אני מאוהבת. זה נמשך כבר כמה שבועות, ואני פשוט מאושרת. קוראים לו Pinterest והוא לחלוטין שבה אותי בקסמיו.
Pinte-what now? אל תילחצו אם אין לכם מושג על מה אני מדברת. עד כמה שאני יודעת, האתר הזה עדיין לא לגמרי תפס בארץ, אבל אולי הוא כן ואני סתם מאחרת למסיבה, כהרגלי (וככל הנראה מתרגמת ביטויים מאנגלית בצורה לא מוצלחת). בכל אופן, השם הוא שילוב של pin ו-interest. כנראה לא הייתם צריכים אותי בשביל זה, אה?
קיצור…
קצת קשה להסביר, וזה עלול להישמע הרבה הרבה פחות ממכר ממה שזה בפועל, אבל הרשו לי לנסות בכל זאת. מדובר במעין לוח מודעות וירטואלי. כל אחד יכול לבנות לעצמו לוחות כאוות נפשו ו-to pin עליהם מה שבא לו. כל מודעה (התרגום האישי שלי ל-pin) היא בעצם תמונה כלשהי, אשר אם לוחצים עליה מובילה (בדרך כלל) לאתר אחר, בו אפשר למצוא תמונות נוספות הקשורות אליה וכנראה מלל כזה או אחר.
היי תראו מה זה, הצלחתי לגרום לאתר הפשוט והמגניב הזה להישמע הו-כל-כך-הרבה-יותר-מסובך ממה שהוא באמת.
אוף. אנסה שוב: אתם יכולים לתלות על לוח המודעות שלכם תמונות של בגדים יפים שראיתם איפשהו. או כל מיני טוטוריאלז להכנת פונפונים, שפצור רהיטים, קליעת צמות מגניבות ועוד מיליון דברים שכנראה לא תעשו לעולם (אלא אם כן אתם חברה שלי, שלפני כמה ימים הכינה צמיד מכפתורים, לפי הוראות שהיא מצאה בפינטרסט. את לא מבינה שאת אמורה רק להסתכל על דברים מגניבים, לומר “יואו איזה מגניב, אני לגמרי יכולה לעשות את זה” ובסוף לא לעשות כלום, רק להמשיך להסתכל על עוד דברים מגניבים? damn woman, את גורמת לכל השאר – אהמ, לי – להיראות רע!). תמונות של מקומות יפים (שבינינו, כנראה לעולם לא נגיע אליהם) הן עוד דבר נפוץ. הלוחות המלאים ביותר שלי הם – היכונו, זה מפתיע – כל מיני דברים טעימים שבא לי להכין מתישהו ודברים שהצחיקו אותי.
כמובן שיש אנשים יותר רציניים ממני. אנשים כאלה משתמשים בפינטרסט לכל מיני דברים, למשל לקבל כל מיני רעיונות לחתונה (שמלות. שמלות לשושבינות. פוזות לצילומים. עוד פוזות לצילומים. תסרוקת לחתונה. איפור. עוד שמלות. מקומות לצילומים), רעיונות לעיצוב הבית או השראה לתספורת הבאה (כולל צבע!). טוב, המילה אנשים היא קצת לא במקום. נשים. בנות. בחורות. אין ספק, האתר הזה מיועד בעיקר למין הנשי. מעטים מאד הגברים שראיתי בו מאז שהתמכרתי נכנסתי אליו לראשונה.
טוב, כפי שחששתי, לא ממש הצלחתי להעביר את הגאונות שבפינטרסט אהובי, אז אין ברירה – עליכם להיכנס ולבדוק את הנושא בעצמכם. אם תצליחו להתעלם מכל משפטי ה”ישו אוהב אותי ואני אוהב את ישו” למיניהם, סיסמאות ה”תעבדו קשה, תיראו טוב” ותכניות האימונים המבטיחות, דוגמת “איך לאבד עשרת אלפים קלוריות בשישים שניות” (כשברקע תמונה של בחורה עם גוף מושלם, כמובן), יש סיכוי טוב שגם אתם, כמוני, תפלו לפינטרסט. אם זה קורה, חפשו אותי. רק אם בא לכם. אני לא איעלב.
