שברי עוגיות שוקולד צ׳יפס

 

בכל אופן, החלטתי שאכין עוגת שוקולד צ’יפס פשוטה יחסית ופשוט אקשט אותה בקצפת אדומה וקורי עכביש שוקולדיים.. א לה ספיידרמן. ואולי גם קצת קרם כחול איפשהו, כי אלה הצבעים של ספיידרמן.

 

אנחנו לא הולכים להיכנס לפרטים, ברשותכם, אבל היה בלאגן. המתכון שהתבססתי עליו (כן, זה אותו לינק מקודם) – זה שהכנתי כל כך הרבה וריאציות שלו בחודשים האחרונים – עשה לי קטע מלוכלך פתאום. חלק גדול מהעוגה לא נאפה.. כאילו, ממש ממש לא נאפה. אז הוצאתי אותו. כן, פשוט חתכתי את העוגה והשארתי חור גדול במרכזה.

 

היות שכבר לא היה לי זמן לתקן ולהכין עוגה חדשה – חוץ מזה, אני לא זוכרת לפרטי פרטים את היום הזה, אבל מההיכרות שלי עם עצמי סביר להניח שבשלב זה כבר הייתי על סף התמוטטות עצבים – החלטתי לזרום ולאלתר. אז מה עשיתי?

 

לקחתי פרוסת עוגה אחת, שלמה דווקא, בלי חורים, ומרחתי עליה שכבה דקה של קרם אדום. אה, הקרם האדום.. טוב רגע, מיד נגיע לזה.

 

מעל הקרם הנחתי את הפרוסה השניה, להלן טבעת דקה של עוגה שאת רובה פשוט הוצאתי עקב חוסר אפיה. ואז מילאתי את החור במרכז הטבעת עם קרם כחול ומעליו סוכריות עדשים שהיו לי במקרה בארון. קיצור – הכנסתי בריכת עדשים לעוגה.

 

המטרה שלי היתה להתקרב עד כמה שניתן לגובה טבעת העוגה.. כאילו למלא את החלל, לסתום את החור של העוגה החסרה, כדי שאוכל אחר כך לצפות את הכל עם קרם אדום והמחדל החמור לא ייראה מבחוץ.

 

בדרך נס זה סוג של עבד.. הצלחתי לקשט את כל העוגה בקרם אדום ולקשט בסוג של קורי עכביש שמנמנים. אז זה לא היה הכי ספיידרמני – אם כי התאומים החמדמודים לגמרי זיהו, לשמחתי, וזה כל מה שהיה חשוב – והעוגה עצמה בעצם היתה ערמת קרם עם מלא צבע מאכל… אבל כלפי חוץ זה נראה בסדר.

 

אפרופו צבע מאכל – אני לא רוצה לומר לכם בכמה צבע מאכל אדום השתמשתי עבור הקרם. בואו נגיד שהתחלתי עם בקבוק שלם של צבע מאכל של ווילטון ואהמ.. נשאר הרבה פחות מחצי. כן, לא נעים. הקרם פשוט סרב להאדים! וספיידרמן ורוד? לא יודעת, זה הרגיש לי קצת יותר מדי מטרוסקסואלי. אני לא מתחברת לגברים שלובשים ורוד, אז גיבורי על? לא תודה.

 

העוגה עצמה יצאה בסוף כמו גוש זרחני ומשונה, אבל הילדים נהנו. נראה לי. תכלס, אפילו כמה מבוגרים טעמו ואהבו. אבל בכל אופן, העוגה הזו היתה ליופי בכל מקרה.

 

מזל מזל מזל שמראש תכננתי להכין עוד עוגה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אה, ומכל הסיפורים האלה, אני הולכת לתת מתכון רק לשברי העוגיות. את העוגה של נטלי אתם יכולים למצוא אצל נטלי, השינויים שעשיתי היו זניחים לגמרי. ועוגת הספיידרמן? אתם לא רוצים להכין אותה, תאמינו לי.

רגע, בעצם מריבועי הסניקרס של אחותי דווקא אכלו. אה, אז כנראה שחוסר אכילת העוגות שלי נובע מהשנאה הקולקטיבית של כל המשפחה שלי כלפיי.

כן, זה כנראה זה.

אני הולכת להתנחם באיזו חתיכת עוגה לארוחת בוקר או משהו.

 

מקור המתכון: Recipe Girl, אם כי אני הכנתי חצי כמות והשמטתי את האגוזים מהמתכון. וגם השתמשתי ב-butterscotch chips ולא שוקולד צ’יפס.

כמות: מאד קשה לומר. זה תלוי בגודל השברים..

מצרכים:

100 ג’ חמאה רכה

1/2 כוס סוכר לבן

1/2 כפית תמצית וניל

1/2 כפית מלח

1 כוס קמח

1/2 כוס שוקולד/קרמל (butterscotch)/חמאת בוטנים/וואטאבר צ’יפס (איך בא לי עכשיו “וואטאבר צ’יפס”)

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-190 מעלות. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.

2. מניחים חמאה, סוכר, וניל ומלח בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים.

3. מוסיפים בהדרגה קמח. התערובת תתחיל כפירורית אך לאט לאט תהפוך לגושים.

4. מוסיפים פנימה צ’יפס ומערבבים קלות.

5. מעבירים את גושי הבצק לתבנית ומהדקים לשכבה דקה יחסית. אני השתמשתי במערוך חלק מהזמן, ואת השאר עשיתי פשוט בעזרת הידיים.

6. אופים 10-20 דקות, עד שהעוגיה המלבנית הגדולה זהובה-שחומה ויציבה. מצננים. אני אפיתי 14 דקות.. במקור אמורים לאפות קצת יותר, אבל הכמות גדולה יותר. פשוט שימו עין על התנור.

7. שוברים לחתיכות בגודל הרצוי. לחילופין, אם אתם חולי סדר (שיעול OCD שיעול), אפשר לחתוך בעזרת סכין.

הערות/תוספות/שדרוגים: