טארט טראפלס וכדורי שוקולד

כשאסף חגג יום הולדת 29, השקעתי בחגיגות – עשינו יום כיף ביפו, כולל ארוחת בוקר ומסז’, הפתעתי אותו בארוחת ערב במסעדה שהוא מאד רצה לאכול בה וצריך היה להזמין אליה מקום חודשים מראש. הוא לא הבין על מה המהומה, כולה יום הולדת עשרים ותשע (אה, חבוב, זה יום ההולדת הראשוני האחרון שלך עד גיל שלושים, זה מרגש!). אבל הייתי בהריון וידעתי שביום ההולדת הבא שלו, כלומר שלושים, יהיה לנו תינוק בן תשעה חודשים בבית, ואפרופו בית – הדירה שלנו היתה אמורה להיות מוכנה בסוף מרץ, כלומר ידעתי שנהיה סביב מעבר דירה בזמן הזה (ואכן, שנה שעברה עברנו דירה יומיים אחרי יום ההולדת שלו – בדיוק בדיוק לפני שנה, למען האמת). בקיצור, הכנתי את עצמי ואותו מראש לזה שכנראה לא אוכל להשקיע לו מאד כשהוא יחליף קידומת.. אז נקדים את החגיגות בשנה.

עברה שנה, הגיע יום הולדת שלושים. אלוהים יודע איך, אבל בסוף הצלחתי לארגן לו חצי יום כיף שהיה חגיגת יום ההולדת משולב עם פרידה מתל אביב, ויותר מזה — הצלחתי לשכנע את המנהלת שלי לתת לי יום חופש שמונה ימים אחרי שחזרתי לעבודה מחופשת הלידה. וגם יומיים לאחר מכן, כי כאמור – עברנו דירה. וכמובן כמובן שבמקום לעזור לאסף לארוז את הבית, הכנתי לו עוגה.

בכל אופן, הצלחתי להשקיע גם בשלושים, ואסף זכה לשני ימי הולדת שווים ברצף.
מה שלא ידעתי אז זה שכשאסף יחגוג יום הולדת 31, הוא יהיה כבר אבא לשניים, ולי יהיה בבית שובב בן כמעט שנה ותשעה חודשים לצד שובב קטן בן חודשיים וחצי, כזה שלא מתחבר לקונספט של שינה בשעות הערב (אבל לזכותו ייאמר שהוא כן זורם על נמנומי יום במהלך טיול בעגלה ו/או באוטו בדרך כלל, טפו טפו חמסה חמסה, שלא ייגמר לעולם!). כזה שמחליט לוותר על שנת הבוקר-צהריים שלו דווקא ביומיים לפני יום ההולדת של אבא שלו, כשאני מחליטה להכין עוגה.

אז השנה יום ההולדת של אסף היה הרבה פחות מושקע (הוא קיבל אינסטה בלוק של תמונה משפחתית מפורים ואוסף גיפט קארדים למסעדות שהוא אוהב, מתנה שהיא יותר הבטחה לעתיד, כשנוכל לצאת קצת מהבית בלי להתייסר על ההתעללות שאנחנו מעבירים את הסבתות ששומרות לנו על המשוגעים בינתיים). אבל הוא כן זכה לשיר “היום יום הולדת לאבא” בביצועו של יונתן (או כפי שהוא קורא לעצמו כרגע, “תן”), ובינינו, זה הכי מושקע שיש. שנה הבאה אני מתכננת לעבוד על הבנים על ביצוע בשני קולות!

המזל הגדול הוא שאסף הוא אדם שלא משחק משחקים, ויודע לבקש את מה שהוא רוצה. לכן, כשבועיים לפני יום ההולדת, הוא העלה את הנושא ברמיזה עדינה: “איזו עוגה את מכינה לי?”. כאמור, עדין ומרומז.

