לפני שבוע וקצת הכנתי את העוגיות האלה. יצאו לי מלא, אז במקום לקחת את כולן לעבודה, החלטתי לעשות ניסוי ולהשאיר חלק לשכנים. שכנים, יש לציין, שאני לא ממש מכירה ולא מכירים אותי.
אז הנחתי את העוגיות בתוך שקית ניילון שנשארה לי מהקניות האחרונות בסופר, תליתי על ידית הדלת בלובי הבניין (בחלק הפנימי, מן סתם) והצמדתי פתק לדלת, בו סיפרתי לשכנים על העוגיות. אולי ראיתם אותו כאן או כאן, אבל למקרה שלא:
בסוף היום חזרתי הביתה, סקרנית לגלות איך עלה הניסוי שלי. ומה גיליתי?
כשיצאתי מהבית בבוקר, באזור שבע וחצי, הנחתי בשקית עשר עוגיות. כשחזרתי הביתה – באזור שש, אם אני לא טועה – היו בשקית.. עשר עוגיות.
כשיצאתי מאוחר יותר מהבניין השקית עדיין נראתה כאילו לא נגעו בה, וכשחזרתי שוב – באזור חצות – נחשו מה! היו שם עשר עוגיות.
כאשר ראיתי, למחרת בשבע בבוקר, שהשקית עדיין שם – על כל עשר העוגיות – החלטתי שזהו. מספיק. תלשתי את הפתק, זרקתי לפח, לקחתי את השקית ונשאתי אותה איתי לעבודה. שם העוגיות נגמרו די מהר. השקית סוף סוף התרוקנה.
מי חשב שנגיע ליום בו האנשים בעבודה שלי פתאום ייראו לי כאנשים בלתי כפויי טובה שמעריכים אותי ואת המאפים שלי..
…
אז אמנם באינסטגרם ובפייסבוק היו מי שביקשו להיות שכנים שלי, אבל כאשר סיפרתי למספר אנשים על הניסוי הכושל, רובם ככולם טענו שגם הם לא היו אוכלים עוגיות שהיו מונחות ככה סתם על דלת הבניין, מבלי שהם יודעים מה המקור שלהן.
אבל אבל, מחיתי, כתבתי פתק יפה! בעט סגול! בכתב יד של בחורה! כתבתי “היי שכנים”!!
אבל עמוק בפנים ידעתי שגם אני, ככל הנראה, לא הייתי מתקרבת לשקית כזו אם לא הייתי יודעת מי ומה היא ומה הרקע שלה.
מצד שני.. עט סגול. כתב של בחורה. היי שכנים!
אוף, לא יודעת. סערת רגשות.
בכל אופן, לאחר תקרית העוגיות שלא נאכלו (כן, הניסוי הפך לתקרית. ונתתי לתקרית שם. אז מה), קיבלתי החלטה: בלי ניסויים ונסיונות נוספים. מעכשיו אני מכינה דברים רק לקהל אוהד, רק לאנשים שבוודאות ישמחו לקבל את מה שאני עומדת ומשקיעה ומכינה עבורם.
ואז נזכרתי שסבתא שלי סיפרה לאמא שלי לפני כמה זמן על עוגיות קשות עם אגוזים שהחברות בים נתנו לה לטעום, וכמה היא עפה עליהן. ואז אמא אמרה לה שמור מכינה כאלה. ואז מור דיברה עם סבתא והבטיחה להכין לה עוגיות כאלה.
עוגיות כאלה, לכל מי שלא הבין עדיין, הן ביסקוטי.
הערת ביניים קשורה-לא-קשורה: איך אני אוהבת ביסקוטי. אהבת אמת שאינה תלויה בדבר.
בכל אופן, ידעתי שבשבת האחרונה אני נוסעת להורים, אז ביום שישי החלטתי להכין ביסקוטי לסבתא. והיות שאבא שלי גם חולה על ביסקוטי, ותמיד יוצאת לי כמות ממש גדולה, ידעתי שיהיו לי מספיק עוגיות גם לסבתא וגם לאבא. וגם כמה לעצמי. win win win.
אין יור פייס, שכנים.
(לא באמת בטוחה למה זה בפייס שלהם, אבל עזבו – זרמו איתי)
(פייס במובן של פרצוף, לא פייס כקיצור לפייסבוק, כן?)
