עוגת מספרים ללא גלוטן

לפני שנים רבות, בארץ רחוקהנתניה חיה לה נסיכה סטודנטית מהממת מתוסכלת בשם מור.

מור היתה אז עמוק בתוך הלימודים, שונאת את חייה, תוהה מה היא חשבה לעצמה כשאמרה “היי, נראה לי שאלך ללמוד מתמטיקה, זה בטח יהיה כיף!”, ובעיקר מנסה להחליט האם זה לגיטימי לזנוח את התרגיל בחדו”א לטובת עוד איזה רעיון לעוגה שבא לה לנסות להכין.

ואז הגיע הרעיון שלה – כלומר, של אחיה וגיסתה – לפתוח בלוג, וחייה השתפרו ללא היכר, והיא חיה באושר ועושר ומשקל עודף עד עצם היום הזה.

כלומר, זה לא בדיוק נכון. היא מדברת על עצמה בגוף שלישי, למען השם, משהו פה בטוח לא תקין.

אז היא תפסיק עכשיו.

כלומר, אני אפסיק עכשיו.

מורקייק שלום, מדברת סטודנטית-מתוסכלת-לשעבר-בשם-מור, איך אפשר לעזור?

אה, אתם רוצים לדעת מה לעזאזל אני רוצה מהחיים שלכם? הבנתי.

הבלוג בן שתים עשרה היום. בת מצווש, בייבי!

כן, זה מוזר לחגוג לאתר אינטרנט.

כן, זה הרבה הרבה יותר מוזר לחגוג בת מצווה.

אבל היי, זה לא שהכנתי עוגת מספרים בת מצוושית פרחונית במיוחד כדי לחגו–

בסדר, זה בדיוק מה שעשיתי. קטנוניים.

סדק קטן קטנטן בספרה 2. יהיה בסדר, אני הולכת להכין קצפת.

אז מה קרה מאז ינואר 2010, מה השתנה בשתים עשרה השנים האחרונות?

הו אתם יודעים, לא יותר מדי:

סיימתי את התואר. תכנתתי בחברה גדולה. התמרמרתי שלא טוב לי בהייטק/בתכנות ואני רוצה לעשות משהו אחר, אולי איכשהו להפוך את הבלוג לעבודה שלי? הכרתי את אסף. עברתי לסטארט אפ. הוא נסגר, עברתי לסטארט אפ אחר. המשכתי להתמרמר. התחתנו. פוטרתי ואז החברה נסגרה (אני. קמע. מזל!!). התחלתי לעבוד בסטארט אפ אחר. נולד לנו יונתן. לא רציתי לחזור לעבודה, כי לא מספיק נהניתי ולא הרגשתי מספיק טובה. חזרתי. נולד לנו עידו. לא רציתי לחזור לעבודה, כי לא מספיק נהניתי ולא הרגשתי מספיק טובה. לא טוב לי, אני רוצה לעשות משהו אחר, אולי אני יכולה איכשהו להפוך את הבלוג לעבודה שלי? חזרתי. המשכתי להתמרמר. מגפה עולמית. פוטרתי. התחלתי להעביר סדנאות אפיה, אבל גם התחלתי להבין שאני כנראה לא אהפוך את הבלוג לעבודה שלי. קרה לי נס ומצאתי עבודה כאנליסטית — כן הייטק, לא תכנות. סוף סוף התחלתי להנות בעבודה ולא הרגשתי גרועה בה. ידעתי שבסוף האהבה שלי למספרים תהיה חזקה יותר מכל חדו”א סוררת או פונקציה מרוכבת כזו או אחרת שניסו להכשיל אותי בדרך (האמת שלא ידעתי, בעיקר היה לי המון מזל). השתדלתי לתת לבלוג את המקום הראוי לו, אבל לא תמיד הצלחתי.

יש לי תחושה טובה. אני לא רואה שום סיבה שיהיו מלא שברים בעוגיות שלי עוד 3… 2… 1…

והנה אנחנו כאן. ינואר 2022, בת מצווש לבלוג. הבלוג הופך מילדה לאישה, והפוסט הזה הופך ממוזר למטריד על גבול המקריפ.

אם אני בכל זאת מנסה שניה לחזור לגבולות השפיות, אז אני מודעת לזה שאני לא באמת יכולה להאניש את הבלוג, הוא אפילו לא חפץ דומם, הוא סתם.. דומם. אבל ככל שהגיל שלו עלה, כך אני התבגרתי. קצת. ממש קצת.

ילדה אני כבר מזמן לא – לא מאז היום הארור ההוא בשנת 2011 שאישה זרה קראה לי “גברת” – אבל זה כבר עניין אחר.

בכל אופן, במשך שנים היה לי לא טוב בעבודה וכל הזמן מצאתי את עצמי חולמת בהקיץ ומקווה להפוך את הבלוג לעבודה שלי. לא ידעתי בדיוק איך, אבל רציתי להתפרנס ממנו. בדרך ישירה, בדרך עקיפה, לא ממש הייתי סגורה על זה. אבל לא רציתי לעבוד בזה: לא רציתי לשווק את עצמי (עד היום אני מתביישת ומתפדחת כשמדברים על הבלוג לידי, ואני כמעט אף פעם לא אספר עליו מיוזמתי לאנשים, אלא אם אני שיכורה ו/או נדחקתי לפינה. ואני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתי שיכורה..), רציתי רק להתחבא בפינה ולקוות שיקרה לי איזה סיפור סינדרלה ומישהו יגיד: “היי. היי! אנחנו חייבים לעשות משהו עם הבחורה הזו שיש לה מתכונים סבירים, כתיבה מתישה ותמונות מחרידות. היא הולכת להיות כוכבת!”.

לא תאמינו, אבל זה לא קרה. מוזר, אה?

אז הפסקתי לחלום להקיץ והבנתי שאני צריכה להפסיק להסתכל על בלוגרים אחרים — חדשים יותר, צעירים יותר, יותר יותר — בחצי קנאה ולהתבאס שהם כן ואני לא.. כי הם גם עובדים ממש ממש קשה כדי להיות כן, ואני? לא.

בשבילי הבלוג הוא תחביב. ויש סיכוי טוב שבחיים לא יהיה יותר מזה. אבל תחביב שאני עדיין מאד נהנית ממנו ולא מתכננת לוותר עליו בזמן הקרוב. תחביב שאני מספיק מחויבת אליו כדי להכין עוגת מספרים לכבוד יום הולדת שתים עשרה שלו, כאילו זה דבר שפוי והגיוני לעשות.

עוגת מספרים, הטרנד הכי גדול שהיה פה לפני… שלוש? ארבע שנים? אני כל כך חזקה בתזמונים. תנו לי חמש שנים, אני אגלה גם את המתכונים עם הבייגלה המלוח (האמת שזה שקר, אני הכנתי מתכונים עם בייגלה וחמאת בוטנים עוד לפני שכל האינטרנט הכין).

אה והעוגה נטולת גלוטן, כמובן. עוד שינוי קטן משנים קודמות: אמנם לא עברתי לאפיה נטולת גלוטן באופן בלעדי, אבל מאז שגילינו את הצליאק של יונתן, זה הפך להיות חלק גדול מחיי. אז הרגיש נכון שעוגת הבלוגולדת תהיה ללא גלוטן.

אבל היי, תראו: אמנם אני גברת בוגרת ומפוכחת עכשיו, אבל לכבוד בת המצווה של הבלוג, יצא לי בלוג מורקייקי חופר ומבולגן קלאסי.

אולי בפוסט הבר מצווה אערוך שוב ראיון עם עצמי.

עוגת מספרים ללא גלוטן

מור לפני שנים רבות, בארץ רחוקהנתניה חיה לה נסיכה סטודנטית מהממת מתוסכלת בשם מור. מור היתה אז עמוק בתוך הלימודים, שונאת את חייה, תוהה מה היא חשבה… עוגות רושם עוגת מספרים ללא גלוטן European הדפס

כמות: עוגה דו שכבתית המורכבת משתי ספרות

הרכב תזונה 200 קלוריות 20 grams שומן

דירוג 4.5/5

( 4 הצביעו )

מצרכים

לעוגיות

180 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות

100 ג' (1 כוס) אבקת סוכר

300 ג' קמח ללא גלוטן (אני השתמשתי בקמח תמי הכתום)

1/2 כפית מלח

1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל

45 מ"ל (3 כפות) שמנת מתוקה

 

לקצפת

250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

20 ג' (2 כפות) אבקת סוכר

1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל

 

תותים/אוכמניות/פרחים אכילים/...

