שושני שמרים בננות, חמאת בוטנים ושוקולד

על ידי מור

לפני עשר שנים בדיוק, פתחתי בלוג. אתם כנראה כבר מכירים את הסיפור, אבל בגדול – הייתי סטודנטית למתמטיקה ומדעי המחשב, ולא ממש נהניתי מרוב הלימודים. בטח לא הצטיינתי בהם. במקביל, התחלתי לאפות הרבה, ובאותה התקופה, משועממת-מתוסכלת-מבולבלת, סיפרתי לעצמי שאני רוצה למכור עוגות. לאחר התייעצות עם אחי וגיסתי, החלטתי לפתוח בלוג, אם כי בדיעבד לא ברור לי איך מישהו מאיתנו חשב שזה יקדם אותי איכשהו.

באמצע תקופת מבחנים, כשלכאורה לא היה לי בכלל זמן לזה, נכנסתי לבלוגר – או בלוגספוט, או איך שתקראו לזה – וכתבתי את הפוסט הראשון שלי במורקייק. למרות מה שאמרתי לפני שורה וחצי, על הרצון שלי למכור עוגות, זו היתה תקופה אחרת בעולם הבלוגינג (אמרה בנוסטלגיה משונה, בהתחשב בזה שמדובר על שנת 2010, ולא 1950): בזמנו, אנשים לרוב פתחו בלוגים בשביל הבלוגים. בשביל הכתיבה, בשביל המתכונים, בשביל הצילום (לא אני. ממש ממש לא אני). לא רק שמסחר ורווח לא היו המטרה, לפעמים זו אפילו היתה מילת גנאי. “לפרסם מתכון בתשלום? מה פתאום, אני פה בשביל האמנות!”

היום, אם בלוג חדש שנפתח הוא לא ברמת שלושה כוכבי מישלן, כשבכל תמונה שיערה של העוגה מתבדר ברוח בנונשלנט, אין לו סיכוי לשרוד. אבל אז? למי אכפת אם יש מתכון או אין מתכון. אז התמונה חשוכה, מטושטשת ובכלל לא רואים בה את מה שהכנתי, ביג דיל. היה כיף. היה צחוקים. היה 2010!

(אוקיי, שמישהו יסביר לי כבר שזה לא כזה מזמן)

במשך שנים אפיתי, צילמתי, כתבתי, פרסמתי בלי לעצור לרגע. דיברתי פעם על זה שלדעתי בשלב מסוים התמכרתי לבלוג, והיה לי צורך לפרסם פוסטים כל הזמן, גם אם לא הייתי מרוצה מהמתכון, גם אם התמונות היו ממש ממש זוועתיות. הבלוג היה שם איתי לאורך כל כך הרבה דברים:

התקבלתי לעבודה “של גדולים” הראשונה שלי, כמתכנתת. סיימתי את התואר. התחלתי לימודי קונדיטוריה. עזבתי את הבית של ההורים. הכרתי את אסף (ונסעתי איתו לחו”ל דקה אחרי שהתחלנו לצאת). עברתי עוד עבודה. ועוד אחת. התארסתי. התחתנתי. פיטרו אותי (ו-90% מהחברה) דקה לפני שיצאתי לירח דבש. מצאתי עבודה חדשה, טסתי לירח דבש, חזרתי לעבודה החדשה ו… גיליתי שאני בהריון עם שניצל, שלימים הפך ליונתן.

ואז הגיע השינוי. טוב, בעצם, האמת שאני לא בטוחה למה עצרתי דווקא פה, השינוי הגיע קצת קודם. בשנים הראשונות של הבלוג, אחרי סיום הלימודים ולפני אסף, היה לי מלא זמן פנוי. כן, עבדתי במשרה מלאה, אבל הערבים היו פנויים, שלא לדבר על סופי השבוע. איזה דבר כיף זה שעות פנאי, איך אני מתגעגעת לזה!

