הבראוניז הפאדג’יים המושלמים שלי

על ידי מור

אם יש משהו שרוב הבלוגרים והמתכונאים שונאים, זה את הבקשה/דרישה/ציווי, “מתכון!”. עם סימן קריאה, כמובן. לרוב באינסטגרם, לפעמים בפייסבוק. חלקם יתמרמרו בינם לבין עצמם ויתהו לאן נעלם הנימוס הבסיסי של אנשים, חלקם אף ינסו לחנך את העוקבים וללמד אותם איך להשתמש במילים כמו “תודה”, “בבקשה” ו”סליחה”.

אני פחות מתרגשת מזה. להיפך, אפילו. נכון, תמיד נעים לקרוא משפט כמו “היי, תוכלי בבקשה לפרסם מתכון לדבר הטעים הזה שצילמת? תודה רבה”. בחיים האמיתיים שלי, כך אני מדברת וכך אני מקווה (לא מצפה, חלילה) שידברו איתי. אבל האינסטגרם והפייסבוק הם לא בדיוק החיים האמיתיים. לצורך הענין, בשיחות היומיומיות שלי אני לא אומר פתאום “לב” או “סמיילי עם חיוך הפוך” (שהוא, אגב, האמוג’י האהוב עלי בימים אלה. אני לא בדיוק יודעת מתי להשתמש בו, אז הפתרון שלי הוא להשתמש בו תמיד).

בכל אופן, מבחינתי כשמישהו כותב לי “מתכון!”, אני אפילו רואה בזה סוג של מחמאה. זה אומר שהכנתי משהו שכשאנשים רואים אותו, הם כל כך מתלהבים לראות אותו, שהם מרגישים כאילו הם חייבים להכין אותו בעצמם, עוד רגע, עכשיו, לפני חמש דקות, וזה הדבר הכי דחוף בעולם, לכן אין להם זמן לומר סליחה ובבקשה, יש זמן רק ל”מתכון”. וכדי להדגיש כמה זה באמת קריטי, מתווסף סימן הקריאה. בדרך כלל, אחרי שאתן להם את המתכון – לרוב, לינק אליו – הם יירגעו, ינשמו ויגידו תודה, אפילו תודה רבה. וסמיילי עם לבבות, כי ככה מדברים ברשתות החברתיות.

במשך תקופה ארוכה, כשאני רוצה או צריכה לאפות משהו, אבל אין לי באמת זמן להתחיל להשקיע במשהו מורכב, אני מכינה בראוניז. זו ברירת המחדל שלי, הגעתי למצב שאני כבר זוכרת את המתכון שלי בעל פה, והוא תמיד יוצא טוב. ומצטלם מהמם, כי מה יכול להיות לא טוב בקוביית שוקולד פאדג’ית?

ובכל פעם שאני מצלמת ומפרסמת באינסטגרם את הבראוניז שלי, אני מקבלת בקשות למתכון. אין אפס. אם כי, ואני קצת הורסת לעצמי את כל התיאוריה פה, לרוב הן דווקא יותר מנומסות מסתם “מתכון!”. ואני? אני תמיד משיבה ב”המתכון זהה למתכון בלינק הזה, אבל עכשיו אני מכינה קצת אחרת” או “תראו, פרסמתי את המתכון באתר הזה, אבל תורידו ממה שפרסמתי שם את זה ואת זה ואת זה”, וכמובן “אני מתכננת לפרסם את המתכון המדויק שלי בבלוג, בקרוב, כלומר אולי בקרוב, כלומר כשהאתר החדש יהיה מוכן, אז עזבו — פשוט תסתכלו על המתכון שפרסמתי באתר ההוא, אבל תורידו את זה ואת זה ואת זה”.

