עוגת שוקולד אינטנסיבית

על ידי מור

מצד אחד, הכי קל להכין עוגת יום הולדת לאסף.

הדרישות: שוקולד!

זה לא ממש משנה מה, העיקר שיהיה שם מלא מלא מלא שוקולד. אולי גם קצת טעם של אגוזי לוז, אם אני מתעקשת. אבל לא שלמים! לא לא, אגוזים שלמים זה אסור. תחשבי נוטלה, מור, ושזה יהיה הכיוון שלך.

מצד שני, הכי קשה בעולם להכין עוגת יום הולדת לאסף.

כי כשהדרישה היחידה היא שוקולד, אז כמה כבר אפשר לגוון? כלומר, ברור שאפשר, אבל נניח שפחות מארבעה חודשים לתוך הקשר הכנתי לו עוגת קילו שוקולד שהפילה אותו מהרגליים…

איך מתקדמים משם? איך אני אמורה להתעלות בכל שנה על העוגה של שנה שעברה? יודעים מה, עזבו להתעלות. איך העוגה של כל שנה אמורה אפילו להשתוות לעוגה הקודמת?

שאלה מצוינת, תודה ששאלתם.

היו שנים שקצת פחות הצליח לי, כשניסיתי להתחכם ולהוסיף מוס וניל לכל השוקולד שאסף אוהב, או כשהכנתי וריאציה שוקולדית לטירמיסוקולד, ולטענת ילד יום ההולדת, הגזמתי קצת עם הג’לטין.

תכלס, זה עבד הכי טוב לפני שנתיים, כשחתן בר המצווה (יום הולדת 31 זה כמו בר מצווה, רק הפוך, לא?) תכנן לעצמו את עוגת יום ההולדת: טארט עם שוקולד וטראפלס לבן ומלא כדורי שוקולד. עברו שנתיים, ובערך פעם בשבועיים הוא זורק לאוויר: “אולי תכיני לי טארט כדורי שוקולד?”.

(לרוב זה לא מצליח לו — למה לי להכין עוגה שכבר פרסמתי בבלוג? מה יוצא לי מזה? אה, סתם להיות נחמדה לבעלי? לא.. לא, זה לא נשמע לי הגיוני)

בכל אופן, הגענו לאפריל 2021. אסף שוב חוגג יום הולדת. קטע, איך העניין הזה חוזר על עצמו כל שנה (ילידי ה-29 בפברואר, לא מתכוונת לזרות לכם מלח על הפצעים!).

כל השנה האחרונה שיבשה לי לגמרי את הסדר ויש לי בלאגן תמידי במחשבות, בין העבודה לילדים ולסגרים והבידודים. אז עם כמה שהזכרתי לעצמי את יום ההולדת במשך שבועות, וניסיתי לגרום לעצמי לתכנן מראש ולחשוב על עוגה, עדיין מצאתי את עצמי יומיים לפני יום ההולדת, לא ממש סגורה על עצמי.

אבל באותו הלילה, קצת לפני שנרדמתי, הכרחתי את עצמי באמת לחשוב, והגעתי לאיזשהו שלד כללי, עדיין בלי להיות בטוחה מה הולך לקרות עם זה.

למחרת בבוקר, קמתי, אפיתי שכבה דקה של בראוניז – כי כל סיפור טוב מתחיל ב”אפיתי בראוניז” – ומשם כבר הכל התגלגל:

בסיס של בראוניז, כאמור.

גנאש שוקולד מריר וחמאת אגוזי לוז (רגע של כנות: אגוזי הלוז לא הורגשו בכלל בתוצאה הסופית).

כדורוני שוקולד, שהם אולי הדבר הכי חמוד שהכנתי אי פעם, לא כולל עידונתן.

מוס שוקולד. מריר, כמובן. כלומר, מריר מחוזק בחלב, אבל רק כי השוקולד המריר שלי מריר מדי, והייתי חייבת לעדן קצת.

ולמעלה, כי הרגשתי שחסר שוקולד, זילפתי גנאש שוקולד מריר וגנאש שוקולד חלב, שניהם מוקצפים. אה וקצת פולי קקאו גרוסים, בשביל העניין.

ולא תאמינו, אבל קרה דבר שלא קרה כבר הרבה מאד שנים: הייתי מרוצה מהעוגה. ממש. אפילו ויזואלית. כלומר, בעיקר ויזואלית, כי עדיין לא טעמנו אותה בשלב הזה.

