממים!!!
תוך 2 דקות חוסלו ע'י 4ילדים שלא שאלו אם יש מישהו שחשקה נפשו הפלט הזה…
מזל ששמרתי אחד בצד לבעל שלא ירגיש מקופח 🙂
אין ספק שיהפכו לבני בית אצלנו.
הכנתי!! 🙂
יצא כל כך טעים וממש קל להכין ! תודה לך!
מורקייק,
למה צריך לצפות אותם בדיוק בדיוק שהם יוצאים ולשרוף אצבעות בדרך?
מותר לתת להם קצת להתקרר או שזה הורס משהו בדרך?
עוד משו, אם אני צריכה להגיש אותם כזה פאנסי ואין מצב להגיש אותם בלי מנג'ט כי זה לא ממש קהל שילקק את האצבעות אחרי שהן יתמלאו בסוכר וקינמון, האם זה יהיה ממש מבאס שהסוכר והקינמון יהיה רק למעלה?
**מתכננת על מיני מאפינס, אעדכן.
טל, האמת היא שאני לא בטוחה לגבי עניין שריפת האצבעות 🙂 סביר להניח שלא יקרה כלום אם תצפי אותם כשהם קרים, אבל אולי אולי החמאה והציפוי נתפסים יותר טוב כשהם חמים. זו סתם השערה שלא מבוססת על כלום, אז מבחינתי את הכי יכולה לחכות שהמאפינס יתקררו ולא לכוות את עצמך.
ולא, ממש לא יקרה כלום אם הסוכר והקינמון יהיו רק למעלה. כשמצפים את כל המאפינס, זה קצת מדמה סופגניה/דונאט, ותכלס ממש כיף כשיש ציפוי טעים כזה על הכל, אבל אני בטוחה שיהיה אחלה גם אם הציפוי יכסה רק את כיפת המאפינס. אבל תוודאי שיש מלא ציפוי, טוב? בשבילי 😉 צריך לפצות על זה ששאר המאפין "עירום".
יצא ממש טעים! 🙂
גם לדעתי אין להם ממש טעם של סופגניה, אבל למי אכפת כשיש כ"כ הרבה סוכר וקינמון (יאמי!). וחוץ מזה מבחינתי זה דווקא דבר חיובי (אני לא מחובבי הסופגניות).
קיצור, מתכון מוצלח מאוד.