ברוקיז

בר מצווה. לזיו ונועם, האחיינים האמריקאים שלי, יש בר מצווה היום. הם בני שלוש עשרה, אתם קולטים?

אני יודעת שזה כה נדוש וקלישאתי לדבר על הזמן שעובר, וכמה מהר הוא עובר, במיוחד השנה. דיברנו כבר על זה ש-2020 היא השנה הכי קצרה והכי ארוכה בהיסטוריה?

לא משנה.

הזמן הוא דבר מבלבל ומתעתע באופן כללי, אבל בתקופה האחרונה — אין מה לדבר בכלל. אנחנו כל הזמן מדברים על חזרה לשגרה, אבל אני לא בטוחה שמישהו יודע כבר לומר בוודאות מה זה שגרה.

ברמה האישית, התחלתי עבודה חדשה לפני חודש וחצי. הייתי במשרד פעם אחת בכל התקופה הזו. הכרתי עשרות אנשים דרך הזום. הזוי? לגמרי. יוצא דופן או ייחודי בימים אלה? וואי, הכי לא.

ושוב סגר, וחזרה מהסגר. הסתגלות לגן. עוד הסתגלות לגן. סופרים את הימים עד הסגר הבא, עם קולות רקע של אנשים שמצקצקים ואומרים “אל תגידו את זה, לא יהיה עוד סגר!”.

יהיה. לא יהיה. זה משנה? כל העולם במעין לימבו מוזר כזה כבר קרוב לשנה. זוכרים שבפורים אנשים עוד הדביקו לעצמם עטלף על הכתף והסתובבו עם בקבוק של קורונה, כי זה היה מצחיק (נגיד)? הו התמימות.

בקיצור.

בתוך כל הכאוס הזה, בין הטוב לרע, בין המחלה לחיסון (אולי, מתישהו), בין מסכות הפנים למדידות החום, בין האבטלה לחל”ת, בין הקניון אונליין לקניית מניות של זום, האחיינים שלי חוגגים בר מצווה.

היינו אמורים לפגוש אותם בקיץ — הביקור שלהם בארץ, כמובן, התבטל.

אחר כך היה גם דיבור על זה שאולי יגיעו באזור החורף, סביב יום ההולדת. נופ. לא קורה.

האם נראה אותם בקיץ הקרוב? נותר רק לקוות. ולהחזיק אצבעות.

אך לבינתיים, מסורת היא מסורת. ועוגה וירטואלית היא עוגה וירטואלית.

לפני כמה ימים, ממש ברגע האחרון, נזכרתי לשאול את גיסתי מה הבנים אוהבים בגזרת המתוקים, בימים אלו. היא חשבה קצת וחזרה אלי עם כמה כיוונים, כשאחד מהם היה ברוקיז.

מהם ברוקיז? שאלה מצוינת —

יודעים להכין בראוניז? יודעים להכין עוגיות שוקולד צ’יפס?

מזל טוב, אתם יודעים איך להכין ברוקיז (brookies = brownies + cookies).

לא הצלחתי לגלות מה מקור הברוקיז, אבל לא בטוח שזה משנה. זה שילוב כל כך טוב ומתבקש שבמובן מסוים, מרגיש כאילו הוא קיים – או לפחות צריך היה להיות קיים – מאז ומעולם.

תראו איזה מגניב החלק התחתון של העוגה!

לאחר שגיסתי סידרה לי כיוון אפייתי, החלטתי לנצל את הארוחה המשפחתית בסוף השבוע האחרון – במסגרתה גם חגגנו יום הולדת לאחותי וגיסי – כדי להכין את הברוקיז שלי. הייתי כל כך בטוחה בעצמי שאפילו לא הכנתי עוגת ניסיון.

בראוניז? אני מכינה מתוך שינה. עוגיות שוקולד צ’יפס? קטן עלי. יאללה ברוקיז.

אז זהו ש… תראו, בסוף יצא טעים. מאד. אבל מבולגן ולא אסתטי ולא בדיוק בדיוק מה שתכננתי שיצא.

אז ישבתי עם עצמי (ועם אסף, שמוצא עצמו שותף בעל כורחו ליותר מדי דברים, בלי יכולת להתנגד) והחלטתי לשנות כמה דברים: קצת פחות סוכר (למעשה, זו היתה הצעה/בקשה של השותף המיואש), תבנית יותר גדולה או זמן אפיה ארוך יותר או גם וגם.

וכך, כעבור יום, הכנתי שוב. הפחתתי את כמות הסוכר. השתמשתי בתבנית גדולה יותר. אפיתי קצת יותר (אפילו טיפה יותר מדי). קיררתי. חתכתי. טעמתי. התעלפתי.

כאמור, יכולתי להוציא מהתנור דקה או שתיים קודם. אבל למרות זאת, יצא כל כך טעים:

הבראוניז מעניקים פאדג’יות שוקולדית. העוגיות תורמות מרקם קריספי-מבחוץ-רך-ומתפורר-מבפנים וסוג של קרמליות (תודה לך, סוכר חום!).

לגמרי לגמרי לגמרי מקרה של השלם גדול מסך חלקיו. ואם החלקים הם מראש בראוניז ועוגיות שוקולד צ’יפס, שניים מהדברים הטובים בעולם האפיה ובעולם בכלל, אתם יכולים רק לדמיין כמה טעים השלם. בואו נגיד שהוא לא נשאר שלם לאורך זמן (כי אכלתי אותו. הבנתם את זה? הה היה ברור? להסביר שוב?)

