המתכון והפוסט נכתבו במסגרת שיתוף פעולה עם קוואקר. וזה ממש מרגש אותי, כי תמיד יש לי פחית של קוואקר בבית גם ככה (וכן, בהמשך הפוסט אני מתייחסת אליה כ”קופסא”, אבל פחית זה סוג של קופסא. תזרמו, טוב?), אז איזה כיף!
אי שם, לפני תשע (?!) שנים, למדתי קונדיטוריה. זה היה נפלא ומעייף ונהדר וקשה ושמחתי להתחיל ו.. בכנות? גם קצת שמחתי לסיים.
אבל באמת, זו היתה חוויה מהממת, ואני כל כך שמחה שהכוכבים הסתדרו בשמיים בזמנו כדי לגרום לזה לקרות.
במסגרת הקורס, זכיתי ללמוד אצל כמה מורים מעולים, ביניהם ברי סייג. מעבר לזה שהוא היה כל כך נחמד וכל כך מקצועי, הוא כל כך נתן לנו את המתכון שלו לבצק של אזני המן, ומאז זה הפך להיות המתכון הקבוע שלי. אבל כבר סיפרתי לכם על זה.
השנה, אסף – שמת מת מת על אזני ההמן שלי – ביקש שאכין לו תבנית או שבע כבר מזמן, נראה לי שזה היה רגע אחרי חנוכה.
אז הבטחתי לו שאכין לו את אזני ההמן הקבועות, כנראה עם נוטלה, כרגיל, אבל התחשק לי גם לשנות קצת. לעשות משהו טיפה שונה.. בלי להתרחק יותר מדי מהבצק שאני כל כך אוהבת.
לא הייתי צריכה לחשוב הרבה — קופסת הקוואקר קראה לי ממגרת האפיה. ברגע שפתחתי את המגרה, קופסי הקופסא ישר אמרה “מה קורה, אחותי? רוצה שנעשה קצת בריינסטורמינג ונראה איך אני יכולה להשתלב באזני ההמן שלך?”
תראו, קצת דאגתי מזה שקופסאות מתחילות לדבר אלי, חשבתי שעברתי את השלב בחיי בו אני מדברת עם חפצים דוממים במטבח, אבל אני לא יכולה לומר שהרעיון לא סקרן. בנוסף, אני לא אשקר לכם: העובדה שחיפשתי מתכון פורימי להכין במסגרת שיתוף הפעולה שלי עם קוואקר גם דחפה אותי חזק לכיוון הזה.
ותקשיבו. תקשיבו!
איך אני שמחה שחפצים דוממים חזרו לדבר אלי.
הבצק הוא אותו הבצק המוכר והאהוב — רק עם קוואקר. קצת אגוזי, קצת אדמתי, קצת לא-יודעת-איך-בדיוק-להגדיר-את-זה, אבל יש שם עוד איזשהו משהו שהקוואקר נותן. כאילו אזני המן פגשו עוגיות שיבולת שועל והחליטו להקים ביחד משפחה.
ואני בעד כל סוג של משפחה, במיוחד הסוג הטעים.
בכל אופן.
אני צריכה לק. דחוף!
ידעתי איזה בצק אני הולכת להכין, אבל עדיין היו לי התלבטויות ומחשבות לגבי המילוי. שוב, רציתי לגוון, אז לא נוטלה. בפרג אני פחות מאמינה. גם בתמרים לא, אבל שקלתי את זה לרגע, בעיקר כי יונתן המחומדד ביקש ממני… אבל לא היו לי תמרים בבית, והיה גשום לאללה, אז ויתרתי גם על זה.
ואז ראיתי שהצנצנת של חמאת השקדים עושה לי עיניים (הלו הלו, אני אשה נשואה, תירגעי, גברת צנצנת!), והצנצנת של שוקולד החלב התחילה לשרוק לי ו..
טוב, אתם מבינים לאן זה הולך.
הכנתי אזני המן עם קוואקר. במילוי חמאת שקדים ושוקולד חלב.
וזה טעים וזה קצת שונה מהרגיל אבל לא מספיק שונה כדי להיות אקסצנטרי ואמרתי כבר שזה טעים?
אבל אבל.
אסף עדיין רוצה את אזני ההמן הרגילות שלו. עם הנוטלה. טוב, אם צריך להכין עוד נגלה של אזני המן, אז צריך. מי אני שאתווכח.
חג פורים שמח ומבדח!
(ובבקשה בבקשה שאף אחד לא יתחפש לשום דבר שקשור לקורונה השנה, טוב? נראה לי שמיצינו את הבדיחה הלא ממש מצחיקה הזו בשנה שעברה..)
