עוגיות שוקולד לבן, פקאן סיני וקורנפלקס

על ידי מור
מוכנים?
אנחנו הולכים לעשות את הקטע הקבוע שלנו, טוב?
נו, אתם יודעים — הקטע בו אתם מעמידים פנים שלא עבר נצח וחצי מאז הפעם האחרונה שהעליתי פוסט, ואני מעמידה פנים שאני לא גוש עצל שמתעצל לעשות דברים.
נכון, הולך להיות לנו קצת קשה לעשות את זה ברגע שאספר לכם על המתכון של היום, ומה עומד מאחוריו, כלומר כמה זמן עבר מאז שהכנתי אותו, אבל נסו לזרום איתי.
אז ככה.
זוכרים את שתי החברות שלי מהאוניברסיטה? דיברנו עליהן כבר מאתיים פעם, אתם בטח יודעים על מי אני מדברת. אחת מהן התחתנה לפני שנה וחצי, נשמע מוכר?
קיצור, גם השניה התחתנה*.
לפני כמעט חצי שנה.
*שתיהן גדולות ממני בשנה, יש לי זמן, תפסיקו להלחיץ! אפילו סבתא שלי – שרצתה פעם לשדך לי אופטומטריסט דתי נשוי שהיא ראתה בערוץ 1 – כבר לא מציקה. תירגעו. די.
אז כן, השניה התחתנה בתחילת יולי, וכמה ימים קודם לכן – מה שהופך את זה לבדיוק חצי שנה אחורה – התקיימה מסיבת הרווקות שלה.
נחשו מה היה התפקיד שלי במסיבה.
באורח פלא, לקחתי על עצמי לסגור את פינת הקינוחים. וסנג’רתי את החברה השניה שלנו להכין איתי דברים.
עכשיו.. עכשיו אני הולכת לספר לכם על המסיבה ולתת לכם מתכון לעוגיות. ואתם הולכים להתעלם מהעובדה שעברה חצי שנה ושהחברה הנשואה הטריה (בערך) הספיקה כבר לנסוע מאז לירח דבש בן שלושה חודשים וחוזרת ממנו ממש עוד כמה ימים. טוב? יופי!
אז ככה.
מסיבת הרווקות נערכה בבית ההורס-מהמם-אני-רוצה-לגור-שם-למה-אין-לי-בית-כזה של הורי הכלה, בהשתתפות מלא בנות – חברות, אחיות, חברות. התחלנו בשישי בערב, סיימנו בשבת אחר הצהריים.
הנושא – תאילנד.
הבית קושט בהתאם, כולל קישוטי full moon צבעוניים ומגניבים.
כל אורחת קיבלה במתנה ערכה הכוללת דלי קטן עם קשית (כי תאילנד בלי באקט –> לא תאילנד), שרשרת פרחונית וגופיה צבעונית. שלי היתה צהובה, מן הסתם.
ארוחת הערב כללה סלטים (איכס) תאילנדיים ועוד כל מיני דברים אסייתיים שבינינו, אני כבר לא זוכרת מה היו. אני כן זוכרת שכל מה שאכלתי זה אורז לבן, כי ברור שזה כל מה שאכלתי.
בבוקר כלל השולחן שקשוקה (אמרו את זה יחד איתי: איכס), סלטים נוספים ועוד כל מיני דברים שלא אכלתי.
ובין לבין אכלנו גם קינוחים. דא.
התכנית האמנותית כללה משחקים כיפיים-מטופשים-כיפיים-מטופשים (משחקי מסיבות רווקות חייבים להיות קצת מזה וקצת מזה, לא? כאילו.. מטופשים בקטע טוב!), אלכוהול, בריכה ופוט מסז’. היה כיף שאין לתאר, ורק לדבר על זה עכשיו קצת גורם לי לרצות לחזור. אממ מארגנות המסיבה, אפשר לדאוג לעשות עוד אחת כזאת בקרוב, בבקשה? אולי נסגור על פעם בחצי שנה? כן? כן?
רגע, אתם רוצים לומר לי שלכם אין כוס של שוט עם תמונה שלכם מנסים ליצור פירמידה
שיכורה על גבן של החברות שלכן? מוזר!
טוב, במקום שאני אמשיך להביך את עצמי פה ולהתחנן לאנשים שיבלו איתי ויזמינו אותי למסיבות (awkward!!), בואו נדבר על הקינוחים.
החברה ואני דיברנו ותכננו והתכתבנו ותכננו ונפגשנו ותכננו – מה מכינים שיתאים? אילו קינוחים יזעקו בצורה הכי טובה “תאילנד!!” ו”מסיבת רווקות!!” ו”מור, רזית?!”. אממ סליחה. האחרון לא קשור. ייתכן שנסחפתי קלות.
לבסוף הצלחנו להתייצב על הרשימה הבאה:
1. טראפלס בצק עוגיות – כי אירוע בלי טראפלס בצק עוגיות הוא לא אירוע, ותמיד צריך להכין טראפלס כאלה, לא משנה מה קורה ולאן הולכים, ואם אתם לא אוהבים טראפלס בצק עוגיות, אתם מתים עבורי. שיתוף הפעולה המצוין בינינו עבד כך: אני הכנתי את הבצק, כי לי יש מיקסר, ואז העברתי את החמוד לקערה, עטפתי בניילון נצמד ולקחתי אותו אל החברה. היא גלגלה לכדורים וטבלה בשוקולד. רואים? שיתוף פעולה!
2. מיני קאפקייקס וניל – עם קצפת, מקושטים בסוכריות צבעוניות. והיתה גם עוגת חתונה קטנה, מכוערת להחריד, שהכנתי מאותה הבלילה הוונילית. וואו, כמה שהיא היתה מכוערת.
3. ג’לו שוטס – מבוססים על פוסט מהמם של Joy the Baker. הם יצאו.. הרבה פחות טוב משל ג’וי. הרעיונות שלנו היו טובים, בתיאוריה. הכנו חלק בטעם נסטי אפרסק (טעם הנסטי האהוב על הכלה), חלק בטעם דומדמניות, חלק לימון ועוד כמה בטעם קפה. עם סוגי אלכוהול שונים, כמובן. בהתחלה הג’לו שוטס שלנו נראו חמודים, חינניים, מפתים. ואז הם נמסו והפכו לשלולית מוזרה ובינינו, לא ממש טעימה. אכזבה מסוימת אך משעשעת.
4. עוגיות שוקולד לבן, קורנפלקס ופקאן סיני – שלושה דברים שהכלה אוהבת (תראו, הכנו לה פעם עוגה עם שילוב הטעמים הזה). עוגיות טעימות טעימות טעימות טעימות. תכף מגיע מתכון. ממש תכף. חכו שניה.

