
מה יקרה, חשבתי, אם אמיס את הסוכר ואקרמל אותו לפני ההכנה? לא ידעתי לענות לעצמי, אז החלטתי לנסות.
ואז נכנסה לתמונה בעיה מספר שלוש: היה לי רק סיר אחד בבית. ונזקקתי לו גם לתפוחי האדמה וגם לסוכר. אתם כבר מנחשים מה החלטתי לעשות?
כן. בישלתי את תפוחי האדמה והסוכר ביחד. מצד אחד פתרון לשתי הבעיות האחרונות, מצד שני הגורם לבעיה הראשונה: הסוכר נמס אך לא באמת התקרמל. קיבלתי מעין מי סוכר, עם חתיכות תפוחי אדמה צפות בתוכן. ועקב כל הסוכר הנוזלי, ממש התקשיתי למעוך את תפוחי האדמה – הם כל הזמן שחו בתוך בריכת הסוכר וברחו לי. שובבים.
בקיצור, אחרי שמיציתי את העניין, החלטתי שלא יקרה כלום אם אשתמש ב”פירה” עם חתיכות תפוחי אדמה קטנטנות. גם ככה תכף נכנס לתערובת מלא קוקוס, אף אחד לא ישים לב.
אה, ואף אחד לא ניחש שיש בפנים תפוחי אדמה. רק אחרי הרבה זמן, ולא מעט רמזים.
מלא פצקריי ולא בטוח שהיה שווה להשתמש בסוכר ולהמיס אותו ואולי בכלל עדיף היה להשתמש באבקת סוכר מלכתחילה? הממ. לא יודעת. לכם אני ממליצה להשתמש באבקת סוכר. אני, באופן אישי, הייתי די מרוצה מעצמי.
אז למקרה שבא לכם לראות תפוחי אדמה צפים במי סוכר – כי זה משהו שכל אחד צריך לראות לפחות פעם אחת במהלך חייו – או אם סתם נגמרה לכם אבקת הסוכר ואין לכם כח ללכת לקנות, קבלו את הגירסא שלי לממתק המפורסם-לא מקורי-הכינו אותו כבר מאתיים פעם בעבר.
- קודם כל, מצטערת על שלב #2 בהכנה. פשוט רציתי שתדעו את הזמנים שהיו לי.. אבל שיהיה ברור שזה לא חקוק בסלע וזה מאד אינדיבידואלי. אם כי אני לא בטוחה שמרקורי באמת משפיע על ריכוך תפוחי האדמה שלכם. שווה בדיקה בכל זאת.
- לגבי הקוקוס: אני הוספתי בערך כוס וחצי. בעקרון, מוסיפים “כמה שתופס”. אם אחרי כוס אחת כבר יש לכם עיסה שנוח לכם לגלגל אותה, בכיף. אם צריך כוס וחצי, יאללה. הולך. אם רק אחרי שתי כוסות זה קורה – מגניב. “מה שיוצא, אני מרוצה” מכירים? אז.. כן. בדיוק.
- מבחינת השוקולד, אני התחלתי ב-150 ג’ שוקולד לבן. הוא הספיק לי לעשרים ושבעה כדורים. אחר כך הוספתי למעט השוקולד הלבן שנשאר לי בקערה 100 ג’ שוקולד מריר. הוא הספיק לי לעשרים ושניים הכדורים הנותרים, ונשאר לי עוד מלא שוקולד. כמובן שהתקמצנתי על השאריות, אז אספתי אותן לתוך צנצנת קטנה. מה עשיתי עם השאריות? חלק גירדתי בעזרת כפית, הרבה אחרי שהשקולד התקשה, ופשוט אכלתי. חלק אחר.. לא זוכרת. השתמשתי בו למשהו בסופו של דבר. כבר שכחתי למה.
- קיצור, 250 ג’ שוקולד זה די והותר עבור ציפוי הממתקים. יש מצב שגם מאתיים יספיקו לכם.
