לחברה שלי היה יום הולדת לא מזמן, והחלטנו להפתיע אותה. החברות מהלימודים אמרו לה לשריין את יום חמישי לחגיגות, והחברות מהבית הודיעו לה שאיתן היא עושה משהו למחרת. מה שקרה בסופו של דבר זה שבחמישי בבוקר הגענו ארבעתנו לבית שלה ואספנו אותה לסוף שבוע (תחילת סוף שבוע, יותר נכון) בצפון – היינו בראש הנקרה, היינו בהופעה של גבע אלון, והכי חשוב – במשך רוב הנסיעה האזנו (בהנאה מרובה. מרובה מדי) ל-chick disk, או – מיטב הלהיטים של להקות הבנים מתקפות ילדותנו ונערותנו הצעירה – בקסטריז בויז, אן סינק, כולם היו שם. כן, אפילו הנסון.
בכל אופן, בראש הנקרה אכלנו ארוחת בוקר די מאוחרת מתוצרת טל בייגלס (מה מוזר בלאכול בוקר באחת בצהריים?), אבל אני לא יכולה לשמוע “יום הולדת” בלי לחשוב על עוגה, גם אם מדובר בטיול ולא במסיבה. אז הכנתי עוגה…
בבית של חברה שלי תמיד, אבל תמיד, יש לפחות עוגת קוואקר אחת של אמא שלה. זו לא עוגה חגיגית במיוחד, בטח לא מתוקה מאד (להיפך – היא ממש על סף המליחות), אבל כל כך טובה – אי אפשר להפסיק לאכול אותה. כבר שנתיים או שלוש שיש לי את המתכון (הקליל!) שלה, אבל מעולם לא יצא לי להכין אותה. עד עכשיו, ווהו!
תכננתי לאפות ביום רביעי בערב, אבל נוצר מצב שהגעתי הביתה די מאוחר (אחת עשרה בלילה זה כמעט אמצע הלילה בשבילי, אוקיי?) ועוד הייתי צריכה לארוז לנסיעה (אז מה אם נסעתי ללילה אחד, זה ממש לא אומר שאני צריכה לארוז פחות מחצי ארון. אני בחורה, מותר לי. העניין הוא להחליט איזה חצי לארוז..). אז לכאורה ויתרתי על האפיה – בכל זאת, למחרת בבוקר הייתי צריכה להיות באוניברסיטה בתשע ומיד אחרי הלימודים כבר נסענו. אבל ברגע שנקרית בדרכי הזדמנות לאפות, ממש קשה לי לוותר עליה. מפה לשם, מצאתי את עצמי במטבח בשש וחצי בבוקר, בעשרה לשבע העוגה כבר היתה בתנור (ועוד הספקתי להעביר אותה בין שתי תבניות תוך כדי), ובזמן שהיא נאפתה אני הספקתי להתקלח, להתארגן ולסיים לארוז. מעולם בחיי לא הייתי כל כך יעילה.
העוגה, כפי שציינתי, תמיד יוצאת כמעט מלוחה, אבל בגירסא שלי חלקים ממנה אשכרה היו מלוחים. לא כמעט. גם המרקם היה שונה משל קרי, שזה מוזר, כי יש בעוגה הזו בערך מרכיב וחצי, אז מה כבר יכול לצאת שונה? ובכל זאת, ככה יצא. כימיה, אני יודעת.. לכו תתווכחו איתה. בתכלס, זה לא כזה חשוב – שונה שונה, אבל היא עדיין היתה טעימה ואני, באופן אישי, התקשיתי להפסיק לאכול (מצד שני, אולי זה אומר יותר עלי מאשר על העוגה?). טוב בסדר, גם החברות פרגנו.
אגב, אין יותר מדי תמונות כי א) לא הספקתי לצלם, ב) לא ממש היה מה לצלם. אבל זה לא נורא כי א) אני לא יודעת לצלם, ב) אני לא יודעת לצלם.
ובכל זאת, גם לי מתפלקת מדי פעם איזו תמונה אמנותית (ראש הנקרה, למי שתהה)
***
עוגת הקוואקר של קרי
מקור המתכון: אני לא באמת יודעת. מבחינתי המתכון הוא של אמא של חברה
כמות: אצל חברה שלי העוגה תמיד היתה מעט גדולה יותר, אבל אני אפיתי בתבנית ריבועית די קטנה וחתכתי ל-16 ריבועים די גדולים (יחסית).
מצרכים:
200 ג’ חמאה (השתמשתי במחמאה, כי זה מה שהיה לי. איפה קונים חמאה בשש בבוקר?)
2 כוסות שיבולת שועל
1/2 כוס סוכר חום (אני השתמשתי בחום כהה)
1 כפית סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
1 כוס קמח תופח (אני השתמשתי בחצי כוס קמח תופח רגיל, חצי תופח מלא)
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים את התבנית בחמאה (או ספריי שמן, כמוני) ומלח (כן, מלח. אבל אל תיסחפו בכמות, כמוני).
