הנושא הבא היה בצק פריך – טארטים, קישים, טארטלטים. כל שיעור התנהל בצורה משולבת: התחלנו בהדגמה והמשכנו במעשי, כלומר הראו לנו מה לעשות ואז יישמנו בעצמנו. מה אני אגיד לכם.. ניסיתי. בחיי שניסיתי. בשורה התחתונה – לפני הקורס לא הצלחתי להכין, לרדד ולאפות בצק פריך (של טארט, למשל) כמו שצריך. אחרי הקורס? עדיין לא מצליחה להכין, לרדד ולאפות בצק פריך כמו שצריך. מביך? בהחלט. האם התייאשתי? לא לגמרי. הבנתי שאני פשוט צריכה להתאמן ולהתאמן ולהתאמן. מן הסתם מבאס לנסות להכין משהו שלא הולך, ותמיד יותר כיף להכין בראוניז שאי אפשר להרוס או עוגיות שוקולד צ’יפס שיצאו טעימות גם אם אזרוק את הבצק על הרצפה לפני האפיה, אדרוך עליו קצת ורק אז אכניס לתנור (לא שעשיתי את זה. עדיין.. הממ אבל אני לגמרי רואה “עוגיות שוקולד צ’יפס ואבק” בעתיד שלי). ותכלס, זה מה שאני עושה לרוב. אבל בסוף – mark my words – אתם תראו. יום יבוא ואצליח לרדד בצק.
ממש לפני סוף הסמסטר הראשון (עבר מהר, אה?), קיבלנו טעימה מעולם עיצוב העוגות, ספציפית בצק סוכר. באמת שלא יכולנו לבקש מורה יותר מוצלחת עבור השיעורים האלה – כל כך טובה במה שהיא עושה, כל כך חמודה ומתוקה שלרגע חשבתי שהיא עצמה עשויה מבצק סוכר. בשיעור הראשון עטפנו את אחת העוגות ששמרנו משיעורי הבחושות בבצק סוכר וקישטנו בדובי שהושבנו על מרבד. הדובי שלי היה בעצם דובית, בזכות סרט קטן שהצמדתי לו (לה?) לאוזן. כשהבאתי אותו לאחייניות שלי, הן רק רצו ללטף אותו. ואז הן הורידו לו את האזניים ואכלו אותן…
42 תגובות
וואו זה היה ארוך 😉
אבל שווה כל רגע
הממתקים נראו נהדר, שנים חלמתי להכין מרשמלו בבית …
ואף אחד לא מבין בצק פריך 😉
כל הכבוד מור… ריגשת אותי והחזרת אותי בפלשבק לקורס שלי. תאמיני או לא אבל אני עשיתי את הקורס קונדיטוריה מקצועית הראשונה של ביה"ס (הגבוה) בישולים, עוד כשאורן גירון לימד בקורס (לפני שפתח בי"ס נפלא של עצמו). אבל אני רואה שלמדתם עוד הרבה יותר מתכונים וטכניקות חדשות ועשית לי חשק מטורף לחזור על הקורס.. אני זוכרת איך היינו חוזרים הביתה עם מלא קופסאות עם עוגיות וקרואסונים וכו' את מבחן הסיום המלחיץ.. יאאא אני עפה על עצמי גם עכשיו.. ממש נוסטלגיה במיטבה. בכל מקרה אני מתה על הבלוג שלך (שיש לו טעם אמריקאי נפלא שמזכיר לי את הבית) ומאחלת לך בהצלחה בכל מה שתעשי..:)
איזה יופי של אלבום. נראה מקיף, מתוק ומאוד חווייתי.
כל הכבוד!!
שלל מחיאות כפיים!!!
איזה פוסט מקסים! תענוג לקרוא אותך 🙂
מורץ שולתטטטטטטטטטטטט
איזה כייף! מזל טוב!
שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך! וברור שתהיה הצלחה 🙂
אני התחלתי את אותו קורס אתמול, ביום שאת סיימת 🙂
שיהיה לנו בהצלחה! ויותר חשוב, בכייף!!!!!
איזה כייף! מזל טוב!
שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך! וברור שתהיה הצלחה 🙂
אני התחלתי את אותו קורס אתמול, ביום שאת סיימת 🙂
שיהיה לנו בהצלחה! ויותר חשוב, בכייף!!!!!