נכון, הצדדים לא היו חלקים לגמרי, אבל אני מאשימה את השקף הגרוע שלי, שעצבן אותי כל כך כשניסיתי לסדר אותו מסביב לרינג, אז בסוף ויתרתי עליו בכלל. עצם זה שהצלחתי לחלץ את העוגה מהרינג בלי שהכל יתפרק היה הצלחה אדירה מבחינתי.

התאפקתי יפה עד למחרת בבוקר (להזכירכם, הכנתי את העוגה יום לפני יום ההולדת), ואז —

ואז נתתי לאסף לטעום.

כלומר, קצת אילצתי אותו לטעום, כי היינו אחרי ארוחת בוקר גדולה, והוא לא בדיוק היה רעב. אבל למי אכפת, אני הכנתי לך עוגה מושקעת, אתה תטעם על אפך וחמתך!

הוא אהב. אנחת רווחה.

“וואו, זה שוקולדי. מאד.”

אבל אתה אוהב שוקולדי!

“נכון. אבל זה אינטנסיבי.”

מדי?!

“לא לא, זה מעולה.”

מסכן, הוא באמת עדיין היה מפוצץ מארוחת הבוקר…

בקיצור (כן, חזרנו לימים האלה, בהם אני משתמשת במילה “בקיצור” בקטע כמעט אירוני, אבל אירוני שלא מודע לעצמו).

היה לי ברור שהעוגה הזו צריכה לעלות לבלוג, אבל.. אבל איך לקרוא לה? “עוגת בראוניז עם גנאש שוקולד מריר ואגוזי לוז, כדורוני שוקולד, מוס שוקולד ושני סוגי גנאש מוקצף” זה אמנם סופר קליט ומגניב, אבל אולי כדאי להסתפק בשם בן עשר מילים, ולא שש עשרה?

אז שאלתי את האנשים הטובים באינסטגרם, ולמען האמת היו שם כמה הצעות טובות (השם “חמישים גוונים של שוקולד” חזר כמה פעמים). אבל אז פתאום זה הכה בי:

את עוגת השוקולד האולטימטיבית שלי אתם מכירים? שתי שכבות של עוגת שוקולד עסיסית, קרם פאדג’ מהמם באמצע ומסביב, ומעל הכל ציפוי שוקולד מתקשה? עוגה שמתאימה לכל אדם כמעט?

אז הכירו את אחותה (החורגת?), העוגה שמתאימה רק לחובבי שוקולד רציניים באמת:

גבירותיי ורבותיי, אני מציגה בפניכם את עוגת השוקולד האינטנסיבית.

למיטיבי לכת בלבד.

מחיאות כפיים סוערות!

אה, התייאשתם איפשהו בשלב שהתחלתי לספר לכם על המחשבות שלי לפני השינה, ואתם כבר מזמן לא פה? הממ. הבנתי. אי-תרגשויות.

עוגת שוקולד אינטנסיבית

מצד אחד, הכי קל להכין עוגת יום הולדת לאסף. הדרישות: שוקולד! זה לא ממש משנה מה, העיקר שיהיה שם מלא מלא מלא שוקולד. אולי גם קצת… עוגות מוס עוגת שוקולד אינטנסיבית European הדפס
כמות: עוגה עגולה אחת בקוטר 20 או 22 ס"מ
הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן
דירוג 5.0/5
( 1 הצביעו )

מצרכים

לבראוניז

85 ג' שוקולד מריר

35 ג' חמאה

1 ביצה גדולה

50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן

50 ג' (5 כפות) קמח לבן

1/4 כפית מלח

1/4 כפית אבקת אספרסו (לא חובה)

 

לגנאש שוקולד מריר

75 ג' שוקולד מריר

125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

 

לכדורוני שוקולד

250 ג' שוקולד מריר

250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

250 ג' ביסקוויטים

 

למוס שוקולד מריר

2 ג’ (1/2 כפית) ג’לטין

10 מ”ל (1 כף) מים

350 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס

160 מ”ל (2/3 כוס) חלב

קורט מלח

2 חלמונים גדולים

15 ג’ (כ-1 כף) סוכר לבן

250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

 

לגנאש שוקולד חלב מוקצף

100 ג' שוקולד חלב

125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

 

