לפני שלושה חודשים ושבוע, נטלי פרסמה מתכון לעוגיות עבאדי. במקרה, ממש ערב קודם, נפגשנו לדאבל דייט זוגי בזום – נטלי ונמרוד, אסף ואני. הימים היו ימי הסגר השני, כשעוד היינו תמימים וחשבנו שזה הסגר האחרון ש”נזכה” לחוות בתקופה הקרובה (סתם, מישהו באמת חשב שזה ייגמר בשני סגרים?).
בכל אופן, לאחר הצהרות געגועים הדדיות במשך זמן רב, קבענו לנו מפגש אונלייני בערב, בדרך נס כלשהי הבנים אשכרה ישנו, והיה מהמם. כל כך מהמם שעברו שלושה חודשים, ועדיין לא שחזרנו את העניין. אולי מתוך חשש שזה לא יענה על הציפיות?
קיצור.
בפגישה ההיא, נטלי סיפרה לנו על עוגיות העבאדי שהיא הכינה, ואני ישר הכרזתי שבא לי להכין בראוניז עם עבאדי. הרגיש לי ששילוב הטעמים יכול לעבוד טוב — אם שוקולד וחמאת בוטנים עובדים טוב ביחד, אם בראוניז עם בייגלה זה משהו שכולנו כבר מכירים ואוהבים… אז למה לא להשתמש בעבאדי בתור האלמנט המלוח?
וכך, הכרזתי… ולא עשיתי עם זה כלום במשך למעלה מחודשיים.
***
לפני חודש בדיוק, סבא שלי נפטר. הזכרתי את זה במשפט לא מזמן, אבל לא הרחבתי. באופן כללי, לא יצא לי לדבר פה הרבה על סבא, מלבד הפוסט על עוגת יום ההולדת העקומה שהכנתי לו ליום הולדת 90 ובקצרה בפוסט נוסף, שכנראה מחקתי מתישהו כי המתכון בו לא היה מספיק טוב.
בגדול, סבא ברנרד היה, כפי שאחי הגדיר את זה אחרי שהוא נפטר, כל כך קשה כלפי העולם וכל כך רך ולב זהב איתנו, הנכדים.
אם אתם פה מספיק זמן, אתם אולי זוכרים שהסתובבתי לא מעט בעולם עם ההורים שלי כילדה, אבל כשגרנו בארץ, זכיתי לגור קרוב לסבא וסבתא, והיה לי המון זמן איכות עם שניהם.
כילדה קטנטנה, סבא נהג להסתובב איתי בככר העצמאות בנתניה, לקנות לי פיצה וטרופית, לפטם אותי היטב, ובתכלס, כנראה שהיה לו חלק גדול באהבתי הרבה לפחמימות מאז ועד היום.
כשהייתי בכיתה ז’, הוא הקפיץ אותי לפעמים הביתה מבית הספר, צוחק על זה שתמיד התעקשתי לסיים לשתות את בקבוק המים שלי תוך כדי הנסיעה.
כשאכלתי ארוחת צהריים אצל סבא וסבתא, הוא תמיד הסתכל עלי מלקטת את כל הפירורים של האוכל עם האצבע, מכניסה לפה ומשאירה צלחת נקיה.. וצחק גם על זה.
(בקטע טוב, בקטע טוב)
כשגרתי עם ההורים בגרמניה, לקחנו פעם את האוטו ונסענו עם סבא וסבתא לפריז. כשאבא שלי שאל בסוף איך היה, סבא אמר שהכל היה טוב.. חוץ מזה שהיה יותר מדי טוב. בנסיעה אחרת, הפעם לאמסטרדם, סבא נעמד באמצע החלונות האדומים, ממש ליד אחד החלונות, והתרשם מהבניה. הוא בכלל לא שם לב לבחורה החצי עירומה שעמדה מולו…
בהלוויה של סבא, אמרתי כמה דברים, ביניהם את המשפט ההוא שלדעתי הופיע בפוסט שאמרתי קודם שכנראה מחקתי: תמיד כשהתקשרתי, הקול שלך היה משתנה ברגע ששמעת שזו אני, פתאום שמח יותר.
וזה, אני מאמינה, מה שאזכור מסבא ברנרד.
זה, ועוד כמה דברים קטנים, למשל עוגיות העבאדי (הקנויות, לא כמו של נטלי) שהיו על השיש בבית שלו ושל סבתא בחלק גדול מהביקורים שלי אצלם.
***
יש לי עוד זכרונות שיכולתי לקשר לסבא, למשל ארגז הארטיקים בטעם אייס קפה שהוא הביא פעם, וזכורים לי כטעימים בטירוף (לא זוכרת את הסיפור המדויק, אבל הסבא החשמלאי שלי עשה את החשמל במפעל גלידה כלשהו, ומאז קיבל מלא ארטיקים וגלידות במתנה. חלום!), או – כאמור – סיבובי הפיצה וטרופית שלנו.
אבל כששמתי לב שיום ההולדת האחד עשר של הבלוג יוצא בדיוק חודש אחרי יום הפטירה של סבא, ידעתי שזה הזמן להוציא לפועל את רעיון הבראוניז שלי.
