אני יודעת שזה נראה כאילו אני חוזרת על עצמי.
זה עלול להיראות מהתמונה כאילו אני שוקלת 2,315 ק”ג אבל א) למעשה מדובר ב-2.315 ק”ג ו-ב) זה המשקל של הקערה, לא שלי. תודה על ההקשבה. אתם רשאים להמשיך.
אני מבינה שאתם מרגישים כאילו כבר שנתיים וחצי (ברצינות?! אני מציקה לכם כבר כל כך הרבה זמן?) אני אופה את אותו הדבר שוב ושוב ושוב.
אז הרשו לי להפתיע אתכם – אתם צודקים.
אני לא אוהבת גבינה. יש לא מעט פירות שלא עושים לי את זה, בלשון המעטה. חלבה? אני יכולה לאכול. מעדיפה שלא.
לכן בסוף אני חוזרת לאותם הטעמים. הכנתי מיליון וריאציות לעוגת לימון. קינמון הולך אצלי ממש חזק. קפה קופץ לביקור מדי פעם, גם קוקוס. ויש את ההם, השלושה אלה. שוקולד-בננות-חמאת בוטנים.
אנשים כבר העלו השערות שאולי במקום דם, זורמת לי בגוף חמאת בוטנים. שוקולד הוא ידידי הטוב. ובננה? חברת ילדות ותיקה ונאמנה. כל אחד מהם לבד טעים לי, שלושת הזוגות האפשריים הנוצרים מהם משמח אותי מאד, ושלושתם יחד? שלמות.
דווקא בגלל שאני נוטה תמיד לחזור לשילוב הזה, התחלתי לנסות לגוון קצת. גם לטובת האנשים האמיתיים בחיי וגם לטובת הווירטואליים (that means YOU). אבל כאשר ישבתי וחשבתי מה אכין ליום ההולדת שלי (כן, שוב זה. אני כנראה הולכת לדבר על יום ההולדת שלי עד יום ההולדת הבא), פתאום הבנתי שאם יש יום אחד בשנה שזה לגיטימי להכין בו את מה שבא לי, בלי לחשוב על כמה משעממת אני וכמה חד גוניים המתכונים שלי – אז זה. זה היום.
מפה לשם, הכנתי עוגת בננות. בשלוש שכבות. שיישתי מעט חמאת בוטנים לתוך כל שכבה. את השכבות הדבקתי האחת לשניה (לשלישית) בעזרת קרם שוקולד פאדג’י הורס. כן, אמרתי הורס. תכננתי לפזר פניני שוקולד מעל הקרם, בין השכבות. אבל אז גיליתי שתוקפו של הפנינים שלי פג לפני אי אילו חודשים, בואכה שנים. יכול להיות שטעמתי כמה, רק כדי להיות בטוחה כי התוקף אכן פג. ובכן.. כן. התוקף אכן פג. אז אלתרתי ופיזרתי קרמל צ’יפס במקום. קרמל.. עוד טעם מקורי וחדשני שלא השתמשתי בו מעולם, במיוחד לא בתקופה האחרונה.
יצא טעים. יצא יפה. אני הייתי מרוצה – איזה כיף, מי מכיר אותי כל כך טוב והכין לי עוגת יום הולדת מושלמת? אה כן. אני.
אנשים בעבודה היו מרוצים. הם אמרו שהיא יפה. הם אמרו שהיא טעימה. הם לא התלוננו על שילוב הטעמים הממוחזר והשחוק, כביכול. אתם יכולים לטעון, אולי בצדק, כי הם לא רצו לפגוע דווקא ביום הזה (נו, אתם יודעים איזה יום. הזכרתי את זה פעם-פעמיים), אבל לפחות חצי מהאנשים לא היו מודעים למטרת העוגות שהבאתי באותו היום (היתה גם זאת עם המייפל והפקאן. וממתק פיסטוק-קרמל בטעם של סוכריות ורטרס), וחלק גילו רק אחרי שהעמיסו צלחת מלאה עוגות. “למה חשבתם שהבאתי שלוש עוגות?” שאלתי אותם. “אממ לא יודעים, למה את מביאה עוגות כל הזמן? חשבנו שאולי שזה קשור לקורס שלך” “אבל הבאתי שלוש עוגות” “נכון. אבל זאת את. את עושה דברים כאלה”.
הם צדקו. אני עושה דברים כאלה.
בקיצור, אם אתם עדיין פה אחרי כל כך הרבה זמן (שנתיים וחצי, אנשים! אפילו קצת יותר..), יש מצב טוב שאתם דווקא איתי בעניין הזה של השוקולד-חמאת בוטנים-בננות. אז הנה – it is with great pleasure שאני מכניסה את העוגה הזו לחייכם. you’re welcome.