 

5. גולת הכותרת, לדעתי – בר קרפים. כי אם כבר תאילנד, אז שיהיה דוכן הקרפ-זאת-בעצמך (הקרפ כמו.. הכן קרפ. מילה שהמצאתי עכשיו. נחליט יחד שזו מילה חוקית, כן?). וכן, למעשה שאר הקינוחים לא באמת היו באווירת תאילנד, אבל לא נורא. אף אחד לא צריך לדעת. קיצור, הכנו קרפים (וכשאני אומרת “הכנו” אני מתכוונת שקפצתי לביקור אצל אמא שלי והעמדתי אותה להכין קרפים יפים, מהממים, מושלמים, כי אין סיכוי שהייתי מצליחה לעשות את זה לבד. אני עקומה והורסת קרפים ודברים באופן כללי). הבאנו כל מיני תוספות – נוטלה וחמאת בוטנים (נחשו מי התעקשה על זה) וריבת חלב ובננות וחטיפי שוקולד ושבבי קוקוס ומה לא. הנחנו על השולחן את צלחת הקרפים, סידרנו לידה את כל התוספות בקעריות קטנות, ונתנו לכל המשתתפות להרכיב לעצמן קרפ. אה, בתוך קופסת הכלים-החד-פעמיים-המיותרים-שקניתי-פעם שלי, הקופסא הענקית המלאה בדברים, מצאתי גם צלחות קרפ חד פעמיות, וזה היה מושלם. ווהו.

 

אמא של הכלה הכינה גם את עוגת התפוחים האהובים עליה, ולצדה הוגשה גלידה. שלא יחסר, יו נואו.