לגנאש שוקולד מריר מוקצף

100 ג' שוקולד מריר

250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

 

פולי קקאו גרוסים, לקישוט (לא חובה)

הוראות הכנה

  1. מתחילים בהכנת הבראוניז: מרפדים רינג בקוטר 22 ס"מ בנייר אפיה (אפשר גם 24 ס"מ, ראו הערה).
  2. מניחים שוקולד מריר וחמאה בסיר בינוני. ממיסים יחד, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת שוקולדית חלקה. מניחים בצד למספר דקות.
  3. מניחים ביצים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
  4. מוסיפים פנימה את תערובת השוקולד ומערבבים עד להתאחדות.
  5. מוסיפים קמח, מלח ואספרסו. מערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בלילה אחידה לגמרי.
  6. יוצקים לתבנית. אופים 12-15 דקות. מצננים לגמרי.
  7. קורצים עיגול בקוטר 20 ס"מ מהבראוניז ומניחים בתוך רינג עגול בקוטר הזה. מניחים שקף מסביב לקוטר הפנימי של הרינג.
  8. להכנת הגנאש: מחממים שוקולד מריר ושמנת מתוקה במיקרוגל, בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבבים בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק.
  9. יוצקים את הגנאש מעל בסיס הבראוניז ומניחים בצד.
  10. עוברים להכנת כדורוני השוקולד: מניחים שמנת מתוקה ושוקולד מריר בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. מניחים בצד.
  11. טוחנים ביסקוויטים במעבד מזון לפירורים (אני השארתי הפעם כמה חתיכות גדולות יותר, אבל אפשר גם לעבד לפירורים ממש דקים).
  12. שופכים את פירורי הביסוויטים לקערה בינונית. יוצקים מעל את גנאש השוקולד. מערבבים היטב, עד לקבלת תערובת אחידה.
  13. ממתינים מספר דקות, עד להתייצבות של התערובת - אפשר להעביר את הקערה למקרר, על מנת לזרז את התהליך. יוצרים כדורונים קטנים (אם רוצים לקבל כדורים שווי גודל, אפשר להשתמש בכף גלידה קפיצית למדידת הכמות, ואז לגלגל לכדורים) ומניחים מעל הגנאש, בעיגולים צפופים יחסית. סביר להניח שלא תשתמשו בכל הכדורים - אני השתמשתי ב-51 כדורונים קטנים (קוטר של כ-2 ס"מ), ואת שאר התערובת גלגלתי לכדורים גדולים יותר שציפיתי בקוקוס ונשנשנו בנפרד.
  14. להכנת המוס: מניחים ג’לטין ומים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד עד להיקרשות.
  15. ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי ומעבירים לקערה גדולה.
  16. מניחים חלב ומלח בסיר קטן ומבשלים על אש בינונית עד לסף רתיחה.
  17. בינתיים טורפים יחד חלמונים וסוכר בקערה קטנה.
  18. כאשר החלב מתחיל לרתוח, מבצעים השוואת טמפרטורות: יוצקים מעט מהחלב לקערת החלמונים, מערבבים היטב, ומחזירים הכל לסיר. ממשיכים לבשל על אש נמוכה-בינונית, תוך כדי ערבוב עם לקקן או כף עץ, עד שהתערובת מסמיכה ומצפה את גב הכף (אם יש מדחום, הקרם אמור להגיע ל-82-84 מעלות).
  19. ממיסים את הג’לטין למשך כחמש עשרה שניות במיקרוגל, ומערבבים לתוך הקרם.
  20. מסננים את הקרם לתוך קערה השוקולד. מערבבים עד לקבלת תערובת שוקולדית חלקה ומבריקה.
  21. מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה אך רכה, במרקם יוגורט.
  22. מקפלים את הקצפת לתוך תערובת השוקולד -- מתחילים בכחצי מהכמות, מקפלים חלקית, ולאחר מכן מוסיפים את שאר הקצפת ומקפלים עד הסוף, עד לקבלת מוס שוקולד חלק ואחיד.
  23. יוצקים את המוס מעל ומסביב לכדורי השוקולד. מיישרים לשכבה אחידה בעזרת פלטה או לקקן. מעבירים למקרר להתייצבות, למשך שעה-שעתיים בערך.
  24. בינתיים עוברים להכנת הגנאשים המוקצפים: מניחים שוקולד חלב ושמנת מתוקה בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק ואחיד. מעבירים למקפיא עד להתייצבות, למשך שעה-שעתיים.
  25. באופן דומה, מכינים גנאש משוקולד מריר ושמנת מתוקה. מעבירים גם כן למקרר.
  26. כשהתערובות קרות מאד, מסיימים את הכנת הגנאשים: מניחים את גנאש השוקולד החלב בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים, עד לקבלת קרם יציב מאד. מעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן (או חלק, מה שתרצו).
  27. באופן דומה, מקציפים את גנאש השוקולד המריר ומעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק (או משונן, מה שתרצו 🙂 ).
  28. מוציאים את העוגה מהמקפיא, מחלצים בזהירות מהרינג ומעבירים לצלחת הגשה. אם השתמשתם בשקף, מסירים גם אותו.
  29. מזלפים גנאש שוקולד חלב וגנאש שוקולד מריר בחופשיות מעל העוגה - אני התחלתי מטיפות של גנאש מריר וביניהן זילפתי את גנאש החלב.
  30. אם רוצים, זורים פולי קקאו גרוסים מעל הגנאש המריר. שומרים את העוגה במקרר, ומוציאים החוצה מעט לפני ההגשה, על מנת לאפשר לשכבת הבראוניז להתרכך קצת.