כל הכבוד!!! אני ממש מעריצה אותך! (בכל זאת, ויתור על ימי שישי במשך שנה זה לא משהו מובן מאליו.) עושה לי חשק גם.
אה כן, אני קוראת כאן בקביעות והבלוג שלך מעולה.
מזל טוב יקירתי! מעכשיו בקרי שישי בבוקר בשקט ובקלות עם קפה בבית קפה שכונתי שמישהו אחר מכין בו את העוגה, כן? מגיע לך קצת מנוחה. כמו כן, בא לי לאכול הכלללללל מבין הדברים שיש כאן בתמונות אז ממממ את יכולה להעביר לכאן משהו אם בא לך. ג'סט סיינג.
YAY
מזל טוב!
כשקראתי את הכותרת ישר עלתה לי הקונוטציה של I robot 🙂
הקורס נשמע לי כמו חוויה סוף הדרך.
כתיבה שלך מעולה כרגיל.
מזל טוב!! 🙂
פוסט מקסים, כתוב בצורה מעולה. ושלא נדבר על התמונות..
כל כך עשית לי חשק להגשים את החלום שלי ולעשות גם קורס קונדיטורים.. (אז מה אם ייקח זמן עד שזה יקרה..)
^____^
ש א פ ו
ומחיאות כפיים. מגיע לך,איזה יבול מדהים!
טליה
וואו!! כל הכבוד, באמת לא פשוט קורס כל כך ארוך וכל יום שישי… מקווה שתמשיכי להכין חלק ממה שלמדת שגם אנחנו נהנה מזה:-)
היה כיף לקרוא את כל מה שקרה לך ואפילו שזה ארוך יחסית למה שאת כותבת בדרך כלל, זה לא היה ארוך בכלל.
תודה שחלקת את החוויה:-)
מזל טוב!!
חייבת להתוודות שכשראיתי את הכותרת הדבר הראשון שחלף במחשבתי היה "אוי לא. תם עידן המתכונים הפשוטים להדיוטות, מעכשיו יהיו רק מתכונים שאין לי שום סיכוי להכין בבית בלי מרדדת וכף פריזיאן". כל כך שמחה שכתבת שמורקייק יישאר אותו מורקייק!
הכל נראה נפלא כמובן! congrats!
מזל טוב! הקורס נראה מאוד כיפי (: והעוגה מהממת! בכללי הכל כאן מהמם. אפילו כשהיא מעוכה בתצוגה היא יפה. אני רוצה ביס מהכל שם.
איזה מזל שהתיישבתי לקרוא עם כוס קפה וחבילת שוקולד צמודה!
מור- תשמעי – אני מ ע ר י צ ה אותך על הדבר הזה! אני מ ק נ א ה בך בטירוף! כל הכבוד+מחיאות+כפיים+שאפו!!
יצא לך פוסט מדהים ברמות על-על-חמאת-בוטנים!!
גאה שאפיתי לצידך -שף!
בראבו, בראבו, מחיאות כפיים סוערות, סטנדינג אוביישן. כבר אמרתי השראה, לא?
למור
אני רוצה שתדעי, שמעבר לכך שאת קונדיטורית מדופלמת כמעט כמו המתמטיקאית שבך, אני יומיים חולה ולא אוכלת, ואת הצלחת לעשות לי חשק להסתכל שוב על מזון! אז תודה
ועכשיו, כשימי שישי שלך התפנו, את יודעת מה את צריכה לעשות.
:)מחיאות כפיים סוערות!
אח מור, מור..
אז אני מהקטנים, התינוקות.. אלה שהתחילו כשאתם הייתם בחצי הדרך.. איזה כיף לקרוא אותך, כל תיאור הסמסטר הראשון תואם להפליא את מה שעבר עלי
אז סחתיין גדול עלייך, בהצלחה בהמשך ובהצלחה לי בשבוע הבא בהגרלה בין טארט שקדים ואגסים לקיש בצל
🙂
ליאת
וואו, כל הכבוד..גם על זה שהעלית הכל בפוסט אחד, וגם על כל התוצרים המהממים, מלא מלא מחיאות כפיים…
שאפו! איזו קולית את!
כיף לך שעשית את זה, והכול נראה טעים להפליא…
ואת כותבת כל כך טוב – אני רוצה להיות חברה שלך!
אין לי סבלנות לסיפורים ארוכים בד"כ.. (בעית קשב וריכוז, מישהו?) אבל נהניתי לקרוא את הכל!!!