***
עוגת שכבות בננות-חמאת בוטנים עם קרם שוקולד פאדג’י
מקור המתכון: המתכון לעוגה הוא זה, של The Kitchn, מינוס הקרמל ובתוספת חמאת בוטנים במקום. הקרם הוא בעקרון הקרם הזה, של Brown Eyed Baker.
כמות: עוגת שלוש שכבות בקוטר 24 ס”מ
מצרכים:
לעוגה
170 ג’ חמאה רכה
3/4 כוס סוכר לבן
3/4 כוס סוכר חום דמררה
3 ביצים גדולות
3 כוסות קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1/2 1 כוסות חלב
2 כפיות תמצית וניל
5 בננות בינוניות בשלות, מעוכות
3 כפות גדושות חמאת בוטנים (אחת לכל שכבה), חלקה/עם שבבים, לפי העדפתכם. אני השתמשתי בצ’אנקי
לקרם
2/3 כוס שמנת מתוקה
1/2 כוס סירופ תירס
1/3 כוס סוכר חום כהה
1/4 כוס אבקת קקאו
1/4 כפית מלח
200 ג’ שוקולד מריר, קצוץ
25-30 ג’ חמאה
אופן ההכנה:
1. להכנת העוגה: מחממים תנור ל-160 מעלות. משמנים ומרפדים בנייר אפיה שלוש תבניות עגולות בקוטר 24 ס”מ (אם יש רק שתיים, אפשר פשוט לאפות שתיים, לחלץ מהתבניות ואז למחזר את אחת התבניות עבור השכבה השלישית).
2. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
3 מוסיפים ביצים, אחת אחת (ממתינים להיטמעות עד להוספת הביצה הבאה), ומערבבים עד להיטמעות מלאה.
4. בקערה נפרדת מערבבים קמח, סודה ומלח.
5. בקערה נפרדת מהקערה הנפרדת מערבבים חלב, וניל ובננות.
6. מוסיפים חומרים רטובים ויבשים לקערת המיקסר לסירוגין, תוך כדי ערבוב: מתחילים עם שליש מהיבשים, חצי מהרטובים, שליש נוסף מהיבשים, שאר הרטובים ושאר היבשים. טורפים היטב לאחר כל הוספה ובסוף ממשיכים לערבב עד לקבלת בלילה אחידה.
7. מחלקים את הבלילה בין שלוש התבניות (ראו הערה בהמשך).
8. מחממים חמאת בוטנים במיקרוגל למשך כ-15-20 שניות, על מנת לרכך אותה קצת. יוצקים בערך כף לכל תבנית ומשיישים מעט בעזרת סכין.
9. אופים 40 דקות, או עד שהעוגה מתייצבת וסכין הננעץ במרכזה יוצא נקי (שימו לב: אצלי חצי שעה היתה די והותר זמן). מצננים על רשת ומחלצים מהתבניות – רק אחרי שהן ממש הצטננו, אחרת העוגות עלולות להתפרק.. ואני אומרת זה בערך מנסיון.
10. להכנת הקרם: מניחים שמנת מתוקה, סירופ תירס, סוכר, קקאו, מלח וחצי מכמות השוקולד בסיר. מביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב מדי פעם.
11. לאחר שהתערובת רותחת, מנמיכים את האש עד לקבלת בעבוע עדין. מבשלים חמש דקות נוספות, ומערבבים מדי פעם.
12. מסירים את הסיר מהאש ומערבבים פנימה את שאר השוקולד והחמאה, עד לקבלת קרם חלק. מצננים עד להסמכת הרוטב.
13. להרכבה: מניחים שכבת עוגה על צלחת הגשה (כרגיל, מומלץ לדחוף כמה חתיכות נייר אפיה מסביב להיקף, על מנת לתפוס את כל הקרם הסורר שיטפטף למטה וינסה לטנף לנו את צלחת ההגשה היפה. או הקרטון המוזהב, במקרה שלי). יוצקים כשליש מכמות הקרם מעל העוגה ומיישרים בעזרת פלטה מדורגת או לקקן. אם רוצים, מפזרים פניני שוקולד/קרמל צ’יפס/צ’יפס אחרים (לא צ’יפס תפוחי אדמה!) מעל הקרם.
14. מניחים שכבה נוספת, מכסים בעוד קרם, עוד שכבה ושאר הקרם. אם רוצים (ורוצים!), אפשר לתת לקרם לטפטף במורד העוגה. שימו לב: מומלץ לצקת את הקרם לאט לאט, על מנת שהוא לא יישפך למטה, אלא רק יזלוג לאיטו. אין לו לאן למהר.
