נשברתי.
התלבטתי קשות — כן. לא. אולי.
אבל.. אבל היא מכוערת. היא ניוקי. היא כל כך חומה.
להכין ולצלם שוב? אבל רגע, מתי אספיק? אין לי אגסים בבית, ואין לי כח להפריד שוב ביצים, ויש לי עוד מיליון עוגות אחת שרציתי/תכננתי/קיוויתי להכין בימים האלה, הימים האחרונים לפני הירח דבש שלי והתפוח בדבש של כל המדינה.
כאילו.
היא כל כך מכוערת.
אבל בעבודה של אסף אהבו אותה. תגובות כאלה חיוביות על קינוח לא קיבלתי מאז.. מאז…
עולם?
לא, זה לא שהם לא מעריכים את כל העוגות והעוגיות שאני שולחת להם כל הזמן, אבל הפעם הביקורות היו טובות בצורה קיצונית.
אפילו אסף התלהב. מהמראה (כן, אסף? הדבר הזה נראה לך טוב?), מהצליל שבקע כשחתכו אותה, משילוב הטעמים (לא שהוא טעם, חלילה, אבל הרעיון הכללי הלהיב אותו).
אני? אני לא טעמתי. כי לא רציתי להרוס ולשלוח אותה מפורקת לעבודה של אסף, העדפתי שהם יקבלו אותה בשלמותה. אבל הריח היה הורס-מעלף-מערפל-וואו.
מצד שני, ניוקי.
אז התלבטתי.
כן, לא, אולי.
הבנתי שאופציית ההכנה-וצילום-מחדש היא לא באמת אופציה.
ולבסוף החלטתי, מהו מורקייק (הבלוג, לא הבחורה) בלי כמה תמונות מכוערות פה ושם/תמיד?
אתם, קוראים חביבים, אתם לא אנשים שטחיים. אתם מתעלמים מכל העניין הרדוד הזה של מראה.
אתם יודעים שעוגה לא צריכה להיות הכי יפה בעולם ו/או יפה בכלל כדי להיות טעימה ומוצלחת.
אתם לא מסתכלים על הקנקן. וגם לא על הפבלובה.
אתם מקבלים את פבלובת הקינמון והאגסים שלי כמו שהיא — חומה. תבשילית. סדוקה למדי (אל-תפתחו-את-התנור-חמש-דקות-אחרי-שהתחלתם-לאפות-את-המרנג-אל-אל-אל!). מכוערת.
יפה מבפנים?
טעימה מבפנים?
פסאודו-חגיגית?
לא יודעת, איבדתם אותי.
השורה התחתונה היא שהפבלובה הזו (אם להאמין לאנשים הטובים שעובדים עם אסף) טובה מדי כדי שלא תכינו אותה לראש השנה. או בכלל.
ואם אתם מודאגים מהכיעור שלה (אבל אמרנו שאתם לא רדודים! למה אתם פתאום מתהפכים עלי?), פשוט זרקו כמה גרגרי רימון לקישוט. או.. פטל? תותים? מה בעונה עכשיו? אולי סתם איזה עלה נענע או שניים.
בקיצור, הוסיפו לה משהו טרי וצבעוני מלמעלה, לא מקורמל וחום.
אל תהיו אני. אל תתעצלו ללכת את כל מאה המטרים עד לירקן.
בברכת חג שמח וחום, ושנה טובה ומקורמלת!
***
פבלובת קינמון, אגסים וסילאן
מקור המתכון: הפבלובה מבוססת על המתכון הזה.
כמות: פבלובה אחת בקוטר של כ-20 ס”מ.
מצרכים:
למרנג
3 חלבונים בינוניים (ראו הערה בהמשך)
200 ג’ (1 כוס) סוכר לבן
1 כפית קינמון
20 ג’ (2 כפות) קורנפלור
לאגסים מקורמלים
2 אגסים בינוניים
60 ג’ (1/4 כוס) סוכר חום כהה
15 ג’ חמאה
קורט מלח
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
לקצפת וניל
250 מ”ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
20 ג’ (2 כפות) סוכר לבן
1-2 כפות סילאן
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מציירים עיגול בקוטר 20 ס”מ על נייר אפיה. הופכים את הנייר ומניחים על תבנית תנור גדולה.
2. מניחים חלבונים בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומתחילים להקציף במהירות נמוכה. מגבירים בהדרגה.
3. מערבבים סוכר וקינמון בקערה קטנה. כאשר החלבונים מתחילים להפוך לקצף, מוסיפים סוכר-קינמון בהדרגה, בשלוש-ארבע הוספות, תוך כדי הגברת מהירות, עד להגעה למהירות מקסימלית. בסך הכל, מקציפים למשך כעשר דקות.