אמרתי לו שוואלה, עם תינוק בן חודשיים בבית ופעוט פסיכי שאוהב לטפס על שולחנות ולצעוק “אולה!”, אפילו לא היה לי זמן לחשוב על זה, אז אפשר כבר להכתיר אותי כאשה הגרועה ביותר בהיסטוריה של העולם. שאלתי אותו אם יש משהו שהוא ירצה, והוא ענה לי את התשובה הבאה (אולי ניסחתי מחדש קצת, אבל רוח הדברים נשמרה):

“פאי. שוקולד, כמובן, עם טראפלס שוקולד לבן או משהו, אבל בלי שטויות וקשקושים. ואולי.. אולי כדורי שוקולד. אבל עם קוקוס! אני אוהב כדורי שוקולד עם קוקוס, לא סוכריות! ופאי גדול, אל תתקמצני, לא כמו ההוא שהכנת לא מזמן*”.

*הוא התכוון לטארט הזה, שהיה בקוטר של 18 ס”מ.

אחרי הוראות כל כך מפורטות, כל מה שנשאר לי לעשות זה להכין את העוגה. שהיתה מורכבת מהכנה, רידוד ואפיה של בצק פריך. וטראפל שוקולד לבן. ומלית של גנאש שוקולד מריר. וכמובן, הכנה ובעיקר וגלגול של כדורי שוקולד. כל זה, עם תינוק קטן בבית, כזה שאין לדעת על איזה יום תפלי איתו.

פשוט פשוט פשוט.

מישהו בא לתמוך בי בזמן שצילמתי

אז היו צרחות (גם של עידו וגם שלי) (סתם, אני צרחתי בלב) (סתם, אין לי לב), אבל בסוף, לאחר עבודה של יומיים ואחרי שנשבעתי לא להכין כדורי שוקולד שוב לעולם (שבועה שאני מתכננת להפר בהקדם האפשרי, כי יש לי בפריזר קופסא של קוביות קפה שהכנתי לעבודה של אסף. אני לא רוצה לטנף פה על אף ילד יום הולדת, אבל בגדול מה שקרה זה שהכנתי את הקוביות, הכנסתי לתנור, אסף ברוב חמידותו הבטיח להוציא את הקוביות מהתנור ושלח אותי לנמנם קצת כי יונתן בדיוק ישן צהריים ועידו היה רגוע, יחסית לעידו, ואז הוא הוציא את הקוביות שלי מהתנור… שלושת רבעי שעה אחרי שהוא היה אמור. אז הן התייבשו קצת, אבל איכשהו לא נשרפו. מסתבר שהתנור שלי לא חזק במיוחד), הטארט שלי היה מוכן יום לפני יום ההולדת.

ביום ההולדת עצמו קמנו מוקדם מדי, חגגנו עם פנקייקים, הלכנו להצביע (המדינה ארגנה לאסף חופש ביום ההולדת שלו, איזו התחשבות!), חזרנו הביתה ואני צילמתי-צילמתי-צילמתי את העוגה השווה שלי (זאת אומרת, שלו) על השולחן החדש שקנינו למרפסת, זה שהגיע בדיוק יום קודם, בול בזמן לצילומים.

ואז שנינו טעמנו את העוגה ועפנו עליה ועלי, כי היא פשוט מעולה — בצק פריך מעולה, מלית שוקולד מריר עשירה וקרמית, הפתעות שוקולד לבן מבצבצות, ומעל הכל, כמובן, כדורי שוקולד. עם קוקוס! כי אסף אוהב כדורי שוקולד עם קוקוס, לא סוכריות!

אם הייתם שואלים אותי, אפשר לוותר על כל מה שמתחת לכדורי השוקולד ולהסתפק רק בהם, כי כידוע – אין בעולם שילוב טוב יותר משוקולד וביסקוויטים – אבל היות שלא אני חגגתי, אלא אסף, לא אני קובעת. והאמת היא שהטארט הזה מאד מאד מאד טעים, אז אולי חבל לוותר על כל מה שמתחת. הממ. לא משנה, שכחו ממה שאמרתי, פשוט הכינו את הטארט כמו שהוא.

