עוגת תפוזים מרוקאית-הולנדית

על ידי מור
אני באמת מנסה לא להיות אחת מהכלות האלה.
אתם יודעים למה אני מתכוונת – מהבנות האלה שמדברות על החתונה שלהן כל הזמן, ועל איפה זה יהיה, ומה הן ילבשו.
אלה שמתלהבות מעצמן, ומהחתונה שלהן, ברמות של כלה.
אבל בשבועות האחרונים, מאז שקיבלתי טבעת מנצנצת (נטולת ספרינקלז לחלוטין 🙁 ), כולם מדברים איתי רק על זה.
המשפחות, כמובן. החברות. אנשים בעבודה.
חשבתם כבר על תאריך? מה אתם רוצים, גן או אולם? רגע, ואיזו שמלה תלבשי? אני דמיינתי אותך בשמלה כזאת + תיאור של השמלה בה תיארו אותי.
רגע, מה? למה, לעזאזל, דמיינת אותי בשמלת כלה? אני עדיין לא דמיינתי אותי בשמלת כלה, אז מה.. מה.. למה?!
מזנונים או הגשה? אוי, מזנונים? אבל אנחנו אוהבים הגשה.
אחלה. אני מעדיפה מזנונים. תודה שיידעתם אותי.
וכמובן —
הסיפורים האישיים.
כל ספרי לנו על ההצעה מלווה מיד בסיפורים של איך אני הצעתי לאשתי.
לכל חשבתם כבר על צלם? מצורף, באותה הנשימה, הסיפור על הצלם שעצבן אותי והכריח אותי ואת בעלי להצטלם בפוזות מביכות ולא נעימות.
לכולם יש המלצות על תקליטן ומאפרת ומילות חכמה על זה שאין טעם להשתגע ולהוציא יותר מדי כסף, כי זה רק ערב אחד בחיים שלך, ואת צריכה לצמצם עלויות כדי שלא תצאי בהפסד בטעות, את יודעת שחתונה זה בעצם עסק?
 
 
ומהצד השני, זה הערב שלך (אתם זוכרים שאני לא מתחתנת עם עצמי, נכון? יש גם חתן בתמונה) וכולו סביבך, ואת צריכה להיות הנסיכה, ובמרכז, ומה זאת אומרת, את לא רוצה שיהיה לכם סלואו ראשון? בסדר בסדר, את עוד תשני את דעתך. חוץ מזה, מי באמת שואל אותך?
 
