אולי המסורת הכי ארוכה בבלוג הזה היא עוגות יום ההולדת לאוריקי, בכורת האחיינים. אשכרה מאז שנת 2010. יום הולדת חמש שלה.
והנה אנחנו פה, ביום הולדת חמש עשרה. חמש עשרה. חמש עשרה!!!!!
טירוף.
האמת היא שכבר לא חשבתי שתהיה עוגת יום הולדת וירטואלית השנה, ובטח לא חשבתי שיהיה פוסט.
כי סוף אוגוסט, והילדים בבית, ואני מנסה להתרכז בכל מיני דברים לא אפייתיים (כשאני כן אופה, זה בעיקר במסגרת הסדנאות שהתחלתי להעביר לאחרונה). בקיצור, מיליון סיבות ותירוצים.
אבל ביום שלישי השבוע, בדיוק ביום ההולדת של אוריקי, הצעתי ליונתן שנכין ביחד חמאת בוטנים. הוא, בתגובה, הציע שנכין עוגה.
(יאפ, לחלוטין הילד שלי)
אז זרמתי. והחלטתי שאם אנחנו כבר מכינים עוגה, רק הגיוני שזו תהיה עוגת יום הולדת.
אז הכנו עוגת יום הולדת. עם פצפוצים, לבקשת היונתן. ציפינו בגנאש, קישטנו בקצפת וסוכריות ואוראו וזהו. בום! מוכן! עוגה.
כלומר, אני קישטתי. יונתן העדיף להירדם על הספה.
(תכלס, גם אני הייתי מעדיפה להירדם על הספה)
האמת היא שגם כשהעוגה היתה מוכנה, לא תכננתי לפרסם את המתכון. העוגה עצמה מבוססת על מתכון שכבר קיים בבלוג. ומה, מי להוסיף לה גנאש וקצפת? אפשר לאלתר לבד, או לקחת חלקים ממתכונים אחרים, אתם לא באמת צריכים עוד מתכון.
אבל אז פרסמתי את התמונה באינסטגרם וראיתי שיש עניין. אז חשבתי עוד קצת והחלטתי בכל זאת להעלות את המתכון —
נכון שהמתכון של העוגה כבר קיים בבלוג, אבל לא לכולם תמיד בא לאלתר לבד או לאסוף חלקים ממתכונים אחרים ולבנות לעצמם מתכון. לפעמים פשוט רוצים לקחת מתכון as is, עם הגנאש והקצפת והסוכריות.
והאוראו, כמובן. אני קצת מרגישה שמאז עוגת האוריאוריקי משנת 2013, קצת הפכתי את זה למטרת חיי (כמעט) תמיד לשלב אוראו בעוגות של אוריקי.
אז זהו. זו העוגה. זה הסיפור (זה נחשב סיפור בכלל?) מאחוריה. וזו אני, מתגעגעת מאד לאוריקי, לאחים ולהורים שלה, שלא ראיתי שנה שלמה.
את הפוסט של שנה שעברה חתמתי ב”היה כל כך כיף אתכם בקיץ האחרון וכולנו מחכים כבר לקיץ הבא. מקווה שבפעם הבאה נוכל באמת להכין את העוגה שלך ביחד” — הו התמימות. לא היה לי מושג בכלל. די קורונה, לכי מפה. יש פה אנשים מלאים בגעגועים.
אוריקי, מזל טוב!
רגע, בשנה הבאה סוויט סיקסטין? הולי מולי גווקמולייייייייייייייייייייייי.
מצרכים
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
100 ג' (1/2 כוס) סוכר חום דמררה
280 ג' (2 כוסות) קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
35 ג' (1/4 כוס) אבקת קקאו
1/2 כפית מלח
2 ביצים גדולות
60 מ"ל (1/4 כוס) שמן קנולה
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב/חלב לא חלבי (אני השתמשתי בחלב שיבולת שועל הפעם)
240 מ"ל (1 כוס) מים חמים (אפשר להשתמש בקפה, אם לא מכינים לילדים)
לגנאש
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
1/4 כפית מלח
לקצפת וניל
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
5 ג' (1/2 כף) אבקת סוכר
1/2 כפית מחית וניל/ 1 כפית תמצית וניל
5 עוגיות אוראו
סוכריות צבעוניות
הוראות הכנה
- מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ, או שמרפדים רינג עגול בנייר אפיה ונייר כסף.
- מערבבים שני סוגי סוכר, קמח, אבקת אפיה, קקאו (אל תשכחו לנפות!) ומלח בקערה גדולה.
- מוסיפים ביצים, שמן, חלב ומים. מערבבים עד לקבלת בלילה אחידה - מתחילים במטרפה, ובהמשך עוברים ללקקן. שוב, רק עד לקבלת בלילה אחידה.
- יוצקים את הבלילה לתבנית. אופים 35-40 דקות, עד שהעוגה מתייצבת וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי. מצננים לגמרי ורק אז מחלצים מהתבנית.
- להכנת הגנאש: מניחים שוקולד מריר, שמנת מתוקה ומלח בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים היטב בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ומבריק. מצננים בטמפרטורת החדר או במקרר, עד להסמכה חלקית של הגנאש וקבלת קרם כמעט במרקם של ממרח.
- יוצקים/מורחים את הקרם מעל העוגה, כך שהוא מכסה את כולה.
- להכנת הקצפת: מניחים שמנת מתוקה, אבקת סוכר ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה לקצפת יציבה.
- מעבירים את הקצפת לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן (אני השתמשתי ב-1M של ווילטון ומזלפים פרחים/כוכבים/מה שבא לכם על היקף העוגה.
- לסיום הקישוט: מניחים עוגיות אוראו מעל הקצפת ומפזרים סוכריות במרכז העוגה, כרצונכם.
מקור המתכון: העוגה עצמה היא עוגת יום ההולדת השוקולדית שבדומה לעוגת האוריאוריקי, פורסמה פה לראשונה ב-2013. כל השאר אולתר תוך כדי עבודה.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- יונתן מאד רצה להוסיף פצפוצים לעוגה שלנו, לכן הוספנו פצפוצי שוקולד חלב ופצפוצי שוקולד מריר לבלילה. אבל הם פשוט נמסו במהלך האפיה, לכן אפשר לוותר עליהם. אפשר להוסיף שוקולד צ’יפס לבלילה ו/או לקשט את העוגה המוכנה בפצפוצי שוקולד, אם אתם עניין.
- כמו בכל עוגה בחושה — ברגע שמצפים אותה בקרם חלבי (גנאש וקצפת, במקרה הזה), צריך לשמור אותה במקרר. קחו בחשבון שזה הופך אותה למעט יותר דחוסה מאשר עוגה שנשמרת מחוץ למקרר.
- לגבי האוראו: אני שמתי חמש עוגיות, כי זה הרגיש לי נכון עם הגיל של אורי, 15 (לא רציתי לשים חמש עשרה עוגיות ולהעמיס). אתם יכולים לשים כמה שבא לכם.
- ולגבי הסוכריות: אמנם זה יצא לי קצת עקום, אבל מה שעשיתי זה לסמן את הספרות שרציתי לכתוב בעזרת קיסם, ואז פיזרתי סוכריות פחות או יותר מעל הסימונים. זה עזר לתת לי סוג של מסגרת לעבוד איתה.