2. ממיסים את החמאה במיקרוגל (אני המסתי על הכיריים. מורדת!).
3. מוסיפים את שיבולת השועל לחמאה ומערבבים (אני תוהה האם כדאי לחכות שהחמאה המומסת תתקרר. אני לא המתנתי, כי לא היה לי יותר מדי זמן).
4. מוסיפים סוכר, סודה, מלח וקמח ומערבבים.
5. מעבירים לתבנית ואופים. כמה זמן, אתם שואלים? שאלה מצוינת. קרי, גם אני רוצה לדעת. לא כתוב במתכון.. אני אפיתי 28 דקות ויצא סבבה, אני משערת שאפשר גם קצת פחות או יותר (אולי אם הייתי אופה יותר זמן, הייתי מקבלת מרקם יותר דומה למקור).
6. מקררים קצת (או לא. שוב, לחץ זמן) וחותכים לריבועים (שלי התפוררו קצת, יכול להיות שאם הייתי ממתינה הם היו מתפוררים פחות. ייתכן גם שלא. בכל אופן, ארזתי גם את הפירורים וכמה כפיות חד-פעמיות.. מה, זה כמו גרנולה, לא? מאה אחוז בריאות).
אפילו לא קצת צחקתי בעניין הכפיות..
הערות/תוספות/שדרוגים:
- העוגה הזו די פשוטה במראה וגם בטעם (אם כי ממכרת), אבל אפשר לשדרג אותה אם מערבבים פנימה שוקולד צ’יפס לפני האפיה או מצפים אותה בשוקולד לאחר האפיה. אפשר גם משהו אחר, אני מניחה, מה לעשות שצר עולמי כעולם נמלה חובבת שוקולד.
- אולי אגוזים? כן, תוסיפו אגוזים, למה לא. או שלא.
- העוגה הזו ממש קלה ומהירה להכנה – עובדה שאפילו צב אפיה כמוני הצליח להכניס אותה לתנור אחרי עשרים דקות, פחות או יותר, וגם יש בה אלמנט בריאותי – שיבולת שועל, סוכר חום, אופציה לקמח מלא. חמאה? לא לא, אתם מדמיינים, אין פה בכלל חמאה. תרד! יש תרד! ועוד דברים ירוקים.
- אז הייתי נמלה, הייתי צב, מה נשאר? כנראה רק להצר על מר גורלי ולהתבאס שלא נולדתי נמנמן.
- סעו לצפון, ממש יפה שם! ואם אתם באזור של מעין ברוך, לכו לאכול במסעדת פוקצ’ה. טעים טעים טעים!!
4 תגובות
מבחנים הא, זה הזמן המדוייק ביותר להתחיל לאפות – כי אני בכלל לא בלחץ של זמן, אבל נו.. מה נעשה??
באמת עכשיו. אני חולה על קוואקר. מה עושים עם כמויות החמאה האלה? יש תחליף זול בקלוריות? מה את אומרת על פשוט להוריד בכמות (בלי תחליף) או אולי להוסיף טיפונת חלב (?!?) בשביל שלא תשרף? או השד יודע מה..
HELP – תקופת המבחנים זה הזמן לחזור לדיאטה.. (פחח)
מרים, יש לי כמה דברים לומר לך:
קודם כל, היי! לונג טיים נו סי 🙂
חוץ מזה, את לא יודעת שהזמן הטוב ביותר לאפות הוא תקופת המבחנים? נו באמת, זה לא הסמסטר הראשון שלך.
לגבי העוגה עצמה וכל עניין החמאה… שמעי, לא יודעת מה לומר לך. תיאורטית אפשר להחליף חמאה ברסק תפוחים בכל מיני דברים, אבל זה עשוי לשנות את המרקם, ואני לא יודעת עד כמה זה יתאים בעוגה הזו. את יכולה באמת לנסות להפחית קצת את הכמות או להמיר חלק מהחמאה בחלב, אבל רק בתנאי שתבטיחי לחזור אלי עם מסקנות!
תכלס, העוגה הזו כל כך קלה, שאת יכולה לנסות וריאציה שונה שלה בכל יום בשבוע (אם כי זה פחות מומלץ לימודית וקלורית…).
טעיייייייייייייים הן אפילו קצת מזכירות לי את הנייטשר ואלי האלה שעולות הון וקצת ל5 חטיפים ובעינין החמאה חותכים לקוביות קטנות כאלה משתדלים לאכול רק קוביה אחת כן… טוב אולי שתיים
ולסיום הילדים שלי ממש אהבו הכנתי בלי כלום והכנתי עם חמוציות ובמיוחד בשבילך הכנתי בתוספת קרם חמאת בוטנים ושוקולד מעל יאמי יאמי אוהבת את הבלוג שלך התמונות הביתיות שמשרות אוטנטיות של בית ושהנה גם אני יכולה תודה ונשתמע דנית
תודה דנית. איזה כיף, עשית לי את היום!!
קרם חמאת בוטנים ושוקולד את אומרת? הממממ מה הכתובת המדויקת? אני בדרך אלייך 😉