וואו, אוקטובר. מאיפה נפלת עלי.
אם תשאלו אותי מה עשיתי כל החודש… נו, תשאלו. תשאלו.
מה זה? מה עשיתי כל אוקטובר, אתם שואלים?
אפיתי.
כל החודש. אפיתי. או לפחות, כך זה מרגיש.
זה התחיל בשאריות של החגים – זוכרים אותם? כן, הם עוד היו פה בתחילת החודש. אחר כך היו מסיבות רווקות. וחתונות. וימי הולדת. ואירועים של העבודה.
אז הכנתי עוגות ועוגיות וקאפקייקס וטראפלס ועוד ועוד ועוד. יש גם את הקטע הזה ש.. איך לומר את זה? אני לא יודעת מתי להפסיק. זוכרים שלפני שנה ומשהו כתבתי על זה שאני לא יודעת להכין קינוח אחד? איכשהו יצא שגם אז כתבתי על ביסקוטי..
בקיצור, אז זה נכון. אלא אם כן אני מכינה “סתם” עוגה או עוגיות בכיף שלי, כדי לקחת לעבודה ביום ראשון בבוקר, אני לא יודעת להכין קינוח אחד. ישר נכנסות לי לראש מחשבות של “אבל צריך מגוון”, “מה אם מישהו לא אוהב שוקולד? או אגוזים? או לימון? צריך אופציות”, “קינוח אחד זה לא מספיק! יהיו עשרה אנשים, מה הם יאכלו?”, ועוד כהנה וכהנה מחשבות נוירוטיות (אוי, יש לי צמרמורות רק מהמחשבה על זה שיום אחד אני אהיה גדולה ואארח ארוחה רצינית, ערב חג או משהו בסגנון. כמויות האוכל שיהיו שם…).
אז פעם הייתי מכינה שני קינוחים לכל מקום. מאז השתדרגתי והתחלתי להכין שלושה קינוחים לכל מקום.
“השתדרגתי”, אגב, זו מילה נרדפת ל”הפכתי להיות יותר מופרעת”.
קיצור. כן.. שלושה קינוחים. ולא משנה שכמעט תמיד יש ארוחה שלמה לפני הקינוחים ועד שמגיעים אליהם, כולם כבר מפוצצים ובקושי הולכים ונשאר המון מהכל. כאילו.. בפעם הראשונה הכנתי שלושה דברים, נשאר מלא, והבנתי שהגזמתי. בפעם השניה – אפילו שזכרתי את מה שקרה רק שבועיים קודם לכן – החלטתי לשחזר את המעשה הטיפשי. שוב לא אכלו כמעט כלום. ובפעם השלישית? יאפ. בהחלט. שלושה קינוחים, שלושתם בקושי נאכלו*. בשלושת המקרים, אגב, הייתי משוכנעת עד הרגע האחרון שאולי הייתי צריכה להכין עוד איזו עוגה. או עוגיות. או משהו. אני צריכה עזרה.
*יכול להיות שזה הזמן לתהות לגבי כישורי האפיה שלי.
בכל אופן, אתם מבינים עכשיו למה אני אומרת שכל מה שעשיתי החודש זה לאפות? קחו את כל האירועים, הכפילו את זה בשלוש ותקבל מלא. אל תעשו לי פרצוף כזה, זה חשבון פשוט: # אירועים * 3 = מלא.
טוב, אני מגזימה קצת. לא תמיד אפיתי כל כך הרבה. קחו את העל האש שסיפרתי לכם עליו בפעם הקודמת. לשם הכנתי רק שני קינוחים. וכן, גם מהם נשאר המון – זה הספיק לעוד יום או אפילו יומיים נוספים בעבודה.
אני לא מבינה, אנשים – אם מישהו מכין לכם מלא דברים מתוקים וטעימים, המעט שאתם יכולים לעשות זה לאכול את הכל, אחרת המישהו הזה עלול לחשוב שאתם שונאים אותו ואת העוגות שלו ולבכות ולבכות ולבכות.
דרמטית? אני? לא.
טוב, אפשר לעבור למתכון, בבקשה? תודה.
ולא, אני לא הולכת לומר לכם לפני כמה זה אני אוהבת ביסקוטי, ואיך זה טעים בטירוף ואפשר לגוון במה שמכניסים לתוך העוגיה – אגוזים, פירות, שוקולד, קינמון, קפה, תבלינים אחרים – ואיך אפשר להשתמש גם בקמח מלא ואיזה יופי שזה פרווה וקל להכנה ואפילו לא מאד מאד מאד משמין, כי אין בביסקוטי חמאה ואין בביסקוטי שמן, ואיך לדעתי האישית אלה העוגיות הכי יפות שיש, יותר מהמקרונים המטופשים.
ממש לא הולכת לומר את כל זה. אני לא מבינה, אנשים – אתם לא מקשיבים לי? לא קראתם את כל זה בפעמים הקודמות?
מה יהיה אתכם. אני מאד מאוכזבת מכם. ברצינות.
***
ביסקוטי תפוזים ואגוזי לוז
מקור המתכון: לקחתי את הביסקוטי שוקולד צ’יפס וקינמון שהכנתי פעם, לפי מתכון של קרין גורן, ושיניתי מלא. הפחתתי את כמות הסוכר והמרתי את חלק מהלבן בחום, החלפתי גם את חלק מהקמח הלבן במלא, ואת השוקולד והקינמון הפכתי לתפוזים ואגוזי לוז.
כמות: קשה לומר, זה תלוי ברוחב הככרות שיוצרים בהתחלה (משפיע על אורך הביסקוטי) ועל עובי העוגיות. במקרה שלי, חתכתי כל עוגיה בעובי אחר – לא כי רציתי, פשוט כי אני עקומה – וקיבלתי 58 עוגיות ארוכות למדי, ובעוביים משתנים.
מצרכים:
1/2 1 כוסות קמח לבן
1/2 כוס קמח מלא
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1/4 כפית ג’ינג’ר טחון
3 ביצים
1/2 כוס סוכר לבן
1/4 כוס סוכר חום דמררה
2-4 כפות מיץ תפוזים
גרידה מתפוז אחד
1/2 כוס אגוזי לוז, קצוצים גס
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. מערבבים יחד בקערה שני סוגי קמח, אבקת אפיה, סודה, מלח וג’ינג’ר.
3. בקערה נפרדת טורפים ביצים, שני סוגי סוכר, שתי כפות מיץ וזסט תפוז.
4. מוסיפים חומרים רטובים ליבשים. מערבבים היטב, עד לקבלת בצק אחיד. אם הבצק מתפורר מדי בשלב זה (כפי שקרה לי), מוסיפים עוד כף או שתיים של מיץ.
5. מוסיפים אגוזי לוז ומערבבים קלות, עד לפיזור אחיד בבצק.
6. מחלקים את הבצק לשניים ויוצרים מכל חצי ככר ארוכה, שוות רוחב עד כמה שניתן, על התבנית שהכנו מראש. שתי הככרות יכולות להיכנס בתבנית אחת.
7. אופים 20-30 דקות (לי הספיקו עשרים דקות), עד שהככרות מזהיבות ומתייצבות, אך עדיין רכות למדי למגע. מצננים לגמרי, לפחות שעה.
8. מחממים מחדש את התנור, הפעם ל-140 מעלות.
9. מניחים את הככרות על קרש חיתוך ופורסים לפרוסות דקות בעזרת סכין. מניחים את העוגיות על רשת, עם הצד החתוך כלפי מעלה.
10. אופים כ-20-25 דקות (גם הפעם הספיק לי הרף התחתון, עשרים דקות), עד שהעוגיות יבשות לגמרי.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- כפי שכבר אמרתי, אפשר לשחק מלא עם הטעמים של העוגיות האלה. את אגוזי הלוז אפשר להשמיט או להחליף בכל אגוז אחר, במקום מיץ תפוזים אפשר להשתמש בחלק או מים או ליקר. הג’ינג’ר גם לא חובה.. קיצור, הרכיבו את שילוב הטעמים האהוב עליכם – וחזרו לפה כדי לספר לי!
- אם אתם נשארים עם העוגיות כפי שהן, דעו שהן מאד תפוזיות. בקטע טוב. בקטע תפוזי. בקטע תפוזי טוב.
- זהו. נגמרו לי ההערות. מה אני אגיד לכם, כשיש ביסקוטי לא צריך הערות.
- בעצם רגע, עברתי עכשיו על התמונות ונזכרתי – מה עושים עם כל המיץ שנשאר לכם אחרי שהשקעתם וסחטתם תפוז, והשתמשתם רק בכמה כפות? שותים אותו ככה. מיץ תפוזים זה טעים! או שמשקיעים, מוסיפים לו בננה קפואה ומפרגנים לעצמכם פרי שייק בריא וטעים.
- אוקיי, באמת זהו.
זה שולחן הסלון שלי במצב מסודר יחסית. ביום רגיל יש עליו לפחות עוד שניים-שלושה בקבוקי מים.
13 תגובות
אוי, לך הן הצליחו הרבה יותר (אבל שלי עם שוקולד 🙂 ) מעניין באמת, ביסקוטי שוקולד ובוטנים ….
לא את.
עם הביסקוטים המהממים שלך
והתמונות המהממות אחת אחת שלך
התמונה של האגוזים בהתחלה? ואוו!!
וכל השאר גם!!
אני זוכרת הבטחה להכין לי ביסקוטים.
ואז, רק אז, תקבלי גרנולה!
רק הערה מעצבנת לגבי הפרישייק הבריא והטעים שהצעת, השילוב של בננה ותפוז הוא כנראה אחד הטעימים ביקום כולו (וגם במקבילים), אבל בריא הוא לא, כי הבננה מבטלת את הויטמין C שבתפוז.