אז אפיתי. וצילמתי. וכתבתי.

אבל הכרתי את אסף, ופתאום לא היה לי מלא מלא זמן פנוי. רק מלא זמן פנוי. ובכל זאת, השינוי האמיתי הגיע אחרי הילדים. בחופשת הלידה עם יונתן, עם כל הקשיים (והיו קשיים), עוד הצלחתי לפנות זמן לבלוג לפעמים. אבל כשחזרתי לעבוד, פתאום כל הזמן נעלם. כל השבוע עבדתי, ובערבים ובסופי השבוע היה לי שניצלון שדרש את כל תשומת הלב שלי.

ואז הגיע הריון #2, עם צ’יפ-צ’יפ-צ’יפס, כלומר עידו. וזה השלב שבאמת הרגשתי שאין לי יותר זמן לבלוג. או לעצמי. או לנשום.

כי שני ילדים – ועוד בהפרש די קטן – זה מדהים. אבל גם קשה לאללה. ממש ממש ממש ממש. ואם היו ימים – לא רבים, אבל היו כמה – בהם הלכתי לישון בלי להתקלח ובלי לאכול (תירגעו, בימים כאלה תמיד אכלתי והתקלחתי דבר ראשון למחרת בבוקר), אז איך אני יכולה להרשות לעצמי “מותרות” כמו לתחזק בלוג?

מעבר לזה, הבלוג שלי בבלוגר כבר מזמן מזמן לא נראה או הרגיש כמו שרציתי. הוא היה מיושן וארכאי ומלא דברים לא עבדו. לא באמת היתה לי מוטיבציה לכתוב פוסטים חדשים, כי כל הזמן עבר לי בראש שהוא זמני והולך להשתנות — כבר שנים שאני מספרת לעצמי שהנה, עוד רגע אני מעצבת מחדש ומתקנת את כל שמקולקל, ו… אוי, אופס, עברה עוד שנה ושום דבר לא קרה.

אבל זהו. די. אינף איז אינף. בסוף קיבלתי החלטה והנה, כמעט שנה לאחר מכן, ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי 🙂

הוא עדיין בחיתולים (האגיס, כמובן. אלה חיתולי הבית שלנו. בעקרון אני יכולה פשוט לבקש שהמשכורת שלי תועבר כל חודש ישירות להאגיס), יש עוד כל מיני תמונות לעדכן ורווחים לתקן. אבל הוא חדש, הוא מגניב, ומי יודע.. אולי יש לו כוחות על והוא גם יעזור לילדים שלי לישון יותר טוב בלילה. ואז בכלל תהיינה לי מלא אנרגיה ומוטיבציה לחזור לכתוב בכל הכח.

בקיצור, מה שאני מנסה לומר זה שהבלוג מורקייק בן עשר היום היום היום!! אמנם נסיבות החיים גרמו לי קצת להזניח אותו בתקופה האחרונה, אבל הוא ליווה אותי לאורך כל כך הרבה דברים בחיים, כך שאין לי שום כוונה לנטוש אותו בזמן הקרוב. כמו שאני מקווה שאתם לא תתייאשו ממני ולא תנטשו אותי…

רגע. תנו לי לנסח את זה מחדש — מה שאני מנסה לומר זה שהבלוג מורקייק בן עשר היום היום היום!! והכנתי שושני שמרים עם בננות, חמאת בוטנים ושוקולד. זה לא איזה קינוח סופר מורכב, זו לא עוגה עם עשר שכבות וגם לא עוגיות עם עשרה מרכיבים. אבל זה שמרים, שאני כל כך אוהבת. וזה בננות, חמאת בוטנים ושוקולד, שאני. כל כך. אוהבת.

התרגשויות + התחדשויות!

***

שושני שמרים בננות, חמאת בוטנים ושוקולד

מקור המתכון: הבצק מבוסס על שושני השמרים עם מייפל וקינמון שלי.

