עוגיות שוקולד צ’יפס קלאסיות, עם ובלי גלוטן

על ידי מור

ה י ו ש .

מימין: ללא גלוטן, משמאל: עם גלוטן

סיפרתי לכם לא מזמן שיולי היה החודש העמוס בחיי, נכון?

אז אוגוסט היה קצת יותר רגוע, אבל אתם יודעים — הילדים בבית. היינו בבידוד. יש מלא עבודה. אז קצת יותר רגוע, אבל עדיין לא בדיוק רגוע.

בכל אופן, חשבתי לנצל את הפוסט של היום כדי לדבר קצת יותר בפירוט על חלק מאירועי יולי. ספציפית, הביקור של אחי, גיסתי והאחיינים שלי. ספציפית 2, הצליאק של יונתן.

נתחיל בספציפית 1: טוב, האמת שזה די קצר. אחרי שנתיים שלא ראינו אותם, אחי והמשפחה שמתגוררים בארה”ב הגיעו לביקור בארץ. הילדים נזקקו לבידוד כשהם הגיעו, אז לקח קצת זמן עד שעידונתן פגשו אותם, אבל מהרגע שהם נפגשו — הם לא נפרדו. היה לנו חודש משפחתי וכיפי כל כך, כל בני הדודים שיחקו ונהנו ביחד, והיה מהמם.

לגבי ספציפית 2: אם אתם עוקבים אחריי באינסטגרם, כנראה כבר נמאס לכם לשמוע על זה, אז אתם יכולים פשוט לדלג קצת קדימה.

לפני כמה חודשים, יונתן התחיל להתלונן על כאבי בטן. כל הזמן. כמעט כל ארוחה הסתיימה ב”כואבת לי הבטן”. ברמה שחשבתי שהוא ממציא, או שהוא מבלבל את תחושת השובע עם כאב. אבל התלונות לא נפסקו – הוא אמנם לא התפתל מכאבים, אבל היה מאד עקבי. אז החלטנו לא להתעלם, אפילו שחשבנו שהוא סתם היפוכונדר, ואסף לקח אותו לרופא.

הרופא שמע מאסף על התלונות, על הביקורים התכופים של יונתן בשירותים, על התאבון שירד ועל החולשה והעייפות הכללית שהוא חש בשבועות שקדמו לביקור אצלו. בנוסף, הוא מישש לו את הבטן והרגיש פעילות מוגברת, לדבריו. אז הוא שלח אותו לבדיקות דם מקיפות, כולל בדיקת צליאק.

התוצאות החלו להגיע בהדרגה – הברזל נמוך, אבל זה לא חדש ולא ממש מפתיע. גם לי יש נטיה לברזל נמוך, והוא כבר סבל מזה בעבר. ויטמין די? נמוך, אבל רופא הילדים אמר לנו לא מזמן שסביר להניח שלחצי מהאוכלוסיה יש מחסור בוויטמין די אחרי שבשנה וחצי האחרונות אנחנו בבית רוב הזמן ולא יוצאים לשמש (תודה לך גם על זה, קורונה).

אבל אז, יומיים אחרי הבדיקה, קיבלנו את התוצאה של הצליאק. בשביל להיות שלילי לצליאק, התוצאה צריכה להיות פחות מ-15. כמות הנוגדנים של יונתן היתה גבוהה מ-250.

אסף ואני היינו המומים, אבל ככל שקראנו על המחלה, הבנו שיונתן הוא מקרה די קלאסי — הוא סבל כמעט מכל התסמינים. הברזל הנמוך, הוויטמין די, העייפות וכמובן אובדן התאבון וכאבי הבטן, הכל תסמינים של צליאק. רופא המשפחה אמר שצריך לחכות לאישור של רופא הגסטרו אבל זה די בטוח שזה זה.

ואכן, קבענו תור לרופא בשניידר ב-13 ביולי, בדיוק ביום הולדת ארבע של יונתן, והרופא החמוד אמר לנו שאין צורך בביופסיה. בדיקת הדם מספיקה, בטח אחרי שתיארנו לו את כל הסימפטומים. ג’וני, השניצלון הקטן שלי, הוא מעכשיו שניצל ללא גלוטן.

כאמור, מצד אחד היינו המומים. חודש וחצי אחרי, אני עדיין קצת המומה. מצד שני, כל כך שמחנו שלא התעלמנו והזנחנו כשיונתן התחיל להתלונן על כאבים, ושאשכרה מצאנו די מהר את הבעיה. נכון, להיפרד מגלוטן לכל החיים זה עצוב וקשה ומאתגר, אבל איזה יופי שברגע שנתקן את התזונה שלו, יונתן יהיה בריא. בלי תרופות, בלי פרוצדורות רפואיות כלשהן.

עד הביקור אצל הגסטרו, עוד נתנו לו לאכול דברים עם גלוטן, בהנחיית רופא המשפחה (הוא חשב שאולי נצטרך לעשות ביופסיה, ובמקרה כזה דווקא חשוב היה שעדיין יהיה לו גלוטן בגוף). התחלנו להפחית, אבל לא הורדנו לגמרי. מה-13 ביולי, הגלוטן יצא מחייו. והוא מתמודד עם זה  מ ד ה י ם .

יונתן הוא הילד הכי בוגר בעולם, והוא מקפיד על ההימנעות מגלוטן אפילו יותר מאסף וממני. כמות הפעמים שהוא צעק בארוחת הבוקר “עידו מנסה לשים לי גלוטן בצלחת!” — וואו. אין לתאר. ואנחנו.. אנחנו עוד מנסים להבין האם באמת צריך מיקסר נפרד למזון ללא גלוטן, כמו שהמליצה לי הדיאטנית שביקרתי אצלה ביום הגילוי. קניתי קרשי חיתוך נפרדים, כי מסתבר שהגלוטן מסתתר גם שם. אנחנו אמורים להימנע ממסעדות בחודשים הקרובים, אבל קשה לנו, אז אנחנו משתדלים לפחות להקפיד לאכול רק במסעדות ידידותיות לצליאקים.

ההתמודדות לא קלה, לא קלה בכלל, במיוחד הידיעה שזה משהו סופי, לכל החיים, וזה לא שהוא יכול “לשמור” כמה חודשים ואז לחזור לחיים שלפני. לפני כמה ימים יונתן שאל אותי אם גם בחורף הוא יצטרך לא לאכול גלוטן, אז הסברתי לו שכן, זה לתמיד, שהוא צריך להתרחק מגלוטן, כי הגוף שלו חושב שהוא אויב ונלחם בו.

אבל עם זאת, כפי שאמרתי, אני שמחה שעלינו די מהר על הבעיה והפתרון יחסית פשוט. חוץ מזה, עכשיו יש לי אתגר חדש בחיים — אפיה ללא גלוטן.

וזה מביא אותי לחיבור בין ספציפית 1 לספציפית 2.

בחודש האחרון התחלתי להתנסות באפיה ללא גלוטן — בחלק מהמקרים אפילו נחלתי הצלחה. גיליתי שהפנקייקים המושלמים שלי יוצאים מושלם גם עם קמח תמי. גם עוגת יום ההולדת שהכנתי ליונתן, גירסא של עוגת השוקולד האולטימטיבית, יצאה מצוין ואף אחד לא ניחש שגם אותה הכנתי עם קמח תמי. מצד שני, על עוגת השמרים שלי עוד יש עבודה.

הגירסא נטולת הגלוטן

 

אבל למרות האתגר נטול הגלוטן, אני מתקשה להיפרד מהאפיה ה”רגילה” (אם כי הרבה יותר קשה לי כרגע, נפשית. אני מרגישה כאילו אני בוגדת ביונתן כשאני אופה עם גלוטן). אבל גם כשאני מכינה משהו עם גלוטן, אני משתדלת שתהיה ליונתן גם גירסא נטולת גלוטן.

כך קרה עם עוגת הפירורים שהכנתי לפני חודש. וכך קרה גם עם עוגיות השוקולד צ’יפס שהכנתי לאחי, גיסתי והאחיינים כשהם חזרו לארה”ב בסוף יולי, שיהיה להם משהו מתוק לטיסה.

את העוגיות האלה הכנתי כמה פעמים בחודשים האחרונים. מדובר בחלק העוגייתי ממתכון הברוקיז שלי, ובעקרון מדובר במתכון הכי קלאסי שיש — לא צריך להמס חמאה או חלילה להשחים אותה, לא צריך להפריד ביצים, בטח לא לקרר את הבצק ורק אז לאפות. פשוט עוגיות קלאסיות: מרככים חמאה, מערבבים עם סוכר, מוסיפים חומרים יבשים, מערבבים פנימה שוקולד צ’יפס (או שוקולד קצוץ!) ויאללה. לתנור.

אבל הן יוצאות כל כך טוב, במיוחד כשמכינים אותן יחסית גדולות, שהן הרוויחו פוסט נפרד. לא הגיע להן להתחבא בתוך הפוסט של הברוקיז. הן צריכות לקבל מקום של כבוד.

והחמודות האלה מלאות גלוטן

ו… רגע, אם כבר אני מכינה עוגיות, אולי אנסה להכין גם גירסא יונתנית שלהן?

יכולתי להשתמש בקמח תמי גם כאן, כמו ברוב הנסיונות שלי מהשבועות האחרונים, ואני משוכנעת שהעוגיות היו יוצאות נהדר. אבל החלטתי לנסות מה קורה אם פשוט אמיר את הקמח הלבן בקמח שקדים. נכון שזה לא בדיוק אותו הדבר, וקמח שקדים מוסיף שומניות מסוימת לעוגיות, אבל וואלה. יצא טוב.

העוגיות ללא הגלוטן יוצאות קצת יותר רכות, ואיכשהו יותר מתוקות, אבל טעימות מאד. לי אמנם היה קצת מתוק מדי, אבל כל בני המשפחה שטעמו אותן התלהבו ממש.

בקיצור, מה שיש לנו פה זה מתכון לעוגיות שוקולד צ’יפס. קלאסיות. עם גלוטן. או בלי. מה שתחליטו. או מה שהיקום/הטבע/הגוף שלכם יחליט בשבילכם.

עוגיות שוקולד צ'יפס קלאסיות, עם ובלי גלוטן

ה י ו ש . סיפרתי לכם לא מזמן שיולי היה החודש העמוס בחיי, נכון? אז אוגוסט היה קצת יותר רגוע, אבל אתם יודעים — הילדים… עוגיות שוקולד צ׳יפס עוגיות שוקולד צ’יפס קלאסיות, עם ובלי גלוטן European הדפס
כמות: כ-12 עוגיות גדולות, או 17-18 עוגיות בגודל בינוני
הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן
דירוג 5.0/5
( 1 הצביעו )

מצרכים

100 ג' חמאה רכה

75 ג' (6 כפות) סוכר לבן

90 ג' (6 כפות) סוכר חום כהה

1 ביצה גדולה

1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל

210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן או 210 ג' (כ-1/2 2 כוסות) קמח שקדים, לגירסא נטולת גלוטן

