אני יודעת, המתח הורג אתכם. כבר כמעט יומיים שאתם כוססים ציפורניים. “מה היתה העוגה השניה שהן הכינו?”, “אה, מור אמרה שהיו שם שכבות”, “קפצתי לביקור אצל אפרת, ראיתי תמונות והיא גם אמרה משהו על קרמל”, “אני לא יכול/ה יותר, אני חייב/ת לראות את התמונות ולקרוא את המתכון של העוגה שאפרת ומור הכינו יחדיו”.
אני יודעת. גם אני הייתי מגיבה ככה במקומכם. בכל זאת, המתח הורג אתכם.
בסופו של דבר, ההיסטריה שלכם אינה לשווא. הכנו יופי של עוגה. רב שכבתית. יפהפיה. טעימה (גילוי נאות: אני חושבת שבין כל האנשים שטעמו אותה – והרבה אנשים טעמו אותה. שש שכבות, זה מספיק למלא אנשים! – אני הכי פחות התלהבתי ממנה. אבל מה אני מבינה, אל תאמינו לי).
אפרת טוענת שאף אחד לא יכין את העוגה הזו סתם ככה, כי היא מעייפה מדי ומתישה מדי ויש יותר מדי פצקריי. ומה אני אומרת? אני מאמינה בכם. אני חושבת שאתם יכולים. ורוצים. ושתעשו את זה. קודם כל, לא חייבים להכין מאתיים שכבות (טוב, אחת עשרה) דקיקות כמו במתכון המקורי – אפשר בכיף ללכת על שש שכבות דקות כמונו (השכבות דקות, לא אנחנו. טוב, לא אני) פלוס מעט שאריות בלילה שהופכות במהירות ובקלילות ליופי של פנקייק, ואל תגידו לי שפנקייק זו לא ארוחת צהריים מזינה. אפשר אפילו להכין “רק” שתיים או שלוש שכבות, אבל שכבות עם נוכחות, בעובי של עוגה נורמלית, לא עוגה-מחופשת-לקרפ, כפי שאנחנו הכנו.
כי בתכלס, העוגה עצמה ממש קלה להכנה. אני מבטיחה לכם שיש לכם בבית את כל מה שצריך עבורה, אלא אם לא עשיתם קניות בחודש האחרון. וזה כבר עניין שלכם, אני לא מתערבת לכם.
קמח, סוכר, חמאה, ביצים – אבני היסוד של האפיה. יש? יש. אין? לכו לקניות, עצלנים! אוי תראו, אני בכל זאת מתערבת לכם.
אז בעקרון מערבבים הכל במיקסר. אפשר לומר שמכינים כמות תעשייתית של פנקייקים, אם תרצו. ובינינו, מי לא רוצה כמות תעשייתית של פנקייקים? אף אחד. אף אחד לא רוצה כמות תעשייתית של פנקייקים*, ובעזרת כללי לוגיקה פשוטים אנו מגיעים לזה שכולם כן רוצים כמות תעשייתית של פנקייקים. מ.ש.ל.
*אני יודעת שזה מרגיש כאילו המשפט “אף אחד לא רוצה” מרמז שהדבר אינו רצוי, אבל אם תחשבו על זה רגע.. המשפט “אף אחד רוצה” הוא הדבר ההגיוני לומר. מבולבלים? כן, גם אני. וגם לא כל כך בטוחה שאני צודקת. הממ. בואו נעבור הלאה.
מה לגבי הקרם? אז במקור יש קרם שוקולד בין השכבות. הקרם הזה הכיל חלב מאודה, או כל תרגום הגיוני אחר שאתם יכולים לחשוב עליו ל-evaporated milk, לכן החלטנו ללכת לכיוון אחר. תיקון: אני החלטתי על כיוון אחר, ובאופן מעצבן במיוחד בישרתי חגיגית לאפרת על השינוי הזה רק כאשר התייצבתי אצלה בבית, לאחר שהיא כבר קנתה את כל מה שצריך לעוגה. מינוס החלב המאודה. כי… מה זה חלב מאודה בכלל?
אז הכיוון האחר היה אמור להיות רוטב שוקולד פאדג’י מחד ורוטב קרמל מאידך; שכבת שוקולד, שכבת קרמל, שכבת שוקולד, שכבת.. הבנתם. אבל אז נגמר לנו הזמן, והאמת היא שעד הרגע האחרון חשבנו שלא נספיק אפילו רוטב אחד (יש לקרוא: מור תשרוף את הקרמל ו/או תגבש את האמ-אמא שלו). אז ויתרנו על השוקולד.
