העניין הוא כזה. אתם אחד הקשרים הכי ארוכים שהיו לי. באמת, אתם נמצאים אי שם בטופ.. וואן שלי. כבר יותר משנתיים, לא צחוק. ואני קצת מרגישה שנכנסנו כאן לאיזשהו סוג של שגרה.
עכשיו תראו, אני לא אומרת ששגרה זה רע, או משהו כזה (מצד שני, אנשים הכותבים “שגרע” – אותם.. אותם צריך להוציא להורג). אבל מדי פעם צריך לגוון, לא?
בכל זאת, אני לא רוצה לקום בבוקר יום אחד, למצוא פתק עליו מופיעות בכתב ידכם (הקולקטיבי) שלוש מילים בודדות: “נמאס לנו. עזבנו”. ואז לפרוץ בבכי.
או לחלוף ליד המחשב שלכם בתמימות מתישהו ולפתע לגלות בלוג אחר פתוח בדפדפן שלכם. לא לא, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להבריח אתכם אל זרועותיו של בלוג אחר. ועוד לתפוס אתכם על חם. ואז לפרוץ בבכי.
אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לנסות להפתיע אתכם.
ומה אומר “הפתעה” ו”גיוון” יותר ממאפה מלוח בבלוג של מתוקים?
נכון – מאפה מלוח עם גבינה בבלוג של מתוקים עליו אחראית בחורה המתנגדת אידאולוגית לגבינות.
ובכל זאת.
אין מה לעשות, הייתי חייבת לעשות משהו כדי לרגש אתכם.
כדי שלא תמצאו את עצמכם יום אחד חושבים ש”פעם זה היה יותר עם… עננים”. ואז פורצים בבכי. *
ובמקרה גם יצא ששבועות עכשיו. וזה החג הזה של הגבינות. או כמו שאני בוחרת לקרוא לו מעתה ועד עולם: החג בו אמא שלי הכינה מספיק אוכל כדי להאכיל מדינה אפריקאית קטנה עד בינונית.
אז היות שזה החג הזה של הגבינות – והיות שרציתי לוודא שגודל המדינה שנוכל להאכיל הוא אכן בינוני ולא קטן – החלטתי לתרום למאמץ המלחמתי. אז הבאתי מלא מאפי שמרים שהכנתי בקורס יום לפני ערב החג. מלא, איי טל יו.
והבאתי את עוגת הלימון, קוקוס ואגוזים של טולטולים אשר, לצערי הרב, לא יצאה לי כל כך טוב. אבל אני בטוחה שיש לתלות את האשמה בי ובאפיית היתר שלי, ולא במתכון של טל, כי אצלה העוגה נראית פשוט מעולה. באמת, קפצו לביקור בבלוג שלה ותראו.
אבל תחזרו, כן? אני לא רוצה לפרוץ בבכי!
אה, כן – הבאתי גם לחם קופים עם שום וגבינה צהובה.
אתם בטוח זוכרים שהכנתי לחם קופים עם סוכר, קינמון ואגוזים לפני כמה חודשים. ומאז, בערך אחת לשבוע, אני מוצאת את עצמי אומרת לעצמי – בלב או בקול רם – “וואו, איך בא לי לחם קופים”.
לרוב אנשים מביטים בי בצורה מוזרה כשאני אומרת את המשפט הזה בקול. אבל זה לא קשור, הם מביטים בי בצורה מוזרה סתם כך, ג’אסט ביקוז.
אז אתמול הרמתי את הכפפה (המטאפורית. קשה לאפות עם כפפה ביד), התפחתי שמרים, גלגלתי כדורים, טבלתי אותם בחמאה מומסת עם אבקת שום, הנחתי בתבנית ופיזרתי פתיתי גבינה צהובה בין השכבות.
קל להכנה? כן.
כיף להכנה? כן.
תענוג לצפות בתהליך תפיחת השמרים? כן.
טעים? כן כן כן.
(פשוט גבינה צהובה היא סוג של יוצא מן הכלל עבורי בעולם הגבינות.. מין דבר כזה שאני יכולה לאכול. לפעמים. בערך. אם זה אפוי ונראה כמו פיצה. או לחם שום. ולפעמים גם כשזה לא אפוי, אבל רק בכמות של כפית בערך.)
* אם הבנתם את הרפרנס, אנחנו יכולים להיות BFF פור לייף.
***
לחם קופים עם שום וגבינה צהובה
מקור המתכון: התבססתי על לחם הקופים המתוק שלי, הפחתתי בכמות הסוכר, העליתי את כמות המלח, והחלפתי את הסוכר והקינמון מהציפוי באבקת שום וגבינה צהובה. אה, ושיניתי קצת את אופן ההכנה. פישטתי, אם תרצו.
כמות: תבנית קוגלהוף אחת בקוטר של 24-26 ס”מ. אפשר להשתמש גם בתבנית אחרת, כל זמן שהיא עמוקה מספיק.
