המתכון והפוסט נכתבו במסגרת שיתוף פעולה עם קוואקר. וזה ממש מרגש אותי, כי תמיד יש לי פחית של קוואקר בבית גם ככה, אז איזה כיף!
חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך // מתכונים, טיגונים // הכל צפוי כל כך…
(אוקיי, אז החרוז שלי ל”כל כך” הוא “כל כך”. רוצים לעשות מזה סצנה?)
בקיצור, כבר שבועות ארוכים – מאז שקיפלנו את הסוכה, לא? – הרשת והפייסטגרם והטיק-בלוג וכולם מספרים לכם על מתכונים לחנוכה.
סופגניות גדולות וסופגניות קטנות. לביבות גדולות ולביבות גדולות. סופגניות מלוחות ולביבות מתוקות ו–
הבנו. נס פך השמן. חג המטוגנים. אל תטעו, אני לגמרי בעד כל הטיגוניאדה הזו. מה נעים מה טוב, כמו שאומרים.
אבל לא ממש יצא לי להיערך מבעוד מועד עם מתכונים חנוכתיים (או חנוכיים? לא לא, זה נשמע יותר מדי כמו חניכיים, ואין סיבה שנדבר על חניכיים בבלוג אוכל. אולי כשאפתח בלוג על היגיינה דנטלית), וחוץ מזה — אמנם יש פה ברחבי הבלוג עוד כמה מתכוני חנוכה, אבל מבחינתי יש מתכון אחד ויחיד שמכינים בחנוכה: סופגניות אשל. כן, המתכון שראיתם כבר בכל העולם בשנים האחרונות, אבל בואו רק נגיד שבלי לרדת על אף בלוגר אוכל אחר, המתכון של סבתא דסי נמצא בבלוג כבר אחת עשרה שנים.
סתם, באמת בלי לרדת על אף אחד אחר: אני די בטוחה שהמתכון של סבתא שלי ושל כל העולם נלקח מגב האריזה של הקמח התופח של אסם, אז בשום צורה אין פה בלעדיות מתכונית של אף אחד. אולי של האנשים הטובים באסם, בעצם?
בקיצור.
כבר הספקתי לערוך ניסוי לפני החג השנה, וכן — סופגניות האשל של סבתא (ואסם) עובדות גם בגירסא נטולת הגלוטן (שלי יצאו מעולה עם קמח תמי), אז יונתן כבר התחיל לחגוג את חנוכה לפני כמה ימים.
אבל לגבי מתכונים אחרים לחנוכה — לא, לא ממש יצא לי להגיע לזה. אתם יכולים לפנות לשאר האינטרנט שיעזור לכם עם זה.
אני החלטתי לעשות מעשה אחר: כולם אומרים חנוכה? אני אומרת קרמבו!
כזאת אני, נונקונפורמיסטית. גם בוגדת בחנוכה, גם מתעלמת מזה שקרמבו זה ממתק של חורף, והחורף פה, איך נאמר, גם בימים האחרונים של נובמבר.. פחות. תקשיבו, אני לובשת חולצה קצרה בעודי מקלידה לכם את הגיגיי המרתקים (היי, תפסיקו לגלגל עיניים! שתלתי תוסף בבלוג שמאפשר לי לרגל עליכם דרך המחשב/טלפון, תיזהרו).
אתם יכולים לקרוא לזה מטופש, אני קוראת לזה גאוני (בחורה צנועה, בסך הכל) —
זוכרים שפעם פעם פעם השתתפתי בתחרות אפיה וזכיתי בה, רק כי הכנתי עוגה מתוקה-מלוחה וזה כנראה שימח את השופטים לטעום משהו עם חמאת בוטנים ובייגלה (הרבה לפני שזה היה טרנד מאוס, ת’נק יו ורי מאץ’) בין כל ערמות הסוכר (הגיוני, עוגות נוטות להיות מתוקות) בתחרות? לא זוכרים? אתם יכולים לקרוא על זה כאן, אבל באמת שאני לא ממליצה.
בקיצור, אז זה כזה: אני בטוחה שרובכם מחפשים מתכונים לסופגניות ולביבות וסופגביבות (לא יודעת מה זה, אבל אולי אנסה להמציא את זה בשנה הבאה), אבל מה אם בין כל חובבי השמן מסתתרת לה נפש רכה ותמימה, כזו שכל מה שהיא רוצה בימים אלו הוא קרמבו אחד קטן?
או ארבעים ושניים קרמבואים.
הא!
בשביל זה אני פה, חברתכם החופרת ששוחה נגד הזרם (מטאפורית. אני לא באמת יודעת לשחות) ושמחה להגיש לכם היום מתכון לקרמבו קינמון (!!!) בציפוי שוקולד חלב, על עוגיית חמאה וקוואקר.
Not your mother’s krembo. אלא אם אתם עידונתן, ואז.. לגמרי your mother’s krembo.
חג שמח וסליחה שעדיין לא הוספתי לבלוג כפתור “דלג על החפירות וקפוץ ישר למתכון”!
מצרכים
לעוגיות
200 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
90 ג' (9 כפות) אבקת סוכר
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
150 ג' (1/2 1 כוסות) קוואקר - שיבולת שועל להכנה מהירה
1/2 כפית מלח
50 מ"ל (3 כפות + 1 כפית) שמנת מתוקה
למרנג
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
60 מ"ל (1/4 כוס) מים
1 כפית קינמון טחון
3 חלבונים גדולים, בטמפרטורת החדר
1/4 כפית מלח
לציפוי שוקולד
400 ג' שוקולד חלב, קצוץ גס
4 כפיות שמן נייטרלי (אני לרוב משתמשת בקנולה)
הוראות הכנה
- מתחילים בהכנת העוגיות: מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח, קוואקר ומלח בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומעבדים למשך מספר דקות, עד לקבלת תערובת פירורית: מתחילים במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה למהירות בינונית.
- מוסיפים שמנת מתוקה וממשיכים לעבד עד לקבלת גושי בצק גדולים.
- מעבדים ידנית את גושי הבצק לדיסק שטוח יחסית, עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקפיא למשך עשר דקות או במקרר למשך חצי שעה.
- כשהבצק קר מספיק, מניחים אותו בין שני ניירות אפיה. מרדדים לעובי של כחצי ס"מ (אפשר קצת פחות, תלוי כמה דקה/עבה תרצו את העוגיה שלכם).
- קורצים עיגולים בקוטר 5 ס"מ בעזרת חותכן מתאים ומניחים על מגש/קרש מרופד בנייר אפיה (לא חייבים, אבל זה מקל על העברת העוגיות לתבנית לפני האפיה). מעבירים למקפיא למשך עשר דקות.
- בינתיים מחממים תנור ל-170 מעלות.
- מעבירים את עיגולי הבצק הקרים לתבנית מרופדת בנייר אפיה (כאמור, אפשר פשוט להעביר את הנייר עם העיגולים עליו) ואופים למשך 25-30 דקות, עד שהעוגיות רק מתחילות להזהיב קצת בקצוות. מצננים לגמרי.
- להכנת המרנג: מניחים סוכר, מים וקינמון בסיר קטן. מבשלים על אש בינונית עד שכל הסוכר נמס ומתקבל סירופ סוכר.
- בינתיים מניחים חלבונים ומלח בקערת המיקסר, ומחברים וו בלון. כשהסירופ מגיע ל-112 מעלות, מתחילים להקציף את החלבונים על מהירות בינונית.
- ממשיכים לבשל את הסירופ עד שהוא מגיע לטמפרטורה של 117 מעלות. מסירים מהאש.
- מגבירים את פעולת המיקסר ויוצקים פנימה את סירופ הסוכר, תוך כדי הקצפה, בזרם דק. ממשיכים להקציף במהירות גבוהה מאד, עד שהמרנג קר לחלוטין ויציב מאד, משהו כמו עשר דקות.
- מעבירים את המרנג לשק זילוף עם צנתר חלק. מזלפים תלוליות מרנג על כל עוגיה, ומעבירים למקפיא למשך חצי שעה-שעה.
- להכנת ציפוי השוקולד: ממיסים שוקולד חלב במיקרוגל או על בן מארי.
- כשהשוקולד נמס לגמרי, מערבבים פנימה שמן.
- מעבירים את השוקולד המומס לכלי מעט יותר רחב ומעט יותר גבוה מהקרמבואים, על מנת לאפשר טבילה מלאה שלהם.
- טובלים כל קרמבו קפוא בשוקולד, ומחזירים למקפיא להתייצבות, משהו כמו חמש-עשר דקות אמור להספיק. שומרים את הקרמבואים המוכנים במקרר/במקפיא (תלוי תוך כמה זמן אתם מתכננים לאכול אותם).
מקור המתכון: הקרמבואים האלה.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אני ממליצה להמס שוקולד בהדרגה (100-150 גרם בכל פעם), למקרה שלא תצטרכו להשתמש בהכל. בין המסה להמסה, אפשר להחזיר את הקרמבואים למקפיא, כדי להקל על הטבילה שלהם.
- לי יצאו 45 עוגיות בקוטר 5 ס”מ, והמרנג הספיק לי ל-42 קרמבואים. כלומר — שלוש עוגיות נותרו לנשנוש, ווהו!
- ללא גלוטן: לא מניסיון, אבל מאמינה שאם משתמשים בקמח תמי או כל קמח נטול גלוטן אחר, ומקפידים להשתמש בקוואקר ללא גלוטן, העוגיות יתאימו לאנשים שלא אוכלים גלוטן. רק תוודאו שאם אתם מכינים אותן לצליאקים או רגישים לגלוטן, הם כן יכולים לאכול שיבולת שועל, כי זה לא תמיד המצב.
- פרווה-טבעוני: שוב, לא מניסיון, אבל אני חושבת שאפשר להמיר את החמאה בשמן קוקוס ואת השמנת המתוקה בקרם קוקוס, לקבלת בסיס פרווה וטבעוני. בנוסף, יש להשתמש עבור הציפוי בשוקולד מריר, או שוקולד חלב טבעוני.
4 תגובות
בא לי מאוד! ואיזה כיף לקרוא אותך ♥ תכתבי יותררררר. חג שמח 🙂
לב בחזרה!
אין כמו ההומור שלך 😂😅😄
מסמיקה!