והנה, האתר החדש מוכן, ואפילו ניצלתי את אחת מעשרות הפעמים שהכנתי את הבראוניז שלי, כדי לצלם אותם. אז סוף סוף, לאחר אלוהים יודע כמה זמן, הנה המתכון שלי לבראוניז הפאדג’יים המושלמים שלי — אני לא אומרת שהם מושלמים, כי אין דבר כזה מתכון מושלם לשום דבר. אני אומרת שמבחינתי, לפחות עד שיוכח אחרת בעזרת מתכון אחר, הם מושלמים. לפעמים אני מכינה אותם עם אספרסו, לפעמים מכניסה שכבה של אוראו באמצע. לפעמים אני הופכת את הבראוניז לפאי, לפעמים מכסה בגנאש, באמת שאין כמעט משהו שלא עשיתי כדי “להתעלל” בבראוניז שלי. אבל זה המתכון הבסיסי שלי, ואליו אני תמיד חוזרת. ומבחינתי, הוא מושלם.

אז בפעם הבאה שמישהו יצעק לי “מתכון!!!” או, לחילופין, יבקש את המתכון במטותא, אם לא קשה לי, בתודה ובמחילה — אני לא אגיב בהסברים ובתירוצים ובהוראות חלקיות. אני פשוט אתן לינק למתכון הזה בדיוק.

סמיילי עם לבבות בעיניים, קוף שמניח ידיים על הפה, סמיילי עם חיוך הפוך

הבראוניז הפאדג'יים המושלמים שלי

אם יש משהו שרוב הבלוגרים והמתכונאים שונאים, זה את הבקשה/דרישה/ציווי, “מתכון!”. עם סימן קריאה, כמובן. לרוב באינסטגרם, לפעמים בפייסבוק. חלקם יתמרמרו בינם לבין עצמם ויתהו לאן… בראוניז הבראוניז הפאדג’יים המושלמים שלי European הדפס
כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ
הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן
דירוג 5.0/5
( 2 הצביעו )

מצרכים

250 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
100 ג' חמאה
3 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 כפית מלח

הוראות הכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית/רינג ריבועי עם צלע של 20 ס"מ בנייר אפיה.
  2. מניחים שוקולד מריר וחמאה בסיר בינוני. ממיסים יחד, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת שוקולדית חלקה. מניחים בצד למספר דקות.
  3. מניחים ביצים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
  4. מוסיפים פנימה את תערובת השוקולד ומערבבים עד להתאחדות.
  5. מוסיפים קמח ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בלילה אחידה לגמרי.
  6. יוצקים לתבנית. אופים 20-25 דקות, תלוי כמה התנור חזק.
  7. מצננים לגמרי (המלצה שלי: רבע-חצי שעה במקפיא), מחלצים מהתבנית וחותכים לשש עשרה/שישים וארבע קוביות, שלושים שתיים אצבעות.. בקיצור, כל חזקה של שתיים שנראית לכם.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • בניגוד לעוגה רגילה, קשה לבדוק עם כמה קיסם או משהו כזה האם הבראוניז מוכנים, כי הם אמורים לצאת פאדג’יים, כך שקיסם נקי הוא לא באמת אינדיקציה לכלום. אני חושבת שצריך פשוט להכין פעם-פעמיים את המתכון, וללמוד להכיר את התנור. לצורך העניין, בתנור הקודם שלי תמיד אפיתי בדיוק בדיוק בדיוק עשרים דקות. בתנור הנוכחי שלי עשרים דקות לא הספיקו, ואז אפיתי עשרים וחמש דקות וגיליתי שהבראוניז שלי יוצאים יבשים מדי. עכשיו אני לרוב אופה 22-24 דקות.
  • כן, אפשר להכין את המתכון בלי מיקסר, אבל כשהכנתי את הבראוניז ידנית, עם מטרפה, כמעט אף פעם לא קיבלתי את שכבת הנייר המהממת שיש לבראוניז קלאסיים למעלה.
  • כנ”ל לגבי הקטנת כמות הסוכר. נהגתי בעבר להשתמש בקצת פחות סוכר, וגם אז לא קיבלתי את שכבת הנייר למעלה.
  • אפשר לקחת את מתכון הבסיס ולהוסיף לו כל מיני דברים: כף גדושה של נטולה, חצי כפית אבקת אספרסו (מתה על זה!), חמאת בוטנים, כל מיני. אני מאד אוהבת גם ליצוק חלק מהבלילה לתבנית, ליישר, לסדר מעל 16 עוגיות אוראו (או שמונה עוגיות חצוית, אם אני במצב רוח קמצני) ולמזוג מעל את שאר הבלילה.