- אה, ואני השתמשתי גם במריר וגם בלבן כי רציתי כדורים בשני צבעים, אבל אני ממליצה בחום ללכת על המריר. זה גם יוצר ניגוד צבעים יפה עם החלק הפנימי הקוקוסי הלבן של הכדור, וגם ניגוד טעמים טוב. הממתקים מאד מתוקים, והשוקולד המריר קצת ממתן את זה. השוקולד הלבן? ממש לא ממתן. ההיפך מממתן. מצטערת, פשוט רציתי לכתוב את המילה הזו כדי לכתוב את האות מ’ שלוש פעמים רצוף.
- הדברים שמסבים לי אושר… וואו.
- אגב, חברה שלי טענה שאמנם הכדורים מאד מתוקים, אבל דווקא הציפוי המריר פחות מסתדר לה. אבל אל תקשיבו לה, היא לא יודעת על מה היא מדברת. הקשיבו לי. אני יודעת על מה אני מדברת. רוב הזמן. נראה לי. פחות או יותר.
10 תגובות
את מאוווווד מיוחדת 🙂
נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני קוראת מתכון בבלוג, שהוראות ההכנה שלו כ"כ מפורטות, עד כדי כך, שגם דרך ההכנה שהיתה ברירת המחדל, מפורטת פירוט יתר, כדי שאנשים חס וחלילה לא יעשו פשלה P:
אבל הם נראים מצויין!!!
האמת שזה מתכון שרציתי להכין כבר הרבה זמן, ודי שכחתי ממנו, אז תודה 🙂
יוצא לזה טעם של באונטי כזה?
קשה לי להתייחס לדבר המופלא מהקוקוס, שהכנת בצורה מושלמת לאור העובדה הנהדרת שמרגשת אותי מאד- שאכלת פעמיים סלט!
אני ממש גאה בך!
והצילום של המשטח סיליקון ללא הקוקוסים? מעולה!
אוי, כמה שאני נהנית לקרוא אותך!
טוב זו פעם ראשונה שאני רואה מתכון כזה מוזר שממש בא לי להכין (כי ממבט ראשון זה פירה מתוק עם קוקוס).
אבל שאלה קטנה , מאיפה קנית את הכלי הזה של הטבעת שהוצאת איתו את הכדורים מהציפוי ?
אה נכון, חשבתי שזה איזשהו שיפוד דק… עכשיו אני רואה שזה לא. מה זה, סוג של מלקחיים?
אה, אם היתה לי עוגיה על כל פעם שחזרתי מהסופר עם שק של משהו ובדיעבד גיליתי שאפשר לפתוח אותו היתי לי קופסת עוגיות שלמה ודי גדושה. היר היר סיסטר!
הכלי הזה ששאלתן עליו זה כלי מיוחד לשוקולד, פרלינים וזה. אני קניתי את מזלגות השוקולד שלי בארגל בתל אביב, אבל מאמינה שאפשר למצוא אותם ברוב חנויות האפיה.
וטל, נכון? גם אני גאה בי! איך אני שמחה שאת מעריכה את זה 🙂
אהלן,
רציתי לדעת אם אפשר להמיר את הסוכר הלבן בסוכר חום דמררה (הבהיר יותר..)?
תודה!
היי לימור, אני לא יודעת לומר בוודאות, כי לא ניסיתי, אבל נראה לי שכן, היות שמצד אחד בכל מקרה ממיסים את הסוכר ומצד שני לא אופים אותו אחר כך. זה אמור להיות בסדר.
אני מתה על הדרך שאת כותבת את המתכונים! אובר-פירוט זה ה-דבר! בגלל זה המתכון של המצה בריי שלך יצא לי מושלם בפעם הראשונה, בזכות ההכוונה של כמה דק' על אש גבוהה ומתי להנמיך. תודה!