 
אממ. זה לא הקטע של להיות “כלה”? אני לא אמורה להיות בריידזילה שמחליטה על הכל*? אם אני אומרת שאני לא רוצה ריקוד מביך של אסף ושלי, לבד, מול מאות אנשים, היות שאני עדיין מנסה להתרגל לעובדה שכל הערב הזה סביבנו, ואנחנו נהיה במרכז, וכולם יסתכלו עלינו כל הזמן, וגם אנשים שלא מכירים אותי ידעו שאני הכלה, כי אני אהיה הבחורה היחידה בלבן (או לפחות כך אני מקווה..), אז הם ידעו שצריך לעקוב אחריי במבטים שלהם כל הערב — אם אני אומרת שאני לא רוצה ריקוד, כי אני עדיין לחוצה מכל תשומת הלב העתידית המוגזמת הזו, התשובה של כולם לא אמורה להיות “amen sister, מה שתגידי”?
*חוץ מאיפה נעשה את זה. אני מנסה לגרום לאסף לקבל את ההחלטה הזו בשביל שנינו. ומה אני אלבש. אני מתכוונת לתת לאחותי ואמא שלי לעזור-ואולי-פשוט-לקבוע-בשבילי. בגדול, פשוט תגידו לי מתי להגיע ולאן, אני אהיה שם. אה, אבל אני כן רוצה לנהל שיחה קצרה עם המעצב/ת של המקום (זה שאסף יבחר מתישהו).. הוא/היא ואני צריכים לראות איך אנחנו הופכים את החתונה הזו לחגיגה של ממתקים וסוכריות גומי. או אולי צמר גפן מתוק? אוווו עמדת פופקורן?
רגע, אני יכולה פשוט להוציא את כל המתקנים המפחידים מהלונה פארק, להשאיר רק את דוכני האוכל, ולהתחתן שם? יש לי תחושה שחופה על גלגל ענק זה משהו שאף אחד מהאורחים שלנו לא הולך לשכוח!
בכל אופן, אני חלילה לא רוצה שזה יישמע כאילו אני מתלוננת על משהו.
אני נהנית לשמוע את הסיפורים של אנשים (עד מידה מסוימת. מודה שהיו כבר כמה פעמים, בעיקר בימים הראשונים, שכמעט נשברתי – אתם יודעים כמה קשה להיות נחמדה כשתופסים אתכם לשיחה בדרך לשירותים, ומחזיקים אתכם במשך חצי שעה? אני אדם ששותה הרבה מים, מגיעה לי מדליה!).
מגניב לקבל המלצות.
כיף לדבר עם חברות שהתחתנו לאחרונה, או כאלה שמתכננות כרגע חתונות בעצמן.
אני רק אומרת.. שזה משעשע. כי אני מנסה, או לפחות מרגישה שאני מנסה, יחסית להצניע את כל שיחות החתונה.. אבל הסביבה לא משתפת פעולה. אז, אתם יודעים, מה אני אמורה לעשות?
לא להראות לאנשים את שמלות הכלה שכבר שמרתי לי בפינטרסט?
לא לשתף ברעיונות לעוגת החתונה שחשבתי להכין בעצמי (יש לי תחושה שזה לא יקרה בסוף, אבל מה אכפת לי להשתעשע עם זה בינתיים..)?
בדיוק.
לכן, אם כבר —
אז כבר.
דומה, לא? מי זו העוגה, ומי הטבעת? אין לדעת!
או במילים אחרות, הכנתי עוגה בצורה של טבעת אירוסין.
כמובן שזה לא באמת דומה לטבעת אירוסין. אבל ניסיתי. בחיי שניסיתי. העיקר הכוונה, לא?
חוץ מזה, כמה מביך זה היה אם העוגה היתה יוצאת בטעות יותר יפה מהטבעת האמיתית שלי (לא שיש סיכוי כזה)?
סופר מביך, נכון.
ככה:
התחלתי עם זה שאני רוצה להכין עוגה בצורת טבעת מנצנצת. אז הנחתי רינג בתוך רינג, כדי שהעוגה תצא דקה יחסית, כמו טבעת. ואספתי את כל הסוכריות הלבנות-כסופות-זהובות-מנצנצות שהיו לי בבית, לטובת הקישוט. כולל הפצפוצים הלבנים של De Ruijter שקניתי בהולנד, אלה שרק אחרי שקניתי אותם גיליתי שהם למעשה פצפוצי אניס (אנ-איכס).
רציתי גם שהעוגה תתאים ספציפית לנו ול”סיפור האירוסין” שלנו (אני יודעת, להקיא ממני – אני יושבת פה ומגלגלת עיניים על עצמי), אז החלטתי ללכת על עוגת תפוזים. כי תפוזים הם כתומים, וכתום זה הצבע של הולנד, אז ברור. תפוזים.
אמנם יש לי כבר מתכון מעולה לעוגת תפוזים בבלוג, אבל רציתי משהו אחר. גיגול קצר בגוגל הוביל אותי לעוגת תפוזים מרוקאית. אין לי מושג מה הופך אותה למרוקאית – היא די דומה למתכון של אמא שלי שאני בדרך כלל משתמשת בו, רק קצת פשוטה יותר, היות שבמתכון הזה מקציפים את הביצים שלמות, ללא הפרדה.
ואז, כשכבר התחלתי להכין העוגה, נזכרתי שיש דבר כזה “עוגת תבלינים הולנדית”, אז החלטתי לתבל קצת את העוגה שלי ולהפוך אותה למרוקאית-הולנדית.
וכמובן כמובן, הנחתי את העוגה על “צלחת” (או פשוט מגש חד פעמי, בסדר.. עקשנים) בצבע כתום זוהר. כי הולנד. התרגשויות.
מפה לשם, יצאתי הבחורה הכי מתלהבת בעולם, שלא מפסיקה לדבר על עצמה, ועל החתונה שלה, ועל הטבעת שלה.
טוב, עזבו אותי. אני כלה. מותר לי.
***
עוגת תפוזים מרוקאית-הולנדית
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, אבל הכנתי חצי כמות (חוץ מאבקת האפיה. השתמשתי ברבע מהכמות במתכון, כי זה הרגיש לי משוגע), ושיחקתי קצת עם התבלינים.
כמות: עוגת טבעת אחת בקוטר 24 ס”מ (השתמשתי בתבנית 24 ו”חסמתי” אותה מבפנים עם רינג בקוטר 16 ס”מ, כדי לקבלת טבעת דקה יחסית).
מצרכים:
150 ג’ (3/4 כוס) סוכר לבן
זסט מתפוז אחד
2 ביצים גדולות
60 מ”ל (1/4 כוס) שמן קנולה
140 ג’ (1 כוס) קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1/4 כפית קינמון טחון (תרגישו חופשי להשתמש בחצי כפית!)
1/4 כפית ג’ינג’ר טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/4 כפית ציפורן טחון
60 מ”ל (1/4 כוס) מיץ תפוזים (אני השתמשתי בתפוז אחד גדול ועסיסי בטירוף, אז זה הספיק לי. ייתכן שיהיה צורך בשניים, תלוי בתפוזים עצמם)
לזיגוג
70 ג’ (1/2 כוס) אבקת סוכר
60 מ”ל (1/4 כוס) מיץ תפוזים (התפוז שהשתמשתי בו לעוגה הספיק לי גם לזה..)
סוכריות צבעוניות, מנצנצות, התרגשויות!
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית עגולה בקוטר 24 ס”מ ומניחים בתוכה תבנית קטנה יותר, בקוטר 16/18 ס”מ. כמובן שאפשר גם להשתמש בתבנית קוגלהוף.
2. מערבבים סוכר וזסט תפוז בקערה קטנה – משפשפים את הזסט לתוך הסוכר בעזרת האצבעות, עד לקבלת סוכר תפוזי, כתמתם וריחני להפליא.
3. מניחים ביצים וסוכר תפוזי בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב, על מהירות בינונית-גבוהה, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
4. מוסיפים שמן בהדרגה, תוך כדי ערבוב.
5. בינתיםי מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח ותבלינים בקערה נפרדת.
6. עוצרים את פעילות המיקסר ומנקים את דפנות ותחתית הקערה בעזרת לקקן.
7. מפעילים שוב את המיקסר, על מהירות נמוכה, ומוסיפים חומרים יבשים לקערה בהדרגה, תוך כדי ערבוב.
8. מוסיפיםי את כל המיץ בבת אחת ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
9. יוצקים את הבלילה לתבנית (היא די נוזלית, כך שיכול להיות שקצת בלילה תברח מתחת לרינגים אם לא אוטמים אותם כמו שצריך, כמו.. מישהי שאתם מכירים). אופים 15-20 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי בתבנית ומחלצים.
10. להכנת הזיגוג: מערבבים אבקת סוכר ומיץ בקערה קטנה, עד שכל הסוכר נמס ומתקבל זיגוג תפוזי.
11. יוצקים את הזיגוג מעל העוגה, ועוזרים לו לזלוג גם לצדדים. אפשרות נוספות היא להבריש אותו על העוגה.
12. מפזרים סוכריות על העוגה כאילו אין מחר.
הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קחו בחשבון שהזיגוג הופך את העוגה לדביקה מעט, אבל הוא גם עוזר להדביק את הסוכריות אליה, וגם שומר עליה עסיסית למשך כמה ימים.
  • אין צורך לשמור את העוגה במקרר, אבל חשוב להניח אותה בקופסא סגורה, או לצפות בנייר כסף, על מנת שלא תתייבש.
  • כמובן שאפשר לשחק עם התבלינים – להוסיף יותר ממה שאתם אוהבים, להשמיט את מה שאתם לא מתחברים אליו (או שסתם אין לכם בבית).
רגע, אז יש לכם סיפורי אירוסין/המלצות חתונה בשבילי? כולי אוזן 🙂

