פיצה

על ידי מור

איך אני אוהבת פיצה. אהבת אמת. אהבה מכל הלב. והבטן. ושוב הלב.

אני לא מאמינה במשפט “X הוא החיים”, אבל אם הייתי מאמינה, אז לגמרי הייתי צועקת בקולי קולות: “פיצה היא החיים”.

זה קצת מוזר שהבחורה (כן, גם בגיל דקה לשלושים וארבע אני קוראת לעצמי “בחורה”) ששונאת עגבניות וגבינות שנאת דם, אוהבת כל כך פיצה, אני יודעת. אבל הלב רוצה מה שהלב רוצה, אתם יודעים.

שלא לדבר על הבטן.

בכל אופן.

אני לא בררנית (מדי) בפיצה שלי. כל זמן שהיא נקיה לגמרי, בלי תוספות מטופשות (כלומר, בלי תוספות בכלל), בלי הגדלת ראש של חתיכות עגבניות (אוי אלוהים, למה?) — אני זורמת.

דקה, עבה (רצוי דקה, אבל כאמור – זורמת), עגולה, מלבנית, בצורת כוכב. תביאו לי.

מסעדה שמכינה פיצות גורמה? הזמינו לי שם שולחן.

רשת פיצות ששולחת הביתה? הזמינו לי משלוח.

מתה על פיצה.

ובגלל שיש כל כך הרבה פיצות טובות בחוץ – וכפי שהבנתם, גם הפיצות הבינוניות הן די סבבה מבחינתי – להכין פיצה לבד בבית זה לא ממש משהו שהיה בראש הרשימה עבורי מעולם.

אבל פעם, כשאסף ואני עוד היינו צעירים ויפים (טוב, צעירים), אירחנו את אחת האחייניות שלי בדירה שלנו בתל אביב פינת איקאה. ואיכשהו הצעתי להכין פיצה. וואלה, יצא טוב. אבל לא וואו.

מאז, הכנתי שוב מדי פעם. בהתחלה בדירה ההיא, אחר כך כבר כשעברנו לדירת ה”גדולים” שלנו (מזכירה לכם, תכף בת שלושים וארבע. עדיין מתייחסת לאנשים ובעיקר לדברים כ”גדולים”). לאט לאט, הפיצה השתפרה.

ביום הולדת שנתיים של יונתן אפילו הכנתי כמה פיצות שהיו העיקר הארוחה!

בארוחה הזו ובכלל בכל הפעמים האחרונות, השתמשתי בבצק מוצלח מאד מאד מאד שמצאתי אצל אחת הבלוגריות האהובות עלי, ג’סיקה מ-How Sweet It Is. אחרי כמה נסיונות, אחרי שהבנתי את הקטע, יצאה פיצה ממש ממש טובה.

התלבטתי האם לשתף את המתכון, במיוחד כי אין לי איזה רוטב סודי מטורף או תערובת גבינות ייחודית. העיקר פה הוא הבצק. אבל אחרי ששאלתי לפני זמן מה (טוב, כמעט חודשיים) באינסטגרם אם כדאי לפרסם את המתכון לבצק, וקיבלתי כמה תשובות של “נו, ברור, מה את שואלת בכלל” — החלטתי שבסדר. אם צריך, אז צריך. אני אכין שוב פיצה. אני אצלם אותה. אני אטעם אותה גם רק כדי לוודא שהיא באמת מספיק טובה. אוף. קשה להיות אני.

אז הנה היא פה, הפיצה שלי. האם היא טובה? ממש ממש כן, בהחלט מאד מאד.

האם זה אומר שמעכשיו אכין רק פיצה ביתית ואפסיק להזמין פיצה הביתה? הגזמתם. לא הקשבתם לי בכלל?

האם אמרתי מספיק פעמים פיצה? פיצה.

