עוגת מוס גבינה וקפה עם קצפת וניל

אני לא אוהבת גבינה. אני לא אוכלת גבינה. מבחינתי אפשר לוותר על רוב האוכל של שבועות, לא כולל פיצה.

אמרתי את זה שוב ושוב ושוב. למעשה, היות שזה חג שבועות העשירי בו הבלוג קיים, סביר להניח שזו הפעם העשירית בה הדברים האלה נכתבים פה, אולי בניסוח מעט אחר.

ובכל זאת, כל הארץ מתמלאת גבינה זו של השנה, ולי אין ברירה אלא להתיישר ולהצטרף. זאת אומרת, יש לי ברירה.. אבל אני חלשת אופי ו-fomo וזה.

בקיצור.

יצא לי להכין כמה קינוחים גבינתיים לאורך השנים – לא המון, אבל היו כמה – ואני די בטוחה שהעוגה הזו היא העוגה שהכי סקרנה אותי ועשתה לי חשק לטעום אותה מכל מה שאי פעם הכנתי.

האם טעמתי? לא.

האם אמא שלי ואבא שלי והבעל שלי ניסו לשכנע אותי לטעום בתואנה ש”מסקרפונה זה לא גבינה”? כמובן.

אסף אפילו התעקש שלעוגה בכלל אין טעם של גבינה. לזה אני דווקא מאמינה, בכל זאת שמתי שם המון קפה.

אבל אם אין לי את הסלידה שלי מגבינה, מה עוד נשאר לי בחיים האלה?

בטח לא שעות שינה. או בגדים נקיים שאין להם ריח של פליטות. או כסף בעו”ש שלא מוקדש לקניה של חיתולים ומגבונים*.

*אתם חושבים שאני צוחקת, אבל שבוע שעבר שליח כלשהו אשכרה העיר לי משהו על המשלוח שהוא הביא לי: שתים עשרה חבילות חיתולים, עשרים וארבע חבילות מגבונים. אני יודעת שדיברתי על זה לפני שני פוסטים, אבל אני באמת לא מבינה איך האגיס עדיין לא הפכו אותי לשגרירה של כבוד או משהו בסגנון.

בכל אופן, הייתי חזקה ולא נשברתי, אז לא טעמתי את עוגת הגבינה-לא-גבינה הזו, אבל תחקרתי את הטועמים:

אסף אהב, טען כאמור שזה בכלל לא מרגיש כמו גבינה, וביקש בפעם הבאה שארגיע קצת את הקפה, כי זה חזק לו מדי. הוא ציין גם שהעוגה מזכירה בטעם את מגדל הקפה ושוקולד לבן שלי, וזה בוודאות דבר טוב, היות שזו אחת העוגות האהובות עלי.

אמא שלי אמרה שהיא מעדיפה עוגות גבינה אפויות, ושקצת ג’לטיני לה מדי (“אה כן, טיפה ג’לטיני מדי”, אסף פתאום נזכר), אבל זה לא הפריע לה לסיים את הפרוסה שלה.

אבא שלי אמר אין לו מושג מה הם רוצים, ושטעים לו מאד מאד מאד. אבל אבא שלי, כפי שכבר ציינתי לפני הרבה מאד זמן, הוא לא אינדיקציה לכלום, כי גם אם אגיש לו חופן אבנים, הוא יגיד שטעים לו ויבקש תוספת.

יונתן זכה לטעום רק מהקצפת למעלה, כי הילד הזה גם ככה לא ממש ישן, אז הדבר האחרון שהוא צריך זה עוגה עם קפה, אבל הוא נראה מאד מרוצה.

בקיצור, העוגה הזו מעט בעייתית —

אם אתם מצפים לעוגת גבינה קלאסית, כנראה שתתאכזבו.

אם אתם מתנגדים לגבינה ומאמינים (בצדק!) שמסקרפונה זה גבינה, לא תסכימו לטעום אותה, ותזכו לגיבוי מלא ממני על זה.

אבל אם אתם במקרה, ממש ממש במקרה, אנשים שסבבה עם גבינה אבל זורמים גם על עוגות אחרות, עוגות מוסיות עם טעם של שוקולד לבן וקפה, אז הידד – יש לי עוגה עבורכם!