כדי לדבר על סבא.
כדי לשחרר קצת מהאובססיה שלי להכין בכל שנה משהו עם שוקולד-בננות-חמאת בוטנים ו/או משהו שקשור לגיל של הבלוג ו/או לא יודעת מה, משהו מורכב מדי. גם ככה רוב מה שאני מכינה בחודשים האחרונים (או.. בשנים האחרונות?) זה בראוניז בווריאיצה כזו או אחרת, אז מה יותר מתאים ליום ההולדת של הבלוג?
וכדי לבדוק האם השילוב של בראוניז ועבאדי באמת טעים כמו שחשבתי שהוא יהיה. רגע של כנות: בהתחלה חשבתי שלא. טעמתי. חשבתי שנחמד.. לא עפתי. התאכזבתי והתבאסתי ולא ידעתי מה לעשות. אבל למחרת טעמתי עוד קוביה, ו.. רגע, מה אכזב אותי אתמול, בעצם? זה ממש טעים! זה מתוק ומלוח וזה פאדג’י וזה קראנצ’י וכן, זה בדיוק מה שחשבתי שזה יהיה. קלירלי מור של אתמול התבלבלה.
אז אל תהיו מור של אתמול, תהיו מור של מחר. או של היום. או, עזבו בעצם. אתם כבר עצמכם. למה הו למה שתרצו להיות מור? אני בעצמי מור, ואני מבטיחה לכם שזה לא כזה להיט.
***
בקיצור.
יום הולדת 11 שמח, בלוג.
תודה על המתכון לעבאדי, נטלי.
מתגעגעת אליך ומתה לעשות לך תסרוקות ולקשט לך שוב את הראש בפרחים, סבא ברנרד.
מצרכים
לבראוניז
250 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
100 ג' חמאה
3 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 כפית מלח
1/2 כפית אספרסו טחון (לא חובה)
10-15 עוגיות עבאדי, קנויות או ביתיות, קצוצות גס
הוראות הכנה
- מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית/רינג ריבועי עם צלע של 20 ס"מ בנייר אפיה.
- מניחים שוקולד מריר וחמאה בסיר בינוני. ממיסים יחד, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת שוקולדית חלקה. מניחים בצד למספר דקות.
- מניחים ביצים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
- מוסיפים פנימה את תערובת השוקולד ומערבבים עד להתאחדות.
- מוסיפים קמח ומלח (ואספרסו, אם רוצים). מערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בלילה אחידה לגמרי.
- יוצקים לתבנית. מפזרים מעל את עוגיות העבאדי הקצוצות.
- אופים 20-25 דקות, תלוי כמה התנור חזק.
- מצננים לגמרי (המלצה שלי: רבע-חצי שעה במקפיא), מחלצים מהתבנית וחותכים לשש עשרה/שישים וארבע קוביות, שלושים שתיים אצבעות.. בקיצור, כל חזקה של שתיים שנראית לכם.
מקור המתכון: הבראוניז הם הבראוניז הקבועים שלי. את העבאדי גנבתי מנטלי.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אני, כאמור, הכנתי עוגיות עבאדי ביתיות לפי המתכון של עוגיו.נט. השמטתי את השומשום וכנראה הכנתי אותן קצת יותר קטנות מהעוגיות שלה, כי יצאו לי 24 עוגיות ולא 20. אבל זה לא באמת משנה, היות שגם ככה מפוררים את העוגיות לטובת הבראוניז.
- האם זה קצת משוגע להכין עוגיות רק כדי לפורר אותן מעל בלילת בראוניז בסוף? ייתכן. אבל היה לי כיף להכין את העוגיות, וגם נשארו לי כמה לנשנוש, אז אני לא מתחרטת על כלום! אתם, כמובן, תמיד יכולים לקנות עוגיות עבאדי מוכנות ולחסוך חלק מהעבודה.
- אפשר לשמור את הבראוניז המוכנים במקרר (שימו לב שפירורי העבאדי מתייבשים קצת אחרי כמה ימים, אז תשתדלו לחסל אותם מהר), או במקפיא אם אתם רוצים לשמור עליהם למשך כמה שבועות.
2 תגובות
קודם כל – חייבים לשחזר כבר את הדייט הזה ולקבוע שוב! צפי להודעה כדי שנוציא את זה לפועל! חוץ מזה – ממש התרגשתי לקרוא את המילים שכתבת על סבא שלך – כל כך מורגשת האהבה ובעיקר האדם המיוחד שהיה. זכית שהיה לך סבא כזה ואני בטוחה שהוא גאה בך בטירוף ♥ וחוץ מזה הבראוניז נראים מושלם! אני זוכרת איך אמרת לי ביום שהכנת שהם לא משהו ויום אחרי עדכנת – אז ללא ספק עשית לי חשק להכין כבר היום כדי לטעום מחר 🙂 מזל טוב לבלוגולדת. אוהבת אותך!
חייבים לשחזר את הדייט!