בלוג טוב מתעדכן פעם ברבעון, נכון?
בלוג טוב גם מבטיח כל מיני פוסטים על טיולים ועוגות ועוד טיולים ועוד עוגות.. ואז מקווה שתשכחו ולא מפרסם כלום. נכון?
העניין הוא כזה, ואני בטוחה שאני מסבירה את עצמי רק בפעם התשעים וארבע:
כל ה”זה נהיה קל יותר כשהם גדלים” זה שקר. שקר אחד גדול. זאת אומרת, ייתכן שבשלב מסוים, כשיונתן יהיה בן.. עשר? חמש עשרה? עשרים? לא יודעת, גיל כלשהו, הוא יהיה עצמאי.
אבל כרגע – שקר. היה לי הרבה יותר קל להכין ולצלם דברים כשהוא היה קטנטן. הוא ישן חלק גדול מהיום, כשהוא כן היה ער הוא לא טיפס עלי והתעקש שאטייל איתו ברחבי הבית (אבל אתה כבר יודע ללכת, יונתן, למה אתה צריך שאתן לך יד ואלווה אותך לכל מקום???) וצרח אם העזתי לסרב.. ובאופן כללי, הייתי בחופשת לידה, רוצה לומר הייתי בבית כל יום, רוצה לומר היה לי יותר זמן.
חוץ מזה, ככל שהוא גדל הערבים שלי הפכו לטכס קבוע של להרדים אותו-להתקלח-לאכול-לראות משהו בטלוויזיה-להירדם על הספה ולתת לאסף להעיר אותי, צוחק עלי שהשעה תשע ורבע ואני ישנה. ואז לקום, לצחצח שיניים וללכת לישון באופן רשמי. כלומר הזמן שפעם היה זמן הכתיבה שלי הפך להיות זמן ההרדמה וההירדמות שלי.
זה לא שאני מתלוננת (אם מתעלמים מזה שאני כן), פשוט עם כמה שאני שונאת את זה וכועסת על עצמי, הבלוג נדחק הצידה. הוא בראש שלי תמיד, אבל לצערי הוא נשאר שם.
אבל.
מסורת זו מסורת. נכון שיונתן חגג שנה לפני ארבעה חודשים ועדיין לא כתבתי על החגיגות או על העוגות שהכנתי לו, אבל את ימי ההולדת של האחיינים שלי אני חוגגת באופן וירטואלי כבר שנים.
הפוסט האחרון היה עוגת יום ההולדת השלושה עשר של אוריקי, אז רק הגיוני שהפוסט הבא אחר כך, כאמור שלושה חודשים לאחר מכן, יהיה עוגת יום ההולדת (אחת עשרה!!) של זיו ונועם, האחים של אורי.
היו לי כל מיני מחשבות על העוגה שלהם. שאלתי את גיסתי אילו טעמים מדברים אליהם כרגע, שקלתי לנצל את העובדה שיום ההולדת שלהם נופל על ה-Thanksgiving וה-Black Friday…
ובסוף נזכרתי בכל מה שכתבתי קודם, כלומר שאין לי זמן. כשאין זמן, אין זמן ליותר מדי ניסויים ונסיונות.
כשאין זמן, הולכים על בטוח. במקרה הזה, עוגת הווניל הקבועה שלי.
אבל בכל זאת רציתי עוגה חגיגית, אז גנאש שוקולד סמיך ושווה כזה. פתאום נזכרתי בתבנית המיני דונאטס החמודה שלי, והמחשבה הבאה שלי היתה “היי, מה אם אאפה חלק מהבלילה של עוגת הווניל כמיני דונאטס, אטבול בגנאש, אקשט בסוכריות ואז אערום את הדונאטס המזויפים האלה על העוגה שלי? מה יקרה אז?”.
ספוילר: זה יהיה קצת חמוד, קצת מטופש, הרבה צבעוני.
ואם אתם תוהים למה אפיתי שנים עשר דונאטס והשתמשתי בסוף רק בשמונה לקישוט העוגה, בואו נגיד שזה בטח לא קשור לזה שיונתן היה במצב רוח מדהים ואסף נאלץ לגנוב כמה דונאטס כדי לשחד להרגיע אותו.
והוא בטח לא שוכב פה עכשיו על הספה לידי, בוכה מתוך שינה, כמו שהוא עושה בשבועיים האחרונים.
אוף, יש לו מזל גדול שהוא חמוד.
רגע, לא, זו לא היתה אמורה להיות שורת הסיום. בואו ננסה שוב —
זיוי ונומי, יום הולדת אחת עשרה הכי שמח בעולם! מחכה לראות אתכם בקיץ ולהכין לכם כמה עוגות לא וירטואליות…
***
עוגת וניל עם גנאש שוקולד ומיני דונאטס
מקור המתכון: התבססתי על עוגת הווניל הקבועה שלי.
כמות: עוגה דו שכבתית בקוטר 20 + 12 מיני דונאטס.
