תודו שתמיד תהיתם איך פועל המח המעוות שלי.
נו, קדימה. תודו.
ובכן, היום בתפריט: הצצה קטנה מתוך העונה החדשה של סדרת המופת, “ראשים של מופרעים”, ובונוס בדמות עוגיות מעולות. עוגיות בפוקס. עוגיות בטעות.
אז ככה. זוכרים את חנוכה? נו, החג הזה עם כל הסופגניות והלביבות. מתישהו באמצע שלו החלטתי שבא לי להכין עוגיות מחופשות.
אני יודעת, אני יודעת. דברים מחופשים.. לא החג הנכון. אבל רציתי לחפש את העוגיות שלי לסופגניות (רואים שזה קשור לחנוכה?), וממש לא התכוונתי לחכות לפורים.
נכון תמיד רציתם לראות את ידית הלקקן שלי ממש ממש מקרוב?
מה זה עוגיות מחופשות לסופגניות? או, טוב ששאלתם. התכנון היה לאפות עוגיות עגולות ושמנמנות, לפדר אותן באבקת סוכר ולהכתים במעט צבע מאכל אדום, ממש בקטנה, רק כדי לתת אפקט של ריבה.
עוגיות עגולות. הממ… המחשבה הראשונה שלי היו כדורי בצק העוגיות האלה. מעבר לזה שהעוגיות זכורות לי כטעימות לאללה, הן יצאו לי ממש עגולות בזמנו – הן ממש בקושי משתנות במהלך האפיה, לכן אם אעצב אותן איך שארצה, הצורה הסופית מובטחת לי.
ו/או את המגפיים שלי?
היה רק עניין אחד קטן: הפעם רציתי להכין עוגיות ללא חמאת בוטנים. כן. בחיי. קחו רגע להתאושש.
זה לא שאני לא אוהבת חמאת בוטנים (הזכרתי את זה כבר פעם? יש מצב, לא סגורה על זה), פשוט רציתי עוגיות אחרות. בראש היו לי עוגיות פשוטות, מבוססות על אבני היסוד קמח-חמאה-סוכר ומחוזקות בקינמון. לכן לקחתי את המתכון ההוא והתחלתי עם ההמרות.
תודה על התמונה, טל!
החלטתי לוותר על חמאת הבוטנים והשוקולד צ’יפס. אני משערת שאולי יכולתי להשתמש בחמאה במקום חמאת בוטנים, אבל לא עשיתי את זה. הלכתי על בננה קטנה שהיתה לי בבית, אחת מכמה בננות בשלות-מאד-מנומרות-למדי-עוד-רגע-והן-פיכסה. קינמון, כמובן, היה בתכנון מההתחלה. אבל לא רציתי שהוא יהיה בודד, אז צירפתי אליו את חבריו הטובים ג’ינג’ר, אגוז מוסקט וציפורן. ואם כבר אני הולכת על הקטע של עוגיות תבלינים, רק הגיוני להחליף חלק מהקמח הלבן במלא, לא?
בדיוק.
אבל. על דבר אחד לא חשבתי: חמאת בוטנים ובננה.. לא בהכרח מובילות לאותו מרקם. אז העוגיות שלי השתטחו קצת במהלך האפיה. הן לא נשארו עגולות. הן נהיו פחוסות. עוגיות עם נוכחות, לגמרי, לא דקיקיות או משהו כזה. אבל לא דומות כהוא זה לסופגניות.
התבאסתי. אוף, חשבתי לעצמי, עוד אחד מהמקרים האלה בהם אני מתכננת ומתכננת ובסוף רואה את הכל קורס לנגד עיני. אתם יודעים איך אני, הכי לא דרמה קווין שיש.
למרבה המזל, טל קפצה לבקר באותו ערב, ומסתבר שהיא מאמינה בי הרבה יותר ממה שאני מאמינה בעצמי. היא שכנעה אותי בכל זאת לעשות את התעלול שלי, לפזר אבקת סוכר בכיף ולעטר במעט צבע מאכל. זאת אומרת.. היא ניסתה לשכנע אותי לוותר על צבע המאכל, אבל מה זה סופגניה בלי ריבה?*
*זה דבר טעים, כי סופגניה זה טעים אבל ריבה זה מטופש. ובכל זאת.. סופגניה עם ריבה ואבקת סוכר זה הכי חנוכה שיש, אז לא היתה ברירה.
בכל אופן, הבנו שמבחינה ויזואלית הרעיון שלי לא ממש עבד – עובדה שבפייסבוק עלו עלי תוך שניה – אז נשאר רק לראות מה קורה מבחינת טעם.
בהתחלה חלקנו, טל ואני, עוגיה אחת. אני חשבתי שהיא חביבה, לא היסטרית. זה היה רך ומשונה קצת. טל אמרה שממש טעים לה. וזה אומר המון, כי היא ממש לא בקטע של בננות. אחר כך טעמנו עוד עוגיה – טל המשיכה לפרגן, אני עדיין לא התלהבתי.
אבל אתם יודעים.. כבר הכנתי עוגיות. הן היו אכילות. ומקושטות. לא באמת חשבתי לזרוק אותן לפח. אז לקחתי אותן למחרת לעבודה. וטעמתי. ברור שטעמתי.
WOW.
DUDE.
SPICE. UP. YOUR. LIFE.
אני לא יודעת איזו פיה ביקרה את העוגיות שלי במהלך הלילה, ומה בדיוק היא עשתה, אבל משהו קרה שם והן הפכו למעולות פשוט. טעם עדין של בננה, דומיננטיות מעולה של התבלינים, צ’ואיות נהדרת (מה אתם רוצים שאני אומר, לעיסוּת?) ושמעו – טעים.
זה היה מהפך כל כך גדול ובלתי צפוי, שהייתי חייבת מיד לטעום עוד עוגיה, כדי לוודא שלא טעיתי.
(חדשות טובות: לא טעיתי)
ובכן, מה מוסר ההשכל של הסיפור הזה, ילדים?
לפעמים כדאי לתת דרור למח המעוות שלכם שחושב על כל מיני רעיונות מטופשים כמו עוגיות מחופשות לסופגניות. מפה לשם, אתם יכולים למצוא את עצמכם עם עוגיות מפתיעות ומעולות.
and she baked happily ever after…
***
עוגיות בננה ותבלינים
מקור המתכון: העוגיות האלה, ששיניתי לא מעט. בתכלס, אין מבחינת המראה, הטעם או המרקם כל קשר בין שתי העוגיות.
כמות: לי יצאו 27 עוגיות, אבל זה תלוי בגודל שתחליטו עליו
מצרכים:
100 ג’ חמאה רכה, חתוכה לקוביות
1 בננה בשלה (מאד, במקרה שלי), מעוכה
1/2 כוס סוכר חום דמררה
1/2 כוס סוכר לבן
1 כוס קמח לבן
1/2 כוס קמח מלא
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון טחון
1/4 כפית ג’ינג’ר טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/4 כפית ציפורן טחון
אופן ההכנה:
1. מניחים בקערת המיקסר חמאה ושני סוגי סוכר. מחברים וו גיטרה ומערבבים עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
2. מוסיפים בננה מעוכה ומערבבים עד להיטמעות.
3. בקערה נפרדת מערבבים שני סוגי קמח, אבקת אפיה, סודה, מלח ותבלינים.
4. מנמיכים את פעילות המיקסר ומוסיפים חומרים יבשים בהדרגה, תוך כדי ערבוב. מערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
5. מכסים את הקערה במגבת או ניילון נצמד ומעבירים את הבצק למקרר למשך כחצי שעה (אפשר גם יותר. שלי היה שם יותר משעה).
6. מוציאים את הבצק מהמקרר ומחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה.
7. יוצרים מהבצק כדורים בגודל אחיד ומניחים על התבנית. מרווחים מעט, אבל העוגיות לא מתפשטות מאד, לכן לא צריך לרווח בטירוף.
