ווהו, יוצא לי להעלות מתכון של חג לפני החג עצמו! זה ממש לא קורה הרבה, בדרך כלל אני מפרסמת באיחור כל כך לא אופנתי. אבל.. אליה וקוץ בה (מסתבר שהפוסט הזה מוקדש לכל מי שלומד לפסיכומטרי) – הצלחתי להרוס מתכון ממש פשוט.
אני אסביר.
לפני כמה חודשים נתקלתי אצל Zoe Bakes בממתק השווה הזה, ולקראת החג נזכרתי בו. ברור שלא זכרתי איפה ראיתי אותו – ויש לי רק שש מאות ושמונה אתרי ובלוגי אוכל בפייבוריטס – אבל לאחר חיפוש קצר מצאתי אותו שוב. ואז ראיתי אותו בעוד בלוג. ואצל דיוויד ליבוביץ’. פעמיים. וכולם כולם בכלל לקחו אותו מהגברת מרסי גולדמן. וכולם כולם היללו את המתכון הזה כאילו אין מחר. תכלס – קרמל, שוקולד, מה יכול להיות רע. לי, אישית, גם אין בעיה עם מצות, ואחרי הקרמבל של שנה שעברה – אני ממש מאמינה ביכולת שלהן להשתלב טו-אוב בקינוחים. כן, אמרתי טו-אוב. תתמודדו.
בקיצור, הממתק הזה (זה ממתק, נכון? יותר ממתק מקינוח) ממש טעים. טעים ברמה שלא הצלחתי להפסיק לאכול ממנו קודם, הרבה אחרי שכבר נהייתה לי בחילה ממנו (הוא מעולה, כן? אבל מ ת ו ק), ואני שוקלת לוותר עכשיו על ארוחת ערב. דבר מאד מאד חריג, שתדעו.
הוא גם לגמרי לא מסובך להכנה. מה שכן, חשוב לזכור שני דברים:
1. אל תבשלו יותר מדי את הקרמל. או – אל תבשלו מעט מדי את הקרמל. אני בוודאות עשיתי אחד מהם, לא בטוחה איזה (אבל מהמרת על “יותר מדי”), וזה יצא קצת לא נעים, מרקם wise. בעצם.. התוצאה הסופית יצאה סבבה. אז שכחו ממה שאמרתי – תעשו לקרמל מה שבא לכם.
2. אפילו אם נורא בא לכם לטעום ו/או לצלם את הממתק לטובת הבלוג שלכם – חכו קצת. אל תוציאו את התבנית מהמקרר אחרי שעה בקושי ותנסו לחתוך. יודעים מה יקרה? השכבות ייפרדו לכם. תקבלו שברי מצות וקרמל לחוד ושברי שוקולד לחוד. טעים כן, אבל קצת מפספס את הפואנטה. מה גם שאם כבר התפרקה לכם חתיכה לשכבת מצה ושכבת שוקולד.. מה תעשו? אי אפשר להגיש את זה ככה לאורחים, נכון? צריך להעלים ראיות. ולאן הראיות הולכות? נכון מאד, לבטן שלי (אקסיומה שכזו – גם אם אתם אלו שתטעמו מהמצות, ככל הנראה אני זו שאשמין מזה. אז תודה רבה לכם באמת). רגע, איבדתי את עצמי. על מה דיברתי?
אה כן. סבלנות. היאזרו בה. אני אשכרה הצלחתי להרוס לעצמי את הקינוח לפסח (מזל שיש גם עוגת מוס מייפל בפריזר – ועל זה נדבר ביום אחר..) כי לא הצלחתי להתאפק.