מקור המתכון: הבראוניז מבוססים על הבראוניז הקבועים שלי, כדורוני השוקולד הם כדורי השוקולד הקלילים שלי, המוס מבוסס על המוס מעוגת הטריפל וואו, והגנאש המוקצף מבוסס על עוגת יום ההולדת של אסף משנה שעברה.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • בעקרון, בכל המקומות במתכון שכתבתי “שוקולד מריר”, למעשה השתמשתי בשילוב של שוקולד מריר ושוקולד חלב (בערך שני שליש-שליש לטובת המריר), אבל רק כי השוקולד המריר שיש לי בבית כרגע הוא 70%, וזה קצת מריר מדי לטעם שלנו (לרוב אני משתמשת ב-54.5% או 60.1%). אז אם אתם רוצים עוגה טיפ טיפה פחות אינטנסיבית, אתם יכולים לשחק קצת עם היחסים ולהמיר בערך שליש מהשוקולד המריר בחלב.
  • אני הוספתי כף אחת של חמאת אגוזי לוז לגנאש השוקולד שלי (זה שנמצא מעל בסיס הבראוניז), אבל כפי שציינתי בהקדמה, הטעם האגוזי לא הורגש בכלל, לכן השמטתי את החמאה מהמתכון. אם אתם בכל זאת רוצים לנסות, אפשר להוסיף אולי שתי כפות לגנאש, או כף-שתיים למוס השוקולד. אפשרות נוספת היא להוסיף כף-שתיים של נוטלה ל.. תכלס, זה יעבוד בכל אחת מהשכבות.
  • העוגה לא גדולה, אבל היא גבוהה וכבדה מאד. מספיק לפרוס פרוסות דקות מאד שלה, כך שהיא יכולה להספיק ללא מעט אנשים.
  • אגב, כנראה שתישאר לכם תערובת של כדורוני השוקולד, אז אתם יכולים להכין עוד כדורים/כדורונים ממנה, לגלגל בקוקוס או סוכריות (או קקאו, אם חסר לכם שוקולד בחיים) ולהגיש גם אותם לאורחים שלכם, אם העוגה לא מספיקה להם 🙂
  • וחזרה לגודל העוגה: אני אפיתי את הבראוניז בתבנית עגולה בקוטר 22 ס”מ. לאחר האפיה, קרצתי מהבסיס עיגול בקוטר 20 ס”מ ואז הרכבתי את כל העוגה בתוך הרינג הזה (קוטר 20). אפשרות נוספת, שתניב עוגה קצת יותר גדולה וטיפה פחות גבוהה, היא לאפות את הבראוניז בתבנית בקוטר 24 ס”מ ואז להרכיב עוגה בקוטר 22 ס”מ. לשיקולכם.
  • אגב, אני יודעת שהמתכון נראה קצת ארוך ואולי מסובך, אבל כל אחד מהשלבים ממש פשוט. היחיד שהוא אולי טיפה יותר מורכב הוא המוס. חוץ מזה, אפשר להכין את העוגה בשלבים – את הבראוניז אפשר לאפות מראש ולשמור במקפיא. גם את כדורי השוקולד. ואת החלק הראשון של הגנאשים המוקצפים אפשר להכין, כפי שאני עשיתי, לפני שמתחילים את כל השאר, ורק לסיים להקציף אותם בסוף התהליך.

מתכונים נוספים שאולי תאהבו

השאירו תגובה

10 תגובות

נטלי אפריל 11, 2021 - 06:45

אי-תרגשויות! כמה צחקתי! מזל טוב לאסף! עשית לי חשק לעוגה 🙂

הגב
מור
מור אפריל 11, 2021 - 08:51

גם לעצמי! נראה לי שאלך לחתוך לי חתיכה של עוגת השמרים שלך 😉

הגב
ענבל אפריל 11, 2021 - 09:07

🥳 בקרוב מאוד אהיה חייבת להכין,אין מנוס!
יש מצב להכין מוס ללא ג’לטין?

הגב
מור
מור אפריל 11, 2021 - 09:13

בעקרון, הג’לטין עוזר לייצב את המוס, אבל אם משתמשים בשוקולד מריר, יכול להיות שאפשר לוותר וזה יהיה יציב מספיק.
אם את רוצה, בעוגת הקילו שוקולד שלי יש מתכון למוס נטול ג’לטין 🙂

הגב
יעל אפריל 13, 2021 - 10:59

מממ… נראה טעיםםםם.
אפשר להכין את כל הגנאשים משוקולד מריר יחד ולחלק בין השכבות?

הגב
מור
מור אפריל 14, 2021 - 08:39

תודה 🙂

יחסי השוקולד/שמנת בגנאשים שונים, אז אני חושבת שבמקרה הזה, הייתי מכינה בנפרד.

הגב
עליזה אפריל 17, 2021 - 13:38

היי.. מדוע את מסבירה הסברים על 20 דפים באורך ק”מ ?
באתי צפיתי תמונה מושכת. בום, קריאה מטישה ומייגעת..
לא פעם פשוט עזבתי ולא אפיתי את הצעתך. גם כשהיא מדהימה..
למה לעייף את הקוראים..
באמת למה?

הגב
מור
מור אפריל 18, 2021 - 19:46

היי עליזה,
אני שמחה שהתחברת לתמונות והמתכונים. זה מחמיא לי מאד, אני תמיד מרגישה שהתמונות הן הצד החלש שלי 🙂
לגבי המלל – כן, הוא ארוך. אני אוהבת לדבר, אני אוהבת לכתוב. זכותך לא להתחבר, אבל זכותי לכתוב. בכל זאת, לאתר קוראים מורקייק, ואני מור. את אולי רואה אותו כאתר מתכונים – ובסופו של דבר זו אכן המטרה העיקרית שלו – אבל מבחינתי, מדובר ביותר מזה. זה מעין יומן כתיבה/אפיה שלי, ולפעמים יש לי הרבה מה לומר.
לצערי אין לי כפתור של “דלג למתכון” או משהו כזה (רציתי להוסיף, אבל בזמנו זה היה קצת בעייתי. מקווה אולי לעשות זאת בעתיד), אבל את תמיד יכולה לגלול למתכון ולוותר על כל החפירה בהתחלה. או פשוט לוותר, כפי שציינת שעשית. יש הרבה אתרי מתכונים טובים ומוצלחים, אם לא התחברת לשלי – זה ממש בסדר. אני יודעת שיש לא מעט אנשים שנכנסים לבלוג שלי בזכות הכתיבה שלי, לא למרות.
מקווה שהתשובה (הארוכה, כמה מפתיע) שלי ענתה לך על השאלה. תודה שלקחת את הזמן לכתוב תגובה, אני מעריכה את זה.

הגב
אחינועם אפריל 21, 2021 - 20:42

רק שתדעי שאני פה רק בשביל הסיפורים.
כיף להקשיב לך 🙂
בטח כשמדובר בסיפורים על אוכל ועל מלא אהבה למשפחה שלך…
ומלא הומור עצמי וכישרונות יחד עם צניעות גדולה.

הגב
מור
מור אפריל 21, 2021 - 21:03

תודה רבה רבה, איזה כיף לי!!

הגב