עוגיות תבלינים ועכבישי שוקולד

טוב, אתם באמת: “אוי לא, למור יש פוסט חדש, שיט. עוגיות תבלינים? נו, בסדר. רגע, עכבישי שוקולד? מה? עכבישים? היא השתגעה?”

אני: כן, אבל.. תקשיבו לי רגע. נוווו תקשיבו שניה. אין פה באמת עכבישים. בסך הכל מדובר בעוגיות עם תבלינים טובים וריחניים ונהדרים. על כל עוגיה הנחתי שניים-שלושה שוקולד צ’יפס ואז המסתי שוקולד מריר וציירתי שמונה רגליים מסביב לכל צ’יפ ויצרתי עכבישי שוקולד. התרגשויות.

אתם: “רגע, ציירת שמונה רגליים לכל צ’יפ?”

אני: כן. כאילו דא, כמה רגליים אתם חושבים שיש לעכביש, מצחיקים?

אתם: “הממ. והיו שניים-שלושה עכבישים פר עוגיה?”

אני: יאפ.

אתם: “כמה עוגיות אמרת שהכנת?”

אני: לא אמרתי. אבל היו עשרים וארבע עוגיות. שישים עכבישים, בסך הכל.

אתם: “שישים עכבישים? אז.. אז זילפת 480 רגליים משוקולד מומס?”

אני: מדויק.

אתם: “וואו. שאלה אחת קטנטנה.. למה, בעצם? למה זילפת כל כך הרבה רגלי עכביש? למה, למען השם, חשבת שהדבר הנכון לעשות עם העוגיות שלך הוא לקשט אותן בעכבישי שוקולד?”

אני: כי הלואין. כי נטלי הזמינה אותנו למסיבת הלואין. וכי חיפשתי משהו טעים אך קריפי להכין, אז עכבישי שוקולד.

אתם: “אוקיי. אבל 480 רגליים? זה מלא. איך היה לך זמן? אין לך תינוק בבית? לא השתגעת?”

אני: כן, זה מלא. כן, אני עקומה בטירוף וחלק גדול מהעכבישים נראו יותר כמו סרטנים קטנים. כן, יש לי תינוק בבית, והוא בדיוק בשלב הכיפי הזה של ‘לא רוצים לישון, רוצים להשתגע’ כל הזמן. ‘הכל מעניין ומסקרן בעולם, אז למה לישון במהלך היום, אם אפשר לדבר ולקטר ולבכות ולדרוש שיחזיקו אותי וישחקו איתי כל הזמן’ — אבל לתינוק שלי יש גם אבא, אז הוא הקריב חלק גדול מהשבת שלו ושעשע את התינוק הערני מדי בזמן שאני ציירתי רגלי עכבישים על עוגיות.

אתם: “וואו, אב השנה. טוב, לפחות פיצית אותו בכמה עוגיות, אה?”

אני: זהו, ש.. נתתי לו לטעום עוגיה אחת. הוא כמעט הקיא. הוא טען שהוא לא מצליח לבלוע את זה. אתם מבינים, שוקולד הוא אוהב. עם עכבישי שוקולד הוא יכול להתמודד. ג’ינג’ר וציפורן ושאר תבלינים? פחות הקטע שלו.

אתם: “רגע, כל העבודה הזו והבילד אפ וזה, ובסוף יצא דוחה?”

אני: ממש, ממש לא! אתם לא מקשיבים לי. אסף, מר מבחינתי-זה-לא-אכיל-אם-אין-בזה-שוקולד-או-אם-זו-עוגת-גבינה-נקיה-בלי-פירות-ושטויות, לא אהב. אני, וכל האנשים הנורמליים שהיו במסיבה*, חשבנו שהעוגיות מעולות.

*למען הסר ספק, אני לא משלה את עצמי לחשוב שאני חלק מאותם אנשים נורמליים. רק ציינתי שהיו כמה כאלה באזור.

אתם: “אה. וזה לא מוזר, עם כל העכבישים וזה?”

אני: הגזמתם. זה טעים. ומגניב. ויצירתי. חוץ מזה, אתם תמיד יכולים לומר שאלה סרטנים.

אתם: “כי בעולם המוזר שלך, עוגיות עם סרטני שוקולד זה בסדר?”

אני: הבנתי אתכם. צודקים. טוב, אתם יכולים פשוט לוותר על העכבישים ולהסתפק ב”סתם” עוגיות תבלינים ושוקולד צ’יפס משעממות, טוב? כאילו.. לא, לא משעממות. אממ פחות מעניינות?

