אתמול התכנסה כל המשפחה אצל ההורים שלי. הדלקנו נרות.
לאחר מכן אכלנו ארוחה ענקית, ארוחה שיכולה להספיק לבן אדם ממוצע לבערך שלושה-ארבעה ימים.
ואז אכלנו שלושה קינוחים. טוב, ארבעה.
סבתא שלי, דסי בשבילכם, הכינה את סופגניות האשל המפורסמות שלה, כמדי שנה, ונחלה הצלחה מסחררת. ילדים, מבוגרים, נכדות שעמדו לידה עם מצלמה ומסננת קטנה, “כדי לפזר אבקת סוכר על הסופגניות המוכנות” ובעצם אכלו כל סופגניה שניה ברגע שהיא יצאה מהסיר, עוד לפני שהספיקה לנחות על הנייר הסופג.. כולנו מתים על הסופגניות האלה. חוץ מסבתא, מסתבר. היא לא אכלה אפילו אחת, ולטענתה הסופגניות האלה בכלל לא עושות לה את זה. יכול להיות שסבתא שלי מאומצת?
אחרי שסבתא סיימה לטגן, הגיע תורי. הכנתי מבעוד מועד טבעות תפוחים שטבלתי בבלילה חלבית-קינמונית סמיכה וטעימה. ברגע האמת שפכתי קצת פנקו עם סוכר וקינמון לקערה אחרת, ואז החל תהליך הטגן-וטבול. בעצם הסדר הפוך, אבל טבול-וטגן נשמע הרבה הרבה פחות טוב.
אני אסביר את התהליך בפירוט: פורסים טבעות תפוחים. טובלים בבלילה טעימה. מצפים מכל הכיוונים בפירורי לחם יפניים-סוכריים-קינמוניים. מטגנים. אוכלים ולא מאמינים כמה מדהימה היא התשובה המתוקה לטבעות בצל.
כמובן שבהיותי הנכדה המלאכית שאני, גררתי את סבתא לתוך התהליך. בשלב מסוים נטשתי את עמדת הטיגון, העמדתי שם את דסי, נטלתי את המצלמה (סתם שתדעו, בשלב הזה.. לאחר כל כך הרבה זמן איתי במטבח.. המצלמה כבר מכוסה חמאה, פנקו, אבקת סוכר, מה שרק תרצו) והתחלתי לצלם, תוך כדי זריקת הוראות בימוי.
“סבתא, תסתכלי למצלמה”.
“סבתא, עכשיו תרימי את התפוח עם הפנקו ותעצרי באוויר”.
“סבתא, תוציאי מהשמן ותכווני את הטבעת אל המצלמה. לא לא, לפני שאת מניחה על הנייר הסופג”.
וסבתא שיתפה פעולה. היא בסדר, הדסי הזאת.
עכשיו, לא בקטע שאני רוצה להשוויץ או משהו (חוץ מזה שאני כן), אבל טבעות התפוחים המטוגנות שלי חוסלו לגמרי. אני לא רומזת שהן מהוות תחרות לסופגניות של סבתא, כי הן לא. הן בכלל שונות לגמרי (מינוס העניין הזה של הטיגון העמוק). אבל הן לגמרי להיט היסטרי. רכות ומתוקות מבפנים, קראנצ’י-קריספיות מבחוץ… זה טוב. זה טעים. אם תתעלמו מכל עניין הטיגון העמוק, זה גם בריא.
רואים? קליפות תפוחים. בריא.
מסרבים להתעלם מהטיגון העמוק? טוב, מה אתם רוצים ממני, אתם צריכים להאשים את המכבים!
אה. הקינוחים השלישי והרביעי. נכון.
סתם, אתם יודעים.. טארטלטים מדהימים שהכנתי מוקדם יותר באותו יום. no biggie.
אה כן. אתמול נגעתי בשזיף בפעם הראשונה בחיי. מה מוזר בזה? חוץ מהכל.