 

קיצור, אתם בכלל לא מבינים מה אני רוצה מהחיים שלכם ולמה אני מתעקשת להאריך ולדבר על משהו שקרה כל כך מזמן ש.. ש.. לא יודעת. כל כך מזמן שמאז כבר היתה מלחמה. וחברה שלי הספיקה להתחתן (ולהיות מהממת בחתונה שלה) ולנסוע לחו”ל (וכמעט לחזור). ונפלה ממשלה. וכמעט נגמרה השנה. וקרו דברים, באופן כללי.
אז אנחנו לא נתעמק בעבר. אתם תאמינו לי שמסיבת הרווקות שסיפרתי לכם עליה עכשיו היתה כיפית. ותכינו את העוגיות שתכף אתן לכם מתכון עבורן, כי הן טעימות. ותדעו שמעכשיו אשתדל לא לדבר יותר על דברים שקרו לפני שנים (אם כי.. עדיין יש איזו עוגת שוקולד אחת שהכנתי בקיץ. אוף); אנסה להתרכז ברולדות עם סוכריות צבעוניות. וטראפלס טבעוניים. ותותים!

 

ואיזה כיף.
(אוי רגע, אנשים נורמליים לא אומרים סתם ככה “איזה כיף”, נכון? זה נראה מוזר אם אתם לא יודעים שאני מצטטת את ההודעה הקולית שהשאירה לי לפני כמה חודשים האחיינית בת העוד-לא-חמש שלי, שכללה מלמולים משעשעים והסתיימה ב”אה….. ואיזה כיף”. אז עכשיו אתם יודעים, והכל בסדר. ואיזה כיף)
טוב, זה מתחיל להיות קצת לא נעים.

 

אהמ. עוגיות.
***
עוגיות שוקולד לבן, פקאן סיני וקורנפלקס
מקור המתכון: התבססתי על עוגיות של Life, Love and Sugar ושיניתי קצת.
כמות: כשלושים עוגיות די גדולות
מצרכים:
150 ג’ חמאה רכה
120 ג’ (1/2 כוס) סוכר חום כהה
50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות
315 ג’ (1/4 2 כוסות) קמח לבן
35 ג’ (1/4 כוס) קורנפלור
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1/4 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
200 ג’ תוספות – קורנפלקס, פקאן סיני, שוקולד לבן
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה, משהו כמו שלוש-חמש דקות.
3. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב לאחר עד להיטמעות לאחר כל הוספה.
4. בקערה נפרדת מערבבים קמח, קורנפלור, סודה, אבקת אפיה ומלח.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים בהדרגה חומרים יבשים, תוך כדי ערבוב איטי. מערבבים רק עד לקבלת בצק.
6. מוסיפים קורנפלקס, פקאנים ושוקולד לבן. מערבבים ערבוב קצר, רק עד לפיזור אחיד.
7. יוצרים עוגיות – אפשר בעזרת כף גלידה קפיצית, אפשר לגלגל ידנית לכדורים – ומניחים בתבנית. אופים 10-12 דקות, עד שהעוגה מתייצבת אך עדיין נראית לא לגמרי אפויה. מצננים מספר דקות בתבני ולאחר מכן מעבירים לרשת, לטובת צינון מלא.
הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אפשר, כמובן, להשתמש בכל תוספת שתרצו. שוקולד צ’יפס רגילים, אגוזים, מה שזורם לכם.
  • אגב, אפשר להמיר את חלק מהקמח הלבן בקמח מלא (אני השתמשתי ב-35 גרם קמח מלא כשהכנתי את העוגיות). ואז נסו לשכנע את עצמכם שהעוגיות האלה בריאות. זה מצדיק אכילת עוגיה אחת נוספת, לא?

לא יכול להיות שהפוסט הזה, עם הטקטס המעצבן והתמונות הבלתי נסבלות, הולך להיות האחרון שלי השנה, נכון? וואו, אני חייבת להספיק להעלות עוד אחד. כדאי שאתחיל לעבוד עליו כבר עכשיו..

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

5 תגובות

Dudu Metsuyanim דצמבר 26, 2014 - 22:28

עוגת החתונה הקטנה נראית כמו מפלצת שמחייכת, וזה חמווווווד!
כמו כן הכל נשמע ונראה טעים 🙂

הגב
טל דצמבר 27, 2014 - 07:41

יואו איזה כיף!
זה נראה מושלם
והעוגיות אהההה!!!!!

הגב
עלמה דצמבר 27, 2014 - 18:25

לדעתי "אה ואיזה כיף" יהיה משפט המפתח שלי מעתה והלאה

הגב
עלמה דצמבר 27, 2014 - 18:37

ועכשיו מערכת התגובות שלך שואלת אותי עם אני רובוט. עצב.

הגב
אנונימי דצמבר 28, 2014 - 17:56

קורעת כהרגלך 🙂 נראה מבטיח!

הגב