4. מקפלים קורנפלור לתוך המרנג, עד לקבלת תערובת אחידה.
5. מעבירים את המרנג לתבנית ויוצרים צורת פבלובה בעזרת לקקן או כף — יוצרים שקע במרכז העיגול ודואגים לשוליים גבוהים.
6. אופים חמש דקות. לאחר מכן, מנמיכים את חום התנור ל-100 מעלות. אופים למשך שעה וחצי, עד שהפבלובה מתקשה. מצננים לחלוטין לפני ההרכבה.
7. עוברים להכנת האגסים המקורמלים: קולפים אגסים וחותכים לקוביות קטנות.
8. מניחים סוכר חום בסיר בינוני. מכינים קרמל – ברגע שהסוכר מתחיל להינמס, לא מערבבים, מקסימום מטים את הסיר לצדדים על מנת לעזור לכל הסוכר להתקרמל.
9. מוסיפים חמאה, מלח ווניל. מערבבים עד להמסת החמאה.
10. מוסיפים אגסים ומבשלים, תוך כדי ערבוב מדי פעם, למשך כחמש דקות, עד שהאגסים מתרככים חלקית, אבל לא הופכים לעיסה של ממש. מסירים מהאש.
11. מסננים את האגסים לתוך הקערה, אבל שומרים את רוטב הקרמל.
11. להכנת הקצפת: מניחים שמנת מתוקה, וניל וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
12. להרכבה: עורמים קצפת בתוך השקע שבמרכז הפבלובה. מסדרים אגסים מקורמלים מעליהם.
13. יוצקים מעט קרמל וסילאן מלמעלה, ועוזרים להם לטפטף מעט במורד הפבלובה.
14. מקשטים במשהו טרי וצבעוני ויפה!!!
הערות/תוספות/שדרוגים:
- תוך כדי הכנת המרנג, גיליתי שאין לי קורנפלור בבית (ליתר דיוק, חשבתי שגיליתי. כמובן ששעה אחר כך מצאתי אותו מסתתר בחלק של המקרר שלא חיפשתי בו), אז השתמשתי בקמח קונדיטור ללא גלוטן. אופסי.
- בעקרון, אמורים להשתמש בחלבונים גדולים לפבלובה. היות שיש מצוקת ביצי L בזמן האחרון, השתמשתי בביצי M. ההבדל במשקל לא היה מספיק מהותי כדי להוסיף עוד שליש ביצה, אז פשוט זרמתי עם זה. קיצור, אם בא לכם להשתמש בביצים גדולות, לכו על זה.
- רואים את החתיכות החומות בפבלובה שלי? אלה חתיכות קרמל. אתם מבינים, הקרמל שלי התגבש קצת. לא אידאלי, נכון, אבל היה מספיק קרמל נוזלי שמיש, אז החלטתי לאלתר – נתתי לגוש הקרמל הנוסף להתקרר, ואחר כך שברתי אותו לחתיכות קטנות (יחסית). בזמן ההרכבה, פיזרתי את חתיכות הקרמל בין קוביות האגסים, וקיבלתי מרקם נוסף לפבלובה שלי. לא, זה לא אמור לקרות אם תכינו את הקרמל כמו שצריך, אבל אם זה כבר קורה לכם… זרמו עם זה. אלתרו. אולי זה יצא לטובה.
אז מה אתם אומרים, הייתי צריכה להשאיר את מתכון פבלובת הניוקי שלי במגרה? או שזה משהו שאתם יכולים להתמודד איתו?
וגם — איזו טובה אני בברכות לראש השנה, אה? “שנה טובה ומקורמלת”. תחשבו שניה שמה שירד בעריכה זה “שתהיה לכם שנה טובה כמו אגס בסילאן”, כי תפוח בדבש זה כל כך מיינסטרים מדי בשבילי…
2 תגובות
היי.. נראה ממש טוב האמת. אנסה בהקדם.
אפשר לשאול מהיכן למדת קונדיטוריה? והאם את ממליצה?
תודה רבה
תודה רבה 🙂
למדתי ב"בישולים" ואני מאד ממליצה (אם כי סיימתי את הלימודים שלי לפני ארבע שנים, אני פחות יודעת מה קורה שם עכשיו). האמת היא שאפילו כתבתי פוסט מאד מפורט על הקורס שלי – חפש/י בבלוג פוסט בשם "אני, קןנדיטורית".