אה, ואם אתם מוצאים דרך יותר טובה וברורה להסביר מה קורה שם, בבקשה מכם – חזרו הנה. השאירו תגובה. אני אודה לכם. קוראי הבלוג האחרים (המעט שיישארו, זאת אומרת) יודו לכם. ישו יודה לכם. אההה לא, עזבו בעצם, אמרנו שמתעלמים מישו.
אוקיי, נסיון אחד אחרון להסבר:
מה? איך העוגיות האלה קשורות לפינטרסט? אה, האמת שהן לא. זאת אומרת, עשיתי להן pin כמובן (אין סיכוי שאני יכולה לכתוב את המילה הזו בעברית), אבל זה הכל.
קודם קראתי עליהן אצל ג’סיקה מ-How Sweet It Is (טוב, בעצם כאן), ודרכה הגעתי למתכון של Peas and Thank You (או Mama Pea, כמו שהיא קוראת לעצמה. לא מוזר. לא מוזר בכלל).
מיד ידעתי שאני חייבת חייבת חייבת להכין אותן. סליחה, אותם – אלה לא עוגיות, אלא כדורי בצק עוגיות אפויים (או אפוי? את מי אופים, את הכדורים או את הבצק? עזבו. נישאר עם אפויים, ברשותכם). והרי כבר הכנתי פעם טראפלס בצק עוגיות. טוב, פעמיים. זכרתי כמה זה היה טעים (כמעט שנה וחצי לאחר מעשה, אני עדיין טוענת שהטראפלס האלה הם אחד הדברים הטעימים ביותר שהכנתי), לכן הייתי חייבת לנסות גם את הגירסא האפויה.
עכשיו, אל תתחכמו ותאמרו לי שבצק עוגיות אפוי זה פשוט עוגיות. לא נכון ולא נכון. אין כאן ביצים. זה משנה דברים. סמכו עלי. האמונה הזו תקח אתכם למקומות טובים – וטעימים – מאד 🙂
אז מה רציתי לומר? אה, כן. כאמור, התלהבתי מאד מהמתכון הזה, ואצלי “חייבת חייבת חייבת להכין” = האתר עם המתכון נשאר פתוח בדפדפן ויהי מה. להוסיף אותו למועדפים זה פשוט לא מספיק טוב. לנעוץ בו סיכה, לעומת זאת.. זה כבר משהו אחר. כשאני מוסיפה את המתכון ללוח המודעות שלי, אני יכולה לראות גם תמונה של התוצר הסופי ולהיזכר עד כמה אני רוצה – nay, חייבת – להכין את הכדורים האלה. והרי לכם הקישור הכה-ברור-וכלל-לא-מאולץ בין פינטרסט לבין כדורי בצק העוגיות האפויים שלי.
“לנעוץ סיכה”? זה לא נשמע טוב. מה אני אעשה, אכתוב to pin כל הזמן? גם זה קצת מעצבן. רגע, מה לגבי טופין? נפלא! מעתה והלאה – זו המילה. למשל, עשיתי טופין למתכון של העוגיות. oh happy day, אני מרוצה.
ומה לגבי העוגיות עצמן? סליחה, הכדורים. אין מילים. באמת. המרקם הסופי קצת מתפורר, אבל זה לא דבר רע. אני לא חושבת שאני יודעת איך להסביר לכם מה קורה שם, אבל זה טעים. מאד. ויש בפנים חמאת בוטנים ושוקולד. אתם יודעים איך אני מרגישה לגבי חמאת בוטנים ושוקולד. אה, וכל כך קל להכין את השטות הזו, שזה מסוכן.
אוקיי, אז סיכמנו – אתם הולכים להכין כמה כדורי בצק אפויים, לפתוח חשבון ב-Pinterest ו“לעקוב” אחרי שם, כדי לשמח אותי ולגרום לי לדעת שלפחות באופן וירטואלי, נוכל להיות BFF? נהדר.
***
כדורי בצק עוגיות אפויים
מקור המתכון: Peas and Thank You. האמת היא שהקטע של האתר הזה הוא שהכל שם אורגני ובריא, או משהו בסגנון. מיותר לציין ש-that’s not how I operate, אז שיניתי קצת דברים (חמאה במקום מרגרינה, סוג אחד של קמח במקום שניים). אני כותבת כאן את המתכון כפי שאני הכנתי אותו. הוא מאד מאד דומה למקור, אבל סתם שתדעו.
