לפני קצת פחות מחודשיים, אסף ואני לקחנו את השובב הקטן שלנו, עלינו על מטוס, וכעבור כארבע שעות שהרגישו כמו ארבע שנים (תמצות של הטיסה: יונתן בכה, בכה ולשם הגיוון, גם צרח קצת), נחתנו בפריז.
אחי, גיסתי והאחיינים שלי החליטו שרחוק להם לטוס מארה”ב עד ישראל בקיץ הזה, אז הם התמקמו להם בעיירה קטנה וחמודה (וקצת שכוחת על, בקטע טוב) בצרפת ובגדול אמרו לנו: “רוצים לראות אותנו השנה? בואו לפגוש אותנו באמצע הדרך”.
אוקיי, לא בדיוק במילים האלה, וזה לא בדיוק אמצע הדרך, אבל זו היתה רוח הדברים.
ואנחנו, מן הסתם, רצינו לראות אותם, אז כאמור – עלינו על מטוס וטסנו אליהם.
בילינו איתם כמה ימים שאפשר כנראה להגדיר אותם כסוף שבוע ארוך, אבל היו למעשה כמה ימים מאד קצרים. ובכל זאת, היה כיף כיף כיף, ואני לא מדברת רק על זה שבמשך סוף שבוע שלם, היו מלא אנשים שרצו להיות בסביבתו של יונתן ולטפל בו (יש לציין שגם ההורים שלי היו איתנו שם), כך שאנחנו קיבלנו חופש חלקי ממנו. היה פשוט סוף שבוע משפחתי כיפי כמעט מושלם*.
*אחותי, גיסי והאחייניות היו חסרים כדי להפוך את אותו למושלם לגמרי
בקיצור.
כל ההקדמה הזו היתה כדי להגיע לרגע בו ניהלתי עם אוריקי, הילדה שהפכה אותי לדודה בפעם הראשונה, שיחה עמוקה מאד במהלכה שאלתי אותה שאלה חשובה ביותר:
אוריקי, איזו עוגה וירטואלית את רוצה שאכין לך השנה, לכבוד יום הולדת 13?
אורי חשבה רגע ואז הכריזה שהיא תשמח שוב לעוגת אוראו, כמו עוגת האוריאוריקי, העוגה שהכנתי לה ליום הולדת שמונה, לפני חמש שנים.
(סליחה על הקלישאה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב ושוב, אבל מה??? לאן הזמן נעלם, למען השם?)
מיד הסברתי לה שאני לא יכולה לשחזר את אותה העוגה, כי עם כל הכבוד – יש בלוג לחשוב עליו. אוריקי, ילדה גדולה ובוגרת שכמותה, כמובן הבינה וקיבלה את הטירוף של הדודה המוזרה שלה. אבל הרגעתי אותה ואמרתי שיהיה בסדר, אחשוב על משהו.
פאסט פורוורד להיום.
חשבתי חשבתי, שקלתי להכין עוגת גלידת אוראו (יואו, סיפרתי לכם שאסף קנה לי מכונת גלידה ליום ההולדת, נכון? אז שבוע שעבר היא הכינה לי גלידת אוראו מטורפת. הייתי אומרת שאני הכנתי, אבל תכלס? המכונה עושה את כל העבודה, אני רק עומדת מנגד ומעודדת אותה), עד שנזכרתי שאני מתקשה מאד לצלם עוגות רגילות, אז לאתגר את עצמי בצילום עוגת גלידה? באמצע אוגוסט? כשבכל רגע נתון נמצא סביבי תינוק שתחביביו הגדולים ביותר הם לפתוח את הפח במטבח ולהוציא משם דברים, להיתלות לי על הרגליים כשאני עושה משהו במטבח וכמובן – לבכות בכי מפונק בכל פעם שאני מתרחקת מרחק של עשרים סנטימטר ממנו?
כן.. מהר מאד ירדתי מהרעיון של עוגת גלידה.
ובערך באותה המהירות הבנתי גם מה אני כן רוצה להכין. המח שלי, כמו תשעים אחוז מהזמן כשאני מהרהרת במחשבות בסגנון “מה אני הולכת להכין”, נדד למגדל השוקולד לבן וקפה שלי, והתחיל להמיר אותו לאוראו.