מצרכים:
1/4 3 כוסות קמח לבן
1/2 2 כפיות שמרים יבשים
1/8 כוס (או בערך כף וחצי) סוכר לבן
1 כוס מים פושרים (מי ברז זה סבבה)
1/3 כוס חלב פושר (מספיק פשוט להוציא אותו מהמקרר כמה דקות לפני ההכנה)
30 ג’ חמאה רכה, חתוכה לקוביות
2 כפיות מלח
לציפוי
100 ג’ חמאה
2 כפיות אבקת שום
100-150 ג’ פתיתי גבינה צהובה (תלוי כמה גבינתי אתם רוצים שהלחם שלכם יהיה. אני התחלתי עם קופסא של 240 ג’ והשתמשתי פחות או יותר בחצי.. לא שקלתי או מדדתי, פשוט לקחתי קבוצות של פתיתי גבינה והנחתי בתבנית)
אופן ההכנה:
1. מניחים בקערת המיקסר קמח, שמרים וסוכר. מחברים וו ולישה ומתחילים ללוש על מהירות נמוכה.
2. מוסיפים מים וחלב בהדרגה, בזרם דק. לאחר ההוספה מגבירים את מהירות המיקסר לבינונית.
3. לאחר שהבצק מתחיל לפתח גלוטן – משהו כמו שבע דקות – מוסיפים את קוביות החמאה, אחת אחרי השניה, ומגבירים את מהירות הלישה.
4. לאחר שהחמאה מתחילה להיטמע, אך עדיין לא נטמעה לגמרי, מוסיפים מלח. ממשיכים ללוש עוד כשתי דקות על מהירות גבוהה, עד לקבלת בצק גמיש וחלק.
5. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים בטמפרטורת החדר למשך כשעה. הבצק אמור להכפיל, פחות או יותר, את נפחו.
6. בסיום התפיחה, מוציאים את הבצק מהקערה, מעבירים למשטח מקומח קלות ומעבדים קצת, רק על מנת לאחד את הבצק.
7. בוצעים מהבצק חתיכות במשקל של כ-10-15 ג’ ומגלגלים כל חתיכה לכדור. מניחים בצד.
8. בינתיים מכינים את הציפוי: ממיסים חמאה בקערה קטנה במיקרוגל או בסיר.
9. מוסיפים אבקת שום לחמאה המומסת ומערבבים.
10. מפזרים חופן פתיתי גבינה בתחתית התבנית.
11. לוקחים כדור בצק, טובלים בחמאת השום המומסת ומניחים בתבנית.
12. ממשיכים כך עם שאר כדורי הבצק ומשתדלים למלא את כל החורים בתבנית. לאחר שמסיימים שורה אחת של כדורים, מפזרים מעט פתיתי גבינה מעליה וממשיכים הלאה.
13. אם נשארת חמאת שום בסיום התהליך, יוצקים אותה לתבנית, מעל כדורי הבצק.
14. מתפיחים בטמפרטורת החדר למשך כחמישים דקות.
15. לקראת סיום התפיחה, מחממים תנור ל-180 מעלות.
16. מכניסים את התבנית לתנור. אופים 30-35 דקות, עד שחלקו העליון של המאפה שחום וסדוק קצת. שימו לב: אני הסתפקתי באפיה של עשרים וחמש דקות (כולל סיבוב התבנית לאחר כרבע שעה בתנור), היות שהחלק העליון של המאפה שלי היה שחום מאד וחלקים מסוימים אפילו התחילו להיחרך. אבל כבר הסברתי פעם שהטוסטר אובן חי בעולם משל עצמו, לכן השארתי את זמן האפיה המקורי. פשוט שימו עין על המאפה וודאו שהוא נאפה מספיק אך לא יותר מדי. אם אתם לא בטוחים, אפשר גם לנעוץ קיסם ולוודא שהפנים אפוי.
17. מצננים מספר דקות בתבנית, הופכים על צלחת הגשה ומצננים עוד. מומלץ להגיש חמים, אבל מנסיון – זה טעים גם קר 😉
הערות/תוספות/שדרוגים:
- לגבי כמות ומשקל הכדורים: אני שקלתי כדורים במשקל של 25 ג’ (כשלמעשה הם נעו בין 24 ל-27 ג’) ויצאו לי שלושים כאלה, פלוס אחד תינוק, משהו כמו 10 ג’. בדיעבד אני חושבת שהכדורים האלה גדולים מדי, היות שהם תפחו מאד ובסופו של דבר כמעט אי אפשר היה להבחין בכך שלחם הקופים שלי מורכב מכדורים. אני חושבת שאם מתחילים עם כדורים קטנים יותר, אז ניתן להבחין בהם יותר בלחם האפוי, גם לאחר התפיחה. לכן כתבתי 10-15 ג’ בהוראות.