***
טבעות תפוחים מטוגנות
מקור המתכון: Joy the Baker. אז ברור שרע זה לא יכול להיות. אני הכנתי חצי כמות, וזה המתכון שאתם הולכים לקרוא. בשביל להכין כמות “רגילה”, פשוט הכפילו את כל מה שמופיע בהמשך, פרט לשני דברים: השתמשו בביצה אחת בכל זאת, וכן ב-3/4 כוס חלב.
כמות: וואלה, לא יודעת. תלוי בגודל התפוחים שלכם, בעובי הטבעות שתחתכו.. אני מודה ששכחתי לספור. היתה כמות כזו שמצד אחד, אף בן משפחה שלי לא התלונן על קיפוח ומצד שני, כל הטבעות לא שרדו את הערב.. כנראה שתיאלצו לנסות בעצמכם על מנת לגלות כמה טבעות יוצאות.
מצרכים:
לבלילה
1/2 כוס קמח
1 כף קורנפלור
1/4 כוס סוכר לבן
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/4 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1/4 כוס + 1 כף חלב
1 ביצה
לפנקו
1 כוס פנקו (פירורי לחם יפניים)
1 כף סוכר לבן
1/4 כפית קינמון
2 תפוחי פוג’י/גרני סמית’ (אני השתמשתי בגרני סמית’)
שמן לטיגון (הרבה שמן. הטיגון עמוק)
אבקת סוכר, לזריה על הטבעות המוכנות (לא חובה)
אופן ההכנה:
1. לפנקו: מערבבים בקערה קטנה פנקו, סוכר וקינמון. אפשר לפורר קצת את הפנקו בעזרת האצבעות תוך כדי הערבוב. לא חובה. פירורים גדולים זה גם טוב. מניחים בצד.
2. לבלילה: בקערה בינונית מערבבים קמח, קורנפלור, סוכר, קינמון, אגוז מוסקט, אבקת אפיה ומלח.
3. בקערה קטנה טורפים חלב וביצה.
4. מוסיפים את החלב והביצה לקערת החומרים היבשים וטורפים עם מטרפה, עד שהתערובת חלקה וללא גושים. מניחים בצד.
5. קולפים את התפוחים, מוציאים את הליבה ופורסים לטבעות. בעקרון, הטבעות צריכות להיות בעובי של כ-8 מ”מ. אני לא יודעת להבדיל בין 8 מ”מ ל-8 ס”מ, ואני גם די עקומה, אז פשוט חתכתי טבעות בעוביים שונים. אתם יכולים ללכת על זה גם, וזה בסדר גמור. אל תשכחו שאנחנו מכינים פה טבעות מטוגנות.. לא מקרונים. הדיוק לא קריטי.
6. טובלים את פרוסות התפוחים בבלילה.
7. מחממים שמן (כ-5 ס”מ עומק) בסיר.
8. כשהשמן חם (לפי ג’וי, הוא אמור להגיע ל-180 מעלות. אני פשוט דאגתי שהוא יהיה בבעבוע קל כל הזמן. זה מצריך לשחק עם האש מדי פעם.. להנמיך, להגביה, בהתאם לבעבוע), מוציאים מספר מספר טבעות מהבלילה (נגיד ארבע) ומצפים מכל הכיוונים בפנקו. אם קערת הפנקו שלכם קטנה, כמו שלי, צפו טבעת-טבעת, ולא את כולן בבת אחת.
9. מוציאים את הטבע(ו)ת מהפנקו ומניחים בתוך הסיר החם. מטגנים עד שהטבעות זהובות-שחומות, הופכים ומטגנים כך גם את הצד השני.
10. מוציאים מהסיר, מניחים על צלחת מרופדת בנייר סופג וממשיכים עם שאר הטבעות.
11. אם רוצים, זורים אבקת סוכר על הטבעות המוכנות.
12. אוכלים בכיף כמה טבעות בבת אחת. שומרי מש-מה?
הערות/תוספות/שדרוגים:
- כל התהליך הזה של ההוצאה מהבלילה-הכנסה לפנקו-הכנסה לטיגון-הוצאה מטיגון אמור לקרות בעזרת מלקחיים. אני הייתי בטוחה שיש במטבח שלי מלקחיים איפשהו, אבל מסתבר שהם נעלמו. אז השתמשתי ביד שלי ובמזלג. זה עבד מעולה, חוץ מהרגע המטופש בו לקחתי את המזלג שנותרה עליו מעט בלילה מצופה פנקו והכנסתי לפה. שניה אחרי שהוצאתי בעזרת המזלג טבעת מהשמן. החם. ישר לפה. חם. שורף. כואב. טיפשה.
