אני לא ממש זוכרת למה פתאום קפץ לי לראש צמד המילים “רולדת בייגלה” לראש, אבל לפני כמה שבועות, זה פשוט קרה.
ישבתי לי בעבודה, חשבתי על דברים מחשביים כאלה ואחרים, ופתאום —
רולדה.
בייגלה.
sitting in a tree.
בום!
הרעיון היה שם, והוא לא התכוון ללכת לשום מקום עד שאעשה איתו משהו.
לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה להכין, וגם ניסיון לקבל השראה בגוגל לא עזר, אבל ידעתי שני דברים:
רולדה.
ובייגלה.
מיד עדכנתי את רשימת הקניות השבועית ונתתי לאסף הוראות מדויקות של מה לקנות:
“בייגלה שמיניות. קטנים. שקית קטנה. או מקלות. או שקית גדולה. לא קריטי. אבל עם מלח. או בלי מלח. לא עם שומשום. אתה יודע, מה שמרגיש לך נכון.”
והוא קנה בדיוק את מה שרציתי — בייגלה שמיניות. קטנים. בשקית קטנה.
אל תראו אותו, הוא קניין סופר מוכשר ביותר.
בכל אופן, אסף לא מתחבר לקטע הזה של להכניס בייגלה לקינוחים. או בכלל למלוח ומתוק ביחד.
**הכניסו כאן גלגול עיניים מיואש**
אני, מצד שני, דוחפת בייגלה לכל חור וחושבת שמתוק עם קצת מלוח זה ה-דבר.
(מצד שני, מלוח קצת מתוק זה.. לא תמיד ה-דבר. בדרך כלל זה סתם דבר, לפעמים אפילו דבר לא טוב)
(טוב, אבל אתם סוטים מהנושא)
לכן ישר גיששתי וניסיתי לבחון את השטח:
“תגיד, אממ… היה ואכין רולדה עם בייגלה, כפי שאני חולמת לעשות כבר שלוש דקות שלמות, ולא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר חוץ מזה, כי אני בחורה עם תוכן ועומק ויש לי דאגות קשות בחיים —
היה ואכין כזאת, תטעם ממנה?”
“הממ. לא. לא, אני לא רואה את זה קורה.”
“אוקיי, אז אני הולכת למלא אותה בקרם חמאת בוטנים ולחסל כל סיכוי שעוד היה לזה שתטעם, יאללה?”
“יאללה. עזבי אותי, אני באמצע הקניות, קרציה.”
(המשפט האחרון לא נאמר בקול, אבל כולנו יודעים שזה מה שהוא חשב. אולי הוא לא היה באמצע הקניות אלא בעבודה, או בלימודים, אבל זו ככל הנראה היתה רוח הדברים)
טוב, אז בשלב זה כבר ידעתי שאני הולכת להכין רולדה עם בייגלה וקרם חמאת בוטנים.
בייגלה…
חמאת בוטנים…
זה נשמע לי מוכר.
איפה שמעתי על השילוב הזה ביחד?
רגע, אולי אם אעשה מדיטציה על קצת שוקולד זה יעזור.
שוקולד!
אני יודעת!!
צ’אבי. פריקינג. האבי.
בייגלה + חמאת בוטנים + שוקולד = התרגשויות
וגם צ’אבי האבי.
כולנו יודעים שיש לי מטרה בלתי מוצהרת בחיים — להכין גירסת צ’אבי האבי של כל דבר אפשרי.
היי, תראו! הרגע הצהרתי על המטרה הבלתי מוצהרת שלי!
לכן בשלב זה, הכל כבר היה ברור.
אני אכין רולדה עם אבקת וניל ואובלטין, כדי לסמן וי על החלק הוונילי-מאלטי של הגלידה הטובה בעולם.
לפני שאאפה את הרולדה, אפזר בתבנית, מתחת לבלילה, בייגלה.
לאחר האפיה אגלגל את הרולדה ואמלא אותה בקרם חמאת בוטנים ומאלטיזרס קצוצים, כי אמנם בגלידה המקורית אין מאלטיזרס, אבל מדובר בכדורי מאלט שוקולדיים, אז זה רק הגיוני.
ובסוף, הכל יהיה טוב בעולם.
הכל יהיה טוב…..
.. אם מתעלמים מזה שלא כולם יאהבו את העוגה הזו.
אסף מראש ויתר על הזכות לטעום אותה (fool).
סבתא שלי לא הבינה למה אני מתעקשת לדחוף בייגלה לכל דבר.
אחותי אמרה שהרולדה יפה (לא, היא לא.. בראש שלי היא היתה יותר יפה. טוב, הרבה דברים שונים בראש שלי. ויש שם גם הרבה יותר קולות, אבל זה לא העניין), אבל שמשהו שם לא עבד לה מבחינת הטעמים.