כמות: גברת אפונה טוענת שיצאו לה בין שנים עשר לשמונה עשר כדורים. אני לא יודעת באיזה בסיס היא סופרת (וואו, הערה חנונית למופת!).. לי יצאו 38 כדורים.
מצרכים:
100 ג’ חמאה
3/4 כוס חמאת בוטנים (השתמשתי בחלקה, משערת שאפשר גם בצ’אנקי)
1/2 כוס סוכר חום (השתמשתי בדמררה)
3/4 כוס אבקת סוכר
1/2 כפית תמצית וניל
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
3/4 כפית מלח
1/2 1 כוסות קמח תופח (או קמח רגיל + 1 כפית אבקת אפיה)
תוספות כרצונכם: אני השתמשתי ב-1/2 כוס קרמל צ’יפס + 100 ג’ שוקולד מריר קצוץ
אופן ההכנה:
1. מערבבים במיקסר (וו גיטרה) חמאה, חמאת בוטנים, שני סוגי סוכר ותמצית וניל עד לקבלת תערובת אחידה.
2. בקערה נפרדת מערבבים סודה, מלח וקמח.
3. מוסיפים את החומרים היבשים לקערת המיקסר בהדרגה, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב עד לקבלת בצק.
4. מוסיפים את התוספות (קרמל צ’יפס ושוקולד מריר, במקרה שלי) ומערבבים. אני הפעלתי קצת את המיקסר על מהירות נמוכה, אפשר גם לערבב ידנית בעזרת כף או מרית.
5. מקררים את הבצק למשך כחצי שעה.
6. מוצאיים את הבצק ומחממים תנור ל-180 מעלות.
7. יוצרים כדורים מהבצק (הכינו אותם בגודל הסופי שתרצו, הם לא משתנים יותר מדי במהלך הצורה – לא בגודל ולא בצורה), מניחים על תבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה ואופים למשך 10-12 דקות. הכדורים ככל הנראה יישארו רכים ודומים למדי לאיך שהם נראו לפני האפיה, אך חשוב בכל זאת להוציא אותם ולא לאפות יותר מדי.
בשלב זה עושים שני דברים: ראשית, מתעלמים מהדמיון הרב לקניידלעך אך במקביל,
לגמרי חושבים על זה שבפסח הבא נרצה להכין קניידלעך עם חתיכות שוקולד
8. מניחים לכדורים להתקרר בתבנית למשך כמה דקות ולאחר מכן מביאים לצינון מלא על רשת.
הערות/תוספות/שדרוגים:
- העוגיות האלה כל כך קלות ומהירות להכנה, וואו. הכנת הבצק לוקחת בערך עשר דקות וגלגול הכדורים לקח לי עוד קצת פחות מרבע שעה, כשחשוב לציין שלא התאמצתי יותר מדי לעבוד מהר. לגמרי פשוט קל.
- מבחינת התוספות – אמא אפונה הוסיפה לכדורים שלה חצי כוס חמאת בוטנים-צ’יפס וחצי כוס שוקולד צ’יפס. חמאת בוטנים-צ’יפס אני לא מצליחה למצוא מזה זמן מה, לצערי, אז כמו שאני עושה הרבה לאחרונה – השתמשתי במקום זה בקרמל צ’יפס. לגבי השוקולד – אני כמעט תמיד מעדיפה שוקולד רגיל קצוץ גס (מה גם שהיה כבר לילה ולא היה לי שוקולד צ’יפס בבית..).
- בכל אופן, אפשר לשחק עם התוספות, הן מבחינת כמויות (קצת יותר, קצת פחות, הכל הולך) והן מבחינת הסוג. אבל עשו לי טובה אישית, אל תוסיפו דברים מטופשים כמו צימוקים או פירות יבשים אחרים. לכו על דברים טעימים באזור השוקולד. מריר, חלב, לבן, אני לא שופטת. אבל בבקשה לא משהו שהיה אמור להיות ענב אבל לא הצליח לו.
- לקחתי את את הכדורים לעבודה, והיו שם כמה אנשים שטענו שהם מתוקים מאד. אני, מנגד, טוענת שעובדים איתי אנשים מוזרים. לדעתי דווקא העוגיות לא מתוקות בטירוף (תטעמו פעם קרם חמאה עם שש כוסות אבקת סוכר, ואז נדבר), וחמאת הבוטנים – כמו תמיד – ממתנת את המתיקות.
- בואו לא נשכח שהעוגיות האלה הן סוג של עוגיות מתחזות. אמורות להיות פה ביצים, אבל אין. אז המרקם שלהן קצת מוזר – טיפה קמחי (העוגיות נדבקו לי קצת לידיים בכל פעם שנגעתי בהן, גם לאחר האפיה), מעט מתפורר. אבל טעים מאד. זה לא משהו רע, רק רציתי שתהיו מוכנים נפשית. ובעיקר קולינרית.
- דרך אגב, אם בא לכם, אתם יכולים לוותר על עניין האפיה ולאכול את בצק העוגיות הלא-אפוי. בתור מישהי שאולי.. בטעות.. טעמה חלק ניכר מהבצק במהלך שלב גלגול הכדורים (והנה יוצאת לאור הסיבה האמיתית שזה לקח לי רבע שעה), אני אומרת לכם – זה בסדר. לא יקרה לכם כלום. אולי תעבור לכם בגוף צמרמורת של אושר, אבל חוץ מזה כלום. מצד שני, אל תגישו את הבצק הזה לאנשים ותאמרו להם שזה בצק עוגיות אפוי, כי יש לא לאפות. ויש לשקר. שני דברים שונים לגמרי.
- נכון, העוגיות האלה הן לא מלכות היופי. אבל כפי שאמרה לי אחותי – ואני מסכימה איתה – יש להן את החן שלהן. חוץ מזה, הן לגמרי מפצות על המראה בטעם…
- אה. דבר אחרון. אולי כדאי לכם להכין כמות כפולה מראש. סיכמנו קודם שאתם סומכים עלי, לא?
היי, כדור. אתה נחמד והכל, אבל למה אין בך שוקולד?
אוקיי, הנה אחיך. הוא שוקולדי יותר, אך גם מתפורר הרבה יותר.
החיים לא מושלמים: או שאתה נטול שוקולד, או שאתה מתפורר. בכל מקרה, ישו אוהב אותך.
הממ.
משפט טוב. שווה pin.
17 תגובות
ממממ!!
מור זה נראה מעולה!
מזכיר לי עוגיות חמאה שאמא שלי מכינה ללא ביצים,והן פשוט אלוהיות! אני מניחה שגם זה נמס בפה ועושה כיף בבטן…
כנראה שיש משהו בעוגיות ללא ביצים שעושה אותן מיוחדות…אהבתי ממש! יאמ
נראה מעולה.
ואם את בעניין של עוגיות כדורים, תנסי את המדהימות האלה:
http://community.seattletimes.nwsource.com/archive/?date=20010317&slug=cookie17
הקרדיט להכרותנו היא מספר הילדים של קרין גורן אבל היא הודתה שהן לא שלה אלא מתחרות אמריקאית. את הקרקר גראהם הקינמוניים היא החליפה בביסקוויטים ואני ממליצה להוסיף קצת קינמון למי שאוהב את הטעם הקינמוני. עוגיות מהטובות שאכלתי…
הגעתי בעקבות המלצה של "בצק אלים" ועברתי בערך על כל הבלוג בריור. כ"כ הרבה מתכונים עם חמאת בוטנים ושוקולד ושימוש בפטל, פשוט אלוהי!
את נהדרת, תאמצי ותאכילי אותי לנצח?
טל – נמס בפה! נכון! זו הדרך לתאר את העוגיות. איפה היית בזמן שכתבתי את הפוסט וחיפשתי מילות תואר מתאימות?
שרון – רציתי לעשות טופין למתכון, אבל אין שם אף תמונה. אוף! בכל אופן, אני מקווה שהוא יישאר לי בתודעה איכשהו, כי הוא נראה מבטיח. תודה 🙂
אנונימי/ת – בהחלט. אבל רק שיהיה ברור, אצלנו בבית לעולם לא נאכל סלט, בסדר? מקסימום סלט פירות. וגם לזה אני לא מתחייבת.