ונעבור לחידה: בתמונה מופיעות שש שכבות עוגה. מי יצליח למצוא את השכבה יוצאת הדופן?
הסוף טוב, כי הקרמל לא נשרף ולא עשיתי שום דבר לאמא שלו. חוץ מזה, כבר ציינתי את העובדה שאכלנו פנקייק-שאריות-עוגה לארוחת צהריים? מה יכול להיות לא טוב פה, בעצם?
בכל אופן, בחזרה לעוגה: נכון, לוקח זמן להכין אותה, כי אופים כל שכבה בנפרד, וצריך כל רגע להוציא תבנית מהתנור, לחלץ את העוגה, לשפוך עוד בלילה, לאפות וחוזר חלילה. אבל ברגע שסיימתם עם זה, רק צריך להרכיב, למרוח קצת קרמל (או כל מה שתחליטו לשים בין השכבות. אני, אישית, הייתי בכל זאת הולכת על שוקולד. הקרמל אחלה והכל, אבל הוא די דומה בצבע שלו לעוגה, אז כל עניין השכבות קצת הולך לאיבוד. קרם שוקולד כהה בין השכבות הבהירות של העוגה – או לה לה, תחשבו איזה אפקט דרמטי יכול להיות לדבר הזה. או, לחילופין, אם הדמיון שלכם לא משהו – העיפו מבט במתכון המקורי) ולשמוח על ההישג המדהים שלכם – עוגת שכבות נהדרת.
אה, ולחתוך פרוסת עוגה נאה, על מנת שתוכלו לראות את כל השכבות בפנים (יש לקרוא: להראות לכל העולם את כל השכבות בפנים, להשוויץ ללא הרף ולומר בנונשלנטיות: “מה, העוגה המהממת הזו? שטויות. הכי קל בעולם. כל אחד יכול”. ואז להיות מוכנים נפשית ופיזית לכל העיניים הרעות שכולם יעשו לכם בעקבות כל מה שכרגע עשיתם. די בצדק, אגב. קצת צניעות ומעט ענווה עוד לא הרגו אף אחד, תפסיקו לעוף על עצמכם!).
מי עוד מתרגש מזה שהצלחתי שוב להכין קרמל בלי להרוס אותו? אפרת, אני יודעת שאת חולקת איתי את ההתרגשות, תפסיקי לצעוק 😉
עוגת שכבות מלוכלכת
עוגת שכבות נקיה
ותגידו, סתם מתוך סקרנות, מה אתם אומרים.. מה הייתם מעדיפים להכין ו/או לאכול, את הגאלט מהפוסט הקודם או את עוגת השכבות הזו? כן, זה כמו לשאול את מי אתם מעדיפים לאכול אוהבים יותר, את אמא או את אבא. ובכל זאת?*
* ברור לכם שהתשובה שלי היא “גם וגם”, כן? אבל לכם אסור! החלטיות היא מעלה חשובה ביותר. מי כמוני יודעת. נראה לי. אני חושבת. לא יודעת, אולי, תנו לי לחשוב על זה.
אבל מסביב לעוגה? בלאגן גדול.
זו רק אני, או שזה קצת נראה כאילו מישהו רצח את איש הקרמל והשאיר את כלי הנשק בזירת הפשע?
***
עוגת שששכבות עם קרם קרמל
מקור המתכון: העוגה מבוססת על המתכון הזה, אבל אנחנו שינינו קצת, וגם הפכנו את אחת עשרה השכבות לשש. קרם הקרמל הוא אותו אחד שהשתמשתי בו בעוגה הזו (אבל עם מיכל שלם של שמנת מתוקה).
כמות: עוגה אחת בקוטר של 24 ס”מ. אפשר להשתמש בתבנית מעט קטנה יותר ולקבל עוגה גבוהה יותר או בתבנית גדולה יותר ולקבל עוגה נמוכה יותר (מן הסתם). וכמה אנשים יכולים לאכול מהעוגה? לא מעט 🙂
מצרכים:
לעוגה
300 ג’ חמאה רכה
1 כוס סוכר לבן
1 כוס סוכר חום דמררה
6 ביצים (אנחנו השתמשנו בביצים בינונית, אם משתמשים גדולות אפשר להסתפק בחמש)
1/2 4 כוסות קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
קורט מלח
3 כוסות חלב
1/2 1 כפיות תמצית וניל/1 כפית משחת וניל
לקרם הקרמל
1 כוס סוכר לבן
25 ג’ חמאה
1 מיכל (250 מ”ל) שמנת מתוקה
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-190 מעלות. משמנים שתי תבניות עגולות בקוטר 24 ס”מ ומניחים עיגול נייר אפיה בתחתית כל תבנית. מכינים ניירות נוספים, כמספר שכבות העוגה.
2. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים.
3. לאחר הקרמת החמאה והסוכר, מוסיפים ביצים, אחת אחת – ממתינים להיטמעות כל ביצה טרם הוספת הבאה. מדי פעם עוצרים את פעולת המיקסר ומנקים את דפנות ותחתית הקערה בעזרת לקקן.
4. בינתיים מנפים בקערה נפרדת קמח, אבקת אפיה ומלח.
5. תוך כדי פעולת המיקסר, מוסיפים בהדרגה ולסירוגין חומרים יבשים וחלב: שליש מהקמח, חצי מהחלב, שליש נוסף מהקמח, שאר החלב ושאר הקמח. ממשיכים לערבב, עד לקבלת בלילה אחידה.
6. מוסיפים תמצית/משחת וניל ומערבבים מספר שניות נוספות.
7. מעבירים את הבלילה לכוס מדידה ומוזגים כוס וחצי לכל תבנית. מיישרים לשכבה אחידה ודי דקה בעזרת לקקן.
8. אופים 10-12 דקות, עד שהעוגות מתחילות להזהיב. רצוי להפוך את התבניות לאחר כחמש דקות – פנימה-החוצה וכן למעלה-למטה.
9. מוציאים את התבניות מהתנור, ממתינים שתיים-שלוש דקות ומחלצים את העוגות. הן אמורות לצאת די בקלות, אבל במידת הצורך, אפשר לעבור בזהירות עם סכין על היקף התבנית, על מנת להפריד ממנה את העוגה. מניחים על רשת את שתי העוגות האפויות, מניחים ניירות אפיה חדשים בתבניות ומוזגים כוס וחצי של בלילה בכל תבנית. אופים 10-12 דקות, כמו קודם, וממשיכים עם שאר השכבות, עד שמשתמשים בכל הבלילה.
10. להכנת הקרמל: מניחים סוכר בשכבה אחידה בסיר. מחממים על אש נמוכה-בינונית, עד להמסת כל הסוכר. אפשר לערבב את הסוכר מדי פעם, אבל רק עד לתחילת ההמסה – אחר כך לא נוגעים בו, על מנת שלא יתגבש! אם צריך, אפשר לטלטל מעט את הסיר.
11. לאחר שכל הסוכר נמס והתקבל צבע ענברי, מסירים מהאש. מוסיפים חמאה וטורפים פנימה.
12. מחזירים את הסיר לאש, מוסיפים שמנת בהדרגה וטורפים היטב. לאחר הוספת כל השמנת מסירים מהאש. מצננים מעט, על מנת לאפשר לקרמל להסמיך קצת.
13. להרכבת העוגה: מקלפים את ניירות האפיה מכל השכבות. מניחים שכבת עוגה על צלחת הגשה. מוזגים מעליה מעט קרמל, בין שתיים לארבע כפות, באיטיות – על מנת שהוא לא יזלוג מעבר לעוגה – ומורחים אותו על פני העוגה בעזרת פלטה מדורגת, או אפילו סתם לקקן או כף.
14. מניחים שכבה נוספת של עוגה וממשיכים כך עד לשכבה האחרונה. לבסוף מוזגים מעליה את כל מה שנשאר מהקרמל ומאפשרים לו לזלוג גם מעבר לעוגה (אלא אם לא רוצים, ואז שוב מוזגים באיטיות ומורחים עם פלטה על פני העוגה). אם רוצים, מקשטים בפקאנים או כל אגוז אחר.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- שני דברים יש לי לומר לגבי הקרמל. הראשון: כמות הקרמל שאפרת ואני הכנו לא היתה ענקית, והיא הספיקה רק לשכבה דקה של קרם בין כל שתי שכבות. כפי שציינתי במתכון, הנחנו רק שתי כפות קרמל על כל שכבה, חוץ מהשכבה העליונה, שם נשאר לנו קצת יותר. אם אתם רוצים קרם יותר דומיננטי, הכינו כמות גדולה יותר. מצד שני, קחו בחשבון שיש פה שש שכבות, אז גם מעט קרמל בין כל שתי שכבות מתרגם בסוף לכמות נאה.