העוגיות הפכו לעוגיות שוקולד, הגנאש המוקצף הפך לקצפת וניל פשוטה עם שברי אוראו (בימים אלה, באמת שאין לי זמן לשום דבר שהוא לא שילוב של “קל”, “מהיר” ו”פשוט”).
ובום! יש לנו עוגה.
נכון, היא יצאה קצת פחות יפה (אוקיי, הרבה פחות יפה) ממה שרציתי.
(אוקיי, מכוערת)
אבל תכלס? כשהעוגה כל כך טעימה, למי אכפת איך היא נראית?
בקיצור, מה שאני מנסה לומר זה — מזל טוב, אוריקי המהממת! אני אמשיך להכין לך עוגות ולחגוג לך עד שתגידי שנמאס לך.
***
עוגת עוגיות שוקולד וקרם אוראו (או אולי פשוט עוגת אוריאוריקי 2?)
מקור המתכון: הרעיון והעוגיות מבוססים על מגדל השוקולד לבן וקפה שלי.
כמות: עוגה תלת שכבתית בקוטר 22 ס”מ
מצרכים:
לעוגיות
200 ג’ חמאה רכה
100 ג’ (1/2 כוס) סוכר לבן
30 ג’ (2 כפות) סוכר חום כהה
210 ג’ (1/2 1 כוסות) קמח לבן
70 ג’ (1/2 כוס) אבקת קקאו
1/2 כפית מלח
לקרם אוראו
500 מ”ל (2 כוסות) שמנת מתוקה
240 מ”ל (1 כוס) חלב
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
10-15 עוגיות אוראו, קצוצות דק
אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת העוגיות: מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת קרם חלק.
2. מוסיפים קמח, קקאו ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה-בינונית עד לקבלת פירורי בצק גדולים.
3. מעבירים למשטח עבודה, מעבדים לבצק אחיד ומחלקים לשלושה חלקים שווים.
4. משטחים כל חלק לדיסק שטוח יחסית, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך כשעה.
5. מחממים תנור ל-180 מעלות.
6. מרדדים דיסקית בצק אחת על נייר אפיה. קורצים עיגול בקוטר 22 ס”מ בעזרת רינג, מסירים עודפים ומניחים על תבנית גדולה. אופים למשך 10-12 דקות. מצננים מספר דקות בתבנית ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא.
7. חוזרים על הפעולה עם שני חלקי הבצק הנוספים.
8. מעבירים את שלוש העוגיות למקפיא (אחרת הן יהיו רכות מדי ולא נוחות לעבודה) ועוברים לקרם.
9. להכנת הקרם: מניחים שמנת מתוקה, חלב ואינסטנט פודינג בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקרם יציב.
10. מקפלים בעדינות את האוראו, רק עד לפיזור אחיד.
11. להרכבת העוגה: מניחים עוגיה אחת על צלחת הגשה. מורחים שכבת קרם מעל העוגיה.
12. ממשיכים כך עם שתי העוגיות הנוספות ושאר הקרם. מצפים גם את דפנות העוגה בקרם. אם רוצים, אפשר לזלף את הקרם שנשאר מלמעלה בעזרת צנתר חלק/משונן.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- אם הבצק עושה לכם בעיות ומסרב להתרדד לגודל הרצוי, אפשר לעזור לו קצת וללחוץ עם האצבעות. מניסיון 🙂
- אני השתמשתי ב-12 עוגיות אוראו – שילבתי בין הטעם הרגיל לבין אוראו בטעם בראוניז.
- אם אתם רוצים לזלף את הקרם, ממליצה לכם בחום לקצוץ את העוגיות יותר דק ממה שאתם חושבים שצריך, אחרת החתיכות ייתקעו בצנתר ואתם תתעצבנו על העולם. תאמינו לי, מניסיון.
- אני קישטתי בשני סוגי פצפוצי שוקולד של דה רויטר – שוקולד מריר ושוקולד חלב – ובעוגיית אוראו בודדת במרכז העוגה. אתם יכולים לקשט איך שתרצו – פצפוצי שוקולד, סוכריות צבעוניות, זרזופים של שוקולד מומס, כיתוב “מזל טוב” משוקולד מומס, מה שזורם לכם.