בכל אופן, האחיינים שלי חגגו יום הולדת שלוש לפני חודש (כן, שוב הדיליי הזה שלי..) ואני הופקדתי על העוגה. מצד אחד, מעט לפני יום ההולדת נתקלתי במתכון הזה, בבלוג Sprinkle Bakes – עוגה עם המון המון המון סוכריות צבעוניות. משהו ששני ילדים בני שלוש יכולים לאהוב, גם אם הם בנים (במיוחד אם הדודה שלהם מצאה סוכריות צבעוניות בצורת דינוזאורים ומכוניות.. אז נכון שאי אפשר היה לזהות את הסוכריות השונות בתוצאה הסופית, אבל העיקר שאני הייתי מרוצה מעצמי). מצד שני, ילדים צריכים שעוגת יום ההולדת שלהם תהיה שוקולדית, לא? כן… אז הפכתי את העוגה מהמתכון המקורי לעוגת שוקולד. וגם הקרם שגברת ספרינקל – או הת’ר, בשמה האמיתי – השתמשה בו נראה לי כבד מדי, אז הכנתי קרם וניל רגיל, המבוסס על אינסטנט פודינג ושמנת מתוקה. כמו בעוגת ביסקוויטים… תכלס, הכי פשוט והכי טעים. כאן בחרתי דווקא וניל כי לא רציתי שהכל יהיה שוקולדי וחוץ מזה, קרם לבן הוא מצע הרבה יותר טוב לסוכריות צבעוניות מקרם חום.
קיצור (היי, הנה מילה שאני כנראה לא יודעת מה הפירוש שלה…), העוגה לא יצאה מושלמת כמו שהיא יצאה לספרינקל (בסדר בסדר, הת’ר) וגם לא כמעט מושלמת, כמו שדמיינתי אותה במשך שבועות ארוכים (מי מופרעת שמתכננת בראש קינוחים כמה שבועות לפני שהיא מכינה אותם?), אבל היא יצאה די מגניבה. מה יכול להיות רע בליצן מתפוצץ? טוב, המון דברים, למען האמת, אבל לא בליצן הזה. וחוץ מזה, היא גם היתה ממש ממש טעימה (לעניות דעתי, בלה בלה. טעים!!).
עוגת הליצן המתפוצץ
מקור המתכון: מבוסס בגדול על מתכון מתוך Sprinkle Bakes, עם די הרבה שינויים שלי
כמות: במקור המתכון מיועד לעוגת שלוש שכבות בקוטר של 20 ס”מ או לעוגת שתי שכבות בקוטר של 23 ס”מ. אני השתמשתי ברינג של 22 ס”מ (ווהו, פעם ראשונה שהשתמשתי ברינגים שלי!!) ואפיתי שתי שכבות. אבל גם נשארו לי קצת שאריות, אז אפיתי כמה עוגות קטנות יותר. מאד קטנות. נראה לי שיכולתי להכין עוד שכבה לעוגה, או אפילו להוסיף חומר לעוגות המקוריות ולהכין שכבות גבוהות יותר. לא נורא, את המיני-עוגות השארתי במקרר של אחי וגיסתי, כדי שהתאומים ימשיכו להנות מיום ההולדת גם אחרי שהמסיבה נגמרה..
מצרכים:
3/4 1 כוסות קמח לבן
3/4 כוס קקאו
40 ג’ שוקולד מריר, מגורר
1/2 1 כוסות סוכר
200 ג’ חמאה
1 מיכל (200 מ”ל) שמנת חמוצה
1/4 כוס חלב
1/2 3 כפיות אבקת אפיה
1 כפית מלח
1 כפית תמצית וניל
3 ביצים
3/4 כוס סוכריות צבעוניות – זו הכמות המופיעה במתכון המקורי, אבל יש לי מה לומר לגבי זה. בהמשך…
לקרם
1 שקית אינסטנט פודינג וניל
2 מיכלים (500 מ”ל) שמנת מתוקה
1 כוס חלב
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. משמנים את התבניות בהן אופים ומרפדים בנייר אפיה (אם משתמשים ברינג, כמו שאני עשיתי, מרפדים מלמטה בנייר כסף).
3. שמים בקערת המיקסר את כל מרכיבי העוגה ומפעילים אותו על מהירות גבוהה למשך כשלוש דקות. אני התחלתי להקציף במהירות נמוכה, לאחר מכן הוספתי את הביצים אחת-אחת, ורק אז הגברתי את המהירות.
4. אם רוצים, מקפלים פנימה את הסוכריות הצבעוניות (אני קיפלתי פנימה מעט סוכריות צבעוניות ופצפוצי שוקולד, ממש פחות מהכמות המצוינת במתכון. הרגשתי – וצדקתי – שהסוכריות תלכנה לאיבוד בתוך העוגה הכהה).
5. יוצקים לתבניות ואופים 30-35 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי. מצננים. למען האמת, אני אפיתי את העוגות 21-22 דקות.
6. להכנת הקרם, מקציפים אינסטנט וניל, שמנת וחלב עד לקבלת קצפת יציבה.
7. להרכבת העוגה: מניחים על צלחת גדולה מספיק שכבה אחת של העוגות השוקולד ומעליה מורחים מעט מהקרם, נגיד שליש מהכמות. מניחים מעל הקרם את השכבה השניה ומצפים בשאר הקרם (גם מסביב, כך שהכל יהיה לבן כלפי חוץ ובכלל לא יראו את העוגה עצמה). כמובן שאם מכינים עוגה תלת-שכבתית, אז צריך להוסיף עוד שכבה לפני הציפוי…
8. מצפים בסוכריות צבעוניות כאוות נפשכם.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- קודם כל, אני אפיתי ברינג אחד, ופשוט אפיתי טורית: קודם יצקתי חצי מהכמות (כמו שציינתי קודם, מסתבר שפחות מחצי, כי נשארו לי שאריות בסוף. מיני-עוגות וכל זה..) לרינג, אפיתי, ציננתי קצת, חילצתי את העוגה, יצאתי את שאר הכמות, אפיתי, ציננתי, חילצתי. כן, זה לוקח יותר זמן, אבל מה לעשות שיש לי רק רינג אחד בגודל הזה?
- אז ציינתי את זה כבר במתכון עצמו, אבל שוב: במתכון המקורי מכניסים סוכריות גם לבלילת העוגה. מצד שני, המתכון המקורי הוא לעוגה לבנה. בעוגה שלי הסוכריות נעלמו, אז אני ממליצה פשוט לוותר עליהן.
- מצד שני, הוספתי סוכריות לקצפת שהנחתי בין שתי שכבות העוגה. לא חובה. אפשר.
- ואז ציפיתי את העוגה בסוכריות. המון סוכריות. ממש מלא. באמת, היו שם יותר מעשרה סוגים – סוכריות צבעוניות, פצפוצי שוקולד למיניהם, עדשים, מה לא.
- אגב, לאחר כמה שעות במקרר, הסוכריות קצת שקעו לתוך העוגה וקיבלו מראה של חולצות באטיק כאלה (או בטיק?), אבל זה דווקא היה קצת מגניב. מצד שני, אם אתם לא בקטע של סוכריות שקועות, השתדלו לזרות אותם ממש לפני הגשת ואכילת העוגה.
1 תגובה
מי בכלל אופה טורית במקום לאפות מקבילית? חחח…
איזה חנון.
– א. מדהאל