כמות: 16 שושנים – אני הנחתי את כל המאפים בתוך רינג בקוטר 24 ס”מ, אבל אפשר גם לאפות בנפרד.

מצרכים:

120 מ”ל (1/2 כוס) חלב חמים

50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן

6 ג’ (2 כפיות) שמרים יבשים

50 ג’ חמאה רכה

1 ביצה גדולה

1 בננה בינונית, בשלה מאד, מעוכה למחית חלקה

420 ג’ (3 כוסות) קמח לבן

קורט מלח

 

למילוי

4-5 כפות גדושות חמאת בוטנים (חלקה/עם שבבים)

150 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס/שוקולד צ’יפס

1-2 בננות, פרוסות לטבעות (לא חובה)

 

אופן ההכנה:

  1. מתחילים בהכנת הבצק: מניחים חלב, סוכר ושמרים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד למשך מספר דקות, עד לתסיסת השמרים.
  2. כאשר התערובת תוססת, מניחים בקערת המיקסר. מוסיפים חמאה, ביצה, מחית בננה, קמח ומלח.
  3. מחברים וו לישה ולשים למשך שמונה-עשר דקות, עד לקבלת בצק אחיד: מתחילים במהירות נמוכה, וכאשר הבצק מתחיל להתאחד, מגבירים מהירות.
  4. מעבירים את הבצק לקערה גדולה, משומנת קלות. מכסים במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך שעה-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
  5. מחלקים את הבצק לשניים. מעבירים חצי למשטח עבודה מקומח קלות. מרדדים למלבן באורך של כ-35X45 ס”מ.
  6. מורחים 2-2.5 כפות חמאת בוטנים על הבצק בעזרת פלטה או לקקן. מפזרים מעל חצי מהשוקולד המריר ופרוסות הבננה.
  7. מגלגלים את הבצק על צדו הארוך, לקבלת רולדה קצרה יחסית ושמנמנה. חותכים לשמונה יחידות.
  8. חוזרים על פעולת הרידוד, מילוי וגלגול עם החצי השני של הבצק ושאר המלית (חמאת בוטנים, שוקולד ובננה).
  9. מסדרים את כל השושנים בתבנית תנור גדולה מרופדת בנייר אפיה ותחומה ברינג עגולה. מכסים במגבת או ניילון נצמד ומתפיחים למשך כ-15-20 דקות נוספות.
  10. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
  11. מכניסים לתנור למשך 30-35 דקות, עד שהמאפה מתחיל להשחים.

 

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • אם אתם עוקבים אחריי באינסטה, אולי כבר ראיתם את השיימינג שעשיתי לעבודה של אסף: למאפים האלה יש טעם מאד חמאת בוטנימי. אם אתם לא מתים על חמאת בוטנים, אתם לא תמותו עליהם. בעבודה של אסף פחות התלהבו. בעבודה שלי יש כמה אנשים שמאד אוהבים חמאת בוטנים (ביניהם אני), והם (וגם אני) אהבו מאד.
  • הבננה בבצק, מצד שני, לא מאד מורגשת. אפילו ממש לא. לכן הוספתי למתכון פרוסות בננה גם למלית — אצלי לא היו בננות במלית, אבל לטעמי זה יכול רק להוסיף.
  • אם גם אתם, כמוני, אופים ביום חורפי קר מאד, וזמנכם מוגבל, כי בעלכם לקח את הילדים להורים שלו ונתן לכם שעות בודדות לאפות (ולצלם), אל דאגה! יש פתרון. מחממים תנור (אני חיממתי ל-180 מעלות, כי זה פשוט הדיפולט שלי), מכבים ומניחים את קערת הבצק לתפוח בתנור הכבוי. תוך שעה, בום! הבצק שלי תפח כל כך, שלרגע חשבתי שהתפחתי אותו יותר מדי. אך אל דאגה, הוא תפח בדיוק במידה הנכונה. כמו שאני תפחתי בדיוק במידה הנכונה אחרי שאכלתי שלוש שושנים בדקה. אופסי.

