מצד אחד, אני אוהבת לכתוב. ולדבר. הרבה. אני חושבת שכבר הבנתם את זה, לא?
מצד שני, אני אוהבת לישון. אני לא מתפקדת בלי מספיק שעות שינה. טוב, גם לא עם מספיק שעות…
מכאן משתמע שאם אני מתיישבת להתחיל לכתוב בחמישה לשתים עשרה בלילה, אזי זה חשוב.
כן, אמרתי אזי. אני מכירה הרבה מילים כאלה. הכצעקתה. היינו הך. אצטרובל.
טוב, מי מוצא לי משפט הגיוני המכיל את כל המילים הללו?
that’s right. הללו.
בכל אופן.
כיוון שכבר כמעט חצות ואני עוד שניה הופכת לדלעת (מה? קראתי לעצמי שמנה? כן, קראתי לעצמי שמנה. אין זמן. אני עייפה. בואו נזדרז), אשתדל לקצר. אז ככה.
לנטלי ולי יש משהו לספר לכם.
נכון תמיד רציתם לדעת איך נטלי יוצרת את כל הקסמים האלה שלה במטבח (גם אני. לאחר כמה וכמה מפגשים משותפים במטבח, עדיין אין לי תשובה חד משמעית)? האם העוגות שלה באמת נראות כך במציאות, ללא פוטושופ (התשובה היא כן)? האם הקינוחים שלה אמנם טעימים, או שהיא שמה מלח במקום סוכר ועובדת עליכם במתכונים התכתובים שלה (התשובה היא כן לראשון, לא לשני. הו, כל כך כן לראשון. סנט הונורה ארור*, אני עדיין זוכרת אותך ואת טעמך הנפלא.
*רק לצורך האליטרציה, הרשו לי רגע לכתוב את זה כך: סנט אונורה ארור. תודה. בואו נעבור הלאה.
אוקיי. נכון תמיד רציתם לדעת האם כל הבגדים שלי מנוקדים (לא. יש לי גם שתי שמלות עם פסים)? האם הלק שלי באמת כל כך זרחני וצעקני (כן. אבל עכשיו יש לי אחד חדש, בצבע לבן, שאחותי השאילה לי. נראה לי שהוא טיפה יותר סולידי. בקטע טיפקסי כזה. אז בעצם.. התשובה היא עדיין כן)? האם אני באמת מתרגשת למראה שוקולד וסוכריות צבעוניות (בהחלט. כמו ילדה בחנות ממתקים. לפעמים ממש פשוטו כמשמעו)?
ונכון שתמיד רציתם לראות מה קורה כשנטלי – הגאון הקולינרי המדויק והנהדר הזה – ואני – ה.. ה.. שד הטזמני המזיק ונחתך-מבייגלה-נופל-על-סוכר-שופך-חלב-על-ימין-ועל-שמאל-אבל-לא-בוכה-כי-לא-בוכים-על-חלב-שנשפך – נפגשות במטבח?
גבירותיי ורבותיי, אני רוצה לבשר לכם שהגיע הזמן לשים סוף לספקולציות. אנחנו יוצאות מהמחשב ובאות אליכם. או.. אתם אלינו. או בעצם…. כולנו לאשדוד.
כן, בחיי. זה קורה. העוגיה הווירטואלית ואני מגיעות לחנות Cook and Bake כדי להעביר סדנת אפיה מגניבה ושווה במיוחד. נהיה שם על אמת, עם הפרצופים האמיתיים שלנו והכל. אלא אם ברגע האחרון נחטוף רגליים קרות ונחליט לעטות מסכות על פנינו.
אתם צוחקים, אבל לא אשקר לכם – זה תרחיש אפשרי לגמרי.
אז ככה. ב-25 באוגוסט, שזה ממש עוד פחות משבועיים, זה קורה. הנושא: קינוחי שוקולד.
תודו שהסתקרנתם.
אם אתם ממש לא יודעים לעשות עם עצמכם מרוב התרגשות, ובא לכם לבוא ולעודד אותנו בזמן שאנחנו מעבירות את הסדנא הראשונה שלנו אי פעם (בלי לחץ, כן?) –> צרו קשר עם אביבית, במספר הטלפון 054-7916771.
אל תשכחו להביא פונפונים.
ועד אז… שלא תגידו שאנחנו סתם מקשקשות הרבה ובסוף אפילו לא נותנות לכם חצי מתכון, אז קבלו.