מצרכים:
לעוגה והדונאטס
200 ג’ חמאה בטמפרטורת החדר
300 ג’ (1/2 1 כוסות) סוכר לבן
315 ג’ (3/4 2 כוסות) קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
4 ביצים גדולות
1 כפית תמצית וניל/אבקת וניל
240 מ”ל (1 כוס) חלב
לגנאש
125 מ”ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
150 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
סוכריות צבעוניות!!
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים שתי תבנית עגולות בקוטר 20 ס”מ בנייר אפיה ומשמנים קלות את תבנית הדונאטס.
2. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. מנקים דפנות בעזרת לקקן.
3. בינתיים מערבבים קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה בינונית.
4. מוסיפים ביצים לקערת המיקסר, אחת אחת, ומערבבים היטב למשך כדקה בין הוספה להוספה.
5. מוסיפים תמצית וניל ומערבבים היטב.
6. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת היבשים והחלב לסירוגין: מתחילים בשליש מהיבשים, לאחר מכן חצי מהחלב, שליש נוסף מהיבשים, שאר החלב ושאר היבשים. מערבבים חלקית בין הוספה להוספה, ובסוף מערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
7. מעבירים בערך כוס מהבלילה לשק זילוף קטן (לא חייבים לדייק, מקסימום אפשר להוסיף עוד בלילה). מזלפים לתוך תבנית הדונאטס.
8. אופים את הדונאטס למשך 12-15 דקות, עד שהם מתייצבים ומתחילים להזהיב קלות בקצוות, ממש בקושי. מצננים לגמרי ומחלצים (אם מתקשים, אפשר להיעזר בפלטה קטנה, סכין או אפילו קיסם).
9. בינתיים מחלקים את שאר הבלילה בין שתי התבניות הגדולות. כאשר הדונאטס יוצאים מהתנור, אופים את העוגות למשך כחצי שעה, עד שקיסם הננעץ במרכז כל עוגה יוצא נקי (רצוי להפוך בין התבניות לאחר עשר-חמש עשרה דקות). מצננים לגמרי ומחלצים מהתבניות.
10. בזמן שהעוגות מתקררות, מכינים את הגנאש: מניחים שמנת מתוקה ושוקולד מריר בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של חמש עשרה-שלושים שניות, ומערבבים עם לקקן בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק.
11. כאשר הגנאש עדיין נוזלי, טובלים את החלק העליון של כל דונאט בגנאש. מניחים בצד ומפזרים סוכריות צבעוניות, אם רוצים.
11. מצננים את שאר הגנאש עד לקבלת קרם יציב, במרקם של ממרח שוקולד. אפשר להעביר למקרר למשך כחצי שעה, על מנת לזרז תהליכים.
12. להרכבה: מניחים שכבת עוגה אחת בצלחת הגשה. מורחים בערך חצי מהגנאש ומניחים את העוגה השניה מעל. מורחים את שאר הגנאש מלמעלה. עורמים את הדונאטס במרכז העוגה, מסדרים מסביב להיקף, מה שבא לכם. אם רוצים, אפשר לקשט בסוכריות צבעוניות נוספות.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אם משתמשים, כמוני, באבקת וניל ולא בתמצית וניל, אפשר פשוט להוסיף אותה לקערת החומרים היבשים.
- שומרים את העוגה במקרר, אבל רצוי להוציא אותה ולתת לה להגיע לטמפרטורת החדר לפני האכילה, על מנת שתוכל להתרכך מעט ולהגיע למרקם טוב יותר.
אה ו.. תהיו סבלניים איתי, טוב? מבטיחה (או מאיימת) לחזור בתדירות קצת יותר גבוהה בהמשך.
6 תגובות
מתגעגעים אליך!!
עוגה ממש יפה!
התגעגעתי! אחלה עוגה ומזל טוב לזיו ונועם!
כמה שהתגעגעתייייי
אוף, זה לא פירסם את התגובה שלי!!! תודה רבה לדודה מור המקסימה, הם מאוד מתבאסים שזה וירטואלי עבורם. מבקשים שבקיץ תכיני להם באמת!
תראי קודם כל כרגיל הפוסט מקסים ואת תמיד מעלה חיוך פלוס, וכן זה קשה וכל מי שאומר שלא משקר גם אני מראש מוותרת על לנסות להכין דברים כי א-אין לי כוח וב- ברור לי שהקטן לא יתן לי. ומתי שהוא כשהם יגדלו (אצלי הוא הרביעי) ברור לא שיחזור לי החשק והזמן והרצון לחיות
תודה לכולם, מקווה להצליח לחזור, לפחות חלקית, בהדרגה 🙂
לאנונימית, משמח לגלות הזדהות אצל אמהות אחרות. וגם – רביעי? וואו! גיבורה!!!
הגר, את יודעת שאני רק מחכה שתגיעו כדי להכין להם דברים…