מצרכים
לבצק
75 ג' (1/2 כוס + 1 כפית) אבקת סוכר
135 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות
175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן
50 ג' (1/2 כוס) קוואקר - שיבולת שועל להכנה מהירה
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
30 מ"ל (2 כפות + 1 כפית) שמנת מתוקה
למילוי
250 ג' (1 כוס) חמאת שקדים - אני השתמשתי בשילוב של חמאת שקדים טבעית משקד לבן ושקד מלא (של תבור)
50 ג' שוקולד חלב קצוץ גס
1/4 כפית מלח
מעט אבקת סוכר, לזריה מלמעלה
הוראות הכנה
- מתחילים בהכנת הבצק: מניחים אבקת סוכר, חמאה, קמח, קוואקר, אבקת אפיה ומלח בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומערבבים על מהירות בינונית-גבוהה למשך מספר דקות, עד לקבלת תערובת פירורית.
- מוסיפים שמנת מתוקה תוך כדי פעולת המיקסר ומעבדים עוד מספר דקות, עד לקבלת בצק יציב ואחיד.
- מעבדים בצק לדיסק, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך חצי שעה-שעה, או למקפיא למשך כרבע שעה.
- בינתיים עוברים להכנת המילוי: ממיסים חמאת שקדים, שוקולד חלב ומלח במיקרוגל (בפולסים של 15-30 שניות, וערבוב עם לקקן בין לבין) או בסיר קטן על הכיריים. מעבירים למקפיא עד שהבצק מוכן, על מנת שהמילוי יתייצב ויקבל מרקם משחתי/ממרחי. אם אתם רואים שהוא מתחיל להתייצב יותר מדי, אפשר להוציא אותו החוצה.
- מניחים את דיסק הבצק בין שני ניירות אפיה, ומרדדים את הבצק לעובי של כחצי ס"מ, או העובי המועדף עליכם. קורצים עיגולים בעזרת חותכן (אני השתמשתי בחותכן בקוטר 7 ס"מ) ומעבירים למגש או קרש גדול.
- מניחים/מזלפים עם שק זילוף קטן בערך כפית מהמילוי במרכז כל עיגול. מקפלים לאזניים וצובטים את הקצוות, כדי שהאוזן לא תיפתח במהלך האפיה.
- מעבירים את מגש אזני ההמן למקפיא למשך עשר דקות, ובינתיים מחממים תנור ל-210 מעלות.
- לאחר עשר דקות, או כשהתנור הגיע לטמפרטורה, מוציאים את המגש מהמקפיא ומעבירים את אזני ההמן לתבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה.
- מכניסים את התבנית לתנור ומיד מנמיכים את החום ל-170 מעלות. אופים 15-20, עד שהאזניים מתחילות להזהיב ממש קצת (אני אפיתי 19 דקות).
- אם רוצים, זורים מעט אבקת סוכר מעל האזניים המוכנות.
מקור המתכון: מדובר בבצק הקבוע שלי לאזני המן, עם המרה של חלק מהקמח לקוואקר. המילוי הוא אלתור מוצלח 🙂
הערות/תוספות/שדרוגים:
- לא ניסיתי, אבל מאמינה שאפשר להכין את אזני ההמן האלה גם מקמח מלא, או לפחות להחליף חלק מהקמן הלבן במלא. יש סיכוי טוב שזה אפילו יתאים מאד עם ה.. אגוזיות/אדמתיות/לא-יודעת-איך-בדיוק-להגדיר-את-זה של הקוואקר.
- לגבי המילוי: המילוי שלי הרגיש קצת משחתי ודביק מדי כשהשתמשתי בו, כאילו הוא לא התייצב מספיק – אבל אני קיררתי אותו בהתחלה במקרר ולא במקפיא. חששתי לגביו, אבל בסופו של דבר הוא דווקא החזיק מעמד יפה באפיה, לא נזל ולא התפוצץ. אני בכל זאת ממליצה לקרר אותו קצת יותר, שיהיה קצת יותר יציב ונוח לעבודה, אבל גם הוא מרגיש לכם קצת מסטיקי, זה בסדר. העיקר שלא יהיה נוזלי מדי.
- אפשר להשתמש בכל מילוי אחר במקום חמאת השקדים ושוקולד. למשל, חמאת בוטנים ושוקולד מריר. חמאת פיסטוק ושוקולד לבן. או סתם נוטלה. או, כאמור, כל מילוי אחר.
- כמות אזני ההמן תלויה, כמובן, בגודל שלהן ובכמה דק תרדדו את הבצק – לי יצאו 19. אני רידדתי יחסית עבה הפעם, אבל אהבתי את זה ככה, זה הרגיש כאילו אני אוכלת הכלאה של אוזן המן ועוגיית שיבולת שועל. הפעם גם הכנתי אותן יחסית גדולות, בעזרת קורצן בקוטר 7 ס”מ. לרוב אני מכינה אותן קטנות יותר, בקוטר 5-6 ס”מ.