וואו, זה לא היה קל.
מאז שהחל פרויקט “מבשלים ביחד”, השתתפתי פעם אחת. כי ככה יצא, ואף פעם לא היה לי מספיק זמן, ומיליוני תירוצים אחרים.
אבל לאחרונה היה לי קצת זמן, וכשהוחלט להכין ארוחת חג אחת גדולה במסגרת הפרויקט, אמרתי שברור שאני משתתפת. ומכינה קינוח.
ואז..
ואז התחלתי לחשוב.
רציתי להכין מוס לבן כלשהו. התלבטתי בין שוקולד לבן לווניל, ובסוף החלטתי ללכת על וניל. רציתי לשלב שם אגסים מקורמלים, כי הם תמיד כינור שני לתפוחים, וזה לא הוגן.
אבל אז עבר קצת זמן, ופתאום לא התחשק לי מוס.
המח שלי התחיל לחזור על המילה “חלה” שוב ושוב. הוא ניסה לומר לי “חלת אגסים ותבלינים”, אבל אני הסברתי לו שאין דבר כזה, וזה לא פרקטי, ומי יגיש חלת אגסים כחלק מארוחת החג שלו? זו חלת קינוח, לא חלה חלה.
אז המח הקשיב לי וזרם וניסה שוב – אולי חלת סילאן ותבלינים?
טוב, מח. אוקיי. את הכיוון הזה אני מתחילה לחבב.
אז הכנתי בצק – בהחלטה של רגע שילבתי גם קמח מלא – והוספתי לו סילאן. ותבלינים. בגדול, הכנתי עוגת דבש עם שמרים.
התחלתי לעצב את החלה בצורה מתוחכמת: קלעתי שש רצועות בצק לחלה אחת והכנתי עוד אחת מחמש רצועות, ניסיתי לשלב ביניהן ולהפוך אותן לחלה עגולה.
כשלתי.
לשתי בחזרה את כל הבצק, הנחתי מרובו גוש אחד עגול במרכז התבנית, ואת מה שנשאר סידרתי במעין קישוט מסביב.
יצא מוזר. טעים מאד. לא יפה במיוחד. כאילו.. זה לא נראה כמו חלה. טעים מאד, כאמור, אבל לא מספיק טוב.
אבל טעים מאד.
(בהנחה שאתם שואלים אותי ולא את הבחור המשונה שגר איתי, זה ש”אוהב חלה רגילה, לא עם קמח מלא, לא עם תבלינים וסילאן ודברים מוזרים”. פריק שואו)
הבנתי שאני צריכה בכל זאת להישאר באזור הנוחות שלי, כלומר קינוח.
המח שלי שוב התערב בשלב הזה וצעק “פבלובה!”. אחרי קצת דין ודברים, הגענו יחד לפבלובת קינמון, קצפת וניל ואגסים מקורמלים. בסוף סגרנו גם על זרזוף סילאן.
אל תסתכלו עלי ככה, המח שלי הוא זה שהוסיף את המילה “זרזוף”.
וידוי קל: במקור חשבתי להשתמש בתפוחים, אבל לא היו לי תפוחים בבית, והתעצלתי לצאת לקנות.
אז הכנתי.
לא טעמתי, אבל הריח של הקינמון היה היסטרי, ובעבודה של אסף עפו על הפבלובה.
הצלחה? כמעט.
היתה רק בעיה אחת:
אל תבינו לא נכון, אני מתה על הניוקי הזה. פשוט.. פשוט כנראה לא הייתי מגישה אותו כקינוח לראש השנה.
כשדיברתי עם נטלי, היא ניסתה לשכנע אותי להזיז את התחת העצל שלי החוצה ולקנות רימונים, כי אולי הם יוסיפו קצת צבע וחן וחגיגיות לפבלובה. חמודה.. כשאני נכנסת למוד העצל, באמת שאי אפשר להוציא אותי ממנו.
