עוגת שוקולד לגו

יונתן חגג יום הולדת שלוש (שלוש! שלוש!!! איך הוא בן שלוש?!) לפני כמה שבועות.

אני ממש ממש בסדר עם זה. לא בשוק שהתינוק הקטן שלי שנולד אתמול כבר בן שלוש.

ואני גם ממש בסדר עם זה שאני נשמעת כמו הקלישאה של כל הורה ו/או כל אדם, אי פעם.

בכל אופן.

החגיגות שלו נמשכו.. הרבה מאד זמן.

ביום שני בבוקר, יום ההולדת עצמו, חגגנו לו אסף, עידוקי ואני עם ערמת פנקייקים ופירות יער, שניים מהדברים האהובים עליו. אה ובננות כמובן, הדבר האהוב עליו (אם כי.. אולי קצת פחות מפעם?).

בערב חגגנו לו במסעדה האהובה עליו, לא לפני שהענקנו לו במתנה מכונת קפה למטבח שלו (אם הילד הזה לא יצא טבח בסוף, אני אהיה ממש מופתעת).

ביום שבת – שבמקרה היה תאריך יום ההולדת שלי בכלל – חגגנו לו עם המשפחה המורחבת. הנושא היה אמור להיות “דברים שיונתן אוהב” וחשבתי על לגו, פאזלים וסמי הכבאי.

אבל בסוף לא מצאתי חותכן בצורת פאזל ולא היה לי רעיון איך לשלב את סמי…

אז הפכנו את זה ליום הולדת בסימן לגו. אבל רגע, עזבו, אני אספר לכם על חגיגת יום ההולדת המשפחתית בהמשך.

אנחנו מדברים בכלל על יום ההולדת בגן. יום ההולדת בגן נערך עשרה ימים אחרי התאריך האמיתי שלו. אמרתי לכם — החגיגות נמשכו ונמשכו ונמשכו.

היות שכבר נוצר מצב שלגו היה המוטיב החוזר של יום ההולדת, החלטתי לזרום ולהכין לו עוגת לגו.

במקור חשבתי להכין עוגת שוקולד פשוטה עם קישוטי טראפלס לגו קטנים, כמו עוגת יום ההולדת שלו בבית… אוי רגע, עשיתי ספוילר. אופס.

ואז היתה לי התגלות וחשבתי לעצמי, “היי, מה אם פשוט אכין עוגה בצורת לגו?”. כי אני משועממת ומאזוכיסטית וכל מיני דברים כאלה.

אני אקפוץ ישר לסוף. טוב, לאמצע ואז לסוף:

הכנתי כמות גדולה של בלילה וחילקתי אותה בין תבנית מלבנית ותבנית מאפינס, מתוך מחשבה שהמאפינס יהיו הבליטות על לבנת הלגו שלי. כשהעוגות היו מוכנות, חילצתי מהתבנית והעמדתי פחות או יותר בצורה שתכננתי לעצב את הלגו שלי. הראיתי לאסף. אסף לא הבין על מה הוא מסתכל וטען שזה ממש לא נראה כמו לגו. אני חושבת שהציטוט המדויק היה: “אה.. חלש”.

(כל האינסטגרם שלי, אגב, לחלוטין הבין שמדובר בלגו ולא הבין איך אפשר לפספס שמדובר בלגו)

ואז קישטתי בגנאש שוקולד ובסוכריות צבעוניות ו… אממ. פתאום גם בעיניים שלי לבנת הלגו שלי לא ממש נראתה כמו לגו. ותכלס, גם יונתן לא כל כך היה סגור על מה הכנתי לו.

אבל העוגה היתה שוקולדית. וטעימה. וצבעונית. וחמודה.

ואני, שכל כך היה מתאים לי להלקות את עצמי על הכשלון, לכאורה, החלטתי לשחרר. ידעתי שהעוגה טעימה, ידעתי שיונתן מתלהב ממנה. וידעתי שאם ממש מתאמצים, אפשר אולי אולי להבין שמדובר בלגו.

נכון, יכולתי להשתמש בבצק סוכר ו/או בצבע מאכל, ולקבל משהו שנראה אמיתי יותר. אבל לא רציתי. מראש שאפתי להישאר עם הכיוון של העוגות-שוקולד-עם-סוכריות הקלאסית. לא רציתי להשתגע.

וזה מה שעשיתי. אז כאמור, שחררתי.

כמובן ששלחתי את העוגה לגן ככה, כי היא מספיק טובה.

ולאחר התלבטות, החלטתי גם לפרסם אותה בבלוג ככה. כי היא מספיק טובה. יכולתי לגנוז אותה. יכולתי גם להכין אותה שוב ולשפר את הנראות שלה (יש לי אפילו רעיון איך לעשות את זה, אסביר במתכון עצמו). אבל אז מה שהייתם רואים פה לא היתה עוגת יום ההולדת שהכנתי ליונתן, אלא הגירסא המבוימת של העוגה.

וזה לא מה שרציתי.

אני רוצה להראות לכם את עוגת יום ההולדת שהכנתי ליונתן לגן (רק עכשיו אני קולטת שאין לי בכלל תמונות של יונתן מחזיק את העוגה או משהו כזה..). שוקולדית. משמחת. צבעונית. עם נשמה של לגו. וזה מספיק טוב בעיניי. מקווה שגם בעיניכם.

עוגת שוקולד לגו

מור יונתן חגג יום הולדת שלוש (שלוש! שלוש!!! איך הוא בן שלוש?!) לפני כמה שבועות. אני ממש ממש בסדר עם זה. לא בשוק שהתינוק הקטן שלי שנולד… עוגות שוקולד עוגת שוקולד לגו European הדפס

כמות: עוגה מלבנית של 13X23 ס

הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן

דירוג 5.0/5

( 2 הצביעו )

מצרכים

300 ג' (1/2 1 כוסות) סוכר לבן

240 ג' (1 כוס) סוכר חום כהה

560 ג' (4 כוסות) קמח לבן

2 כפיות אבקת אפיה

70 ג' (1/2 כוס) אבקת קקאו

1 כפית מלח

4 ביצים

120 מ"ל (1/2 כוס) שמן קנולה

240 מ"ל (1 כוס) חלב/חלב לא חלבי (אני השתמשתי בחלב שיבולת שועל)

480 מ"ל (2 כוסות) מים חמים (אפשר להשתמש גם בקפה, אם לא מכינים לילדים)

 

לציפוי

200 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

30 מ"ל (2 כפות) שמן נייטרלי (אני השתמשתי בשילוב של קנולה ושמן זית)

70 ג' (1/2 כוס) אבקת קקאו

75 ג' (6 כפות סוכר לבן

240 מ"ל (1 כוס) חלב/חלב לא חלבי (גם כאן השתמשתי בשיבולת שועל)

 

הוראות הכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית מלבנית של 13X23 ס"מ בתבנית אפיה, ומכינים גם תבנית שקעים עם מקום לשישה מאפינס לפחות.
2. מערבבים שני סוגי סוכר, קמח, אבקת אפיה, קקאו ומלח בקערה גדולה.
3. בקערה נפרדת, טורפים ביצים, שמן, חלב ומים/קפה.
4. מוסיפים חומרים רטובים לתוך קערת היבשים. מערבבים בזהירות (אפשר להתחיל במטרפה ולעבור ללקקן כשכבר אין גושים), רק עד לקבלת בלילה אחידה.
5. ממלאים כל שקע בתבנית המאפינס עד שלושת רבעי גובה. את שאר הבלילה יוצקים לתבנית המלבנית.
6. אופים את העוגה למשך 35-40 דקות, ואת המאפינס למשך 25-30 דקות (ראו הערה). מצננים ומחלצים.
7. אם חלקה העליון של העוגה לא ישר, אפשר ליישר מעט עם סכין (מודה שאני לא עשיתי את זה). אם רוצים, אפשר גם לקרוץ עיגול אחיד מכל אחד מהמאפינס בעזרת חותכן עוגיות בקוטר 5 ס"מ. אם המאפינס גבוהים מדי או לא ישרים, אפשר לחצות או ליישר אותם בעזרת סכין. בעקרון, נסו לשחק עם העוגה והמאפינס ולסדר אותם כך שאם תניחו שישה מאפינס מעל העוגה, תקבלו צורה שמדמה לבנת לגו בצורה הטובה ביותר.
8. להכנת הקרם: מניחים שוקולד, שמן, קקאו, סוכר וחלב בסיר בינוני. מבשלים על אש נמוכה-בינונית, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת קרם חלק. מצננים קלות.
9. להרכבת העוגה: מניחים את העוגה המלבנית מעל רשת, ומסדרים שתי שורות של שלושה עיגולי מאפינס מעליה, לקבלת צורה של לבנת לגו.
10. יוצקים או מורחים את הקרם מעל הבליטות (המאפינס) שעל העוגה ומאפשרים לא לנזול לצדדים. יוצקים או מורחים קרם על שאר העוגה, כך שבסוף כולה מצופה.
11. לאחר שהקרם מתייצב מעט, מעבירים בזהירות את העוגה לצלחת הגשה.
12. אם רוצים, מפזרים סוכריות צבעוניות מעל -- קחו בחשבון שזה הופך את העוגה ליותר צבעונית וכיפית, אבל עשוי לראות לה להיראות קצת פחות כמו לבנת לגו. לשיקולכם.

מקור המתכון: העוגה מבוססת על עוגת יום ההולדת השוקולדית שלי, הקרם על מתכון מכאן.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• הבלילה הספיקה לי לתבנית מלבנית של 13X23 ס”מ ו-12 מאפינס גדולים. אני רציתי שיהיו לי כמה מאפינס ליתר בטחון, אפילו שצריך רק שישה. אם אתם בטוחים בעצמכם ששישה יספיקו לכם, אתם יכולים פשוט להשתמש בשאר הבלילה כדי להוסיף לתבנית המלבנית. רק קחו בחשבון שאולי העוגה שלכם תצטרך אפיה מעט ארוכה יותר, כי היא תצא גבוהה יותר.
• הערה כללית לגבי זמן האפיה: בגלל שאנחנו אופים פה עוגה גדולה ומאפינס קטנים יותר, זמני האפיה שונים. אפשרות אחת היא לאפות את שתי התבניות זו אחר זו, אבל אפשר גם לאפות במקביל, פשוט שימו לב שתבנית המאפינס כנראה תצא הרבה קודם מהתנור.
• במתכון תיארתי את דרך העבודה שלי בציפוי העוגה, אבל כפי שאפשר לראות בתמונות, הציפוי לא יצא מאד אחיד. יש מצב שאם הייתי מכינה את העוגה שוב, הייתי מנסה שיטה חדשה: במקום להרכיב את העוגה ואז לצפות, הייתי מצפה בנפרד את המלבן הגדול ואת ששת העיגולים, או המאפינס. רק אחרי שהכל מצופה, הייתי מרימה בזהירות את המאפינס ומסדרת אותם על העוגה. אבל היות שלא ניסיתי את הדרך הזו, אני רק מציעה אותה פה בהערה.
• אם אתם משתמשים בסוכריות לקישוט, שימו לב לסוג הסוכריות שאתם בוחרים: אני קישטתי אחר הצהריים, ולמחרת בבוקר, אחרי כמה שעות במקרר, חלק מהסוכריות כבר “נזלו” קצת.