אבא שלי אהב (אבא שלי אוהב הכל).
אמא שלי גם אהבה (אמא שלי ממש לא אוהבת הכל. ריקוד שמח!).
אני חשבתי שטעים טעים טעים, אבל נשארו מלא שאריות, ולא רציתי לאכול אותן לבד, אז לקחתי לעבודה.
ובעבודה אהבו. אפילו הבחור שלא מבין למה אני מתעקשת לדחוף חמאת בוטנים לכל דבר.
(אנשים חייבים להפסיק לפקפק בכל ההחלטות שלי בחיים!)
בקיצור, הרולדה הזו מעוררת מחלוקת.
כמו כל הדברים הטובים. או הרעים. עדיין לא התקבלה החלטה בנושא, ווינק.
אבל לדעתי היא היתה מספיק טובה (פלוס פלוס), אז הנה היא פה לפניכם.
במלוא הדרה הבייגלי-חמאת בוטנימי-ונילי-מאלטי-שוקולדי.
אני ממש טובה בתיאורים ובהתנסחויות ובמילים בכלל.
ארג.
אז זהו, זה סיפורה של רולדת צ’אבי האבי מעוררת המחלוקת.
שם אלטרנטיבי: העוגה שעברה מרעיון דה יורה לעוגה דה פקטו* הכי מהר בהיסטוריה של היקום.
*רואים? אני כן טובה במילים.
(לא, אני לא)
***
רולדת צ’אבי האבי
מקור המתכון: הבצק מבוסס על בצק הרולדה שהפך להיות הקבוע שלי, כל השאר אולתר תוך כדי.
כמות: רולדה אחת
מצרכים:
4 ביצים גדולות, מופרדות
50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן
40 ג’ (4 כפות) קמח לבן
55 ג’ (4 כפות) שמן קנולה
1 כף אובלטין (אבקת מאלט)
1 כפית תמצית וניל/אבקת וניל
חופן בייגלה, לקישוט
לקרם
125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
45 ג’ חמאת בוטנים
25 ג’ (1/4 כוס) אבקת סוכר
1 שקית קטנה מאלטיזרס, לא חובה
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. מניחים חלבונים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצף יציב — מתחילים במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה עד להגעה למהירות מקסימלית. בסך הכל מקציפים כשמונה דקות.
3. מוסיפים קמח, שמן, חלמונים, אבקת מאלט ווניל. מקפלים פנימה בעזרת לקקן, עד לקבלת בלילה אחידה.
4. מפזרים בייגלה בתבנית. יוצקים את הבלילה, משטחים ומיישרים לשכבה אחידה על פני כל התבנית.
5. אופים 15-20 דקות, עד שהעוגה מזהיבה קלות.
6. הופכים על משטח עבודה או קרש חיתוך, ומקלפים את נייר האפיה.
7. מניחים מגבת נקיה מעל לחלק העליון של העוגה, הופכים את העוגה בחזר כך שהמגבת מופנית כלפי מטה, ומגלגלים לרולדה. מניחים בצד למשך כחצי שעה-שעה.
8. להכנת הקרם: מניחים שמנת מתוקה, חמאת בוטנים ואבקת סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
9. קוצצים גס מאלטיזרס ומקפלים לתוך הקצפת.
10. פותחים בחזרה את הקולדה. מורחים את הקרם על פני העוגה ומיישרים לשכבה אחידה בעזרת פלטה או לקקן.
11. מגלגלים בחזרה לרולדה. שומרים בקירור עד להגשה.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- הייתי אומרת לכם משהו על זה שאתם יכולים להשמיט את המאלט או חמאת הבוטנים או הזה או ההוא.. אבל אז זו כבר לא תהיה רולדת צ’אבי האבי, אז לא! אני לא הולכת לומר את זה. אל תשאלו אותי שאלות מטופשות, טוב? תודה.
אוקיי, אז מה עוד אני יכולה לצ’אבהב (יאפ, הפכתי את זה לפועל)? אני פתוחה לרעיונות.
הלו? יש שם מישהו? טוק טוק?
3 תגובות
טוב את גאון קריאטיב 🙂
מתה על הגלידה ומתה לנגוס בגירסת הרולדה
חוצמזה הבייגלס שמתחבאים בטורט הורסים
נשמע מעולה!!
אגב, שמעת על הענין שרץ עכשיו של הכנת מרנג טבעוני ממי הבישול (או השימור) של גרגירי חומוס? מה את אומרת על זה? זה עובד באמת?
אני באמת לא מצליח לחשוב על דרך לא לאהוב את זה – בשתי מילים, הולי מולי!