- מצד שני, אני חושבת שאולי פעם אחת בחיי האפייתיים הייתי פדנטית מדי (לרוב האפיה שלי היא שכונה שאין לתאר): בפעם הקודמת שאפיתי לחם קופים, לא שקלתי את הכדורים ואני חושבת שהמוצר המוגמר היה יותר חינני ואטרקטיבי. דווקא המראה הקצת אסימטרי של הכדורים יכול לתרום במקרה הזה. אז אל תילחצו אם אין לכם משקל עבור הכדורים, להיפך – זרמו עם זה, זה כנראה לטובה.
- אני משערת שאפשר להשתמש בשום קפוא וכמובן גם בשום טרי, או לחילופין להוסיף את השום ישירות לבצק. אבל אבקה זה כל מה שהיה לי, ורציתי ממש ללכת על אותו עקרון כמו לחם הקופים המתוק, כלומר שהשום ישמש אותי במקום הסוכר והקינמון בציפוי, אז זה מה שעשיתי. אתם יכולים לאלתר, אם תרצו.
- אפשר גם להוסיף עשבי תיבול או כל מיני דברים כאלה, שהולכים טוב עם שום. בזיליקום, לא יודעת.. אני פחות מבינה בכל הצד המלוח של המטבח. הצעות ורעיונות יתקבלו בברכה.
- לגבי הגבינה, השתמשתי בפתיתי עמק, אבל גם כאן זה לא קריטי. לכו על מה שבא לכם.
- בעקרון, בסיום האפיה של לחם הקופים, אמורים להפוך אותו על צלחת יפה ולהגיש. זה מה שעשיתי, אבל החלק העליון (שהיה התחתון במהלך האפיה) היה בהיר מאד וקיבל את הצורה של התבנית בה אפיתי אותו, בניגוד לצד השני – שהיה שחום וכדורי. לכן הפכתי בחזרה. זה לא כזה משנה, לכו על הצד האטרקטיבי יותר והגישו אותו. ואז התחילו לבצוע חתיכות ממנו. כמו שצריך. כמו קופים.
- אפשר להכין את הלחם יום מראש, לשמור במקרר במשך הלילה ולהתפיח שוב לפני האפיה. מבחינת זמנים, אתם מוזמנים להסתכל על הוראות ההכנה של לחם הקופים האגוזי המתוק שלי. אותו אפיתי לאחר לילה במקרר, את הלחם הפעם אפיתי ישר אחרי ההתפחה, ובשתי הפעמים יצא אש.
- וכבר עכשיו בא לי לחם קופים מלוח עם שום וגבינה, ואחריו קינוח של לחם קופים מתוק עם סוכר, קינמון ואגוזים.
- אפרופו מלוח, סבתא שלי טענה שהלחם היה לה קצת מלוח מדי. אבל היא היחידה ששמעתי ממנה את התלונה הזו. אם אתם לא אוהבים מלוח, אפשר להוריד איזה חצי כפית של מלח.
- טוב, בפעם הבאה חוזרים לשגרה – מתוק ובלי גבינה. מבטיחה.
אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל אפילו לבשתי שמלה לכבודכם. שלא תגידו שאני לא משקיעה בכם!
8 תגובות
אוי זה נראה כל כךךךךךך טעים!
הרעיון ללחם קופים מלוח ממש מגניב ומוצא חן בעיניי!
מבטיחה להכין לך את העוגה הזאת כדי לפצות
וכל שאר המטעמים שלך נראים מדהים!
הבצק יצא לך כל כך יפה! לא רצית להוציא אותו מהקערה ולאמץ אותו?? או שזו רק אני?
הלחם והשמלה היו מעולים!! ממקור ראשון
בעניין השגרה – אני חייב לומר שאני קורא את הבלוג כי הוא מצחיק אותי, ופחות בשביל להכין שוקולד עם חמאת בוטנים (או בוטנים עם חמאת שוקולד – זה מתחלף). לא בגלל שזה לא נשמע טעים – פשוט כי את שני המרכיבים אני אוכל עם כפית לפני שמשהו יקרה איתם… אז אני נמנע, ובא לקרוא בשביל הבדיחות, שהן מצחיקות גם במלוח.
זה רעיון מגניב לעשות לחם קופים מלוח. ואני עם האנונימי בעניין הכתיבה המצחיקה!
מור – לא נעזוב אותך לעולם- את תמיד מצחיקה נורא,
כל פעם שבא לי לנפוש ולצחוק אני יוצאת לטייל בבלוג המדהים שלך,
ותכף אני מגיבה בפוסט הבא!!
נראה מעולה!
הרגת אותי עם ה"עננים"
משום מה לא הצלחתי למצוא את הפרסומת ביוטיוב…
שמעי, הכנתי את זה אתמול, זה מ-ו-ש-ל-ם!!!! בא לי לאכול רק את זה לנצח. לא היה לי מספיק קמח, אז החלפתי חלק בשיבולת שועל, ועדיין יצא מעולה. אין כמוך.