(כן ניסיתי לאלתר ולקשט במקל קינמון. כי מה שהעוגה הזו היתה צריכה בשלב הזה זה עוד משהו חום מלמעלה. יופי מח, תנקס פור נאת’ינג)
כשדיברתי עם רחלי, היא אמרה לי שזה בטח לא מחריד כמו שאני חושבת, ושבטח במצלמה אמיתית (בניגוד לטלפון) זה יוצא יותר טוב. ואז, בשלב מסוים, היא השתתקה. כנראה ראתה את התמונה באינסטה…
בקיצור.
שלחתי את הפבלובה, כאמור, לעבודה של אסף. הוא, באופן אישי, קצת לעג לה (בחור מפרגן, בסך הכל – הפתרון במקרים כאלה הוא לדחוף לו עוגת קליק לפרצוף ולהשתיק אותו). בעבודה עפו.
ובכל זאת.
בזמן שהם נשנשו את פבלובת התבשיל שלי, אני כבר הייתי עסוקה בלראות מה עוד אני יכולה להכין עם דברים שיש לי בבית, באילו חומרי גלם נוספים אני יכולה להתעלל.
הבננות המוזרות, אלה עם הקליפה הסופר-קשה-להורדה, אלה שלקח להן שבועיים להבשיל, התחילו לעשות לי עיניים.
הדבש דפק על דלת המקרר מבפנים והתחנן שאבחר בו.
חבילת שוקולד מריר התחילה לקפץ באוויר וצעקה “קצצי אותי! ק-צ-צ-י א-ו-ת-י-!”.
ורק הקינמון ישב בשקט, בצד, מבויש, ושאל, כולו מגמגם ומסמיק, “אפ.. אפשר גם להצטרף?”.
מפה לשם, עוגת בננות ודבש עם שוקולד צ’יפס. וקינמון ביישן.
הכי יפה בעולם? אולי לא (אם כי אני מתה על הקטע של הבננות הפרוסות לרוחב. אסף חשב שזה מוזר, אבל כבר הבנו שהוא על תקן הרשע בפוסט הזה, נכון?). אבל יותר יפה מהחלה החומה. יותר יפה מרולדת הניוקי.
הכי טעימה בעולם? אולי לא. אבל מספיק טעימה ומיוחדת כדי שתכינו אותה – לערב החג, או לבוקר שאחרי, או אפילו לשבירת הצום ביום כיפור (העוגה הזו פשוט מתחננת שיאכלו אותה ליד כוס תה או קפה), או סתם אם יש לכם בננות שעושות לכם עיניים, אולי גם דבש היפראקטיבי.
והעיקר?
העיקר הוא שהצלחתי בסוף, לאחר מאתיים ארבעים ושבעה נסיונות, להכין משהו פוטוגני מספיק בשביל הפרויקט.
עכשיו רק צריך ללמד אותי איך לצלם, והכל יהיה טוב בעולם.
***
עוגת בננות ודבש עם שוקולד צ’יפס
כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס”מ (משערת שאפשר להכין בתבנית עגולה בקוטר של 20-24 ס”מ או בתבנית ריבועית מעט גדולה יותר. מן הסתם, תתקבל עוגה נמוכה יותר במקרה הזה).
מצרכים:
280 ג’ (2 כוסות) קמח לבן
35 ג’ (1/4 כוס) קורנפלור
1/2 כפית אבקת אפיה
1 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית קינמון טחון
1/2 כפית מלח
100 ג’ חמאה רכה
125 ג’ (1 כוס + 2 כפות) סוכר חום דמררה
170 ג’ (1/2 כוס) דבש
2 ביצים בינוניות
4 בננות בינוניות/5 קטנות
60 מ”ל (1/4 כוס) חלב
60 מ”ל (1/4 כוס) חלב
100 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית בגודל הרצוי.
2. מערבבים קמח, קורנפלור, אבקת אפיה, סודה ,קינמון ומלח בקערה בינונית.
3. מניחים חמאה ו-100 גרם (חצי כוס) סוכר חום בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב למשך שלוש-חמש דקות.