אבל סוף טוב, הכל טוב (אני מקווה) – אחרי שבכיתי ים של דמעות ודחפתי לעצמי ים של מצות, קרמל ושוקולד, רקמתי לי תכנית. העברתי לקופסא את שברי המצות הפוטוגניים (רוצה לומר, אלו שלא התפרקו. או התפרקו רק קצת) ולקערה נפרדת את הפירורים המפורקים.. מסתבר שיש לנו תפוחים בבית, אז מחר אני מתכננת למנף את פירורי המצות והשוקולד לטובת קרמבל תפוחים משודרג (אין יור פייס, קרמבל משנה שעברה!). או או, אולי עשיתי לעצמי מזל רע עכשיו בזה שסיפרתי לכם? אמממ בואו תעמידו פנים שלא אמרתי כלום, לפחות עד אחרי החג, טוב? טוב. תודה. אתם עשר.
פירורי המצות שלי כל כך נבוכים ומתביישים שהם התחבאו להם בתוך הפלאש של המצלמה
אז מה למדנו היום? סבלנות זה חשוב. מצות בקרמל ושוקולד זה טעים, מתוק, משמין ובעל נטיה להתפורר. אם הרסתם מתכון – נסו להפוך אותו לקרמבל. אם אתם עדיין לא יודעים בוודאות שהצליח לכם האלתור של הקרמבל – אל תפרסמו את זה ברבים. ולבסוף – כשיש מאתיים מעלות בחוץ, אני מאבדת את הריכוז ומקשקשת יותר מהרגיל.
חג שמח, בני חורין יקרים – ושנהיה לראש ולא לזנב! זה לא החג הזה, אה? אז שנהיה לחריימה ולא לגפילטע פיש!!
***
שברי מצות בקרמל ושוקולד
מקור המתכון: לא קראתם את ההתחלה, אה? חכם מצדכם.. אבל הפעם כתבתי שם את הלינקים, אז חבל שלא שמתם לב.
כמות: לא יודעת.. תלוי בגודל השברים וכו’. זה אמור להספיק למספר אנשים שנע בין אחד (או אחת. היי, קראתם לי??) למספר שהוא גדול מאחד.
מצרכים:
4-6 מצות
230 ג’ חמאה (אפשר גם 200, תכלס)
1 כוס סוכר חום (לפי אחד המתכונים חום בהיר. אני זרמתי עם זה)
1 כוס שוקולד צ’יפס (הכמות בבלוגים השונים נעה בין רבע כוס לשתי כוסות. כוס אחת נשמע לי כמו פשרה טובה)
שוקולד לבן/שקדים פרוסים/שקדים קצוצים/סוכריות צבעוניות/מלח ים/פירורי לחם (סתם, נו.. בכל אופן, לא חובה)
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית גדולה (אני השתמשתי בתבנית הגדולה של התנור) בנייר כסף.
2. מרפדים את התבנית במצות. אם צריך, שוברים חתיכות על מנת למלא חורים קטנים (אני השתמשתי בארבע מצות וקצת).
3. מרתיחים בסיר חמאה וסוכר ולאחר מכן מבשלים 2-4 דקות נוספות, תוך כדי ערבוב.
4. יוצקים את הקרמל על המצות ומורחים כך שהכל מצופה באופן אחיד.
5. אופים 15-20 דקות. אם אתם רואים שזה מתחיל להישרף, אפשר להוריד את החום ל-170 מעלות. בכל מקרה, כדאי לסובב את התבנית באמצע. אני אפיתי 16 דקות ולא הנמכתי את החום.
נתעלם מזה שהקרמל האפוי שלי נראה כמו כבד קצוץ (פיכסה), סבבה?
6. מוציאים מהתנור, מפזרים שוקולד צ’יפס מלמעלה וממתינים שלוש-ארבע דקות, להתרככות השוקולד.
7. בעזרת מרית מתכת (אני השתמשתי בסיליקון. ממש חיה על הקצה) מורחים את השוקולד כך שכל התבנית מצופה באופן אחיד.
ויי זמיר, של מי היד הזקנה הזו???
8. אם רוצים, מפזרים מלמעלה שקדים או סוכריות צבעוניות. אפשר גם להמיס שוקולד לבן, לזרזף מלמעלה (לזרזף. מילה נהדרת!) ולשייש את הממתק (איזה פועל מגניב זה “לשייש”. זו מילה, נכון? לא?). ואפשר פשוט להתעלם מהשלב הזה.