באחת הפעמים האחרונות שביקשתי אצל גברת עוגיו.נט, הכנו חטיפי פרעצל היסטריים. עם סוכר וקינמון. תקשיבו לי – היסטריים. ואפילו פרווה. וכמעט בריאים, עם קמח שיפון והכל (!). ועכשיו אנחנו רוצות לספר לכם עליהם, כדי שגם אתם תוכלו להכין אותם בבית ולאכול את כולם ולהשמין ממש.
סליחה, אבל אנחנו הולכים להיפגש על אמת בקרוב.. אולי אם כולכם תשמינו, פתאום אני לא אראה לכם כמו הר אדם. צרת רבים חצי נחמה שמנמנה, לא?
אה, והייתי רוצה לספר לכם על המתכון הפרעצלי שניסינו להכין (אני לא יכולה להדגיש מספיק את המילה ניסינו), אבל כבר מאוחר. ואני נכנסת למנהרה. אוי, אין קליטה. אני מאבדת אתכם. אוי. אוי.
בייייייייייייייייייפ.
חבל.
אז חטיפי פרעצל היסטריים עם סוכר וקינמון?
יאללה, נתראה ב-25 באוגוסט. אני אהיה הדבר הקולני עם הציפורניים הצבעוניות. או הדבר עם הציפורניים הצבעוניות שמקיא בצד מההתרגשות.
יופי מור, לדבר על קיא בבלוג אוכל זה תמיד רעיון טוב.
גאון שמקדים את זמני. זו אני.
או סתם נעל. עם ציפורניים צבעוניות.
***
חטיפי פרעצל עם סוכר וקינמון
מקור המתכון: המתכון של השיקסע (נשבעת לכם שזה השם!) לחלת פרעצל (הו חלת פרעצל.. נושא כאוב. ממש כאוב), עם שינויים קלים שלנו
כמות: כ-55 חטיפי פרעצל במשקל 10 ג’ כל אחד. בעקרון בין חמישים לשישים, תלוי בגודל.
מצרכים:
3/4 כוס מים פושרים-חמימים
1 כף סוכר לבן
2 כפיות שמרים יבשים אינסטנט
1/4 1 כוסות קמח לבן
1 כוס קמח כוסמין
1 כף שמן קנולה
1 ביצה גדולה
1 כפית מלח
לאמבט מי הסודה
2 ליטר מים
2 כפות סוכר חום כהה
1 כף אבקת סודה לשתיה
לציפוי
1 כף סוכר לבן
1/4 כפית קינמון טחון
אופן ההכנה:
1. מניחים מים, סוכר ושמרים בקערת המיקסר. טורפים ומניחים בצד למשך כעשר דקות, עד שהשמרים מבעבעים.
2. מוסיפים שני סוגי קמח, שמן, ביצה ומלח. מחברים וו לישה ולשים למשך כעשר דקות, עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק.
3. מוציאים את הבצק מהקערה. משמנים אותה קלות, מחזירים את הבצק לקערה ומשמנים גם את פני הבצק. מכסים במגבת ומתפיחים למשך כשעה, עד שהבצק כמעט מכפיל את נפחו.
4. בתום התפיחה, מוציאים אוויר מהבצק – משתמשים בו כשק אגרוף ומורידים אותו כלפי מטה. הוציאו עליו את כל התסכולים והאגרסיות! מחזירים את הבצק לקערה ומתפיחים – מכוסה במגבת, כמובן – למשך כשעה נוספת.
5. מעבירים את הבצק למשטח עבודה משומן. מעבדים קלות, יוצרים גליל ארוך (או מספר גלילים ארוכים, מה שנוח לכם) וחותכים לחתיכות קטנות. אם רוצים להשקיע ולדייק, אפשר להשתמש במשקל – אנחנו יצרנו בייטס במשקל 10 ג’ כל אחד.
6. מניחים את חתיכות הבצק בתבנית מרופדת בנייר אפיה. מכסים במגבת ומתפיחים כעשר דקות נוספות.
7. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
8. בינתיים #2 מרתיחים בסיר גדול מים עם סוכר חום כהה וסודה.
9. זורקים פנימה את חתיכות הבצק – שלוש-ארבע חתיכות בכל פעם, או כמה שנכנס לסיר מבלי שיהיה צפוף מדי. מבשלים כחצי דקה, הופכים על הצד השני ומבשלים עוד כחצי דקה. מוציאים עם כף מחוררת ומניחים בחזרה בתבנית. רצוי להניח על מגבת או נייר סופג, על מנת לספוג את המים.
10. לאחר שכל הפרעצל בייטס בושלו, מניחים אותם בתבנית (אם הם לא שם עדיין). מערבים את הסוכר והקינמון לציפוי וזורים מעל חתיכות הבצק.
