עוגות שמרים

נחשו מי בן חמש היום? רמז: הבלוג שלי. אוי אופס. טוב, game over. ביום ההולדת הראשון של הבלוג, לא עשיתי כלום. ככל הנראה הייתי בוגרת מדי…

יום שישי. שבע וחצי בבוקר. טל אמורה להגיע אלי רק עוד איזה שעתיים ליום האפיה המשותף שלנו, ולי כבר יש פתיחה לפוסט: וכן, גם טרחתי לספר את זה…

אז לאנשים מסוימים (אהמ אמריקאים) יש נטיה לומר לחם על סתם דברים. דברים שאנשים (אחרים. לא אותם אנשים שכבר הזכרתי) היו עלולים להסתכל עליהם במבט עקום לו…

כן, עוד דקה חנוכה. לא, אין לי מתכון לסופגניות. בשביל זה יש את סבתא הדסה. אבל יש לי לחם קופים במילוי שוקולד, ולחם קופים מורכב מעיגולי בצק…

המתכון והפוסט נכתבו במסגרת שיתוף פעולה עם קוואקר. וזה ממש מרגש אותי, כי תמיד יש לי פחית של קוואקר בבית גם ככה, אז איזה כיף! כבר שנים…

תקשיבו. מכל הדברים הגבינתיים שהכנתי לאחרונה – העוגה השוקולדית הקרמית, הקינוח הלימוני – המאפה הזה הוא הדבר היחיד שכמעט כמעט השתכנעתי לטעום. זאת אומרת, כמעט שכנעתי את עצמי לטעום.…

היי. מה קורה וזה? אני יודעת שאתם בטח עסוקים. חג. וחול המועד. מלא מנוחה. המון אוכל. וואו, המון אוכל, נכון? אני לא רוצה להפריע יותר מדי. אבל..…

אני צריכה לספר לכם משהו: לאחרונה לא כל כך בא לי לאפות. זהו, אמרתי את זה. לא יודעת אם זה קשור לחום. אולי לעובדה שאני מנסה…

בפעם הראשונה שנפגשתי עם נטלי, הייתי נרגשת. הייתי לחוצה. לא ידעתי מה היא תחשוב עלי ועל יכולות האפיה שלי. או על חוסר היכולות.. מאז זרמה הרבה חמאה…

אם אתם נמצאים פה מספיק זמן, אתם כבר יודעים איך זה עובד: אח שלי כותב סדרה (לפעמים לבד, לפעמים עם אנשים נוספים). אחרי זמן מה, הסדרה…

אני יודעת, הטיימינג שלי מוזר. מי מפרסם מתכון לעוגת שמרים שלושה שבועות לפני פסח? חוץ מזה, איפה הייתי בשבועות האחרונים, כשירד גשם ושלג והיה קררררר ומושלם…

אפיה היא הסחת הדעת האולטימטיבית מבחינתי. כמעט תמיד יש לי איזה רעיון שבא לי לנסות, וגם אם אין לי — אני לא אחת שתגיד לא לתבנית…