1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

1/2 כפית מלח

300 ג' שוקולד מריר/חלב/לבן/שילוב, קצוצים גס

הוראות הכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה (יודעים מה, הכינו כבר שתי תבניות מראש).
  2. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב, על מהירות בינונית, למשך שלוש-חמש דקות.
  3. מוסיפים ביצה ווניל ומערבבים היטב, עד להיטמעות.
  4. מוסיפים קמח, סודה ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה, עד לקבלת בצק אחיד.
  5. מקפלים פנימה כשני שליש (200 גרם) מכמות השוקולד בזהירות, עד לפיזור אחיד.
  6. מניחים את שאר השוקולד בצלחת/קערה קטנה.
  7. יוצרים עוגיות בעזרת כף גלידה קפיצית גדולה/בינונית.
  8. מגלגלים בעדינות את חלקה העליון של כל עוגיה בשוקולד ששמנו בצד (אם צריך, מועכים קצת את העוגיה לתוך השוקולד, כדי שהוא יידבק) ומניחים בתבנית. שמרו על מרחק בין העוגיות, הן מתפשטות באפיה.
  9. אופים את העוגיות בהתאם לגודלן ולמרקם הרצוי: עוגיות בינוניות אופים 12-14 דקות לעוגיות בהירות ודי רכות, או 15-17 דקות לעוגיות שחומות וקצת יותר קריספיות. עוגיות גדולות אופים 15-17 דקות לעוגיות בהירות ודי רכות, או 18-20 דקות לעוגיות שחומות וקצת יותר קריספיות. מצננים עשר דקות בתבנית ומעבירים לרשת, לטובת קירור מלא.

מקור המתכון: הברוקיז שלי.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • כפי שציינתי בהקדמה, הגירסא נטולת הגלוטן מתקבלת רכה וצ’ואית יותר, ולטעמי גם מתוקה יותר. אפשר להוריד מעט מכמות הסוכר, אם תרצו, אבל קחו בחשבון שזה עלול להשפיע גם על המרקם.
  • אפשרות נוספת לגירסא ללא גלוטן היא להשתמש בקמח תמי (או כל קמח נטול גלוטן אחר שעובד לכם בעוגיות). שימו לב שגם אבקת הסודה, השוקולד וכל שאר המצרכים צריכים להיות נטולי גלוטן.
  • אני השתמשתי במתכון בשילוב של שוקולד מריר, חלב ולבן קצוצים. אפשר להשתמש רק בסוג אחד, אפשר גם להשתמש בשוקולד צ’יפס ולחסוך את שלב הקיצוץ.
  • וכן, אתם יכולים צריכים להכפיל כמויות.

 

אגב, אני רוצה להעלות את המתכון הזה כבר שלושה שבועות בערך, אבל בסוף יצא שבמקרה פרסמתי את הפוסט בדיוק ביום ההולדת של אוריקי, הסוויט סיקסטין (!) שלה. אבל אוריקי, זה לא נחשב — אני עוד צריכה לחשוב על עוגה וירטואלית להכין לך, טוב?

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

2 תגובות

מיכל גלעד אוגוסט 26, 2021 - 15:05

הי מור,
חוץ מזה שאני ממש אוהבת את הבלוג שלך, בפוסט הזה פשוט כתבת אחד לאחד את הסיפור של הבת שלי!
בדיוק אתמול קיבלנו את תוצאות בדיקת הדם, שהראו רמת נוגדנים גדולה מ- 250, והפניה לגסטרו. והבת שלי כל כך מפחדת מהביופסיה, שאני ממש נתלית בסיפור שלך שאולי יש סיכוי שהגסטרו יוותר לנו עליה…
וגם אנחנו בדיוק בשלבים הראשוניים של כניסה לתהליך הזה, של נסיונות להבין מה זה אומר לגבי הבית שלנו עכשיו.
וזה פשוט מנחם שהבלוג שלך יכול להיות לי בית חם לרעיונות טעימים ללא גלוטן 🙂 אז תודה.
לא שאני שמחה שליונתן יש צליאק כמובן. ברור שלא. רק שצרת רבים וזה…
ולא סתם רבים, רבים וטובים ואופים!
שיעבור לכם בקלות, ותודה על השיתוף!!
מיכל

הגב
מור
מור אוגוסט 29, 2021 - 09:31

היי מיכל, הכי מבינה אותך. צרת רבים זה לגמרי מנחם במקרה הזה 🙂 וגם הידיעה שאמנם צליאק זה עדיין לא מאד שכיח, ורוב האנשים כן אוכלים גלוטן, אבל התחליפים שיש היום ללא גלוטן בימינו הם רבים ומגוונים, יש הרבה יותר אופציות ממה שהיו פעם. אם כבר להיות צליאקי, אז עכשיו 😉
מאחלת לבת שלך – ולכל המשפחה – רק בריאות והתמודדות קלה!

הגב