לפני כמה שבועות, כתבתי באינסטגרם שהכנתי פנקייקים באותו הבוקר כדי לזכור שיום שבת, אחרת לא הייתי זוכרת. זה כביכול היה בצחוק, אבל רק חצי. אמנם מאז עברתי להכין פנקייקים פעם ביומיים-שלושה, אז אין לי באמת מושג אם שבת היום, או שני, או אולי בכלל רביעי, אבל בבתים שיודעים לשלוט בקרייבינגים שלהם, פנקייקים של שבת בבוקר יכולים להיות אחלה עוגן ולעזור במחשבת ה”רגע, איזה יום היום?” שעולה לרובנו בין פעם אחת לשמונה פעמים ביום ממוצע.
כנ”ל לגבי חלה של יום שישי, אגב.
אסף ואני עובדים מהבית, אז כביכול יש לנו הפרדה בין הימים, אבל בתוך כל הסגר הזה והעובדה שכל החיים שלנו – עבודה, משפחה, שעות פנאי (רגע, שעות מה? מה זה?) – מתנהלים באותו המרחב בדיוק, כשהסלון הופך להיות חדר משחקים, חדר העבודה הופך להיות.. אממ גם חדר משחקים, וכן, גם כל השירותים בבית, הופכים להיות חדרי משחקים… בתוך כל זה, לפעמים הימים נעלמים ומתבלבלים.
אז אי אפשר באמת להאשים אותי שרק בבוקר יום שלישי קלטתי שבאותו היום בדיוק יש לשיר, האחיינית הפיה שלי, יום הולדת שבע, נכון?
אחרי שנים שאני (כמעט) תמיד מתכוננת לימי ההולדת הווירטואליים שלה ושל אחיה הגדולים, פתאום פספסתי. וזה היה מביך ומכעיס ומאכזב, אבל בסוף התעשתתי, סיימתי עם כל המטלות הערב-חגיות שלי (כלומר, קניידלעך) (וקינוח, נדבר עליו בפוסט הבא) (ספוילר: קרם ברולה), והתפניתי להכין משהו לשיר.
פשוט נוצר מצב שזה כבר היה למחרת, כלומר בחג עצמו. וזה יצא נורא. התכנון היה לקחת את עוגיות הבראוניז שלי, להפוך אותן לכשרות לפסח, וגם לערוך להן טרנספורמציה שוקולד חלבית.
איזה. כשלון. מפואר.
טוב, חדש חדש. צריך רעיון אחר. חשבתי חשבתי, התקלחתי התקלחתי (כי שם מגיעים לי הרעיונות הכי טובים. או.. הרעיונות היחידים, היות שבשאר הזמן אני לא מצליחה לחשוב), והגעתי לעוגיית שוקולד צ’יפס ענקית.
אני בכל זאת אני, אז ברגע שנכנסתי למטבח, עוגיית השוקולד צ’יפס הסתמית שלי פתאום הפכה להיות עוגיית שוקולד רובי ושוקולד לבן עם קוקוס וג’ינג’ר. וחמאה חומה, כי למה לא.
וכמובן, קצפת רובי. בשביל הרצינות. וכדי להעצים את הוורדרדות של כל העוגה הזו, כי בכל זאת מדובר פה על עוגת יום הולדת (וירטואלית, ובכל זאת..) של ילדה מתוקה בת שבע.
אסף לא אהב. העוגה חמוצה לו. לדבריו, הרבה אנשים לא יאהבו. אבל אני חושבת שמבחינת אסף, אם זה לא שוקולד “נקי” עם עוד קצת שוקולד, זה לא תופס, אבל הוא טועה וזו אחלה עוגה. כן, חמצמצה, אבל מרגישים גם את האגוזיות של החמאה החומה ואת העקצוץ של הגינג’ר ואת הקוקוסיות של הקוקוס.
בקיצור, אחלה עוגה, אם אתם שואלים אותי. ליום הולדת או סתם ליום חול של סגר.
אגב, הזכרתי את זה שהיא ורדרדה?