- הדבר השני לגבי הקרמל: אנחנו רצינו להכין קרמל מלוח. העניין הוא שנזכרנו בזה רק אחרי שכבר הוספנו את החמאה והשמנת, אז זרקנו לסיר מעט מלח. כיוון שפחדתי שהקרמל יהיה יותר מלוח, ולא ממש היה זמן לתקן את הפאשלה הפוטנציאלית הזו, השתמשנו במעט מלח. אז הוא ממש ממש לא הורגש בסוף, והקרמל המלוח שלנו לא היה מלוח בכלל. אני לא יודעת אם הטעם של קרמל מלוח עובד בעוגה הזו, אבל אין סיבה שלא, כך שאם בא לכם לקחת את העוגה לכיוון המתוק-מלוח – לכו על זה. אני נותנת לכם את ברכתי.
- לגבי העוגה – אמנם מכסים גם את השכבה העליונה בקרם, אבל אני בכל מקרה ממליצה לבחון טוב טוב את כל השכבות לפני ההרכבה, להחליט איזו מהן הכי יפה, להעניק לה את תואר “מלכת האופי” (לא כי יש לה אישיות מוצלחת, כי זה שילוב של “יופי” ו”אפיה”, מה לא ברור?) ולהכריז עליה כשכבה העליונה בעוגה.
- ועכשיו בואו נדבר על הקישוט: ההמלצה הקבועה שלי, כמו תמיד – הניחו נייר אפיה מתחת לעוגה לפני שאתם מתחילים לקשט. ככה, גם אם עף לכם קרמל לכל עבר, תוכלו פשוט לסלק את הנייר ולקבל עוגה מקושטת מהממת ונקיה לגמרי. אגב, לא צריך לבזבז נייר אפיה חדש, פשוט השתמשו בשאריות הנייר ממנו גזרתם עיגולים עבור התבניות. הא!
- נכון הבנתם ש”שששכבות” זה בעצם שש שכבות? נכון? נכון?
16 תגובות
נראה מדהים. קצת נראה כמו דובוש קרמל 🙂
נטלי
יו זה דומה לצ'וסטטוט פלצ'ינטה!
אהה מור, אושיה שכמוך, אולי תפסיקי לעוף על עצמך? זה לא בריא בעליל!
וחלב מאודה? wtf?!
נראה מ-ד-ה-י-ם
1. הקטע עם אף אחד דווקא עובד, כשמייצגים את המשפט בצורה לוגית. יש רק אופרטור שלילה אחד. הצורה הלוגית תהיה: קשר שלילה, כמת אקזיסטנציאלי, פרדיקט "רוצה" ובתוך הפרדיקט, בסוגריים, מה שזה לא יהיה שהוא רוצה. יש רק שלילה אחת, פשוט נותנים לה scope רחב. עד כאן פינת הסמנטיקה להבוקר *כולם אוהבים סמנטיקה*.
2. אני לא משתגעת על פירות יער (ולא מוכנה להידרדר לחרפת רעב אחרי שהם ייגמרו ולא יישאר לי כסף לקנות שום דבר אחר) – אז יחי עוגת השכבות.
3. חלב מאודה זה כמו "חלב מרוכז ממותק" (הדבר הזה שרוסים אוהבים – ובצדק, זה טעים רצח) – רק בלי הסוכר. צריך לעשות איזו מחאה חברתית כדי שיביאו את זה לארץ. נתקלתי במלא מתכונים שמשתמשים בזה, אבל הם לא משתמשים בסוכר לבן אלא בסוכר חום אז אי אפשר לעשות המרות "נשים חלב מרוכז מתוק ונוותר על הסוכר", כי זה ישנה את הטעם ויהיה מבאס.
נראה נפלא 🙂
כמויות החמאה עשו לי סוג של סחרחורת קלה (או שמא זה בגלל ששבוע חדש התחיל?), ומצד שני, זה נראה ומצטלם מדהים (ובטוחה שגם טועם מדהים). אולי בפעם הבאה תנסו את זה?
http://stasty.com/?p=1329
אני פחדנית מידי בשביל אפילו להרהר בזה, אבל שתיכן נראות לי צוות מנצח.