15. מוציאים את חתיכות נייר האפיה (המטונפות בשוקולד, בואו נודה על האמת), חותכים את העוגה, סוחטים “אווווו”ים ו”אהההה”ים מהסובבים אתכם, עפים על עצמכם, טועמים חתיכה ונהנים. הידד.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- מבחינת הבננות: אני השתמשתי בשילוב של בננות קפואות (אותן הפשרתי מראש, כמובן) וטריות. יצא יופי.
- חמאת הבוטנים בעוגה היא לא בגדר חובה. לא בא לכם? לא צריך. מרגישים שכף אחת בכל שכבה לא מספיקה? הוסיפו עוד. רוצים לשייש פנימה נוטלה? סבבה. רוצים לשייש פנימה נוטלה בנוסף לחמאת הבוטנים? אנחנו יכולים – וצריכים – להיות חברים טובים. call me maybe.
- אני עדיין מחכה שיימאס לי מהשיר הזה. או מהקליפ. עוד לא שם.. אתם חייבים להודות שלא יצא להיתקל בהרבה בנות 83 שמתנהגות כמו ילדות בנות 11, נכון?
- קיצור, אהמ. אם לחזור שניה לחמאת הבוטנים.. לא חובה לחמם אותה, היא פשוט מתרככת והופכת לנוזלית יותר, וזה מקל על כל עניין המריחה ושיוש לתוך העוגה. לשיקולכם.
- אם אתם לא רוצים לאפות את העוגה כשלוש שכבות, אפשר – ברמת העקרון – לאפות כעוגה אחת ולחלק את העוגה האפויה לשכבות. העניין הוא שהכמות פה די גדולה, ואני לא בטוחה כמה טוב זה יעבוד בתבנית אחת.. אם כבר, אולי הייתי אופה בתבנית בקוטר 26 ס”מ ואז מחלקת לשתי שכבות (או שלוש שכבות ממש דקות).
- אם אתם כן זורמים איתי על עניין האפיה כשלוש שכבות מראש ואתם רוצים לדייק, קבלו טיפ (היישר מהמתכון המקורי): שקלו את קערת המיקסר הריקה לפני ההכנה. לאחר מכן שקלו את הקערה עם הבלילה בתוכה. חסרו את משקל הקערה ותקבלו את משקל הבלילה. חלקו את זה לשלוש. הניחו תבנית אחת על המשקל ושקלו פנימה את תוצאת החלוקה, כלומר שליש מכמות הבלילה. עשו את אותו הדבר עם שתי התבניות האחרות. טה דה – שכבות זהות!
- איזה מזל שעשיתי תואר במתמטיקה, אה? אחרת איך הייתי מסבירה לכם משהו כל כך פשוט בצורה כל כך מסובכת?
- לא, אתם לא טועים. סתם חיפשתי להזכיר את זה שסיימתי את הלימודים.. הרגיש לי שעבר יותר מדי זמן מאז שדנו בזה לאחרונה. שלא לדבר על זה שמזמן לא עלה עניין יום ההולדת שלי.
- אגב, אפילו שאני שקלתי והשקעתי וזה.. השכבה השלישית לא הכילה אותה כמות בלילה כמו קודמותיה, לא יודעת למה. מתמטיקה זה clearly לא מדע מדויק.
- לגבי הקרם: במתכון כתבתי אותו אחרי העוגה, מבחינת סדר ההכנה. אם אתם מכינים הכל ברצף, זה באמת הסדר ההגיוני, לדעתי, כי גם ככה העוגות צריכות להצטנן לאחר האפיה, לכן אין טעם להכין את הקרם מראש. אבל מה שאנשים כמוני עושים זה להכין את הקרם יום מראש (או יומיים? אני כבר לא זוכרת), לצנן אותו לגמרי בחוץ ולאחר מכן להעביר אותו למקרר. ממש לפני ההרכבה, כשהעוגות כמעט סיימו להצטנן, מוציאים את הקרם מהמקרר ואם צריך – וצריך! – מחממים אותו דקה-שתיים על הכיריים, רק כדי לרכך אותו קצת ולהפוך אותו לקרמי שוב, כי עם גוש השוקולד (הכל כך טעים) שהרגע הוצאתם מהמקרר לא תוכלו לעשות כלום. חוץ מלאכול באצבע בכפית, בכפית. אנחנו ליידיז וג’נטלמנים למופת.