9. נותנים לממתק להתקרר לגמרי (לגמרי!!) ולאחר מכן שוברים לחתיכות או חותכים לריבועים. מומלץ בחום לתת לממתק להצטנן במקרר ולא בחוץ (רק אותי הצחיק משחק המילים המטופש במשפט הזה?).
הערות/תוספות/שדרוגים:
- טוענים שהממתק נשמר בערך שבוע בקופסא אטומה. מצד שני, אצל אף אחד הוא לא שרד מספיק זמן כדי לבחון את התיאוריה הזו. יש לי תחושה שגם אצלי זה לא יקרה..
- המתכון המקורי משתמש בשוקולד צ’יפס מריר/חלב. אפשר להשתמש גם בשוקולד לבן ואפשר בשוקולד רגיל ולא צ’יפס. אבל ממה שקראתי, עדיף בכל זאת צ’יפס.. משהו שקשור להתגבשות שלהם אחרי שהם נמסים. היא אמורה להיות יותר טובה מזו של שוקולד רגיל. מה אני אגיד לכם, זרמתי עם הצ’יפס (אם לא היתה לי בחילה עכשיו, היה בא לי צ’יפס. רגיל, אבל. לא שוקולד), אבל אני מרגישה שגם שוקולד רגיל יעבוד.
- אגב – השלב הזה של פיזור השוקולד… ההמתנה להתרככות שלו… ואז המריחה לכל אורך ורוחב התבנית – וואו, תענוג. אני חושבת שאפילו יותר כיף מלהמיס שוקולד סתם ככה. וזה, כידוע, הדבר הכי כיפי בעולם כולו.
קטנים יפים ומבריקים.. איך הם מתרככים להם באושר
- הזכרתי קודם את השוקולד הלבן. בואו נחזור אליו רגע. אם רוצים לקבל מראה משויש מגניב כזה, אפשר להמיס שוקולד לבן במיקרוגל (או על הכיריים, בכיף), למזוג לשקית ניילון, לגזור את השפיץ שלה ולזלף מעל השוקולד המריר במעין קווים אלכסוניים. לאחר מכן עוברים עם קיסם קטן בקווים המאונכים לקווי השוקולד הלבן המקוריים. בלבלתי אתכם? לגברת salt and serenity יש סרטון, הוא מסביר את זה הרבה יותר טוב.
- כפי שציינתי במתכון עצמו, יש מיליון דברים שאפשר לפזר מעל השוקולד המומס. אני לא הצלחתי להחליט, כמובן, אז המסתי 40 ג’ שוקולד לבן ושיישתי חלק מהממתק, על חלק אחר פיזרתי שקדים פרוסים, ואת מה שנשאר כיסיתי בסוכריות צבעוניות, בתקווה לזכות בנקודות זכות אצל האחייניות שלי.
- מחר אני אנסה לאלתר קרמבל עם הפירורים האומללים שלי. החזיקו לי אצבעות… ושוב חג שמח!
החבר’ה הפוטוגניים
ובסיס האם המפורר שלהם
4 תגובות
כנראה שבישלת את הקרמל פחות מידי כי קרמל מבושל יותר מידי הוא מר ופיכסה (מנסיון אלה מה (;
כנראה שבישלת את הקרמל פחות מידי כי קרמל מבושל יותר מידי הוא מר ופיכסה (מנסיון אלה מה (;
הקרמל עושה את זה מתוק מדי אבל עדיין יצא טעים, במיוחד עם סוכריות צבעוניות וכולי למעלה. אני פשוט חושבת שעוגת שוקולד מכל סוג צריכה להיות שוקולד ללא חומרים מתוקים אחרים.
טוויסט קטן, תעשי את זה עם חמאה מלוחה.. כן!! שילוב ממכר ביותר!
במקום שוקולד אני שמה פקאנים או אגוזי מלך קצוצים
חג שמח!