שישי היקרה, יום הולדת שבע שמח (ומאוחר) לך! הלוואי שהשמיים ייפתחו מחדש בקרוב ונוכל לפגוש אותך ואת כל המשפחה שלך…
אופסי
מצרכים
100 ג' חמאה
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
90 ג' (6 כפות) סוכר חום כהה
1 ביצה גדולה
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון (לא חובה)
1 כף שבבי קוקוס (לא חובה)
100-150 ג' שוקולד רובי/שוקולד צ'יפס לבן/שילוב (אני השתמשתי ב-135 ג' בסך הכל: 1/2 כוס רובי + 1/4 כוס שוקולד צ'יפס לבן)
לקצפת רובי
175 ג' שוקולד רובי, קצוץ גס
375 מ"ל (1/2 1 כוסות) שמנת מתוקה, מחולקת
סוכריות צבעוניות/פניני שוקולד, לקישוט
הוראות הכנה
- מניחים חמאה בסיר קטן. מבשלים על להבה נמוכה-בינונית עד להמסה. ממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב, עד להתחלת הופעת גרגרים חומים בתחתית הסיר, כלומר עד להשחמה.
- מסירים מהאש, מעבירים את החמאה החומה לקערה קטנה, ומניחים במקרר למשך רבע שעה-עשרים דקות.
- בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית/מניחים רינג על נייר אפיה.
- מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערה גדולה. מערבבים היטב עם מטרפה.
- טורפים פנימה ביצה, עד להיטמעות.
- מוסיפים קמח, אבקת אפיה, מלח, ג'ינג'ר וקוקוס. מערבבים עד לקבלת בצק אחיד: בשלב זה עדיף לעבור ללקקן, או אפילו לידיים.
- מערבבים פנימה שוקולד עד לפיזור אחיד.
- מעבירים את הבצק לתבנית. משטחים עם הידיים לשכבה אחידה.
- אופים 10-15 דקות (אני אפיתי 13 דקות), עד שהעוגה מתייצבת אבל עדיין רכה למגע. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית.
- להכנת הקצפת: מניחים שוקולד רובי ו-125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה בקערה קטנה. ממיסים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות. מערבבים בין לבין, עד לקבלת גנאש ורדרד חלק ואחיד. מצננים למשך לילה, או ארבע שעות לפחות.
- כאשר הגנאש קר מאד, מניחים בקערת המיקסר יחד עם שאר השמנת (250 מ"ל/1 כוס). מחברים וו בלון ומקציפים לקרם יציב.
- מעבירים לשק זילוף (אני השתמשתי בצנתר 1M של ווילטון) ומזלפים פרחים/שושנים/טיפות על העוגה.
- אם רוצים, מקשטים בסוכריות צבעוניות או פניני שוקולד.
מקור המתכון: הקלתית של הפאי הזה, עם שינויים, כמובן.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- טעם הרובי בקצפת די מעודן. אם רוצים טעם קצת יותר חזק, ואולי גם צבע טיפה יותר ורדרד, אפשר להשתמש בפחות שמנת, כלומר רק ב-125 מ”ל (1/2 כוס) בשלב השני, כשמקציפים את הגנאש הקר עם עוד שמנת. כמובן שכמות הקרם תקטן משמעותית, אבל זה אמור להיות מספיק כדי לכסות את כל העוגיה.
- אם רוצים, אפשר רק להמיס את החמאה ולא להשחים אותה, אבל אז מאבדים את כל הטעם והצבע החום-קרמלי-אגוזי השווה שלה.
- למתנגדי הג’ינג’ר ו/או הקוקוס, א]שר לוותר על כל אחד מהם, או שניהם.
מהממת קטנה גדולה, וכן – זה שק שינה בת ים, למה אתם שואלים?
2 תגובות
יואו, איך היא גדלה! מזל טוב! והעוגה נראית מעולהההה ♥
תודה, חמודה! וכן, היא ענקית כבר, כמעט כמו העוגיה 😀