(די נו, אני לא כזאת מתלהבת. לא כל דבר שאני אומרת קשור לפייסבוק. לפעמים אני סתם דוחפת ביטויים לא קשורים באנגלית במקומות מיותרים)
like whoa.
אה, ומה ממש סופר מגניב בעוגיות האלה? שמעו שמעו.
נכון ביסקוטי הן מראש עוגיות בריאות שצריך לאכול עוד ועוד מהן, כי אין בהן שמן או חמאה או כל סוג של שומן, ולמעשה הן סוג של תרופה טעימה? נכון.
אז קלטו – חצי מהקמח במתכון הוא קמח מלא. אין בכלל סוכר לבן, רק שליש כוס סוכר חום כהה וקצת דבש. ויש בעוגיות שיבולת שועל ואגוזים. בריאות בריאות בריאות.
העוגיות ממש ממש בקושי מתוקות, הן כמעט על הגבול של קרקרים. והן קריספיות ונפלאות ואגוזיות ונהדרות ו.. בהתחלה לא הפסקתי חצי-להתנצל בפני ההורים שלי ולומר שאני חושבת שהעוגיות יצאו לי פחות טוב מבדרך כלל, אבל אז קלטתי שאני לא מצליחה להפסיק לאכול אותן. בתור הבחורה החדה שאני, הבנתי שאני לא יכולה להמשיך להתנצל ובמקביל לאכול ללא הרף.
אז הפסקתי להתנצל.
מה, אתם לא עומדים לפעמים על הקצה של הספה, מצלמים תמונות עקומות
ומשתדלים לא ליפול עם הפנים לתוך השולחן?
בקיצור, הכינו את העוגיות האלה והעניקו אותן למישהו שידע להעריך אותן: להורים, לסבתא, לחברים בעבודה, לשכנים, לסתם אנשים זרים ברחוב – אם במקרה האנשים הזרים ברחוב שלכם מסכימים לאכול עוגיות של אנשים שהם לא מכירים. ואם זה המצב, אפשר בבקשה לדעת איפה אתם גרים? החוזה שלי מסתיים עוד פחות מחצי שנה…
סבתא דסי מאשרת – טעים!
***
ביסקוטי שיבולת שועל ודבש
מקור המתכון: התבססתי בצורה חלקית על העוגיות השוות האלה (תפוזים ואגוזי לוז, איזה שילוב אדיר! איף איי מיי סיי סו מייסלף..). הרעיון לשלב שיבולת שועל קלויה בעוגיות נלקח מחוברת מתכוני קוואקר של “על השולחן” שאיכשהו מצאה את דרכה לדירה שלי פעם.
כמות: כמה עשרות – תלוי בעובי ואורך העוגיות. לי יצאו שבעים ומשהו עוגיות, אם אני לא טועה, אבל ממש לא הקפדתי בספירה. וגם אכלתי כמה בין האפיה הראשונה לשניה, אז.. כן.
מצרכים:
50 ג’ (1/2 כוס) שיבולת שועל אינסטנט (קוואקר)
140 ג’ (1 כוס) קמח לבן
125 ג’ (1 כוס) קמח מלא
5 ג’ (1/2 1 כפיות) אבקת אפיה
3 ג’ (1/2 כפית) מלח
3 ביצים גדולות
5 ג’ (1 כפית) תמצית וניל
50 ג’ (כ-1/2 2 כפות) דבש
80 ג’ (1/3 כוס) סוכר חום כהה
15 ג’ (1 כף) מים
100 ג’ אגוזי לוז
100 ג’ שקדים
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מפזרים שיבולת שועל על תבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה. קולים כחמש-עשר דקות, עד שהקוואקר מתחיל להזהיב ומפיץ ריח אגוזי מעלף. מניחים בצד ומצננים לגמרי.
3. מנמיכים את חום התנור ל-170 מעלות.
4. מערבבים בקערה בינונית שני סוגי קמח, אבקת אפיה, מלח, ביצים, וניל, דבש, סוכר ומים.
5. מוסיפים שיבולת שועל קלויה ומערבבים היטב.