שאפו על הדרך המדהימה והלא קלה!
אגב, את באמת שונאת ירקות וגבינות? אז מה את אוכלת???
ואם תגידי לי עוגות ועוגיות ועדייו נשארת רזה, אני מפסיקה לקרוא אותך במיידי! 😛
חג שמח!!
מור, מור מור..
אני חייבת לספר לך משהו-
לפני שבועיים בערך גיליתי את הבלוג (המהמממםםם!!) שלך, איך?!
סה"כ רציתי לחפש את הערך הקלורי של שקית אפרופו תמימה שחשקתי בה-והוווווווופפ!! תמונה של עוגה עם אפרופו מסביב קפצה בחיפוש הראשון בגוגל(נשמע מוזר, לא?!)
הייתי חייבת לראות מבמה מדובר.
והנה – שבועיים אח"כ-את קונדיטורית ואני מומחית לעניני מורקייק-כי כן, קראתי את כככ-לללל הבלוג..!
היה טוב 🙂
תודה-שף!
כל הכבוד! מחיאות כפיים סוערות 🙂
זה ממש מעורר השראה, גם המרדף אחרי החלום והגשמתו וגם ההתמדה אל מול הקשיים.
איזה כיף 🙂
גדולה כרגיל..
WooHoo!!!!
מזל טוב! התמונות נ-ה-ד-ר-ו-ת (ממש קשה לי לחשוב אילו מהן אני אוהבת יותר).
איזה כייף!
אוי, אני גם בדיוק סיימתי קורס קונדיטוריה (באסטלה). קורס קונדיטוריה זה הפרס הכי שווה שיש, איזה אדיר שזכית!
בכל אופן, מזל טוב, ואנחנו צריכות להחליף מתכונים.(:
וואו. היה לי הכי כיף בעולם לקרוא את התגובות, תודה תודה תודה!! באמת אבל. ולחשוב שהתלבטתי לשניה וחצי אם לפרסם את הפוסט הקטנצ'יק הזה או לא 🙂
לכל מי שעשה קורס קונדיטוריה – אתם בטוח יודעים איזו חוויה מדהימה זו, ואני שמחה שהצלחתי להחזיר חלק מכם לזה. ליטל, אני כבר מתחילה לסרוק/להקליד מתכונים לטובת החלפה, מקווה שגם את.
למי שעושה עכשיו – איזה כיף! ובהצלחה (ליאת, אם יוצא לך קיש בצל.. זהירות לא לשרוף!! מנסיון, לצערי).
ולמי שעשיתי לו חשק (או שכבר היה לו חשק, והפוסט הזה רק הזכיר לו), מעולה. יאללה. קדימה. למה אתם מחכים? צ'ופ צ'ופ.
ושוב תודה על כל המילים הטובות. אני בטח נשמעת נורא מטופשת, אבל אשכרה קראתי והתרגשתי.
אדיר :O
פוסט מטורף, קראתי אותו במשך כמה ימים ולא הפסקתי להנות מהתמונות והחוויות. את סופר מגניבה! :))
וואו, כמה שאני מקנא!
כל הכבוד על ההתמדה והגשמת החלום, ועוד לזכות בכזה קורס? חלום!
מה היית אומרת למי שחושב (חולם, אולי, שוקל, מדמיין) על לעשות כזה קורס וגם בכלל בכלל לא בטוח שלמטרות מקצועיות של עסק או עבודה בתחום?
המממממ מה הייתי אומרת למי שחושב ללמוד בשביל הכיף? לעשות את זה.
סתם, זו תשובה לא מדויקת. תראה, אני מאד מאד נהניתי מהקורס בסך הכל, אבל זו השקעה גדולה מאד. דבר ראשון, והכי גדול בעיני, מבחינה כספית. הקורס הזה הוא אנית'ינג באט זול. וחוץ מזה, זה חצי שנה/שנה מהחיים שלך, תלוי אם אתה לומד פעם או פעמיים בשבוע (בהינתן שאתה עושה את הקורס המלא, בבית הספר בו אני למדתי. לא יודעת לגבי מקומות אחרים), ואתה עובד ומתאמץ ומתעייף בשיעורים האלה. בהנחה שאתה עובד תוך כדי, זה די שוחק, כי זה אומר כנראה לעשות את הקורס פעמיים בשבוע בערב או פעם בשבוע, בשישי בבוקר. וזה קצת מבאס שסוף השבוע מתקצר ככה..
