זהו. נגמר. אין יותר למה לחכות או לצפות.
האולימפיאדה? מאחורינו.
היורו? מי זוכר בכלל.
מה עוד נשאר לנו? כלום. שום דבר. כאילו.. אני יודעת שיש אנשים שכבר מתחילים להתכונן לחגים, אבל זה עוד רחוק. ואף אחד לא מקבל מדליה על השתתפות בארוחת ראש השנה. *
* חבל שלא. אם יש משהו שמצדיק מדליה, זה ארוחת ראש השנה. הישרדות זה כאן. או שם. **
אופס. סודה שלא אמורה להיות בסיר בשלב הזה.
** אם אתה ספורטאי ישראלי, אתה לא מקבל מדליה גם על האולימפיאדה, אבל זה לא קשור. ***
*** אני לא מקטרת. הידד לספורטאים שלנו. מדליות זה לחלשים.
בכל אופן.
אם כבר אנחנו בתקופת הביניים המדכדכת שבין היורו והאולימפיאדה (צריך לחכות עכשיו ארבע שנים? באמת? מזל שיש מונדיאל באמצע, אחרת הייתי בדכאון של ממש) לבין ראש השנה ושות’, בואו לפחות נמתיק אותה קצת.
אז זרקתי כבר לאוויר את זה שהכנתי לא מזמן ממתק פיסטוק-קרמל בטעם מובהק של סוכריות ורטרס. קניתי פיסטוקים, עמדתי במשך מה שנראה כמו נצח וחילצתי אותם מקליפותיהם (למה לא למדתי שום דבר מהתקרית הזו?). בישלתי סוכר, חמאה וסירופ תירס, אבל בטעות הוספתי מוקדם מדי את אבקת הסודה לשתיה. בנוסף, לא ממש הייתי מוכנה מראש עם תבנית מתאימה, אז יצא קצת בלאגן. טעים, אבל בלאגן.
הו פיסטוקים קלופים, כמה נהדרים אתם
(סבב ב’ של ההכנה מתחיל כאן)
(סבב ב’ של ההכנה מתחיל כאן)
בקיצור – הצבע היה טוב. הקרמל היה קרמלי. הטעם? ורטרס פינת פיסטוק. אבל השתמשתי בתבנית קצת קטנה מדי ולקח לי יותר מדי זמן למרוח את הממתק בפנים, אז הוא יצא עבה מאד, קצת מבאס עבור ממתק כל כך קשה.
לכן החלטתי להכין את הממתק שוב לפני שאני מפרסמת אותו. אז הכנתי אותו בסוף השבוע האחרון, לארוחה לכבוד יום ההולדת של אבא שלי. קודם כל, סוף סוף הפקתי לקחים וקניתי מראש פיסטוקים קלופים – איזה שדרוג!
חוץ מזה, זכרתי להמתין עם הסודה עד לסיום הבישול. אבל כנראה שהייתי קצת חסרת סבלנות, אז לא בישלתי את הקרמל שלי מספיק זמן ו/או על אש מספיק גבוהה. הפעם יצא לי ממתק בהיר למדי, לבן-אפרפר. בהתחלה היה לו מרקם של טופי. ממש. כזה שנדבק לשיניים והכל. אחר כך הוא התקשה. חוץ מזה, הפעם היתה לי תבנית מוכנה ויכולתי לדקק את הממתק עליה בקלות יחסית, מה שהקל על החיתוך אחר כך. וחוץ מזה, הפעם זכרתי לפזר מלח ים אטלנטי (שקניתי במיוחד, ווהו!) לפני שהממתק התקשה. מור ממתקי גורמה שלום, במה אוכל לעזור?
בשורה התחתונה? הדבר הזה יוצא טעים בכל מקרה. תראו, סביר להניח שאפשר להגיע לצבע וקושי מסוים של הממתק אם מבשלים X זמן ב-Y מעלות, מה שמצריך מדחום ובלה בלה. אז יש לי מדחום. יש לי גם בלה בלה. ובכל זאת, בחרתי שלא להשתמש בו (מה גם שבמתכון המקורי לא כתוב עד לאיזה חום צריך לבשל את הקרמל). והנה, פעם קיבלתי ממתק ורטרס-פיסטוק ופעם ממתק שיש-פיסטוק (הוא קצת נראה כמו שיש כזה שקונים בחנויות של רצפות ואריחים וזה) – ובשתי הפעמים יצא יופי. מתוק מאד, מלוח לפרקים, פיסטוקי למדי. הידד.
הנה, מצאתי לכם תעסוקה לארבע השנים הקרובות: הכינו את הממתק הזה במגוון דרכים שונות ומשונות. בבקשה.
***
ממתק קרמל-פיסטוק מלוח
מקור המתכון: Shutterbean (אני הכנתי חצי כמות). כן, לאט לאט אני עוברת על כל המתכונים המתוקים בבלוג שלה. טוב נו, היא הורסת, מה אפשר לעשות.
כמות: קשה לומר. תלוי בעובי הממתק, תלוי אם שוברים לחתיכות גדולות או קטנות, תלוי כמה האנשים שאתם מאכילים יודעים להתמודד עם מתוק.
מצרכים:
1 כוס סוכר לבן
1/4 כוס מים
55-60 ג’ חמאה
2 כפות סירופ תירס
1/4 כפית אבקת סודה לשתיה
200 ג’ פיסטוקים, שבורים גס (אפשר אפילו שלמים)
מלח ים אטלנטי (או סתם מלח גס)
אופן ההכנה:
1. מניחים סוכר, מים, חמאה וסירופ תירס בסיר. מביאים לרתיחה: מבשלים על אש גבוהה ומערבבים מדי פעם, עד לקבלת קרמל בצבע ענברי כהה, כמעט שרוף, משהו כמו עשר דקות.
2. מסירים מהאש ומערבבים לתוך התערובת המבעבעת סודה. שימו לב, משלב זה חשוב לעבוד מהר (רוצה לומר – לא כמוני).
3. מוסיפים פיסטוקים ומערבבים.
4. מעבירים מיד לתבנית מרופדת בנייר אפיה. מיישרים לשכבה דקה ואחידה בעזרת לקקן. אם רוצים, זורים מעט מלח מעל הממתק.
5. מצננים לגמרי, משהו כמו שלושים דקות, ושוברים (או חותכים. תלוי בקושי הממתק, יש מצב שיהיה יותר קל לחתוך) לחתיכות בגודל הרצוי – גדלים שונים זה סבבה.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- מרגישים שאתם רוצים עוד מהממתק הזה? מגניב. הכפילו כמויות. אפשר להסתפק גם ב-350 ג’ פיסטוקים במקרה הזה, אבל אפשר ללכת על 400 – בכיף, למה לא.
- אם אתם לא אוהבים מתוק-מלוח יחד, ממש לא חייבים לפזר מלח על הממתק. אני, למשל, שכחתי בפעם הראשונה ועדיין היה טעים מאד. אבל באמת? לא אוהבים מתוק-מלוח? אני מאוכזבת מעצמי שעדיין לא שכנעתי אתכם.
- קחו את זה ממישהי שהשתמשה בתבנית צרה ועמוקה מדי בהתחלה – תבנית תנור גדולה, רחבה ודי שטוחה היא הפתרון הכי טוב. מרופדת בנייר אפיה, מן הסתם. ונסו לשטח את הממתק כמה שיותר, גם ככה הוא מתקשה ממש מהר ולא יתן לכם לשטח אותו יותר מדי.
- כן, לגבי זה – אמרתי כבר כמה פעמים, אך אחזור שמינית: עבדו מהר! תודה.
- אמנם אמרתי שהממתק טעים בכל מקרה, לא משנה כמה תבשלו את תערובת הסוכר בהתחלה וזה.. אבל נראה לי שהגירסא הקרמלית יותר (כפי שהממתק אמור להיות, למעשה) היא באמת המוצלחת יותר. אז אל ייאוש, בשלו את הסוכר עד שהוא קרמלי וענברי. שוב תודה.