6. מוסיפים אגוזי לוז ושקדים. מערבבים עד להיטמעות – אפשר להמשיך לעבוד עם כף או לקקן, אך לי היה הרבה יותר נוח לערבב קצת עם הידיים בשלב זה.
7. מחלקים את הבצק לשניים. מעצבים מכל חצי ככר ארוכה ושוות אורך עד כמה שניתן על תבנית מרופדת בנייר אפיה (אם תשתמשו באותה התבנית ובאותו נייר האפיה עליהם קליתם את שיבולת השועל, זה יהיה בסדר גמור. מבטיחה לא לגלות לאף אחד).
8. אופים כחמש עשרה- עשרים דקות, עד שהככרות מתייצבות ומזהיבות אך עדיין די רכות למגע.
9. מצננים לגמרי, לפחות שעה.
10. מחממים מחדש את התנור, הפעם ל-140 מעלות.
11. פורסים את הככרות בעזרת סכין לחם משונן לפרוסות דקות יחסית (1-1.5 ס”מ? או כמה שמרגיש לכם נכון). מניחים על רשת, עם הצד החתוך כלפי מעלה. אפשר לצופף את העוגיות בשלב זה, הן לא מתפשטות במהלך האפיה השניה, כמובן.
12. מייבשים בתנור למשך כחמש עשרה-עשרים דקות, עד שהעוגיות מתקשות, אך שימו לב שהן לא משחימות מדי ומתחילות להישרף.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- רוצים להשתמש רק בקמח לבן? לכו על זה. רוצים רק מלא? אממ.. לכו על זה. נראה לי. אמור להיות סבבה.
- מעדיפים סוכר לבן או דמררה במקום חום כהה? מגניב.
- אגוזי לוז לא עושים לכם את זה? אלרגיים לשקדים? החליפו אותם באגוזים אחרים.
- הביסקוטי שהחברות בים נתנו לכם לטעום הכילו גם צימוקים, בנוסף לאגוזים? איכס, מגעיל. אבל בסדר, אם בא לכם – הוסיפו צימוקים. כן סבתא, אני מסתכלת עלייך.
- מה? רוצים להוסיף שוקולד צ’יפס לעוגיות? הינשאו לי! כולכם!
- האם אתם יכולים להשתמש בשיבולת שועל שלמה במקום הקוואקר? אין שום סיבה שלא, לדעתי. ואם בכלל לא בא לכם עליה, לא צריך (אבל חבל, היא מהממת. הריח שלה נקלית בתנור… אני רוצה בושם כזה) – המשיטו השמיטו (תודה, סיון בורמן!) או הוסיפו עוד אגוזים במקומה.
- האם אלה העוגיות המגוונות בעולם? לגמרי. eat dirt, מקרונים.
- והאם ביסקוטי ובישקוטים זה אותו הדבר? לאאאאאאאאאא.
מימין: בישקוט. משמאל: ביסקוטי.
יכול להיות שבשלב מסוים ניסיתי לטעון שביסקוטי זה בעצם תרופה? מה?
24 תגובות
את פשוט אדירה. זהו.
בתור מטורללת מדופלמת אני משוכנעת שהייתי יכולה להיות נסיינית נהדרת לניסוי שלך. הביסקוטי נראים מעולה, ואם כבר אנחנו באוירה של לחלוק ולשתף אני בעד חילופי שבויים הדדיים. סניקרדודלס תמורת ביסקוטי.
איזה כיף לקרוא אותך!
המשיטו זאת לא מילה 🙂
וגם אני רוצה להיות שכנה שלך, ולא הייתי אוכלת מאותה שקית D:
צחקתי בקול בתמונה שאת עומדת על הספה עם התיאור הזה שלך. נהדרת
אוי את מעולה!<3
כן, אני יודעת שהלב לא עובד פה…
אחרי ההערה שלך לגבי הצימוקים והשוקולד, אני קצת רוצה להתחתן איתך עכשיו. רק אומרת.
פתרון לשכנים שלא יודעים מה הם מפסידים: כשאת מפרסמת פוסט בבלוג – הדפיסי ותלי אותו בלוח המודעות ליד תיבות הדואר. הסכנה בזה – בקרוב כולם ירצו להיות מיודדים אותך ויצבאו על דלתך בכל עת שעולה ריח אפייה מהדירה שלך. שזה להבנתי, כמעט כל יום…..