אבל אני מסכימה לגבי כל מה שכתבת על הביסקוטי 😉
בהחלט הולכת לנסות אותם, נראים מעולה (טוב, הלכתי שבי אחרי "לא משמינים", אמנם כתוב במתכון "לא מאוד מאוד משמינים" אבל בסה"כ השמטתי שתי מילים).
מהממים! לפני שבוע חזרתי מאיטליה ושלך הרבה יותר יפים ממה שראינו שם ברוב המקומות.
וגם השילוב נשמע קטלני:-)
האיטלקים אגב טובלים את הקנטוצ'י (ביסקוטי זה שם כללי לעוגיות באיטלקית) בליקר מתוק. יאמממ
נשאר לנו קצת ליקר ואני מתכוונת להכין את שלך והם בטוח יתחסלו עם הליקר…
יצאו לך יפהפיות כל כך! אפשר לטעום אותם בדמיון
תשמעי- זה ממש העוגיות האהובות עלי – והתמונות שלך – התעלפתי! יפהפיות אחת אחת!!
הרי לכם מתכון שאינו מכיל חמאה מושחתת! אני ממש בשוק. מוריל'ה, כמה דברים:
* התמונות נהדרות. אבל ממש!
* באופן עקרוני, מי אוכל את כל יצירות המטבח המהממות האלה?
* אני כל כך הולכת להכין פלוס לתייג את דף הפייסבוק של הבלוג. חכי ותראי. ביחד עם מתכון הסינקרדודלס שאני זוממת עליו מזה זמן מה.
* אני מניחה שאפשר להחליף את אגוזי הלוז באגוזי מקדמיה? יש לי שקית של אגוזי מקדמיה יפיפיים שקניתי בשוק מחנה יהודה לפני שבועיים ורק מחכים שאני אגיד להם מה לעשות. אני מניחה שיהיה שינוי משמעותי בטעם, כי האגוזים האלה שונים מהותית, אבל עדיין? מה את חושבת?
נשיקות ושבוע טוב 🙂
תשמעי, אצלנו בראש השנה היו רק שני קינוחים והיינו איזה 14 איש והכנתי את העוגה הזו:
http://www.guardian.co.uk/lifeandstyle/2012/jul/03/apple-pie-layer-cake-recipe
ונשאר חצי מכל עוגה. ושלי היא באמת רשמית העוגה הכי טעימה שאכלתי בחיים (או איפשהו בטופ-5, בטוח). אני חושבת שפשוט אנשים לא חמדנים כמו שהיינו רוצים שהם יהיו. שזה דבר טוב, מראה שיש חוסר-אנוכיות באנשים (…הם לא לוקחים את העוגייה האחרונה), אז תסתכלי על הצד החיובי. חוץ מזה, נשארה לי ולמדיח עוגה לארוחת בוקר למשך שלושה ימים אחר כך. אז זה גם צד חיובי.
כמו כן: הכנתי את הבישקוטי של קרין גורן וחשבתי שהם על הפנים. הם היו קשים מדי, אבל קשים של "זה עמד בחוץ ונהיה לא קריספי" ולא קשים של "אומנומנומ, בישקוטי!". שלך נראים הרבה יותר טוב, ואני אוהבת את עניין הסוכר החום. יש סיכוי שאני אתן להן עוד צ'אנס. מצד שני, כיוון שאלו בישקוטי, כל פעם שאני ארצה לאכול אותן אני אצטרך להכין תה ואז לשאול את האנשים האחרים בסביבתי אם הם גם רוצים שתייה ושאר אי-נוחויות כאלו, רק בשביל לאכול עוגייה. אז אולי זה לא שווה את המאמץ.
אה, כן, ומסכימה עם מורן בנוגע לביטול הויטמין C בתפוז. עושים ניסוי על זה בביולוגיה בתיכון. זה די מגניב, האמת. אז עדיף פשוט לשתות את מיץ התפוזים. או להכין פודינג.
איזה כיף, תודה!
מורן ואור, לא ידעתי שהבננה מבטלת את התפוז (טוב, את הבריאות שבו). החכמתי, תנקס. אבל לפחות הסכמנו על זה שזה טעים.
ימית – 1. תודה 🙂 2. אני. ואני. ולפעמים גם אנשים בעבודה/חברים/משפחה. ואני 3. תכיני תכיני! את שני המתכונים! 4. לדעתי יעבוד מעולה עם מקדמיה (אבל הם כל כך יקרים, את לא מעדיפה להשתמש בהם כדי לקנות בית או משהו???). באמת שכל טעם הולך כשזה מגיע לביסקוטי, בטח כל דבר אגוזי.
וכל השאר – אתן מהממות. כולכן.
יצא לי מדהים טעים ממכר (גם החלפתי לסוכר וניל קצת והוספתי פקאנים מסוכרים שנתנו טעם משגע…)אבל לא יצא לי תפוזי בכלל 🙁
אוווו מריה, פקאנים מסוכרים. מעולה. מוזר שלא יצא לך תפוזי.. שמת גרידה? אולי התפוזים שלך עוד לא הבינו שהתחילה התקופה שלהם והם צריכים להיות תפוזיים וריחניים ותפוזיים? גרר.