היי, אני חדשה פה (הגעתי דרך בלוג-דיי :)), והסתכלתי על כמה וכמה מהפוסטים שלך – אני חייבת להוריד בפנייך את הכובע.
מתכונים מקוריים ומושחתים עם צילומים יפהפיים.
אמשיך לבקר כאן גם בהמשך, אבל רק רציתי לפרגן (והמתכון הזה ספציפית, הוא אחד הדברים שאני חולמת עליהם בלילה, מאז גיליתי את גלידת בצק העוגיות של בן אנד ג'ריס)
דבר ראשון – ברוכה הבאה!
דבר שני – החמאת לי על התמונות (הצד הכי חלש שלי, לדעתי וכנראה לדעת כולם)??? ברוכה הבאה ואנא ממך, אל תלכי לשום מקום. כרגע הפכת לאורחת של כבוד בבלוג 🙂
האמת, עזבי את הבלוג.. הייתי מזמינה אותך לגלידת בצק עוגיות אצלי בבית, אבל לצערי סיימתי כמעט את כל הקופסא לפני קצת יותר משעה. וגם את הטעם השני שהיה לי בפריזר. אופס.
המתכון נראה מעולה – ינוסה בהקדם. ותודה למאיה מבצק אלים.
לגבי פינטרסט – זה ה-נושא של בנות הבלוגספירה (טוב, לפחות הבלוגים ל כל אלה שאוהבות ליצור דברים) בחודשים האחרונים. אני החלטתי שאני מכורה למספיק דברים ולכן אתעלם בחינניות 😉
לגמרי תודה למאיה מבצק אלים!
כן כן, פינטרסט הוא ה-נושא גם אצל בלוגריות האוכל, וגם אני ניסיתי להתעלם ממנו עד כה. אך בסוף אמרתי "טוב.. ננסה. רק לראות על מה כל המהומה". ואז נוצר מצב שפשוט התמכרתי בחינניות 😉
אם את חזקה מספיק כדי לעמוד בפיתוי, לא נותר לי אלא לקבל את סירובך ולתמוך בך מרחוק.
אוקיי, הכנתי אותם היום – וואו!
הבצק הלא אפוי באמת ממכר, אבל הצלחתי לעצור את עצמי.
הכדורים האפויים דווקא הרבה יותר כבדים בבטן מהבצק, מה שמונע ממני לאכול הרבה מהם וזה מצוין 🙂
את לא מבינה כמה שנים חיפשתי אחר קוקי דו כמו שחלמתי עליו. הגלידה של בן&ג'ריז לא מספקת את הסחורה.
אני חושבת שהכדורים כן.
הידד לך וזה.
אה ושכחתי להוסיף – אני חובבת חמוציות מושבעת, באמת ברמות קשות, אבל זה באמת נראה לי חילול הקודש פה.
וגם שאלה – קרמל צ'יפס? חמאת בוטנים צ'יפס? איפה את מוצאת אותם?? גלי לייי!!
לגמרי הידד, אני שמחה שאהבת! המלצה שלי – יש לי פה טראפלס בצק עוגיות בבלוג (יש בעוד מקומות, מן הסתם, אבל את כבר כאן, אז למה ללכת רחוק). הכיני אותם. בהקדם. אבל אני מזהירה אותך, לא נראה לי שמשהו ימנע ממך לאכול הרבה מהם, אז.. את יודעת. שלא תגידי שלא אמרתי.
חמוציות זה הכי חילול הקודש. אני בכלל פחות בקטע שלהן, לכן לא תראי אצלי יותר מדי חמוציות (אהמ, או בכלל..), אבל בתור חובבת מושבעת את בטח יודעת שאת יכולה לדחוף אותן לכל עוגיות שיבולת שועל/שוקולד צ'יפס למיניהן. אבל לא בכדורי הבצק. אני מטילה וטו 🙂
ולגבי הצ'יפס למיניהם – בעקרון אני רוכשת את שלי מזה מספר שנים במיסטר קייק (יש להם שני סניפים בנתניה, לא יודעת אם זה עוזר או לא), אבל לאחרונה לא מצאתי שם חמאת בוטנים צ'יפס. זה נושא כאוב, אני לא רוצה לדבר על זה. למען האמת הייתי בטוחה שאפשר למצוא אותם בכל חנות למוצרי בישול ואפיה, אבל ב"לגעת באוכל", למשל, לא מצאתי צ'יפס בכלל. לפחות לא בסניף הרענני שלהם, לא יודעת לגבי ראשון לציון. אם במקרה אתקל בהם במקומות נוספים, אדווח. אם מישהו מהקוראים מוצא צ'יפס (בארץ, ברור שאפשר להזמין מחו"ל, לא חוכמה!) – אנא עדכנו. אותי, את מורן, שתפו את כל הכיתה.