וואט. דה. פאדג’.

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

11 תגובות

דודו ינואר 19, 2020 - 11:09 pm

מתכון!

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:24 am

סמיילי בוכה מצחוק, סמיילי בוכה מצחוק, סמיילי בוכה מצחוק

הגב
נטלי ינואר 20, 2020 - 6:59 am

הבראוניז שלך נראים מדהים!

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:25 am

פעם אמרתי לאסף ש”הבראוניז שלה יותר טעימים משלי?” זו גירסאת האופות ל”היא יותר יפה ממני?”. אז “הבראוניז שלך נראים מדהים” זה כמו “וואו, רזית”. בקיצור, תודה 🙂

הגב
נועה ינואר 29, 2020 - 8:23 am

היי מור 🙂
דבר ראשון תתחדשי על האתר החדש והמהמם!
אשמח לדעת אם אפשר להחליף את החמאה בשמן קנולה (אני שונאת שמן קוקוס… חשבתי על 80 מל שמן. מה דעתך?)
ואני חייבת להודות שנטלי צדקה, הפוסטים שלך באמת מצחיקים מאוד! והילדים שלך! חמסה חמסה! 😍😍

הגב
מור
מור ינואר 30, 2020 - 3:47 pm

היי נועה,
תודה רבה רבה על הכל 🙂
לגבי השמן, במתכון הספציפי הזה מודה שלא ניסיתי קנולה, רק חמאה ושמן קוקוס, אבל בעקרון אין בעיה להשתמש בשמן קנולה (או אפילו זית!). אני חשבתי על 90 מ”ל, אבל מאמינה שגם 80 יהיה טוב. בהצלחה ואם את מנסה, תחזרי לעדכן!!

הגב
נועה ינואר 31, 2020 - 3:58 pm

היי חוזרת לעדכן 😊
החלפתי את החמאה ב-90 מל שמן קנולה בדיוק כמו שאמרת.
המשכתי את המתכון בדיוק כמו שכתוב ויצא מעולה!
בראוניז קלאסי פאג׳י ומושלם כמו שצריך.
תודה ושבת שלום! ❤️

הגב
מור
מור פברואר 5, 2020 - 9:14 am

איזה כיף שהכנת ושיצא טוב ושדיווחת באמת, תודה!!

הגב
ענבר פברואר 4, 2020 - 6:11 pm

מדהים!
כמה שאלות:
מה גודל התבנית?
וכשמוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה לביצים ולסוכר, הערבוב מתבצע במיקסר או בכף עץ (ואם במיקסר, באיזו מהירות?)?
מה הדרך הטובה ביותר בעינייך לאחסן את הבראוניז?
תודה רבה!

הגב
ענבר פברואר 4, 2020 - 6:14 pm

ובנוסף, האם הקמח תופח?

הגב
מור
מור פברואר 5, 2020 - 9:16 am

היי ענבר,
אני חושבת שעניתי לך כבר באינסטגרם, אבל עונה גם כאן, למקרה שיהיו אנשים נוספים עם שאלות דומות:
גודל התבנית — ריבועית בגודל 20X20 ס”מ
את הכל מערבבים במיקסר, על מהירות בינונית (כשמוסיפים את הקמח, אפשר ורצוי להנמיך מהירות, כדי שהוא לא יעוף לכל עבר). אפשר גם בכף, אבל אני מצאתי שהבראוניז שלי יוצאים הכי טוב כשאני מכינה במיקסר.
אפשר לאחסן בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר או במקרר, אבל אני הכי אוהבת לשמור במקפיא. כך זה גם מחזיק לאורך זמן (ובאופן אישי, אני גם אוהבת לאכול קוביות בראוניז קפואות).
והקמח הוא קמח רגיל, לא תופח 🙂

בהצלחה!

הגב