הוראות הכנה

1. קודם כל, מדפיסים וגוזרים את הספרות הרצויות, כל ספרה בערך בגודל של דף A4 (אפשר גם מעט יותר קטן).
2. מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח, מלח ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומערבבים למשך מספר דקות, עד לקבלת תערובת פירורית: מתחילים במהירות נמוכה, ומגבירים בהדרגה למהירות בינונית-גבוהה.
3. מוסיפים שמנת מתוקה ומעבדים עוד מספר דקות, עד לקבלת בצק יציד ואחיד, או גושי בצק גדולים.
4. מעבדים ידנית לדיסק בצק, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך כחצי שעה, או למקפיא לרבע שעה.
5. כאשר הבצק קר, מחלקים אותו לארבעה חלקים שווים.
6. מניחים כל רבע של הבצק בין שני ניירות בצק ומרדדים עם מערוך לבצק בעובי של כ-0.5 ס"מ.
7. מניחים את הספרה הרצויה מעל הבצק וחותכים מסביב בעזרת סכין חד. מניחים על נייר אפיה המונח על מגש/קרש חיתוך גדול. בסיום התהליך, אמורים להיות לנו שני "עותקים" של כל ספרה (במקרה שלי, פעמיים 1 ופעמיים 2).
8. מקפיאים לעשר דקות-רבע שעה ובינתיים מחממים תנור ל-210 מעלות.
9. כאשר התנור חם, מעבירים את נייר האפיה עם הספרה לתבנית גדולה. מכניסים את התבנית לתנור (אפשר לאפות שתי תבניות במקביל), מנמיכים ל-170 מעלות ואופים 15-20 דקות, עד לתחילת הזהבה. מצננים לגמרי.
10. אופים באופן דומה גם את שתי התבניות הנוספות, כך שבסוף יש לנו ארבע ספרות (שתיים כפולות) גדולות, אפויות.
11. להכנת הקצפת: מניחים שמנת מתוקה, אבקת סוכר ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה לקצפת יציבה מאד. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק.
12. מניחים שתי ספרות (לצורך העניין, 1 ו-2) על צלחת הגשה/מגש גדול. מזלפים תלוליות קצפת על פני העוגיות, ומשתדלים שהתלוליות יהיו אחידות עד כמה שאפשר.
13. מניחים את העותק הנוסף של שתי הספרות מעל השכבה הראשונה ומזלפים שוב, הפעם ממש ממש משתדלים שהתלוליות יהיו אחידות.
14. מקשטים בתותים, אוכמניות, פרחים אכילים או כל דבר שמתחשק לכם.

מקור המתכון: העוגיות מבוססות על עוגיות החמאה המשוישות שלי.

הערות/תוספות/שדרוגים:

• קודם כל, גם אתם מרגישים שכל המתכונים של עוגות המספרים תמיד מראים את התוצאה הסופית המהממת-מרשימה-מעוררת השתאות-מפילת לסתות? לא יודעת, לי זה קצת הוציא את החשק מלהכין עוגה כזו. אני לא טובה בלחתוך צורות/ספרות ישרות, אני לא טובה בזילוף וקישוט.. הייתי בטוחה שהולך לצאת מזעזע. ואכן, העוגיות יצאו לי די דקות ואפילו טיפה נשברו כשהזזתי אותן מוקדם מדי. הזילוף לא יצא בול. אבל התוצאה הסופית? לא יודעת לגביכם, את הלסת שלי היא הפילה, לפחות יחסית לעצמי. אז בכוונה שיתפתי פה תמונות של התהליך, כדי שתראו שגם אם יש כמה סדקים ושברים בפנים, העוגה עדיין יכולה לצאת טוב בסוף. וואו, יצאה לי פה מטאפורה עמוקה על החיים, לא?
• למי שלא חשוב שהעוגה תהיה נטולת גלוטן, אפשר להשתמש בקמח לבן רגיל.
• מבחינת הקישוטים והתוספות למעלה, אתם באמת יכולים ללכת על מה שבא לכם: כל מיני פירות, נשיקות, חטיפי שוקולד, מה שתרצו. רק שימו לב אם אתם כן רוצים שהעוגה תהיה בלי גלוטן, שגם הקישוטים צריכים להיות כאלה.
• אגב, פרחים אכילים? יפים מאד. פחות אכילים. לפחות לטעמי. ולטעם יונתן, שהסתקרן וטעם ולא התחבר. אבל באמת שזה יפה.
• אה, ומיותר לציין שמשאריות הבצק מכינים מלא עוגיות חמאה קטנות וטעימות, כן? ווהו.