ביסקוטי ריסז

בפוסט המאה סיפרתי לכם על כל מיני מילות חיפוש מוזרות דרכן אנשים הגיעו לבלוג.

(אני כבר לא ממש עוקבת אחרי זה, אבל נראה לי שעכשיו מגיעים אלי כבר בעיקר דרך חיפושים “משעממים”)

במאתיים סיפרתי לכם יותר מדי פרטים משעממים ומיותרים ומביכים לגביי.

(יחסית לבחורה שמגדירה עצמה כביישנית, אפילו קנאית לפרטיותה, אני משתפת לא מעט, אה?)

כשמלאו לבלוג שלוש מאות פוסטים, הכנתי פאונד קייק חמאת בוטנים ושוקולד. ודיברתי על מה עשיתי בפוסט המאה ומאתיים, בדיוק כמו שעשיתי הרגע.

(אבל גיליתי שעשיתי את זה רק שניה לפני הרגע, כשפתחתי את הפוסט ההוא.. בשלב הזה כבר כתבתי את מה שכתבתי הפעם על הפוסט המאה והמאתיים, והתעצלתי למחוק ולהתחיל מחדש. אופס)

לא מזמן גיליתי שהפוסט הארבע מאות שלי מתקרב (כהרגלי, לוקח יותר ויותר זמן בין כל מאיית פוסטים — הפעם שנתיים פלוס חודשיים), וניסיתי לחשוב מה אפשר לעשות לכבודו.

חשבתי חשבתי.

במקביל קלטתי שפורים מתקרב אף הוא, והעולם צריך לדעת שהכנתי ביסקוטי ריסז, כלומר ביסקוטי מפוצץ שוקולד וחמאת בוטנים.

חשבתי. הרהרתי. התלבטתי.

בסוף החלטתי שיאללה. רק הגיוני לחגוג את הפוסט הארבע מאות עם קצת שוקולד וחמאת בוטנים.

סליחה, מסתבר שאת השלוש מאות חגגנו עם קצת שוקולד וחמאת בוטנים.

את הארבע מאות נציין בעזרת מלא שוקולד וחמאת בוטנים.

נחזור למקורות. ועל הדרך, אתן לכם מתכון מעולה למשלוחי המנות שלכם.

אז ביסקוטי.

איזו עוגיה כיפית זו ביסקוטי, נכון?

קלה להכנה. יפה. יחסית בריאה. עם קמח מלא וסוכר חום והכל.

זאת אומרת.. זאת אומרת, יחסית בריאה אלא אם אתם מפוצצים אותה בממרח ריסז או חמאת בוטנים ובמלא מלא שוקולד צ’יפס ו/או חטיפי שוקולד וחמאת בוטנים.

הכנתי את העוגיות האלה פעמיים.

בפעם הראשונה טעמתי קצת ולא הייתי בטוחה אם העוגיות בכלל מתוקות מספיק. לקחתי קופסא מלאה לעבודה. כולם עפו עליהן. שתי בנות אפילו ביקשו ממני מתכון.

(אני עדיין צריכה לתת להן אותו באמת)

בפעם השניה, הכנתי אותן למשלוחי המנות שלי (שבועיים מראש, כי הכי כיף לאפות מלא דברים מראש, להקפיא, וברגע האמת להפשיר ולשמוח שיש לנו משלוח מנות עשיר מחד, ופריזר יחסית עני ובלתי מתפוצץ מנגד). הפעם כבר הבנתי שהעוגיות מאד מאד טעימות, ויישרתי בערך חצי תבנית.

מזל שביסקוטי הן עוגיות בריאות.

יחסית.

בקיצור.

פורים מגיע עוד דקה, אז אני לא רוצה לבזבז לכם את הזמן.

רוצו לקצוץ את כל הדברים השוקולדיים-חמאת-בוטנימיים שאתם יכולים להשיג – שוקולד צ’יפס, חטיפי ריסז, הכל הולך. מניסיון. משלוחי המנות שלכם יודו לכם.

ואנחנו ניפגש פה עוד שלוש-ארבע שנים, בתקווה, בפוסט החמש מאות (!!!).

(אנשים נורמליים לא חוגגים לעצמם דברים כמו ארבע מאות פוסטים בבלוג, נכון?)

(אה נכון, אנשים נורמליים לא פותחים בלוג מלכתחילה. הבנתי אתכם)

***

מקור המתכון: התבססתי על המתכון הקבוע שלי לביסקוטי.

כמות: 25-30 עוגיות בעובי של 1-1.5 ס”מ, תלוי כמה דק/עבה חותכים.

מצרכים:

140 ג’ (1 כוס) קמח לבן

125 ג’ (1 כוס) קמח מלא

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית מלח

3 ביצים גדולות

60 ג’ (1/4 כוס) חמאת בוטנים/ממרח ריסז

50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן

60 ג’ (1/4 כוס) סוכר חום כהה

30 מ”ל (2 כפות) חלב/מים (אני השתמשתי בחלב סויה)

200 ג’ שוקולד צ’יפס/חמאת בוטנים צ’יפס/חטיפי שוקולד וחמאת בוטנים קצוצים/שילוב כלשהו

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה.

2. מערבבים בקערה גדולה שני סוגי קמח, אבקת אפיה, מלח, ביצים, חמאת בוטנים, שני סוגי סוכר וחלב/מים.

3. מוסיפים שוקולד וחטיפי חמאת בוטנים קצוצים. מערבבבים עד להיטמעות.

4. מחלקים את הבצק לשניים. מעצבים מכל חצי ככר ארוכה ושוות אורך על צד אחד של התבנית. אפשר להרטיב קלות את הידיים על מנת לעזור בעיצוב הככרות.

5. אופים 10-15 דקות, עד שהככרות מתייצבות ומזהיבות, אך עדיין רכות למגע.

6. מצננים לגמרי, לפחות חצי שעה.

7. מחממים מחדש את התנור, הפעם ל-140 מעלות.

8. פורסים את הככרות בעזרת סכין לחם משונן לפרוסות בעובי של 1-1.5 ס”מ (או בעובי הרצוי). מניחים על רשת, עם הצד החתוך כלפי מעלה.

9. מייבשים בתנור למשך 10-15 דקות נוספות, עד שהעוגיות מתקשות.

הערות/תוספות/שדרוגים:

מעניין אם אני אלמד לצלם עד הפוסט החמש מאות. בעצם רגע, זה בטח יהיה עוד כל כך הרבה זמן, בטח לא יהיו יותר תמונות עד אז, רק הולוגרמות רובוטיות. אז שכחו מזה.