ומיליוני תודות – באמת, המון המון המון תודות, הכי הרבה תודות בעולם כולו – למתכנת שלי, אלון פוקס, שנאלץ להתמודד עם כל השאלות והחפירות וההצקות שלי (ופעם אחת שהרסתי את כל האתר בלחיצת כפתור) במשך קרוב לשנה. אלון, אתה עדיין מתחרט על זה שענית לי לטלפון הראשון ההוא, לפני פסח, נכון?

אה! ותודות מרובות מאד גם למיטב נדלר, חברה שהיא גם מעצבת מוכשרת בטירוף, והיא אחראית ללוגו שלי. אני אמרתי משהו כמו “מיטב, אני רוצה לוגו עם ספרינקלז”, והיא כבר עשתה את כל השאר.

זהו. אין יותר תודות. כאילו.. להוריי שהביאוני עד הלום וזה, אבל זהו.

 

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

11 תגובות

נטלי ינואר 15, 2020 - 7:21 am

כל כךךךךךךךךךך מתרגשת בשבילך!!! תתחדשי! הבלוג נראה מ-ד-ה-י-ם! אוהבת אותך ♥

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:20 am

תודה ובחזרה!!!

הגב
עינת ינואר 15, 2020 - 9:34 am

את מהממת מור! אני נורא נהנית לקרוא את איך שאת כותבת.
אמן שהאתר יעזור לילדים לישון בלילה, ותקבלי זמן פנוי ותכתבי עוד מלא, ביחד עם מתכונים שווים

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:21 am

אאאאאמן

הגב
ליטל ינואר 15, 2020 - 9:34 am

לרגע נבהלתי שאת סוגרת.לא זוכרת איך נפלתי עליך אי שם לפני עשור אבל תמיד חיכיתי לפוסטים השנונים והמצחיקים שלך.אהבתי את סיכומיי הטיולים,החפירות וההכנות לחתונה וגילגולו של מתכון כולל האסוצייאציות.
אז מזלטוב לעשור
מזלטוב לעשור חדש
ומזל שאת מתפקדת גם במדיה החברתית האחרת

הגב
טל ינואר 15, 2020 - 10:42 am

לא מאמינה שעברו 10 שנים!
אמרתי לך ואומר את זה שוב- מטורף!
אז התרגשויות רבות ומרובות, הבלוג פשוט מ-ה-מ-ם! מזלטובים
שיהיה בהצלחה ומקווה לראות יותר פוסטים, איזה כיף.

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:21 am

תודה רבה רבה!!

הגב
אלון ינואר 15, 2020 - 11:28 am

תתחדשי! בהצלחה

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:21 am

תודה 😉

הגב
אורי ינואר 15, 2020 - 1:09 pm

יוהוווו!
תתחדשי על האתר החדש והמקסים! אני כל כך מתרגשת בשבילך!
כבר המון זמן שאת כותבת על הרצון להתחדש, וסוף סוף עשית את הצעד המאתגר והמורכב הזה. אומנם באופן אישי קצת אתגעגע לאתר הקודם, דווקא בזכות שהיה פשוט כל כך ובעצם היווה מבחינתי את הכניסה לבלוגספירה הישראלית שהייתה אחרת לחלוטין מאשר היום, אבל האתר החדש כל כך יפה. עכשיו גם העוגות שלך מבדרות שיערן ברוח 🙂
נחכה לך כאן כל עוד תמשיכי לכתוב..

הגב
מור
מור ינואר 20, 2020 - 9:22 am

איזו תגובה מהממת, תודה! גם אני מתגעגעת קצת לאתר הקודם, אבל אני חושבת שהמעבר לאתר החדש היה הדבר הנכון עבורי ועבורו, וכמה חיכיתי לזה, וואו!

הגב