8. אופים 10-12 דקות (אני אפיתי אחת עשרה דקות). מצננים מספר דקות בתבנית ולאחר מכן מביאים לרשת לצינון מלא.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- קודם כל, העוגיות מצוינות בעיני, אבל אם הייתי מכינה שוב, הייתי מורידה קצת סוכר. הן מתוקות מאד, אפילו מדי. אז אם בא לכם להוריד כמה כפות.. אפילו רבע כוס.. בכיף. אולי אפילו חצי, אבל על זה אני לא מתחייבת.
- ואם כבר סוכר, האמת שאני גם הוספתי כפית וקצת של סוכר וניל לבצק, אבל סתם כי היתה לי שקית פתוחה וזו היתה הדרך שלי להוסיף וניל לבצק. ממש אין צורך להוסיף סוכר וניל, אבל לגמרי אפשר להוסיף משהו כמו כפית של תמצית וניל אם מתחשק לכם.
- מבחינת גודל ואחידות העוגיות: אפשר להשתמש בכף גלידה קפיצית כדי ליצור אותן, ואז כנראה תקבלו עוגיות אחידות, אבל הכף שלי גדולה, כך שהיו יוצאות לי בערך חמש עוגיות, אז עשיתי לפי העין.
- אני משערת שפחות בוער לכם לעשות את השטות הזאת, אבל למקרה שאתם מתעניינים – מראה ה”סופגניה” מתקבל על ידי זריית אבקת סוכר מעל העוגיות ומעט צבע מאכל אדום: טובלים קצה של קיסם בצבע מאכל ומסובבים אותו קצת במרכז העוגיה, כך שמתקבל כתם בערך עגול, אבל ממש לא אחיד. כמו ריבה אמיתית 😉
- טוב, זה חייב להיאמר: אין בעוגיות האלה ביצים. יודעים מה זה אומר? שהבצק הנא אכיל ואין סכנת סלמונלה וכאלה. וכשאני אומרת אכיל, אני כמובן מתכוונת לטעים. אה, ואתם יודעים מה עוד אפשר לעשות עם בצק נא, חוץ מלאכול אותו ככה? לא יודעת, אוף דה טופ אוף מיי הד: טראפלס?
11 תגובות
הקיסם נראה כמו כלי רצח. רק אומרת.
התחושות שלך לרוב הירקות והפירות, תקציני קצת וקיבלת את התחושות שלי לבננות ועוד מרוסקות, למות. ובכל זאת קראתי! כי את כותבת כ"כ כיפי.
בטוח אכין!
בגלל שאני לא עומדת בשילוב הקדוש של בנה-שוקולד נראה לי שאני אחביא בפנים כדור נוטלה קטן 🙂
אני מרגישה כמו מדען מטורף!
רצתי להכין, אבל – (חייבת להתחכם), חמאה הוחלפה בשמן (100 גרם. בדיעבד, 75 היו מספיקים). בפעם הבאה אוריד קצת מכמות הסוכר ולא אשכח להוסיף את המלח. הפעם שכחתי. ואף על פי כן ולמרות הכול – יצא מצוין. עכשיו צריך להתאפק ולא לחסל את כל הקופסה לבד. בעלי הטבעוני יודה לך מאוד…
את מלכה! כבר אמרתי לך את זה?!
פוסט מעולה
תודה על ההצצה…
מי מתארח בפרקים הבאים של סדרת המופת??
😉
וואו נראה מעולה!
"לא בקטע של בננות"
הצחקת אותי.
זה נראה טעים…במין אופן מוזר ומעניין…
סמסתי לחברותיי שאני אופה את העוגיות והפניתי אליך, האם ידעת שבמקלדת swype באנדרואיד מורקייק הופך למטריקס?
אותי זה שעשע, מקווה שגם אותך….
אור, לגמרי. תכננתי לכתוב משהו על זה ובסוף ויתרתי. מזל שאת פה.
אנונימית, איזו זריזה את! כיף שהכנת, ועוד יותר כיף לגלות שזה עובד טוב גם עם שמן.
נריה, משעשע מאד שאני מטריקס. אולי אשנה את השם של הבלוג 😉 אבל השם של הבלוג שלך.. וואו, זה כאילו הסיוט הכי גדול שלי!
וכולם, תנקס 🙂