וה-מ.ש.ל עורר בי צחקוקים ביישניים של נערה בת 15 שמנסה להוכיח איזו שטות בגיאומטריה 🙂
יקירה! עוד פוסט משובח ומצחיק, אמרה באובייקטיביות,
ועדיין אני לא מאמינה שכל הנפלאות האלה התרחשו אצלי במטבח! את קוסמת!!
xxx
יאמי. קרמל לוקח מבחינתי, אני הייתי הולך על עוגת הטראש הזו!
אגב באתי לרשום שמדובר בחלב מרוכז וראיתי שאור הקדימה אותי, אבל לא ידעתי שיש תתי הבדלים בניהם ברמת המתיקות, אז החכמתי.
אני זוכר שנתקלתי בשם הזה פעם ולא הבנתי מה זה, אז חיפשתי בגוגל תמונות ונפל האסימון 🙂
עוגה מעולה.
גם יפה וגם טעימה.
עוגת שכבות?
נראה יותר כמו שכבות עוגה*.
*פנקייק זה סוג של עוגה.
נראית עוגה טעימה בטירוף!!!!
ממש עושה חשק לביס…
נטלי – צודקת, לא חשבתי על זה!
אנונימי – למה לקלל?! סתם, גוגל עזר לי להבין שהתכוונת לעוגת שכבות הונגרית. נכון? האמת היא שניחשתי שזה הכיוון הכללי, השם המשונה שכתבת דומה ל-palatschinken, ואותם אני דווקא מכירה.
טל, את כזאת אושיה, זה משהו.
אור וגל, תודה לכם 🙂 למען האמת חיפשתי את החלב הזה בגוגל כשראיתי אותו במתכון, וראיתי שאפשר להשתמש בשמנת במקום או אפילו להכין לבד על ידי ערבוב של מים עם אבקת חלב או משהו כזה.. אבל בכל זאת החלטתי שלא בא לי (סליחה אפרת, לא בא לנו!), ואני עדיין חושבת שחלב מאודה זה שם מצחיק.
ימית, איזה טירוף של עוגה! בדיוק אתמול ראיתי שוויני מ"משהו מתוק" הכינה אותה פעם. מבטיחה לשקול אותה לעתיד.
אוף, קיוויתי שאף אחד לא ישים לב לכמויות החמאה.. ממש חשבתי שאולי אפשר יהיה להחליק את זה. לא, אה? 🙂
אפרת – את. בעצמך. הכל. משובחת ונפלאה וקוסמת ואל תשכחי לשריין לי ארון במטבח שלך בשביל כל אקססוריז האפיה שלא יהיה להם מקום אצלי.
אחותי – לאבינ' איט 😉
אליהו ענבי – טומייטו, טומאטו.. פוטייטו, פוטאטו. עגות שכבות, שכבות עוגה.. הכל אותו דבר, לא?
טעמים – תנקס. ממליצה בחום עליה.
לנסות למצוא לך פה את החלב המאודה ? תשלחי את השם המדויק. אמא
אמא של מור, אם את מוצאת תשלחי גם לי, יס?
לדעתי אפשר במתכון המקורי להחליף את ה-evaporated milk (שגם אני מחפשת, גאד-דמיט כדי להכין את הפאדג' מהמרשמלו פלאף שסוף סוף השגתי) בשמנת מתוקה… לא כן?
אני דורשת לראות את שלבי ההכנה של עוגת הקובייה ההונגרית (אם זה אכן יקרה)! השתעשעתי יום-יומיים במחשבה לנסות ולהכין אותה בעצמי אבל אז זנחתי אותו. יש גבול לכל תעלול. יוצאים לי דברים נחמדים באפייה והכל, אבל זה דורש טאץ' מקצועי.
מאיה, קראתי איפשהו שאפשר באמת להשתמש בשמנת, אם כי אני חושבת שהחלב המאודה אמור להיות קצת יותר סמיך. אבל עזבי אותך פאדג'. יש לך מרשמלו פלאף? הנה מתכון:
1. פתחי את המרשמלו פלאף.
2. הוציאי מהמגרה כפית.
3. הכניסי את הכפית עמוק לתוך הפלאף.
4. אכלי.
5. חזרי על שלבים 3 ו-4 עד לבחילה.
6. חזרי על שלבים 3 ו-4 עוד פעם אחת.
7. היפטרי מהכפית וסגרי את הפלאף / זרקי את הפלאף, אם הוא נגמר במהלך השלבים הקודמים.
בתאבון!
ניסיתי את המתכון
ויצא מעולה
תדוה
דנה
http://pancake4u.wix.com/recipe