היי היי,
סליחה על האיחור הבלתי-אלגנטי, אני ממש מפגרת בקריאת הרידר שלי. בכולופן, ראיתי שסימנת מתכון לעוגיות אוריאו שב-מק-רה עברתתי לא מזמן בבלוג שלי, הן מהממות ויש לי תחושה שתאהבי.
http://sugarcook.wordpress.com/2011/05/10/%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA/
שנה טובה, מתה על בלוגך, מאחלת עוד שנת חמאה, סוכר, שוקולד וחמאת בוטנים.
זאפודית (איזה שם מוזר ומגניב!), את צודקת לחלוטין, אכן סימנתי את העוגיות האלה (כמובן שלא זכרתי. בדקתי וגיליתי שלא שיקרת. אני ללא ספק בחורה הנותנת אמון באנשים בקלות רבה). מסתבר שכבר ראיתי אותן אצלך פעם (זה היה לפני מספר חודשים, לא הייתי בפינטרסט עדיין וחבל, הייתי לגמרי עושה טופין). אני זוכרת שהן נראו לי טוב אך פרחו מראשי, כי אף פעם אין לי אוריאו בבית (מביך, אני יודעת).
אה, וברור שבשום צורה לא עשיתי את הקישור בין העוגיות שסימנתי לעוגיות אצלך. מזל שאת פה 🙂
טוב, אחרי ההמלצה שלך, העוגיות האלה מטפסות במעלה רשימת ה-to do שלי. מבטיחה להכין (מקווה שבקרוב) ולדווח.
שנה טובה גם לך, מאחלת לך בחזרה את כל הדברים המעולים האלה!!!
אה, והאיחור הכי אלגנטי שיש. אין דבר כזה איחור לא אלגנטי. own up to it!
קודם כל תודה על המתכון. הסיבה שאין שם ביצים זה בגלל שבצק עוגיות (COOKIES DOUGH) לא אמור לעבור אפיה, הם פשוט אוכלים אותו כך, ללא אפיה בכלל. רק שאלה: האם זה מותר? האם ידוע למישהו משהו בעניין?
תודה מראש
אוסנת
מור את מהממת! אני לא אוהבת מתוק. אפשר להפחית מהסוכר? לפחות להשמיט את האבקת סוכר?
אבל מור, מה עושים אם אין לי מיקסר משוכלל עם וו גיטרה אלא רק מיקסר משנות החמישים (ומדהים) של סבתא שלי?!
וגם- יש לי צ'יפס peanut butter שחשבתי להכניס לתוך העוגיות האלו.. ובכלל יש לי שניים כאלו ובא לי להכין איתם כל כך הרבה דברים….
אסנת, את צודקת שלרוב קוקי דו לא נאפה ואוכלים אותו ככה. תכלס, זה אחד הדברים האהובים עלי מכל מה שאי פעם הכנתי. אבל במקרה הזה הכדורים דווקא כן אמורים לעבור אפיה. בכל אופן, בצק עוגיות ללא ביצים הוא סבבה לגמרי לאכילה. גיגלתי את הנושא וקראתי קצת בעבר לאחר שננזפתי שזה לא בריא 🙂 מצאתי שזה בסדר גמור.. אבל משמין כמו עוגיות רגילות 😉
אנונימית מהממת, לא הייתי משמיטה לגמרי, אבל אפשר להפחית כמויות, בטח. שחקי עם זה עד שתגיעי למשהו מתוק מספיק אבל לא מדי.
נועה גייגר, אין בעיה! פשוט רככי ממש ממש את החמאה ואז את יכולה להכין את העוגיות בקערה, עם מטרפה. problem solved. ו-PB צ'יפס — כן, שימו אותם בפנים. ואכלי אותם מתוך השקית. ועשי איתם הכל!