4. מוסיפים דבש ומערבבים היטב.
5. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב לאחר כל הוספה. מנקים את דפנות המיקסר.
6. מועכים את כל הבננות פרט לאחת. מוסיפים חלב ומערבבים.
7. מנמיכים את מהירות המיקסר. מוסיפים, תוך כדי ערבוב, חצי מכמות היבשים, לאחר מכן את מחית הבננות והחלב, ולבסוף את שאר היבשים. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
8. מקפלים שוקולד קצוץ לתוך הבלילה, עד לפיזור אחיד.
9. יוצקים לתבנית. מיישרים.
10. פורסים את הבננה הנותרת לאורך, לשתיים-ארבע פרוסות ארוכות. מניחים מעל הבלילה.
11. זורים את 25 גרם (שתי כפות) הסוכר החום הנותרים מעל פני העוגה ופרוסות הבננה.
12. אופים למשך 35-40 דקות, עד שהעוגה משחימה, וקיסם הננעץ במרכז יוצא נקי. מצננים ומחלצים מהתבנית.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אם העוגה משחימה מאד אך קיסם הננעץ במרכזה עדיין לא יוצא נקי, אפשר להנמיך את חום התנור ל-170 מעלות לשאר האפיה.
- כמובן שבמקום שוקולד קצוץ, אפשר להשתמש בשוקולד צ’יפס.
- אל אל אל תוותרו על זריית הסוכר מעל הבלילה לפני האפיה. הוא עושה את העוגה.
- וידוי קל: אני לא השתמשתי בחלב כשהכנתי את העוגה, אבל היא יצאה טיפה יבשה מדי (גם בגלל דקה-שתיים מיותרות בתנור, אבל לא רק), לכן הוספתי את החלב למתכון. זה אמור להפוך אותה לקצת יותר.. לחה? לא יודעת, מוצלחת יותר 🙂
16 תגובות
במבחן OCD של עוגת הבננות יצאתי 100% בעלת OCD :))
עוגה מהממת!
כל כךךךך בא לי פרוסה עם הקפה עכשיו. אבל ממש.
גדול!!!!
אני מכירה צלם שישמח לעזור וגם סטייליסטיט 😉
נראה מעולה, שנה טובה מפריז 🙂
אין קורעת ממך!
הכי בא לי ביס, וסידור הבננות קצת מזכיר לוגו של תאגיד רשע עולמי
שתהיה שנה נהדרתתתת
היה שווה את הניסיונות! ובכלל, שילוב של דבש, בננות ושוקולד מושלם בעיני. יצא מהמם.
שנה טובה!
כיף לקרוא אותך! זו בול עוגה לילדים שלי,נראה לי שאכין אותה בתבניות מאפינס
שנה טובה ומתוקה
בננות ושוקולד הכי טעימים ביחד.. וזה יצא מקסים! הילדים שלי אוהבים גם בננות ושוקולד.. זה ברור.. אז אני אנסה את זה בקרוב.
חג שמח ושנה טובה!
אורלי
נהדר! שנה טובה 🙂
איזה רטרו שיק יוצא דופן עם הבננה הזו!
בננות ושוקולד זה הכי הכי…פוסט מצחיק, עוגה שנראית טעימהה
יילך נהדר עם הקפה שלי בדיוק עכשיו!
הצלחת להפוך עוגת דבש למשהו שבא לי לטעום, זה הישג רציני 🙂
ממש הצחקת אותי. אני חושבת שעוגת הניוקי עם בשר יכולה לתפוס כסוג של טרנד בפני עצמו. עוגות שנראות כמו חמין, כמו תבית… תחשבי על זה: עולם שלם של אפשרויות בלתי מוגבלות!
שילוב מנצח. מריחים עד לכאן את העוגה.
מור המקסימה, תמיד מצליחה לרתק אותי בסיפורי המטבח 🙂 יצאה לך יופי של עוגה, כזו שמשדרת בית, במובן הכי חם וטוב שיש. שנה נפלאה לך