היי היי! מה שלומכם?
האם אתם מוכנים לעוד עוגה וירטואלית, אחת משלוש עוגות וירטואליות שאני מכינה כל שנה, כבר שבע (!) שנים, לארבעת האחיינים האמריקאיים שלי?
(שניים מהארבעה הם תאומים, לכן יש שלוש עוגות. זה לא שאני קמצנית — אם יש משהו שאני לא מתקמצנת עליו זה עוגות, אתם כבר אמורים לדעת את זה לגביי)
בקיצור.
שיר בת שמונה. שיר, הדבר הקטן החמוד, הסוכריה הקטנה שהיתה בת שנה ושלושה חודשים כשההורים שלה לקחו אותה לגור רחוק מאיתנו…
היא בת שמונה.
והיא ענקית והיא מהממת ויש לה מבטא אמריקאי (וקצת גרמני, במיוחד כשהיא מדברת עברית) ולא ראיתי אותה ואת המשפחה שלה כבר קרוב לשנתיים, וכווווולנו משתגעים.
והכנתי לה עוגה. קצת באיחור, אבל אנחנו סולחים לי, נכון?
חוץ מזה, מה הפרש השעות מול לוס אנג’לס? לא חמישה ימים?
הממ.
בכל אופן, כששאלתי את גיסתי במה שיר מתעניינת בימים אלו, כשהמחשבה שלי היתה “שוקולד” או “ורוד” או כל דבר בסגנון הזה, שיתן לי איזשהו כיוון עוגתי…
היא ענתה הארי פוטר.
אז הפסקתי לנשום לרגע, ופתאום היו לי מלא מחשבות. עוגה בצורת משקפיים! עוגה עם “צלקת” בצורת ברק עליה! עוגת השוקולד שהאגריד מכין להארי!
ואז. חשבתי. על. בירצפת.
כלומר, באטרביר. קראתי את כל הספרים וצפיתי בכל הסרטים באנגלית, כי אני סנובית. אז אני רגילה לשם המשקה butterbeer, באנגלית. אבל בעברית זה בירצפת, ואני תוהה אם (כנראה) אמורים לקרוא את זה כ”בירה-צפת”, כמו הכלאה בין בירה וקצפת, או כמו שאני מתעקשת לקרוא את זה, “בירצפת-שמתחרזת-עם-מצנפת”.
רגע, על מה דיברנו?
אה כן, על עוגת יום ההולדת של שיר.
החלטתי שאני מכינה עוגת בירצפת. רק ש.. אממ בירצפת זה משהו מומצא, ואמנם שתיתי את המשקה הזה פעם בלונדון, אבל איך מכינים משהו שיש לו טעם של באטרסקוץ’, אבל קצת פחות מתוק, והוא אולי אלכוהולי, אבל לא באמת אלכוהולי, והוא אמור להיות גם תוסס כמו בירה, או סודה, או…
מה זה, בעצם, בירצפת?!
חיפשתי כל מיני מתכונים לבירצפת ולעוגת בירצפת. קיבלתי השראה. יצאתי מעט מבולבלת. בסוף החלטתי שאני מכינה גירסא משלי:
עוגת קרמל עם קצפת.
לא בדיוק בירצפת. אבל בערך.
עוגת בירצפת… בערך.
המסתי קרמל וחמאה, כמו בשברי המצות שאני מכינה כמעט כל פסח.
הכנתי בלילה של עוגת וניל פשוטה.
ערבבתי. אפיתי. ציפיתי בקצפת לא מומתקת, כי לוותר על הסוכר הרגיש לי כמו הדבר הנכון לעשות, כשמתחת יש עוגה שכולה בטעם קרמל.
וטעמתי.
המממממ זה מתוק. אבל לא מאד מתוק. רך ונעים, מרקם מושלם של עוגה בחושה. וואו, חמאתי ממש! אם תשאלו את אסף, חמאתי מדי. אולי הוא צודק, לא יודעת, אבל אני אהבתי את זה. והקצפת הרכה, הלא מתוקה, מלמעלה – לגמרי מאזנת. שוב, לדעתי. אסף לא הבין למה אני נותנת לו לטעום משהו שאין בו שוקולד.
בקיצור.
(אחת עשרה שנים של בלוג, ועדיין לא למדתי איך להשתמש במילה הזו)
אני לא יודעת אם פרופסור דמבלדור היה מאשר את העוגה שלי, אבל אני מקווה ששיר המתוקה כן. ואני מקווה שעוד חודשיים היא תגיע לביקור בארץ (סוף סוף!) ואוכל להכין לה את העוגה הווירטואלית על אמת, ולשאול לדעתה.
מזל טוב, שישי! ווינגרדיום לביוסה!
מצרכים
לקרמל
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
100 ג' חמאה
1/4-1/2 כפית מלח (לא חובה)
לעוגה
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
2 ביצים גדולות
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
1/4 כפית מלח
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
לקצפת
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
הוראות הכנה
- מתחילים בהכנת הקרמל: מניחים סוכר חום, חמאה ומלח (אם רוצים) בסיר בינוני. מבשלים על אש בינונית עד שכל הסוכר והחמאה נמסים, ומקבל קרמל כהה. ממשיכים לבשל עד שהקרמל מתחיל לבעבע. מנמיכים את האש ומבשלים דקה-שתיים נוספות, תוך כדי ערבוב תדיר. מניחים בצד.
- מרפדים תבנית או רינג בנייר אפיה, ומחממים תנור ל-170 מעלות.
- מניחים שמנת מתוקה, ביצים, סוכר ומלח בקערה בינונית. טורפים היטב עם מטרפה.
- מוסיפים קמח ואבקת אפיה, ומקפלים פנימה עם לקקן, עד לקבלת בלילה אחידה.
- מקפלים את הקרמל לתוך התערובת -- זה ממש בסדר אם הבלילה לא נראית אחידה, אלא כאילו היא מנוקדת בשבבי קרמל.
- יוצקים לתבנית. אופים כ-40 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי, מחלצים מהתבנית ומעבירים לצלחת הגשה.
- להכנת הקצפת: מניחים שמנת מתוקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה אך עדיין קצת רכה.
- עורמים את הקצפת מעל העוגה. טועמים מיד פרוסה ואת שאר העוגה מעבירים למקרר.
מקור המתכון: העוגה עצמה מבוססת על זה, הקרמל על זה.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- העוגה מאד חמאתית בטעמה. אני מודה שלא ניסיתי עדיין, אבל יכול להיות שאפשר להסתפק בחמישים גרם בחמאה עבור הקרמל, מה שיניב טעם קצת פחות חמאתי. אשתדל לבדוק בעצמי בקרוב, אבל אם מישהו מקדים אותי, אשמח לעדכונים!
- שימו לב: העוגה מצוינת גם בלי הקצפת. יתרה מזאת, אם מוותרים על הקצפת, אפשר לשמור את העוגה למשך כמה ימים בטמפרטורת החדר, מה שיאפשר לה לשמור על הרכות. אם מצפים בקצפת, צריך לאחסן את העוגה במקרר, מה שישמור עליה, אבל יקשה אותה קצת ויהפוך אותה לדחוסה יותר.
- לגבי החמאה במתכון: אני השתמשתי בחמאה מלוחה, וזה יצא מעולה. אם משתמשים בחמאה רגילה, אני ממליצה להוסיף קצת מלח (אבל זה לא חובה).