עד לפני שנה וחצי כזה, קצת פחדתי מרולדות. לא יודעת למה. פשוט נוצר מצב שמעולם לא הכנתי אחת, וזה הרגיש לי מאיים.
אבל אז אסף ביקש רולדה, אז הכנתי לו (כנסו כנסו). ואז דבר אחד הוביל לשני, ומפה לשם, הרולדה ואני נהיינו חברות טובות, והיא הפכה לאורחת קבועה במטבח שלי.
הרולדה הפכה לאורחת קבועה במטבח שלי? אלוהים אדירים, אני נשמעת פלצנית.
בקיצור, מהר מאד התחלתי להכין רולדות כל הזמ–
טוב, לא כל הזמן. בכל זאת, לא מדובר בבראוניז. אבל הרבה. לא מעט. כמות נאה. אוקיי?
מה שיפה ברולדה זה שההכנה שלה די פשוטה (אם במקרה יש לכם פוביית גלגול, כמו שהיתה לי, פשוט תתגברו על זה), אבל יש אינסוף אפשרויות לגיוון. בא לכם רולדת וניל במילוי שוקולד? לכו על זה. רוצים שוקולד במילוי וניל? אחלה, פשוט הוסיפו קקאו לבצק. אולי משהו אגוזי? ספרינקלז? צ’אבי האבי? השמיים הם הגבול!
אתם אפילו יכולים להכין שתיים שונות ולשלוח אותן להורים של חבר שלכם לליל הסדר, כדי להתחנף (לא יודעת למה רואים רק רולדה אחת בתמונה – עברה שנה, למען השם, מי זוכר? – אבל היו שם שתיים: אחת עם תפוחים מקורמלים, אחת שוקו-וניל).
כשאסף ואני ניסינו לחשוב מה אני יכולה להכין לו לעבודה השנה, לכבוד יום ההולדת שלו, עשינו בריינסטורמינג. הרבה בריינסטורמינג:
אני ניסיתי לתחקר אותו, מה הוא רוצה, ואיזה סגנון, ואיזה טעם, ומה. אתה. רוצה?
הוא אמר: “לא יודע. מה שקל לך. ולא יקח לך את כל היום. ושוקולד.”
מה קל לי? לבהות בטלוויזיה.
מה לא יקח לי את כל היום? לסיים פיצה משפחתית שלמה לבד.
שוקולד? שוקולד.
בתום הבריינסטורמינג המשותף – הרבה בריינסטורמינג – החלטנו על מיני קאפקייקס (טכנית מיני מאפינס, אבל לא נתקטנן) שוקולד-קפה ושתי רולדות.
אחר כך עוד היה דיון שלם, ועוד אחד, ועוד אחד, על אילו רולדות בדיוק אתה רוצה שאכין לך, אבל אני אחסוך לכם את זה:
האחת – רולדת שוקולד-קוקוס (אני רציתי לקרוא לה רולדת באונטי, אסף טען שהוא טען פעם באונטי, ובאונטי זה דוחה, והשם הזה לא עושה איתה חסד, אז אתם יודעים.. לכו תתווכחו עם ילד יום ההולדת).
השניה – רולדת אגוזי לוז-נוגט-נוטלה.
האחת – ללא גלוטן.
השניה – גם.
(בכל זאת, פסח התדפק על דלתנו כשהכנתי אותן..)
האחת – יצאה אחלה. התגלגלה בכיף, התמלאה כמו שצריך, צופתה, קושטה, נראתה די טוב. ובנוסף, היא גם היתה טעימה.
השניה – נראתה כמו הצרות שלי. נקרעה קצת במהלך הגלגול, המילוי נזל לכל עבר, לא היה שום שיתוף פעולה מצדה. גרמה לי לעבוד קשה ולעשות הכל לבד. לא קל, לא קל. לזכותה ייאמר שהיא כן היתה טעימה…
בכל אופן —
כל מה שרציתי לומר, וזו הסיבה לסיפור ההו-כה-מייגע הזה, הוא שהתכנון המקורי שלי היה לפרסם את שתי הרולדות, ואפילו לשאול אתכם איזו עדיף להעלות קודם וזה וזה, אבל נוצר מצב שהיקום פשוט החליט לבד, בעצמו, שרולדת הנוטלה תיאלץ להמתין עד שאכין אותה שוב, ובתקווה אפשר אותה.
בינתיים:
רולדת קוקוס ושוקולד. לא רולדת באונטי, כי אסף לא מרשה. ללא גלוטן. עם מלא טעם של קוקוס ושוקולד.
אה אה אה, וגם אין בה לקטוז. כאילו.. פרווה וזה.
אז תכינו אותה לליל הסדר? אולי לארוחת הצהריים של החג עצמו? חול המועד? ארוחת טרום מימונה? משהו?
יש. ידעתי שאפשר לסמוך עליכם.
***
רולדת קוקוס ושוקולד ללא גלוטן, ללא לקטוז
מקור המתכון: הרולדה עצמה מבוססת על המתכון הקבוע שלי.