- אגב, הקרם הזה? וואו. אין לתאר. באמת. אתם רוצים להכין אותו בלי קשר ולשים אותו על הכל. הכל! וכן, הכל כולל להפוך אותו לרוטב לסלט (איכס) ולהשתמש בו כסבון ולהעביר אותו לקופסא סגורה ופשוט לחבק חזק חזק חזק.
- הלכתי רחוק מדי? מתי הייתי צריכה להפסיק? לפני הקופסא הסגורה? זה מה שחשבתי.
14 תגובות
מזל טוב מקסימה! אני מאוד שמחה שאני קוראת קבועה פה 🙂
באמת מזל טוב !
וממתק פיסטוק-קרמל בטעם של סוכריות ורטרס ? אפשר מתכון לזה ?
יומולדת שמח!
אני שמחה שלא ניסינו להשתמש בפנינים שפג תוקפם על נבחרת דוביסטאן. אז היה הולך להם אפילו יותר גרוע באולימפיאדה ממה שהולך להם עכשיו.
והטיפ עם השקילה של הבלילה גאוני! איך לא חשבתי על זה?? זה כל הזמן קורא לי כשאני מכינה עוגות בשכבות ותמיד הראשונה מקבלת הרבה יותר מדי בלילה וכל היתר מסכנות ורזות לעומתה…
שוקולד – בננה – חמאת בוטנים – שוקולד – בננה – חמאת בוטנים – שוקולד – בננה – חמאת בוטנים -שוקולד – בננה – חמאת בוטנים – שוקולד – בננה – חמאת בוטנים – שוקולד – בננה – חמאת בוטנים – שוקולד – בננה – חמאת בוטנים – שוקולד – בננה – חמאת בוטנים –
give me mor cake!!!
שיהיה המון מזל טוב.
שוקולד זה אחלה, את צודקת…
חמאת בוטנים…נו…שיהיה, אפשר גם בלי…
בננה, פיחס… זה לתינוקות שמורחים עם זה את כל הבית (מרחו, מורחים וימרחו…).
ובכל זאת, נראה יאמי בטירוף.
אני חשה קנאה עזה בחברייך לעבודה.
מתכון מעולה…תודה .
אוי כמה טעים…..
גם אצלי אוהבים בוטנים ושוקולד מתוק ומלוח.
ושאלה:
קישור או מתכון לסוכריות שהזכרת אפשר לקבל?
נראה לי ממש טעים
שאלה:
במקום סירופ תירס אפשר סירופ סוכר סמיך?
אני לא משתמשת בסירופ תירס ברגיל.
בננה-חמאת בוטנים-שוקולד. לא סתם קוראים לו "השילוש הקדוש".
יום הולדת שמח! 🙂
מטורפתתתתתתתתתת!!!
כמה שזה נראה טוב! 🙂
וגם אני אוהבת חמאת בוטנים-שוקולד-בננה, האמת שאת שלושתם יחד עדיין לא יצא לי לנסות… וכאן יש מלא אופציות, אז… מתישהו.
ומזל טוב כמובן 🙂
תודה על הברכות, כולם. מזל טוב גם לכם!
טלי ועידית – ממתק הפיסטוק פורסם ממש עכשיו 🙂
ביז – עזבי, לא רוצה לדבר על האולימפיאדה. נושא כואב. גם ככה אני מסתובבת כל הזמן בתחושה שאת ואני עשינו נאחס לנבחרת.
אפרת – אמרתי כבר, אומרת שוב: התגובה. הכי. טובה. EVER.
מקופלת – די, היית אצלי בבית? איך ידעת שאני מסתובבת ומורחת בננות בכל מקום?
אנונימית – למה הכוונה בסירופ סוכר סמיך, בעצם? ברמת העקרון, אפשר להחליף את סירופ התירס בדבש או סירופ מייפל. אבל! אם אני לא טועה, שניהם אמורים להיות יותר מתוקים מהתירס, אז הייתי משתמשת בכמות קטנה יותר, משהו כמו רבע כוס.
סירופ סוכר סמיך שמכינים בבית או לחילופין סוכר אינוורטי /תחליף דבש וכד'
אז כן, נראה לי שכן. אפשר גם להכין את הרוטב מכאן:
http://morcake.blogspot.co.il/2011/10/chocolate-chip-cookie-dough-sandwich.html
אני בדרך כלל לא ממש מתחברת לענייני הבננות, בטח שלא באפייה, אבל עושה רושם שמדובר על אחת מהעוגות יום הולדת המרשימות שיצא לי לראות (אבל למה לא לטעום,למה?!)
אני אוהבת את האלגנטיות שלה, יש בה ניחוח בוגר.