כי הוא מושלם. ואני אובייקטיבית.

ועידו הרדים את עצמו עכשיו בטרמפולינה, אז למה לעזאזל אני כותבת שטויות במחשב במקום גם להרדים את עצמי? מישהו רוצה לבוא ללמוד אותי איך להיות בן אדם מבוגר ואחראי שיודע לקבל החלטות נבונות? מוכנה לשלם כסף טוב ולשחד אתכם בפרוסת עוגה!

רק אל תגלו לאסף שנתתי לכם, הוא גם ככה עצוב שנשארה לו רק חצי עוגה אחרי יומיים…

***
טארט טראפלס וכדורי שוקולד

מקור המתכון: הטארט עצמו מבוסס על זה וזה; כדורי השוקולד על זה.

כמות: תבנית עגולה בקוטר 22 ס”מ ובגובה 3 ס”מ.

מצרכים:
לקלתית
100 ג’ חמאה קרה, חתוכה לקוביות
45 ג’ (1/2 4 כפות) אבקת סוכר
175 ג’ (1/4 1 כוסות) קמח לבן
1/4 כפית מלח
1/2 כפית תמצית וניל
25 מ”ל (1 כף + 2 כפיות) שמנת מתוקה

לטראפלס שוקולד לבן
45 מ”ל (3 כפות) שמנת מתוקה
175 ג’ שוקולד לבן, קצוץ גס

לגנאש שוקולד מריר
300 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
1/4 כפית מלח
350 מ”ל (1/2 כוסות פחות 1 כף ו-2 כפיות) שמנת מתוקה

לכדורי שוקולד
100 ג’ חמאה
200 ג’ שוקולד מריר, קצוץ גס
50 ג’ (1/4 כוס) סוכר לבן
20 ג’ (2 כפות) אבקת קקאו
240 מ”ל (1 כוס) חלב
1/2 כפית מלח
500 ג’ ביסקוויטים/עוגיות
שבבי קוקוס, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקלתית: מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח, מלח ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומעבדים על למשך מספר דקות, עד לקבלת תערובת פירורית: מתחילים במהירות נמוכה ומגבירים בהדרגה למהירות בינונית.
2. מוסיפים שמנת מתוקה וממשיכים לערבב עד לקבלת גושי בצק גדולים.
3. מעבדים ידנית את גושי הבצק לדיסק שטוח יחסית, עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר למשך כשעה.
4. בינתיים עוברים להכנת הטראפלס: מניחים שמנת מתוקה בסיר קטן. מחממים על אש בינונית ומביאים לסף רתיחה.
5. במקביל, ממיסים שוקולד לבן במיקרוגל או על בן מארי.
6. יוצקים את השמנת על השוקולד. ממתינים דקה-שתיים ומערבבים לגנאש חלק ואחיד.
7. יוצקים לתבנית קטנה בגובה של 1 ס”מ, או לתבנית שקעים קטנים (אני השתמשתי בלבבות סיליקון קטנטנים). מעבירים למקפיא למשך שעה לפחות.
8. חוזרים לקלתית: מחממים תנור ל-210 מעלות.
9. מניחים את דיסק הבצק הקר בין שני ניירות האפיה. מרדדים לעיגול גדול, עד לקבלת משטח גדול מספיק לכיסוי תבנית עגולה בקוטר 22 ס”מ ובגובה 3 ס”מ.
10. מעבירים את עיגול הבצק לתבנית. מהדקים ומדקקים את הדפנות.
11. דוקרים את הקלתית במזלג ומעבירים למקפיא למשך עשר דקות.
12. בינתיים אפשר להכין את גנאש השוקולד המריר: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.
13. מוסיפים מלח ומערבבים.
14. במקביל, מחממים שמנת מתוקה בסיר קטן עד לסף רתיחה.
15. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד המומס. ממתינים דקה-שתיים ומערבבים לגנאש חלק ואחיד. מניחים בצד עד שהגנאש מתקרר מעט ומסמיך קלות.
16. מוציאים את הקלתית מהמקפיא, מניחים בתנור ומיד מנמיכים את החום ל-170 מעלות. אופים למשך 20-25 דקות, עד שהבצק מזהיב קלות. מצננים ומחלצים מהתבנית.
17. הרכבת הטארט: מוציאים את הטראפלס מהמקפיא, חותכים לקוביות קטנות (או מחלצים מהשקעים) ומפזרים בתוך הקלתית.
18. יוצקים את הגנאש מעל הטראפלס בשכבה אחידה. מעבירים למקרר לטובת התייצבות.
19. להכנת כדורי השוקולד: מניחים חמאה, שוקולד, סוכר, קקאו, חלב ומלח בסיר בינוני. מבשלים על אש נמוכה-בינונית, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד לקבלת תערובת שוקולדית חלקה לגמרי. מסירים מהאש.
20. מניחים ביסקוויטים/עוגיות במעבד מזון. מעבדים לפירורים דקים, ומעבירה את התערובת לקערה גדולה.
21. יוצקים את תערובת השוקולד מעל פירורי העוגיות ומערבבים היטב. מניחים בצד למשך כרבע שעה-עשרים דקות, או כמה שצריך לקבלת תערובת יציבה יחסית, כזו שנוח לגלגל לכדורים.
22. מגלגלים את התערובת לכדורים בקוטר 3-4 ס”מ (אני השתמשתי בכף גלידה קפיצית על מנת לוודא שהכדורים שלי יוצאים אחידים עד כמה שאפשר), מצפים בקוקוס ומעבירים למקפיא למשך כחצי שעה, עד להתייצבות.
23. כאשר הגנאש בטארט יציב מספיק, מקשטים בכדורי קוקוס – אפשר להניח כדורים רק על היקף העוגה, או להתפרע כמוני ולצפות את כולה בכדורים. שומרים את הטארט המוכן במקרר.