- אה, אממ.. מצטערת לגבי הבלאגן בתמונות.
- שמתם לב שהצלחתי להעביר פוסט שלם בלי לומר שום דבר על זה שהכנתי את הממתק הזה לכבוד יום ההולדת שלי?
- אוף. כמעט פוסט שלם.
טייק I
טייק II
9 תגובות
הולי פיסטאשיו! זה גאוני!
איך אני אוהבת את השילוב המלוח והמתוק, בואכה פיסטוק חלבי!
בברצלונה הותקפתי על ידי גלידת פיסטוק, שאני כה אוהבת, שהתגלתה כמלוחה לחלוטין! אחרי האינישייאל-שוק, זה פשוט ממכר! אז את הכדור השני לקחתי טופי, כי ברור שהייתי שם כל יום…
כאילו, הכי אותה גברת בשינוי מצב צבירה.
שיש פיסטוק?? פרס נובל למטאפורה מדוייקת.
מעולה ! תודה !
סירופ תירס זה מחייב….?
אכן לא להאמין שכבר נגמרה האולימיפיאדה, גם אני בבאסה קשה בגלל זה. יחד עם זאת, אני לא בטוחה שהחגים זה דווקא משהו לצפות לו 🙂
המתכון נראה מעולה- מתוק ומלוח זה תמיד השילוב המועדף עליי.
מה זאת אומרת ״אין למה לחכות?״ וסוף החופש הגדול? יש אנשים שסופרים דקות…דקות… ותולשים שערות מהראש…ואז הם נזכרים שהם עוד לא קנו ספרי לימוד, וחולצות בית ספר, וקלמרים,ותיקים ובעצם מזל שהחופש המיוזע הזה עוד לא נגמר… ממתקי הפיסטוק נראים לי משובבי נפש ביותר, ומאוד קשה לשובב את נפשי בימים אלה…
מחשבה: בוטנים מלוחים במקום פיסטוקים, ולהוסיף איזה חצי חבילת שוקולד לתערובת. סוף מחשבה.
כמו כן, אני חושבת שאם תגדילי את כמות הסירופ-תירס, כן יהיה לזה מרקם של טופי.
כמו כן כן: אני מחכה לחגים כי אני טסה לחו"ל *מלח. פצעים. האהא*. אז זה לא נכון שאין למה לחכות.
טוב, כבר סיכמנו שאת גאון, הדבר הזה שהכנת נראה טעים בטירוף! מזמינה קופסת ממתקים שתגיע עם שליח ליומולדת שלי! (יש לך עוד כמה חודשים, אל תילחצי!)
במה ניתן להחליף את סירופ התירס?
בסוכר אינוורטי אולי?
כן, אפשר להחליף את סירופ התירס בסוכר אינוורטי. או אפילו בדבש (אם כי דבש יותר מתוק, נראה לי).
איה, גם אני אכלתי גלידת פיסטוק בברצלונה! וקפה וקוקיז אנד קרים. ועיצבו לי את זה כמו פרח, זה היה מהמם.
טעמים, ראיתי שגם את כתבת על האולימפיאדה 🙂 צרת רבים חצי נחמה וזה..
מקופלת, פעם אחר פעם את גורמת לי לחכות ליום בו יהיו לי ילדים משלי! איזה כיף שאני רק דודה.
אור, נראה לי שבוטנים יכולים להיות מוצלחים באמת. בא לי לנסות גם קשיו. והאמת שהתלבטתי האם לטבול את הממתק בשוקולד מומס בפעם השניה, אבל החלטתי לוותר. שווה לנסות.
לאן את טסה??? אם זה מקום שווה, אני לא רוצה לדעת, טוב?
אפרתי, למה הפייסבוק שלך לא מגלה לי מתי יום ההולדת שלך???