רגע, אתם אוהבים גם קינמון, נכון? כי לעוגה יש תחתית של ביסקוויטים עם קינמון. יופי, מזל, לרגע דאגתי.

***

עוגת מוס גבינה וקפה עם קצפת וניל
מקור המתכון: בסיס הביסקוויטים מפה, המוס מבוסס על זה.

כמות: תבנית עגולה בקוטר 24 ס”מ. גם 22 ס”מ תתאים פה, אפילו תצא עוגה מעט יותר גבוהה.

מצרכים:
לבסיס
100 ג’ חמאת תנובה
250 ג’ (1 שרוול) ביסקוויטים
1 כפית קינמון טחון

למוס גבינה וקפה
1 כף אבקת נס קפה
250 מ”ל (1 כוס) שמנת להקצפה 38% של השף הלבן
250 ג’ שוקולד לבן, קצוץ גס
4 ג’ (1 כפית) אבקת ג’לטין
20 מ”ל (1 כף + 1 כפית) מים
250 ג’ (1 חבילה) גבינת (כן, גבינה!!) מסקרפונה של השף הלבן
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל

לקצפת וניל
375 מ”ל (1/2 1 כוסות) שמנת להקצפת קרם וניל

אופן ההכנה:
1. מכינים תבנית/רינג בגודל הרצוי: מרפדים את התחתית בנייר אפיה או נייר כסף ומניחים שקף לאורך ההיקף.
2. מתחילים בהכנת הבסיס: ממיסים חמאה במיקרוגל או על בן מארי. מניחים בצד.
3. טוחנים ביסקוויטים וקינמון לפירורים במעבד מזון. מעבירים לקערה בינונית.
4. מוסיפים חמאה מומסת ומערבבים עד לקבלת תערובת חולית.
5. מניחים את הפירורים בתחתית התבנית ומהדקים לשכבה אחידה. מעבירים למקרר.
6. להכנת המוס: מניחים שמנת מתוקה וקפה בסיר קטן. מבשלים יחד עד להמסת הקפה בשמנת. מעבירים למקרר.
7. ממיסים שוקולד לבן במיקרוגל (בפולסים של 15-30 שניות) או על בן מארי. מצננים.
8. בינתיים, מניחים ג’לטין ומים. מערבבים ומניחים בצד לעשר דקות, עד להיקרשות.
9. מניחים מסקרפונה ווניל בקערה גדולה. טורפים היטב.
10. מחממים את הג’לטין מספר שניות במיקרוגל, עד להמסתו.
11. מוסיפים שוקולד לבן מומס וג’לטין לקערת הגבינה. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
12. מניחים את השמנת עם הקפה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת רכה במרקם יוגורט.
13. מקפלים קצפת קפה לתוך תערובת המסקרפונה. יוצקים לרינג ומיישרים לשכבה אחידה. מעבירים למקרר עד להתייצבות.
14. להכנת הקצפת: מניחים שמנת וניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה מאד.
15. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן ומזלפים מעל המוס.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• במקום פתי בר + קינמון, אפשר להשתמש בתחתית בעוגיות לוטוס. לחילופין, מי שלא מתחבר לקינמון, יכול לוותר עליו.
• השמועה אומרת שיש טעם מאד חזק של קפה בעוגה. אפשר להוריד את הכמות לחצי כף או אפילו כפית אחת, לטעם עדין יותר.
• לזילוף הקצפת, אני השתמשתי בצנתר עגול בקוטר 15 מ”מ וצנתר משונן בקוטר 10 מ”מ.
• לבקשתו של אסף, פיזרתי מעט קקאו מעל העוגה אחרי שהוא טעם ממנה. הוא אומר שזה ממש מוסיף ומעדן את הטעם של הקפה, ולדעתי זה גם נראה מאד יפה (ולוקח את העוגה קצת לכיוון של טירמיסו). לשיקולכם 🙂

פוסט זה נכתב במסגרת שיתוף פעולה עם השף הלבן, ואני מבטיחה שהפוסט הבא שלי לא יכיל לגבינה. אני מבטיחה את זה בעיקר לעצמי, אגב, כי מספיק ודי! וכן, מסקרפונה זה גבינה, אז הפוסט הזה הוא גבינתי, ואל תתווכחו איתי, אוקיי? אוקיי.