פיצה

איך אני אוהבת פיצה. אהבת אמת. אהבה מכל הלב. והבטן. ושוב הלב. אני לא מאמינה במשפט “X הוא החיים”, אבל אם הייתי מאמינה, אז לגמרי הייתי… שונות פיצה European הדפס
כמות: שתי פיצות בינוניות
הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן
דירוג 5.0/5
( 1 הצביעו )

מצרכים

270 מ"ל (1/8 1 כוסות) מים חמימים

9 ג' (1 כף) שמרים יבשים

20 מ"ל (1 כף) דבש/סירופ מייפל/סילאן

15 מ"ל (1 כף) שמן זית

420 ג' (3 כוסות) קמח לבן

1 כפית מלח

 

לרוטב

400 ג' רסק עגבניות (אני לרוב משתמשת ב-Passata של Mutti או במחית עגבניות של חברה אחרת, ששמה ברח לי כרגע)

15 מ"ל (1 כף) שמן זית

1/2 כפית מלח

1/4 כפית אבקת שום

1/4 כפית פלפל שחור גרוס/טחון

 

לגבינה

100 ג' פתיתי מוצרלה

100 ג' פתיתי גבינה צהובה

 

חופן עלי בזיליקום

הוראות הכנה

  1. מניחים מים, שמרים, דבש ושמן זית בקערת המיקסר. מערבבים ומניחים בצד למשך כעשר דקות, עד שהתערובת מתחילה לבעבע.
  2. מוסיפים קמח ומלח. מחברים וו לישה ולשים על מהירות גבוהה (מתחילים בנמוכה ומגבירים בהדרגה, כשהקמח נטמע בשאר התערובת) למשך כעשר-שתים עשרה דקות, עד לקבלת בצק אחיד.
  3. מעבירים לקערה גדולה, משומנת קלות מאד. מכסים בניילון נצמד או במגבת מטבח נקיה ומתפיחים למשך שעה-שעה וחצי.
  4. לאחר ההתפחה הראשונית, מוציאים האוויר מהבצק. מחלקים לשני חלקים שווים.
  5. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  6. מעבירים גוש בצק אחד למשטח עבודה (אישית, אני מעדיפה לעבוד ישירות על נייר אפיה, זה חוסך לי את ההעברה של הבצק הגדול והדק אחר כך). מרדדים עם מערוך או מותחים עם הידיים לעיגול/מלבן, או כל צורה שתרצו, ומעבירים לתבנית תנור גדולה מרופדת בנייר אפיה (מן הסתם, אם עובדים ישירות על נייר אפיה, פשוט מניחים בתבנית).
  7. חוזרים על הפעולה עם החלק השני של הבצק.
  8. להכנת הרוטב: מערבבים רסק עגבניות, שמן זית, מלח, שום ופלפל בקערה קטנה. מברישים פיצה אחת בחצי מכמות הרוטב, ואת הפיצה השניה בשאר הרוטב.
  9. מערבבים שני סוגי גבינה בקערה קטנה. מפזרים מעל שתי הפיצות.
  10. מעבירים לתנור (אני מעדיפה אחת אחרי השניה, אבל אפשר גם את שתיהן ביחד, ואז רצוי להחליף בין גבהי התבניות לאחר כחמש דקות) ואופים למשך 15-20 דקות (כמובן שזה תלוי גם בעובי הפיצות. השתדלו לעקוב אחריהן במהלך האפיה ולשים לב אם הבצק משחים מספיק, אם הגבינה קרובה להישרף וכו'), עד שהבצק משחים בצדדים והגבינה מבעבעת. הו וואו, בא לי פיצה עכשיו.
  11. מוציאים מהתנור. אם רוצים, מפזרים מעט עלי בזיליקום מלמעלה, וחותכים (זהירות, זה חם!).