אתם: “אבל טעימות?”

אני: ממש! אמרתי לכם כבר! למה אתם לא מקשיבים לי?

אתם: “סליחה. אנחנו פשוט רגילים שאת כל כך חופרת בדרך כלל, המח שלנו אוטומטית מסנן בערך שבעים אחוז ממה שאת אומרת.”

אני: לגיטימי.

אתם: “אז מה את אומרת, בעצם, כדאי להכין את העוגיות האלה?”

אני: כן כן כן! להלואין, שלחלוטין במקרה יוצא היום! או סתם ככה! עם עכבישים, בלי עכבישים, מה שבא לכם. רק ש.. אם אתם מחליטים ללכת על העכבישים, הכינו את הסבלנות. ותוודאו שאין לכם תינוק נודניק בבית. אם יש לכם אחד כזה, השתדלו שיהיה בסביבה איזה אבא או מישהו אחר שיכול לטפל בו בזמן שאתם מציירים רגלי עכבישים משוקולד.

אתם: “סבבה. סיימת לאכול לנו את הראש?”

אני: לעת עתה. מזלכם שאני ממש עייפה, כי מישהו – בלי לנקוב בשמות, אבל השם שלו מתחרז עם “הקטן” – העיר אותי כמה וכמה פעמים בלילה. ולא נתן לי לנוח יותר מדי במהלך היום. לא שאני מתלוננת (טוב, אני כן). אבל אני עוד אשוב, בקרוב, עם עוד עוגיות ועוד שוקולד. יהיה כיף.

אתם: “וואו. תגידי, בהקשר אחר לגמרי, את יודעת איך עושים אנסבסקרייב לבלוג במייל/פייסבוק/אינסטגרם/כל מקום אפשרי?”

***

מקור המתכון: בגדול, המתכון הזה, עם שינויים. האמת היא שיש לי עוד מתכון לפרסם שמבוסס על העוגיות האלה, בגירסא הרבה יותר דומה למקור, אבל אנחנו נדבר על זה בפעם אחרת.

כמות: 24-25 עוגיות בינוניות, כל אחת במשקל של כ-40 גרם.

מצרכים:

150 ג’ חמאה רכה

250 ג’ (1/4 1 כוסות) סוכר לבן

60 ג’ (1/4 כוס) סוכר חום כהה

30 מ”ל (2 כפות) מולסה

1 ביצה גדולה

30 מ”ל (2 כפות) מים/חלב/חלב סויה

280 ג’ (2 כוסות) קמח לבן

1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

1/2 כפית מלח

1/2 כפית ג’ינג’ר טחון

1/2 כפית קינמון טחון

1/4 כפית ציפורן טחון

1/4 כפית אגוז מוסקט טחון

180 ג’ שוקולד צ’יפס

20-30 ג’ שוקולד מריר

אופן ההכנה:

1. מניחים חמאה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים למשך כדקה.

2. מוסיפים שני סוגי סוכר ומקרימים יחדיו, למשך שתיים-שלוש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.

3. מוסיפים מולה, ביצה ומים/חלב. מערבבים עד להתאחדות.

4. מוסיפים קמח, סודה, מלח ותבלינים. מערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בצק אחיד.

5. מוסיפים 150 גרם שוקולד צ’יפס ומערבבים עד לפיזור אחיד.

6. לוקחים גושים במשקל 40 גרם כל אחד ומגלגלים לכדור. מניחים על תבנית/קרש חיתוך.

7. מניחים שניים-שלושה שוקולד צ’יפס על כל עוגיה (30 גרם בסך הכל); לא מניחים את הצ’יפס קרוב מדי זה לזה, על מנת שיהיה מקום לצייר רגליים אחר כך, אבל גם לא קרוב מדי לצדדים, שוב — לכדי שיהיה מקום לצייר רגליים.

8. מעבירים את כדורי הבצק למקפיא למשך כרבע שעה, ובינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות, ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.

9. אופים כעשר דקות, עד שהעוגיות מתייצבות ומתנפחות מעט, אך המרכז עדיין רך מאד. מצננים כעשר דקות בתבנית ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא.

10. לעכבישים: ממיסים שוקולד מריר על בן מארי או במיקרוגל.

11. מעבירים לשקית זילוף קטנה וגוזרים את הקצה.

12. מזלפים שמונה “רגליים” על כל שוקולד צ’יפ בחלקה העליון של כל עוגיה.

הערות/תוספות/שדרוגים: