עוגת שוקולד עם טראפלס לגו

התלבטתי האם בכלל יש צורך במתכון הזה. תכלס, הוא ממש ממש דומה לעוגת השוקולד האולטימטיבית שלי. רק עם טראפלס בצורת לגו. וגם ככה כמעט כל הבלוג שלי הוא מתכוני שוקולד, ספציפית עוגות שוקולד.

אבל שאלתי באינסטגרם, והרוב דווקא זרמו איתי ואמרו שהעוגה שווה פוסט, אז זרמתי עם הזרימה.

חוץ מזה, אני יודעת שרוב האנשים בכלל לא קוראים את ההקדמות בבלוגים (היו על זה כל מיני דיונים בפייסבוק לפני כמה שבועות, הרוב המוחץ ממש לא בעניין של ההקדמות. חלק אפילו כועסים כשיש הקדמות ארוכות, כי הרי הם מגיעים לאתר רק בשביל המתכון, אז מה אנחנו מלאים אותם בסיפורים מתישים? הרי אנחנו עובדים אצלם, לא? אה.. לא). אבל הבלוג שלי הוא גם סוג של יומן שלי. אז כמובן שהעוגה שהכנתי ליום ההולדת השלישי של יונתן צריכה להיות מתועדת בו.

(בראש שלי, אני עוד מספרת לעצמי שאכתוב מתישהו על יום הולדת של שנה של עידו, שנחגוג בינואר השנה. ועל הנסיעה שלנו עם עידו לאוסטריה ביוני 2019. וכמובן, על מדריד של אוקטובר 2018. כיף בראש שלי..)

בכל אופן, יום ההולדת של יונתן. זו הפעם השלישית שאני מספרת לכם עליו. התחלתי בעוגת הלגו שהכנתי לו לגן. המשכתי במוס הלימון ופירות היער שהכנתי לחגיגה המשפחתית בבית. והנה, פעם שלישית גלידה.

אהההה לא לא, סליחה. גלידה זה בכלל יום ההולדת של שנה שעברה. אופסי.

אהמ.

ביום הולדת שנה של יונתן, חגגנו לו עם חגיגה מהספרים, כלומר בהשראת הספרים האהובים עליו באותו הזמן. בשנתיים, כאמור, הנושא היה (פיצה ו)גלידה. יום הולדת שלוש היה אמור להיות סביב דברים שיונתן אוהב לעשות, בעיקר:

לשחק בלגו, להרכיב פאזלים, לצפות בסמי הכבאי.

אבל הרעיון שלי להכין עוגיות חמאה בצורת פאזל ירד מהפרק כי לא מצאתי חותכן פאזל בזמן. כמו כן, לא מצאתי רעיונות מספיק טובים שקשורים לסמי הכבאי (זאת אומרת, חוץ מלהצית את הדירה שלנו, אבל זה הרגיש לי קצת מוגזם. נשמור את זה ליום הולדת ארבע). על כן, נאלצתי להסתפק בלגו. מזל שכבר היתה לי בבית תבנית סיליקון בצורת קוביות לגו שקניתי פעם, מזמן. כמה מזמן? עוד לפני שיונתן היה אפילו בתכנון, אם אני זוכרת נכון.

כמה ימים לפני יום ההולדת, התחלתי להכין כל מיני טראפלס בתבנית הזו. שוקולד לבן ואז חלב ומריר. שיהיה. לא ממש הייתי סגורה על מה אני מתכננת, אבל שוב — שיהיה.

מהר מאד הבנתי שאני חסרת מעוף השנה (היי קורונה וסגר ואבטלה וחום של אמצע יולי!), על כן לא נותרה לי ברירה אלא לגנוב ממור של שנה שעברה (היא היתה צעירה יותר וחכמה יותר ויצירתית יותר) —

עוגת שוקולד. דו שכבתית. קרם שוקולד. גנאש שוקולד מטפטף. וערמת טראפלס לגו.

או במילים אחרות, העוגה של שנה שעברה. מינוס “כדור הגלידה הנמס”. בתוספת טראפלס לגו.

וזה אכן מה שעשיתי. זה ומוס לימון, כדי לשבור את כל השוקולד + להעמיד פנים שאני גם חוגגת לעצמי (כפי שציינתי בפוסטים הקודמים, החגיגה של יונתן נערכה בתאריך יום ההולדת שלי, חמישה ימים אחרי יום ההולדת שלו). רציתי להכין עוד דברים, אבל אסף הזכיר לי שאנחנו לא כל כך הרבה אנשים:

ההורים שלו + אחותו והחבר, ההורים שלי, סבא וסבתא, אחותי והמשפחה. ואנחנו. זהו.

אפילו אחי והמשפחה, שחגגו איתנו בשנה שעברה, לא היו הפעם, כי הקורונה המטופשת מנעה מהם מלהגיע לביקור בארץ. ארג.

אז התאפקתי והסתפקתי בשני קינוחים, להלן השוקולדי הבומבסטי והפירותי-חמצמץ-קליל.

בגזרת האוכל, הלכנו על על האש: פרגיות, סטייקים, עניינים. תפוחי אדמה ובטטות (מביך, אבל הכל נגמר בשתי דקות — הערכת כמויות לא מדויקת בעליל שלנו!), אורז, ירקות, עניינים. לא משהו מורכב או מתלהב מדי. פשוט אוכל פשוט וטעים.

יונתן היה מאושר מהחגיגות, לא הפסיק לשיר ולרקוד ולהזכיר לכולם שגם אמא חוגגת באותו היום, ובכלל נכנס הביתה (הוא ישן אצל סבא וסבתא יום קודם, כדי לאפשר לנו להתארגן בשקט) בשירת “היום יום הולדת” ו”אמא יקרה לי”, מה שהמיס אותי לגמרי. ברור שהדבר הראשון שעשיתי היה להתעלף, והשני היה לשלוף את הטלפון, לקחת אותו לחדר שקט בבית ולבקש ממנו לשיר שוב. כדי שאוכל לצלם ולצפות בזה שוב ושוב ושוב.

כמובן שהוא גם קיבל שלל מתנות שוות — תחנת כיבוי עצומה מלגו (ייתכן שאסף ואני קצת הגזמנו), תחנת רכבת מעץ, פאזלים, כל מיני הפתעות. ובסך הכל, זה היה יום הולדת הכי טוב שיכול להיות: כיפי, שמח, משפחתי כמו שאנחנו אוהבים, מרים לילד יום ההולדת אבל לא מוגזם. אמרה בצניעות ובעיקר באובייקטיביות.

תכלס? בשנה כזו אני צריכה לומר תודה שבכלל הצלחנו לקיים את המסיבה, כשיום קודם עוד איימו להחיל סגר נוסף ולאכוף אותו החל מאותו סוף שבוע ממש. לא מובן מאליו.

בקיצור, אם אתם מכירים מישהו שאוהב שוקולד וגם לגו, זו לחלוטין העוגה בשבילו. ואם אתם לא מכירים, אני אשמח להכיר לכם את יונתן קייק. הוא ילד נחמד מאד, ממליצה עליו בחום.

(ותגידו, זה לגיטימי שאני גאה בעצמי שלקח לי רק חודשיים — בדיוק –מתאריך יום ההולדת של יונתן כדי לפרסם את הפוסט שלי? ייתכן שהציפיות שלי מעצמי נמוכות מדי?)

עוגת שוקולד עם טראפלס לגו

מור התלבטתי האם בכלל יש צורך במתכון הזה. תכלס, הוא ממש ממש דומה לעוגת השוקולד האולטימטיבית שלי. רק עם טראפלס בצורת לגו. וגם ככה כמעט כל הבלוג… עוגות שוקולד עוגת שוקולד עם טראפלס לגו European הדפס

כמות: עוגה דו שכבתית בקוטר 24 ס

הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן

דירוג 5.0/5

( 1 הצביעו )

מצרכים

לעוגה

150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן

180 ג' (3/4 כוס) סוכר חום כהה

245 ג' (3/4 1 כוסות) קמח לבן

105 ג' (3/4 כוס) אבקת קקאו

1 כפית אבקת סודה לשתיה

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית מלח

2 ביצים גדולות

240 מ"ל (1 כוס) חלב/חלב לא חלבי

240 מ"ל (1 כוס) מים חמים

120 מ"ל (1/2 כוס) שמן קנולה/זית

 

לגנאש מוקצף

150 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

375 מ"ל (1/2 1 כוסות) שמנת מתוקה

 

לגנאש שוקולד

150 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

165 מ"ל (כ-2/3 כוס) שמנת מתוקה

 

לטראפלס שוקולד לבן

45 מ"ל שמנת מתוקה

225 ג' שוקולד לבן

קורט מלח

 

