קצת מוזר ולא קשור לציין פה בלוגולדת עם כל הדברים האחרים שמציינים פה במדינה בימים האלה, אבל.. לא יודעת. אני מנסה לקיים סוג של שגרה.
אז בלוגולדת. בלוגולדת 14. ארבע עשרה!
הבלוג שלי בגיל ההתבגרות.
ויש לו קצת התנהגות של טינאייג’ר — פחות להתחצף ולצעוק, יותר להיכנס לחדר שלו, לטרוק את הדלת ולא לצאת משם במשך כמה חודשים.
וכך יצא שמאז בלוגולדת 13, עלו לבלוג – שימו לב, כולל הפוסט הזה – שלושה פוסטים חדשים. שלושה. בשנה.
כולנו כבר יודעים שהאיכות מנצחת את הכמות, נכון?
מי צעק שם “אבל הפוסטים שלך גם לא איכותיים”? אסף, זה אתה?
בקיצור.
לכבוד גיל ההתבגרות, החלטתי לעשות מעשה בוגר ולפצח סוף סוף את המתכון לעוגת השוקולד צ’יפס של אמא שלי.
לא עוגת ארבע עשרה שכבות, לא עוגיות עם ארבעה עשר מרכיבים —
סתם עוגת שוקולד צ’יפס. אבל טעימה, כזו שאני זוכרת שאמא שלי הכינה כשהייתי ילדה.
ביקשתי ממנה את המתכון לפני ארבע שנים. וזה מה שקיבלתי ממנה בוואטסאפ:
קודם כל, אשל? מה קשור אשל? למי יש אשל בבית מחוץ לחנוכה ולסופגניות?
דבר שני, נגיד שזרמתי על העניין הזה. למה הכל כתוב ביחידות מידה של אשל?! ומה זה חום גבוה? ובינוני? למה המתכון מוצפן, אמא???
** נשימה עמוקה **
סליחה, אני נהיית מאד נסערת כשאני מדברת על המתכון הזה.

אממ כן, ככה רציתי שזה יצא
ניסיתי אותו אז, לפני כמעט ארבע שנים, כשעדיין אפיתי עם גלוטן. יונתן עזר לי, עידו שהיה פירור בן שנה וחודש גם. בערך. יצא.. לא משהו.
ועכשיו החלטתי שהגיע הזמן לתת למתכון הסודי הזדמנות נוספת.
בדיוק נקלעתי לסיטואציה שיש לי רביעיית אשל בבית בשבועות שאחרי חנוכה – באיזה מצב אחר יש למישהו אשל בבית? – ואמרתי לעצמי:
“עצמי, קדימה. בואי נעשה את זה.”
אז עשיתי.

או. מהצד הזה נראה יותר טוב.
הניסיון הראשון יצא טוב, אבל מתוק מדי.
הניסיון השני יצא טוב, אבל יבש מדי (אני לא רוצה להאשים אף תינוקת שינקה באותו הזמן וגרמה לי לאפות את העוגה יותר מדי, שיעול הילי שיעול, אז נאשים את זה שהקטנתי את כמות השמן).

“סליחה שייבשתי לך את העוגה, אמא. את סולחת לי? תראי כמה אני חמודה!”
הניסיון השלישי יצא טוב. מתוק, אבל לא מדי. עסיסי, אבל לא מדי. שוקולדי, אבל לא מדי.
נשאר לי עוד אשל אחד אחרון, אז נראה לי שלא יהיה מנוס. אצטרך להכין את המתכון שוב, פעם אחת אחרונה (לזמן הקרוב. אני אחרי שלוש עוגות שוקולד צ’יפס בשבועיים), רק כדי לוודא שהוא טוב.
אם זה מה שנגזר עלי…
אז בלוגולדת. לכאורה זמן לחשבון נפש וסיכומים ותכנונים והבטחות לעתיד.
אבל לא, אני כבר לא מתיימרת לאחל לעצמי או לבלוג דברים לשנה הקרובה. איך סבא שלי תמיד אמר? העיקר הבריאות. לא צריך יותר מזה.

“אז מה.. מצלמת על הרצפה, אמא? אפשר ביס?”
אני כן ארגיע אתכם ואומר שהבלוג כנראה לא הולך להתבגר יותר מדי בזמן הקרוב —
1. את המתכון הזה הכנתי לראשונה שבועיים לפני תאריך הבלוגולדת, אבל הכנתי בפעם האחרונה אתמול, כלומר עד אתמול המתכון עוד לא היה מוכן לפרסום.
2. תכננתי לכתוב את הפוסט ולערוך את התמונות לפני כמה ימים, אבל בסוף מצאתי את עצמי עושה את זה ביום הפרסום. בצהריים. התכנון היה לפרסם בשמונה-תשע בבוקר, כן?
3. אפרופו התמונות, קלטתם שחלק מהעוגה מפורק בתמונות? אלה תמונות שצילמתי מניסיון שתיים, היבשושי מעט (אל תתבאסו על הרמאות שלי, בגירסא הטובה שלה היא נראית די אותו הדבר). הייתי חסרת סבלנות כי רציתי לצלם מהעוגה, אבל גם קבעתי עם כמה אמהות מהשכונה, מחבורת חופשת הלידה שלי, למטה בגינה ורציתי לקחת להן כמה פרוסות.. רק שהעוגה יצאה מהתנור עשר דקות קודם לכן. בואו נאמר שהייתי צריכה לחכות עוד קצת לפני שחילצתי אותה מהתבנית.
קיצור, יותר מדי בגרות אין כאן. התרגשויות?

מצרכים
200 מ"ל (1 גביע) אשל
120 מ"ל (1/2 כוס) שמן קנולה, או שמן נייטרלי אחר
2 ביצים גדולות
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
350 ג' (1/2 2 כוסות) קמח ללא גלוטן/קמח לבן (ראו הערה)
10 ג' (2 כפיות) אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
150 ג' שוקולד צ'יפס
הוראות הכנה
- מחממים תנור ל-190 מעלות.
- מניחים אשל, שמן, ביצים, סוכר ווניל בקערה בינונית. טורפים היטב.
- מוסיפים קמח, אבקת אפיה ומלח. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
- מקפלים פנימה את השוקולד צ'יפס (אפשר לשמור חופן בצד - ראו הערה).
- יוצקים לתבנית אינגליש קייק. מכניסים לתנור.
- כעבור חמש דקות, מנמיכים את חום התנור ל-180 מעלות ואופים למשך 40-45 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי לפני שמחלצים מהתבנית ופורסים (או שמסתכנים בהתפרקות חלקית של העוגה. אחת שיודעת..).
מקור המתכון: מחברת המתכונים של אמא שלי.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- ללא גלוטן: אני הכנתי את המתכון ללא גלוטן כמה פעמים — פעם שילבתי בין שני סוגי קמח של שר (פטיסרי/Mix C והרב תכליתי/Mix It), פעם רק מהפטיסרי — ויצא טוב בכל הווריאציות. אני יודעת בוודאות שהוא עובד טוב גם עם קמח לבן, למי שאין בעיה עם גלוטן.
- פרווה/טבעוני: לא ניסיתי, ואני חוששת שיהיה פה צורך ביותר מדי שינויים והתאמות.
- כדי לשדרג מעט את המראה של העוגה, אני שמרתי כ-25 גרם מתוך 150 גרם השוקולד צ’יפס בצד ופיזרתי מלמעלה לפני האפיה. לא חובה, אפשר גם לערבב את הכל פנימה לתוך הבלילה.
2 תגובות
יצאה מהתנור – ריח מדהים
יש! מקווה שגם הטעם..