קיצור, זה לא משהו בקטנה כזה, שעושים על הדרך (אולי כן. אולי פשוט הגישה שלי לא נכונה, לא יודעת), אבל הקורס הזה כיפי ומהנה ולומדים המון (אמרתי לומדים? התכוונתי אוכלים), אז מה הייתי אומרת? כן. לעשות את זה. אני ממליצה 🙂
תודה על הפירוט!
בגלל שזה אינתי'נג באט זול, זה עדיין בגדר חלום/דמיון.
כבר עבדתי ולמדתי 4 פעמים בשבוע תוך כדי, אז זה דווקא פחות מדאיג אותי…
אני ביינתים אמשיך לחלום… 🙂
סורי שאני קוראת את זה רק עכשיו, הייתי קצת בלחץ בתקופה האחרונה ורציתי להקדיש לפוסט הזה את הצומי הראוי. ממש מגניב ומעניין לקרוא. אין לי ממש תובנות ספציפיות. סתם רציתי להגיד סחטיין על ההתמדה.
אני בדיוק מתעניינת בקורס הקודיטוריה בבישולים, את עשית סטג'?
לא, שרית, האמת היא שהתלבטתי אבל בסוף ויתרתי על סטאז'.
איזה פוסט מקסים, מאד נהניתי לקרוא. נרשמתי לקורס קונדיטאות שהולך להפתח בעוד כשלשה חודשים ולא היה לי מושג לקראת מה אני הולכת. עכשיו אחרי שקראתי את הפוסט שלך יש לי הרבה מושג…. רק שעכשיו אני מתחילה להיות מוטרדת מכל עניין הטעימות האין סופיות האלה. מה עושים במקרה שממש אבל ממש לא מעוניינים לעלות במשקל? אחרי שבשנתיים האחרונות השלתי מעליי 32 ק"ג והגעתי למשקל נמוך וטוב, הדבר האחרון שאני רוצה זה לעלות חזרה אפילו מעט. מה עושים???
תראי, גבריאלה. אני לא אשקר לך, זה לא קל. אבל אפשרי. איתי בקורס היו שתי בנות: האחת עשתה דיאטה לקראת החתונה שלה ובמשך חצי קורס היא לא טעמה כמעט שום דבר ממה שהכנו. השניה גם כן התחילה דיאטה במהלך הקורס וטעמה פחות, תוך כדי התחשבות בזה שכל ה"טעימות" האלה באות על חשבון אוכל אחר בשאר היום, ולא בנוסף.
בכל אופן, שיהיה בהצלחה – בקורס עצמו ובהתמודדות עם הטעימות!
אה, ו-32 ק"ג? וואו, כל הכבוד!!!!!
ייווואווו!!!
את אדיררהה!! וכותבת מעולה!
ממש התלהבתי! אני חייל וכל החיים שלי פחות או יותר אני עוסקר בבישול.. אמא מרוקאית וזה.. עכשיו שהשחרור קרוב אני מתחיל לחשוב על מסלול לחיים שלי וניראה שזה טבעי ללכת לבישול והתלבטתי על כיוון ספציפי וממש נתת לי השראה ללכת לקונדטוריה!
תודה רבה! ואת אדירה D:
אמיר, תודה ואיזה כיף לי שנתתי לך השראה 🙂
המון בהצלחה!
ואווו מור!
קראתי את הפוסט שלך כשהייתי במבחן האמצע וחייכתי כשיצא לי הקיש בצלים 🙂
ביום רביעי היה המבחן סיום והייתי לחוצה כמו שלא הייתי בחיי!
אני מסכימה איתך שלקראת הסוף זה כבר סחב את עצמו והתעייפתי, אבל עכשיו אחרי שסיימתי קשה לי לחשוב שלא אלך פעמיים בשבוע 5 שעות למקום המדהים הזה.זה לגמרי מעבדת קסמים מטורפת..
נהניתי לראות את התמונות שלך ולחוות איתך שוב את כל אורך הקורס. הצחקת אותי עד דמעות 🙂
מור הבלוג הזה מהמם הכרתי אותו היום בבוקר במקרה, ואני כבר שעתיים מפשפשת במתכונים השונים:)
היכן עשית את הקורס?
תודה לך, גברת פלויד 🙂 עשיתי את הקורס ב"בישולים" בתל אביב, ואני ממליצה בחום על בית הספר.