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

8 תגובות

Dudu Metsuyanim אוקטובר 10, 2015 - 20:03

מזל טוב!!
כמו כן אני מופתע שלא אמרת שיהיו נקודות בשמלתכלה או לפחות בהינומה.

הגב
TFP אוקטובר 11, 2015 - 10:01

הרבה מזל טוב!

הגב
The Cookie Fairy אוקטובר 12, 2015 - 08:33

חחחח, את גאון והעוגה קורעת 🙂
*מחזיקה את עצמי לא לשתף בטיפים ובסיפורים אישיים!*

הגב
עלמה אוקטובר 12, 2015 - 18:58

מזל טוב! (סיפור על החתונה שלי כאן) (סיפור על השמלה) (הלצה) (המלצה ואזהרות) (סותרת את עצמי)

הגב
עלמה אוקטובר 12, 2015 - 18:59

אגב, ירח דבש, בניו יורק?

הגב
Sharon Peled אוקטובר 13, 2015 - 14:52

מזל טוב! טוב ברור שבעוגת החתונה שלך יהיו סוכריות גומי באמצע. וחמאת בוטנים באייסינג. ובכלל לא תהיה לה צורה של עוגת חתונה. נכון? אולי תיראה כמו באונטי? 😉

הגב
דנה אוקטובר 15, 2015 - 11:50 הגב
Morcake נובמבר 7, 2015 - 13:36

תודות!

עלמה, ספרי סיפורים! והלוואי ירח דבש בניו יורק 🙂

שרון, את לא רחוקה במיוחד מהתכנונים..

דנה, הרסת! חייבת נעליים כאלה!!

הגב