אני הכי אוהבת לפתוח את הבוקר עם פוסט שלך.
שוב הצליח לך !
נראה לי שאנסה את הביסקוטים האלה !
אירית
תגידי, יש דרך לכפות על המתכון הזה את התפוז?
רציתי להכין ביסקוטי לפי המתכון של שמו, אבל השיבולת שועל נראית לי מגניבה יותר.
בקיצור, אפשר שיבולת שועל, אגוזי לוז (בלי שקדים), שוקולד צ'יפס ותפוז? על בסיס חצי מלא?
את פשוט בחורה מהממת!
והתמונות ממש יפות.
עכשיו הביסקוטי בתנור.
אגב, גם אני לא הייתי לוקחת עוגיות משקית 🙂
אחחח כמה שאני אוהבת ביסקוטי… זה טעים, אפשר לטבול את זה בקפה וזה טעים!
מכינה מחר 😉
כתמיד, תענוג לקרוא. את כל כך מצחיקה אותי….. תודה על הפוסטים הנהדרים והמתכונים הנפלאים.
פוסט מדהים.
בסוף עשיתי את המתכון לפי הרשום, ויצא מעולה.
את התפוז אשמור לעוגיות אחרות 🙂
מה שכן, יצאו לי בערך 30 עוגיות.
מקסים
I am going to make it with semi sweet chocolate chips and then we can get married. what do you say?
הכנתי!!הילדים מחסלים.זה אומר הכל
well. I said I will make it and today I made some according to your recipe. but I didn't put any nuts, I put semi sweet chocolate chips and I added 1 spoon of oil hoping it wont be hard like rock. it came out nice, the only thing is that it rose like bread when I bake it the first time. I must admit that I kneaded it like bread when I mixed. I don't have a strong mixer so I kneaded it by hand. any way seeing that I used chocolate chips, you have to marry me.
איך שראיתי את המתכון הזה, ידעתי שאני אכין אותו. אז – הכנתי היום :)!
הוספתי גם שוקולד קצוץ, איזה כייף לי.
מה שכן, הכמויות הניבו רק כ-40 עוגיות… למי שמתכנן להכפיל/לחלק או לשחק עם הכמויות…
יוהו!
איזה מתכון מושלם!
הכנתי ויצא סוף הדרך. מקווה שמתוקף היותי על תקן הבריאה פה לא יווצר מצב שרק אני אוכל מהעוגיות הנהדרות האלו.
תודה לך מור.
ומה עם פוסט חדש?
מחכים!!
וואו, אני מצטערת ששאלתם שאלות ולקח לי שנתיים לענות – אני השטן!
אז ככה:
אילנה, שמחה שיצא טוב כמו שזה 🙂 לגבי התפוז, לחלוטין אפשר להוסיף גרידת תפוז ולהמיר את המים במיץ תפוזים. למעשה, אם תסתכלי במאגר המתכונים שלי, תראי שיש לי מתכון לביסקוטי אגוזי לוז ותפוזים, יכול להתאים לך בול!
אנונימי #16 + #18, שוקולד צ'יפס בביסקוטי ואנגלית מושלמת? I SO DO!
ולכל השאר שהכינו – איזה כיף, איזה כיף! שימחתם אותי מלא!!!
והערה כללית לגבי הכמויות – זה מאד תלוי באורך ובעובי של העוגיות. אני אוהבת לחתוך אותן דק, לכן יצאה לי כמות גדולה.
הכנתי את הבישקוטי 🙂 מריח נפלא, אני בשלב החיתוך, הכנתי מס' פעמים בישקוטי בעבר, אבל אף פעם לא הצלחתי לחתוך אותן דק כמו בתמונה, הם תמיד נשברים : יש לך טיפ?
תכלס, גם לי נשבר קצת לפעמים 😉
אבל בגדול, אם יש לך סכין לחם טוב, הוא אמור לעשות את העבודה.
ואם לא, גם עוגיות עבות זה נחמד – טובלים קצת בקפה או בתה, ואפשר לאכול אותן בקלות ובשמחה.
מהממת. אשיזה כתיבה!! הרגשתי טונציה של קול תוך כדי… ואנחנו לא מכירות 🙂 שאפו