מקור המתכון: הבצק הוא של ג’סיקה מ-How Sweet It is. אני רק פישטתי קצת את אופן ההכנה.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • ייתכן שבתום שמונה-תשע דקות לישה, הבצק עדיין ירגיש לכם לא מוכן ודביק מאד. השתדלו להימנע מהדחף (המובן) להוסיף עוד קמח. פשוט לושו אותו עוד שתיים-שלוש דקות. אם הוא נפרד מדפנות קערת המיקסר, עדיין קצת דביק למגע וטיפה נדבק לתחתית הקערה – זה בסדר. פשוט העבירו אותו לקערה בעזרת קלף (או לקקן, אם אין לכם) ותנו לו לנוח. אחרי ההתפחה, הוא יהיה רך ונעים לעבודה. אם אתם רואים שהוא בכל זאת דביק לאללה בסוף ההתפחה, אז בסדר – אני מרשה לכם להוסיף קצת קמח בהדרגה, כף אחת בכל פעם, וללוש פנימה עד שתקבלו בצק נוח.
  • אני הכנתי מהבצק פיצה עגולה בקוטר של כ-26-27 ס”מ, ופיצה מלבנית נוספת, לא זוכרת בדיוק את גודלה, אבל כמעט בגודל של תבנית תנור.
  • מניסיון, אפשר להכין פיצה אחת היום ולשמור את החלק השני של הבצק (מכוסה במגבת או בניילון נצמד, כמובן) במקרר, ולאפות פיצה נוספת מחר.
  • לגבי הרוטב והגבינה: לא יודעת, אולי אתם מזועזעים ממני שאני משתמשת ברוטב מוכן, או בפתיתי מוצרלה (האמת שלרוב אני כן משתמשת בכדורי מוצרלה, אבל זה מה שהיה לי הפעם, ותקשיבו – היה לי יותר נוח לעבוד ככה, והפיזור של הגבינה יצא די אחיד). העיקר פה מבחינתי הוא הבצק, אני לא מומחית בכל עולם העגבניות והגבינה (אם אתם פה מספיק זמן, אתם כבר יודעים את זה עלי). זה מה שאני עושה וזה מה שעובד לי, ואני חושבת שזה אחלה, אבל אם יש לכם רוטב מושלם שאתם מכינים מעגבניות אמיתיות (בא לי למות) או גבינה סודית שאתם חובצים בעצמכם – מהמם. השתמשו בזה. פשוט הרגיש לי מצחיק קצת לתת מתכון לפיצה… שהוא רק מתכון לבצק.
  • לגבי הבצק עצמו: הפיצה יוצאת קצת עבה, ובתור חובבת פיצות דקות, אני יכולה להבין אם אתם מעקמים פרצוף עכשיו. אבל הפיצה יוצאת אוורירית, רכה, טיפה פוקצ’תית, במובן הכי טוב שיש. הצדדים יוצאים קצת קריספיים (אבל לא טוסטיים, שזה נורא בעיניי), ו.. וואו. אני באמת באמת ממליצה על הבצק הזה. כל כך נוח לעבודה וכל כך טעים.
  • וכן, יש בו דבש. או מייפל. הכנתי עם שניהם (הפעם עם מייפל), שניהם יוצאים מעולה. לא משהו שמורגש בטעם בכלל בכלל. הם שם רק כדי שלשמרים יהיה משהו טעים לאכול, שיעזור להם לתסוס ולשגשג.

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

4 תגובות

גיתית יוני 10, 2020 - 07:01

הבצק נשמע ממש טעים!
אגב, אם מותחים את הבצק בידיים (ולא מרדדים) אז הכי קל לשים את נייר האפיה מראש בתבנית של התנור ואז למתוח עליו את הבצק.

הגב
מור
מור יוני 17, 2020 - 10:08

צודקת, אני בדרך כלל משלבת בין מתיחה של הבצק לרידוד. איכשהו, כמה שאני עושה את זה בעדינות, כשאני מותחת ידנית, הוא כמעט תמיד נקרע לי קצת באמצע. צריכה עוד לתרגל את זה 🙂

הגב
שקד יוני 10, 2020 - 18:05

ואי הבצק שלמות! חייבת לציין אבל שהPassata של Mutti היא לא רסק עגבניות עמו רסק מקופסא, אלא יותר בכיוון של עגבניות מרוסקות חלקות, רסק מקופסא הרבה יותר מרוכז אז אם מישהו מתכוון להשתמש ברסק רגיל נראה לי כדאי לשים פחות ולהוסיף מים. אגב אני חולה על Passata פי מליון יותר מרסק, אין מה להשוות 🙂

הגב
מור
מור יוני 17, 2020 - 10:09

מקבלת את ההערה, תודה!

הגב