כמות: רולדה אחת
מצרכים:
לרולדה
4 ביצים גדולות, מופרדות
50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן
40 ג’ (4 כפות) קורנפלור
60 מ”ל (1/4 כוס) שמן קוקוס
לקרם קוקוס-וניל
200 מ”ל (1/2 פחית) קרם קוקוס קר (מצננים את הפחית לילה מראש במקרר)
20 ג’ (2 כפות) אבקת סוכר
1 כפית מחית וניל/2 כפיות תמצית וניל
1/4 כוס שוקולד צ’יפס
לציפוי שוקולד
75 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
1 כפית שמן קוקוס
שבבי קוקוס קלוי, לקישוט
אופן ההכנה:
1.מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה ומשמנים קלות (הכי טוב בספריי שמן).
2. מניחים חלבונים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצף יציב — מתחילים במהירות נמוכה, ומגבירים בהדרגה עד להגעה למהירות מקסימלית. בסך הכל, מקציפים שמונה-עשר דקות.
3. מוסיפים קורנפלור, שמן קוקוס וחלמונים (עדיף לטרוף אותם קלות קודם). מקפלים פנימה בעזרת לקקן, עד לקבלת בלילה אחידה.
4. יוצקים את הבלילה לתבנית. משטחים ומיישרים לשכבה אחידה על פני כל התבנית.
5. אופים 15-20 דקות (במקרה הזה, לי הספיקו 15 דקות בדיוק), עד שהעוגה מזהיבה קלות.
6. ממתינים מספר דקות, רק על מנת שהעוגה לא תשרוף לכם את הידיים, הופכים על קרש חיתוך (או ישירות על משטח העבודה), ומקלפים את נייר האפיה הנמצא כרגע על חלקה העליון של העוגה. אם רוצים, אפשר לחתוך את קצוות העוגה כדי ליישר אותה (זו הסיבה הרשמית. תכלס, זה סתם כדי שתטעמו קצת).
7. מניחים מגבת מטבח נקיה מעל העוגה (אפשר להניח נייר אפיה ביניהן, על מנת לטנף קצת פחות את המגבת). הופכים את כל הקונסטרוקציה, כך שהמגבת מופנית כלפי מטה. מגלגלים את הרולדה, ומניחים אותה בצד למשך חצי שעה-שעה.
8. להכנת הקרם: מניחים קרם קוקוס קר (רק את החלק הקרמי, לא את הנוזל השקוף – הוא לא יקציף!), אבקת סוכר ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקרם יציב.
9. מקפלים פנימה שוקולד צ’יפס.
10. פותחים בחזרה את הרולדה. מורחים את הקרם על פני העוגה, ומיישרים לשכבה אחידה בעזרת פלטה או לקקן.
11. מגלגלים את העוגה שוב לרולדה.
12. להכנת הציפוי: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.
13. מערבבים פנימה שמן קוקוס.
14. יוצקים את הציפוי מעל הרולדה. ממתינים מספר דקות, ומפזרים מלמעלה שבבי קוקוס.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- כתבתי במתכון שמשתמשים בקורנפלור – אני השתמשתי בקמח ללא גלוטן שהיה לי בבית, אבל בגדול הרכיבים שם זה פשוט קורנפלור וסוכר, אז אמורה להתקבל תוצאה די זהה עם “סתם” קורנפלור.
- אני השתמשתי בשמן קוקוס גם בעוגה וגם בציפוי, כדי להיישאר עם המוטיב הקוקוסי. אפשר להחליף בכל שמן נייטרלי אחר (אני בדרך כלל משתמשת בקנולה).
- היות שהקצוות של הרולדה בדרך כלל יוצאים פחות יפים (לרוב יש שם פחות מילוי, אז הרולדה נראית קצת מסכנה), אפשר ורצוי לחתוך אותם לפני ההגשה. אבל תהיו חכמים, לא כמוני — הסירו קצוות לפני הציפוי בשוקולד. כפי שאפשר לראות בתמונות, אני קודם ציפיתי ואז חתכתי את הקצוות, אז העוגה שלי קצת “מלוכלכת” בשוקולד.
פססססט חג שמח!!!
4 תגובות
וואי זה אדירר! לגמרי אכין 🙂 חג שמח 🙂
וואי זה אדירר! לגמרי אכין 🙂 חג שמח 🙂
הי, נהנית מאוד מהבלוג, ומכיוון שכנראה אין לך הרבה זמן לחדש אני מציצה בארכיון… יש לי הערה לגבי הרולדות: במקום להפוך על הלוח, ואז להפוך שוב – יותר פשוט לפרוש מגבת מטבח על השיש, להפוך עליה את התבנית, לקלף את נייר האפייה וטדדאם – מוכנה לגלגול. הרי ברולדה המוכנה הכיוון לא מורגש.
אחלה טיפ, תודה 🙂 יש רולדות שהכיוון כן משנה בו – אם יש קישוט כלשהו שרוצים שיפנה החוצה, אבל את צודקת שברוב המקרים זה לא באמת משנה.