הערות/תוספות/שדרוגים:
לפי המתכון, יוצאים כשישים כדורי שוקולד – אתם תשתמשו ברובם לקישוט העוגה, אבל כמעט בוודאות יישארו שאריות שתוכלו לשמור במקפיא ולנשנש בעת הצורך.

הטארט המתקבל מעולה, אבל מאד עשיר וכבד. אם תרצו, תוכלו להכין חצי מכמות כדורי השוקולד ואז להניח אותם רק בהיקף העוגה, מה שיקליל אותה מעט, ועדיין יהיה מאד מרשים.

אפשר להשתמש בכל עוגיה שתרצו לכדורי השוקולד. אני שילבתי בין פתי בר, אוראו וכדורי קליק.

רואים בתמונות שבהתחלה הכיסוי של הטראפלס הלבנים שלי לא היה מדהים? זה קרה כי לא הערכתי נכון את כמות גנאש השוקולד המריר לו הזדקקתי, ונאלצתי להכין עוד חצי כמות. למרבה השמחה, לא היתה שום בעיה עם זה, ומהר מאד הצלחתי להסתיר את כל הטראפלס. המתכון עודכן כך שכמות הגנאש אמורה להספיק, אבל אם במקרה חסר לכם גנאש, פשוט הכינו עוד שליש-חצי כמות, ומזגו מעל הגנאש שכבר יצקתם לקלתית.

“מי מפרסם מתכון עם בצק פריך וכדורי שוקולד שבוע לפני פסח?”, אתם אולי תוהים לעצמכם. מי שרוצה לעזור לכם לחסל את כל החמץ בבית, עונה אני. בום!

אה וגם — רוב הפוסט הזה נכתב אתמול, ביום חמישי. ואז יונתן, הטורנדו האנושי, חזר הביתה, העיר את עידו שנמנם בטרמפולינה, ואז לא היתה לי יותר מדקה לעצמי עד אממ.. עכשיו, בערך, שישי בצהריים. ילדים זה שמחה, ילדים זה שמחה, ילדים זה שמחה.