לטראפלס שוקולד חלב

45 מ"ל שמנת מתוקה

215 ג' שוקולד חלב

קורט מלח

 

לטראפלס שוקולד מריר

45 מ"ל (3 כפות) שמנת מתוקה

200 ג' שוקולד מריר

קורט מלח

 

הוראות הכנה

1. מתחילים בהכנת הטראפלס: מניחים שמנת מתוקה, שוקולד לבן ומלח בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים היטב בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד.
2. יוצקים לתבנית סיליקון עם שקעים בצורת קוביות לגו, או כל תבנית אחרת. אפשר גם להעביר לתבנית קטנה ולחתוך אחר כך לקוביות/לגלגל לכדורים.
3. באופן דומה, מכינים גם את טראפלס שוקולד החלב וטראפלס שוקולד המריר.
4. מתחילים בהכנת הגנאש המוקצף: מניחים שוקולד מריר ו-125 מ"ל/חצי כוס שמנת מתוקה בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים היטב בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. מעבירים למקרר עד שהגנאש קר מאד, אך לא גושי, משהו כמו שעה-שעתיים.
5. להכנת העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים שני רינגים עגולים בקוטר 24 ס"מ (או תבניות בקוטר זה) בנייר אפיה.
6. מערבבים שני סוגי סוכר, קמח, אבקת קקאו (מנופה, בבקשה!) ומלח בקערה גדולה.
7. מוסיפים ביצים, שמן, חלב ומים. מערבבים - רצוי להתחיל במטרפה ולעבור ללקקן - עד לקבלת בלילה אחידה.
8. מחלקים את הבלילה בין שתי התבניות.
9. אופים 30-35 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז כל עוגה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. אם אופים את העוגות במקביל, רצוי להחליף בין מיקומי התבניות לאחר כרבע שעה.
10. מצננים לגמרי. אפשר ואף רצוי להקפיא עד לשימוש. לפני ההרכבה, מחלצים מהתבניות - אם חלקן העליון של העוגות לא ישר, אפשר לנסר עם סכין משונן.
11. מסיימים להכין את הגנאש המוקצף: מעבירים את הגנאש הקר לקערת המיקסר ומוסיפים את שאר השמנת המתוקה (250 מ"ל/כוס אחת). מחברים וו בלון ומקציפים לקרם חלב ויציב.
12. להרכבת העוגה: מניחים פרוסת עוגה על צלחת הגשה. מורחים שכבה אחידה של גנאש מוקצף מעליה, בעזרת פלטה מדורגת או לקקן.
13. מניחים את פרוסת העוגה השניה מעל ומצפים את חלקה העליון של העוגה והדפנות בשאר הגנאש המוקצף. מעבירים למקרר לטובת התייצבות.
14. להכנת הגנאש הרגיל: גם הפעם, מניחים שוקולד מריר ושמנת מתוקה בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים היטב בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. מצננים קלות, עד שהגנאש מסמיך קצת אבל עדיין נוזלי.
15. מוציאים את העוגה מהמקרר. יוצקים את הגנאש מעל חלקה העליון ומאפשרים לו לטפטף מעט לצדדים.
16. מקשטים בטראפלס הלגו -- אני קישטתי בערמה, אתם יכולים לעשות מה שנראה לכם נכון.

מקור המתכון: עוגת השוקולד האולטימטיבית שלי/עוגת כדור הגלידה הנמס שלי.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• אם תניחו את הטראפלס בערמה, סביר להניח שיישארו לכם לא מעט שאריות מהטראפלס. אפשר להכין כמות קטנה יותר, אבל הטראפלס נשמרים בפריזר למשך כמה שבועות לפחות, כך שיהיה לכם מה לנשנש ברגעים קשים.
• לחלופין, אפשר גם לסדר את הטראפלס במעגל או כל דרך אחרת על פני העוגה, ולהשתמש בכולם, אם זה מה שאתם מעדיפים.
• לגבי הנוזלים בעוגה: במקור, הכנתי את העוגה עם חלב וקפה (כפית גדושה של טייסטרז צ’ויס, נגיד, מומסת במים חמים). היום אני בדרך כלל מכינה עם חלבי אגוזים/שיבולת שועל ועם מים חמים, כי פחות בא לי להכניס קפה לעוגות שהילדים אוכלים מהן, אבל זה עובד כך או כך.