11. אופים כעשר דקות, עד שהבייטס מזהיבים והריח גורם לכם להיצמד לדלת התנור, לחבק אותה (זהירות, זה חם!) ולא לרצות לשחרר לעולם, חרף הכוויות-דרגה-שלוש שלכם.
12. מוציאים מהתנור, ממתינים מספר דקות ואוכלים כמות פרעצל בייטס כמשקל גופכם.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אפשר לוותר על ציפוי הסוכר והקינמון ולהכין פרעצל בייטס מלוחים – מוסיפים עוד רבע-חצי כפית לבצק (אחרת הוא תפל) ומפזרים מעל הבייטס מלח גס לפני האפיה. אפשר גם דברים מלוחים אחרים – זעתר, למשל? אבל לא זוועתר, טוב? בבקשה מכם. רק לא זה.
- ואם אתם רוצים להכין פרעצלים גדולים ולא חטיפים קטנים? זורם. יאללה. בכיף.
- לא בקטע של כוסמין? השתמשו בשתיים ורבע כוסות של קמח לבן. אבל אני מזהירה מראש: אתם תרגישו פחות בריאים. בדוק. אה, ואל תעשו את ההיפך – שתיים ורבע כוסות של קמח כוסמין? לא מרגיש לי שזה יצא מדהים.
- האם הבישול במי סודה חשוב? כן. מאד. הוא מה שהופך את הפרעצל לפרעצל, אז לא לוותר עליו, טוב? יופי.
עכשיו רוצו לקרוא את אותו המתכון ואותה בשורה חגיגית אצל נטלי, רק בגירסא היותר בוגרת..
אוי, מסתבר שאני לא תמיד תמיד תמיד עם לק. יופי, בנוסף לכל יצאתי שקרנית..
***
ועוד כמה פרטים טכניים לגבי הסדנא:
מה? קינוחי שוקולד: טארט אוריאו ומוס שוקולד, קאפקייקס פיניאטה, עוגת שוקולד מקושטת בגדר שוקולד וקוביות עוגה, ופאדג’ בראוניז עם שוקולד לבן על בסיס עוגיות שוקולד צ’יפס
מתי? 25 באוגוסט 2013, 19:00
איפה? Cook and Bake, מרטין בובר 1, אשדוד
מחיר? 230 ש”ח. מספר המקומות מוגבל, אז רוצו להירשם
איך (נרשמים)? מתקשרים ל-054-7916771
והערה אחת אחרונה לסיום: שימו לב שמדובר בסדנת הדגמה, לא סדנא מעשית. סבבה? מגניב.
11 תגובות
בדיוק התכוונתי להרשם ואז פתאום ראיתי – אשדוד..
מה אשדוד?!…
נו טוב, פשוט אחכה לסדנה בתל אביב..
למה יום לפני מועד ב' למה 🙁 הייתי רוצה להיות שם
אני כבר הזמנתי מקום!
אשדוד? צטערת, אני לא מאמינה באשדוד!
לגבי המתכון – כתבת שאם רוצים לוותר על הסוכר והקינמון ולהכין אותם מלוחים, אז כך וכך וכך, אבל לא התייחסת לעניין הבישול במי סודה עם סוכר חום. אז מה את אומרת, לבשל במי סודה בלי כלום, או להחליף במלח, או שהסוכר החום לא ממתיק אלא רק נותן צבע, או מה?
מלכות!! המון-המון בהצלחה בסדנה! אני אהיה שם בפעם הבאה 🙂
למה לעזאזל אשדוד?!
המון בהצלחה בסדנא!! (אשדוד- חיפה זה קצת רחוק לי 🙂 )
ולמה יש לך שני מיקסרים על השיש? ואחד לבן והשני שחור? 🙂
איזה יופי! שיהיה לכן בהצלחה [:
למה לא???? אשדוד זה יופי
ביג לייק
אנשים – אשדוד זו הפריז החדשה! spread the word….
שי, אני לא מאמינה בחוסר האמונה שלך!!!!
טל, הסוכר החום סוג של ממתיק. הוא מקרמל קצת את הבצק, ואני יודעת שבקורס הקונדיטוריה שעשיתי בזמנו הכנו ככה גם פרעצלים רגילים. מצד שני, יצא לי בעבר להכין בבית לחמניות פרעצל שבישלתי רק במים וסודה, בלי סוכר. אז אפשר כך או כך, זה לא קריטי לדעתי.
טושטוש, זה לא אצלי. זו הדירה של נטלי המשוגעת 🙂