- מבחינת הפנקו, הכמות לא ממש הספיקה לי כדי לצפות היטב את כל הטבעות. אז חלקן היו קצת פחות מפוצצות פנקו, האחרונות היו ממש ממש פחות מפוצצות פנקו. אבל אפשר להשאיר את השקית בהישג יד ולהוסיף עוד פירורים תוך כדי טיגון. אתם יודעים, כמו שעושים עם שניצלים.. האמת שאני באמת הוספתי קצת תוך כדי, אבל בשלב מסוים התייאשתי, וזו הסיבה שהטבעות האחרונות שלי היו נטולות פנקו. לומר לכן שהם היו פחות טעימות? לא ולא.
- מן הסתם, מומלץ מאד (התאפקתי לא לומר בחום) לאכול את הטבעות מיד לאחר הטיגון, כשהן עוד חמות. מצד שני, באסה להתחיל לקלף תפוחים כשהאורחים מחכים. אז מה עושים? אני פשוט הכנתי את הבלילה כמה שעות מראש, טבלתי בתוכה את טבעות התפוחים והכנסתי למקרר. כשהייתי מוכנה לטגן, הכנתי את קערת הפנקו, הוצאתי את התפוחים והבלילה מהמקרר והמשכתי כרגיל. זה ממש בסדר, נראה לי שההשריה בבלילה עושה לתפוחים רק טוב.
10 תגובות
ואוו נראה מעולה!
ואני בכלל לא מקנאה בך בכלל לא! לא על הקורס ולא על הטארטלטים המדהימים האלה!
ותגידי לי גם שזיפים את לא אוהבת יא מעפנה? ואני חייבת לדעת-פיצה (כזאת עם רוטב עגבניות וגבינה) את אוהבת?
ה צ י ל ו ! הרגת אותי…
טליה
את הטבעות אפשר להכין עם אננס במקום תפוחי עץ?
התחלת לזלזל? מה קורה, למה בלי לק? P:
ונראה נהדר, הכל… 🙂
טל – אחותך מעפנה! סתם, אני בטוחה שכל המשפחה שלך נהדרת כמוך 😉
מתה על פיצה. אני בוחרת להאמין שאין בה את כל הדברים האלה שציינת בסוגריים.
"סנטה קראוס" – נראה לי שכן..
פימפף – התגובה שלך גרמה לי לצחוק בקול. באמת.
זה פינוק נהדרררררררררר
אני מתה על זה ויכולה לחסל את הכל לבד
מומלץ ביותר (רק חבל שאני אל טובה בטיגון)
בלוג נדיר ואדיר. פינת חמד. בהצלחה
איזה יופי של פוסט, ואיזה יופי של מתכונים. פשוט ללקק את האצבעות אחד אחד. תמשיכי בעבודה הטובה.
אה סליחה? מה זה הפאי-ים הדוגמנים האלה?? את קיבלת אישור להראות תמונות כאלה לקהל קוראיך המסכן והרעב??
ואיך את ככה מגניבה אותם בסוף הפוסט שלא נשים לב… תחמנית 🙂
בקיצור, התפוחים נראים ממש טעימים ולא יותר מדי עבודה, בהחלט אנסה אותם. פאי-איך מדהימים כאמור, וצל"ש לסבתך על הטיגון ועל ההסכמה שתמונותיה יתפרסמו במרשתת 🙂
אגב, אלא אם כן את מכירה אותו, נראה לי שהיוזר מעלי הוא ספאמר שמנצל את הבלוג שלך כדי להעלות את דירוג האתר שלו בגוגל.
ביזול, סיכוי טוב מאד שאת צודקת, אבל אם הספאמר אומר עלי דברים טובים, מה אכפת לי. אפילו אם הדברים לא באמת נאמרים מהלב. אני משכנעת את עצמי שכן 😉