עכשיו מוכנים להתפלצנות המוגזמת שלי? שימו לב —

נכון, הכנתי ברוקיז כי הבנתי שזיוי ונומי אוהבים לאכול את זה. וכי המחשבה על חתיכות שמשלבות בראוניז ועוגיות בכל ביס נשמעה לי ממש טוב. גם קל, גם טעים, מה רע.

אבל!

אני בעצם באה לטעון פה שזיו ונועם הם ברוקיז בעצמם. הרי מה הם הבראוניז ועוגיות השוקולד צ’יפס אם לא תאומים לא זהים, כל כך אחד מהמם בעצמו, וביחד נהדרים אף יותר? בדיוק כמו נערי בר המצווה. בום!

(כן, גם אני מגלגלת עיניים מעצמי, לא רק אתם. אממ נאשים את הקורונה ואת ה”תקופה”?)

בכל אופן, שנסיים פה להיום?

אה רגע, בעצם רציתי לספר לכם כמה קשה זה לנסות לצלם זיקוק בוער!

שומעים?

רגע רגע רגע —

לאן אתם הולכים? תחזרו! עוד לא בירכתי את זיו ונועם!

טוב, אני יודעת שנשארתי פה לבד, אבל בכל זאת: מזל טוב, חמודים, ומלא מלא מלא געגועים!

ברוקיז, או חיתוכיות בראוניז ועוגיות שוקולד צ'יפס

מור בר מצווה. לזיו ונועם, האחיינים האמריקאים שלי, יש בר מצווה היום. הם בני שלוש עשרה, אתם קולטים? אני יודעת שזה כה נדוש וקלישאתי לדבר על הזמן… בראוניז ברוקיז European הדפס

כמות: תבנית מלבנית בגודל 23X33 ס

הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן

דירוג 5.0/5

( 2 הצביעו )

מצרכים

לעוגיות שוקולד צ'יפס

100 ג' חמאה רכה

75 ג' (6 כפות) סוכר לבן

90 ג' (6 כפות) סוכר חום כהה

1 ביצה גדולה

210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן

1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

1/2 כפית מלח

250 ג' שוקולד צ'יפס / שוקולד מריר, קצוץ גס

 

לבראוניז

250 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

100 ג' חמאה

3 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר

150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן

140 ג' (1 כוס) קמח לבן

1/2 כפית מלח

הוראות הכנה

1. מתחילים בעוגיות: מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב, על מהירות בינונית, למשך שלוש-חמש דקות.
2. מוסיפים ביצה ומערבבים היטב, עד להיטמעות.
3. מוסיפים קמח, סודה ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה, עד לקבלת בצק אחיד.
4. מקפלים פנימה שוקולד צ'יפס בזהירות, עד לפיזור אחיד.
5. בעזרת כף גלידה קפיצית, או אפילו עם הידיים, מניחים גושי בצק בתוך התבנית/הרינג.
6. מחממים תנור ל-180 מעלות ועוברים להכנת הבראוניז.
7. מניחים שוקולד מריר וחמאה בסיר בינוני. ממיסים יחד, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת שוקולדית חלקה. מניחים בצד למספר דקות.
8. מניחים ביצים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
9. מוסיפים פנימה את תערובת השוקולד ומערבבים עד להתאחדות.
10. מוסיפים קמח ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בלילה אחידה לגמרי.
11. יוצקים את בלילת הבראוניז מעל ומסביב לבצק העוגיות בתבנית.
12. מניחים עוד גושי בצק עוגיות מעל בלילת הבראוניז, אך לא בצורה שמכסה את הכל, כך שבכמעט כל ביס יתקבל שילוב של עוגיות ובראוניז.
13. אופים למשך 25-30 דקות, עד שהבראוניז מתייצבים והעוגיות מזהיבות. מצננים היטב (אני אוהבת להקפיא לעשרים דקות-חצי שעה) לפני החיתוך.
14. חותכים לריבועים/אצבעות בכל גודל שרוצים.

מקור המתכון: הבראוניז הם אלה, כמובן. העוגיות מבוססות על המתכון הזה.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• אני ממש ממש אוהבת להוסיף רבע-חצי כפית אספרסו לבראוניז שלי, אבל זה לא חובה, כמובן.
• אם לא הייתי מכינה את הברוקיז לאסף, יש מצב טוב שהייתי מפזרת קצת מלח לפני האפיה. ממליצה בחום!
• בפעם הראשונה הכנתי את העוגה בתבנית 20X20 ס”מ בה אני תמיד מכינה בראוניז. אפיתי, הקפאתי, גיליתי שלא אפיתי מספיק, אפיתי עוד, הקפאתי וכו’. בסוף יצא טעים מאד, אבל לקחתי את עצתו של אסף לאפות בתבנית גדולה יותר ולקבל חיתוכיות קצת יותר נמוכות, כי מדובר בעוגה מאד עשירה. אפשר לאפות בתבנית כזו, אבל זמן האפיה יתארך לארבעים דקות לפחות, לדעתי.
• אגב, את העוגה הסופית אפיתי קצת יותר מחצי שעה, אבל היות שהיא יכלה לצאת מהתנור כמה דקות קודם, זה מה שכתבתי במתכון.
• אני יודעת מה אתם חושבים, והתשובה היא שכן, אני כבר מתחילה לחשוב על גירסא עם חמאת בוטנים.