אני לא חכמה מספיק. לא יפה מספיק. לא רזה מספיק.
אני לא מתכנתת טובה מספיק.
העוגות שלי לא מספיק טובות. אני לא מספיק מנסה לבשל אוכל אמיתי.
הכתיבה שלי לא מספיק מצחיקה. ושנונה. ויפה. ועמוקה. וקלילה.
התמונות שלי לא מספיק יפות. הבלוג שלי לא מספיק מיוחד.
אני לא מבלה מספיק עם האחיינים שלי. אני לא מדברת מספיק עם חברות. אני לא מספיק נחמדה לחבר שלי (לפחות אני מפצה על זה במלא עוגות לא מספיק טובות).
אני לא קוראת מספיק. אני ממש לא עושה מספיק ספורט. אני לא אוכלת בריא מספיק (כאילו.. ממש לא מספיק).
אני לא עושה מספיק בשביל אחרים.
אני לא..
די. מספיק.
באופן כללי, שום דבר לא מספיק. משהו תמיד חסר. אנחנו לא מספיק מזה, אנחנו יותר מדי מההוא.
לפעמים צריך לדעת פשוט להסתפק ב.. מספיק.
העוגות האלה, למשל? הן טובות מספיק.
כמעט הכנתי אותן שוב, אבל קצת אחרת, כדי שיהיה לי מתכון מוצלח מספיק בשביל חודש התמרים והסילאן (כנסו כנסו!!) של “כחומר”.
כמעט הכנתי אותן גם באותו האופן בדיוק, כדי לבדוק שהן באמת טובות מספיק.
אפילו ניסיתי עוגה אחרת, עם לימון ושקדים וסילאן — היא יצאה מוזרה. נחמדה. מוזרה. לא מספיק.
אבל בסוף החלטתי שאני חוזרת למיני עוגות האלה. נכון, הן יצאו קצת לחמנייתיות. מעט דחוסות. לא עוגה קלאסית. אבל הגנאש – וואו. ובכלל.. משהו שם עבד. טעים. כמו לחמניה עם שוקולד – רק יותר חגיגי (ויותר טבעוני).
חוץ מזה, קיבלתי את תו התקן של אחותי, להלן המבקרת הכי גדולה שלי.
שבת בצהריים. רובצים על הספה אחרי עוד ארוחה משפחתית. אני ממלמלת משהו על העוגות הטבעוניות שהכנתי ו.. לא יודעת, משהו שם מוזר. טעים מספיק? לא יודעת. אסף עושה פרצוף, אומר שזה נחמד, אבל קצת כמו לחמניה עם שוקולד.
אחותי פותחת בנאום:
“למה. את. מתעקשת. להעלות לבלוג דברים לא מספיק טובים? את יודעת מה הגישה שלי בנושא הזה”
מסיימת את הנאום. עוברות חמש דקות. טועמת מיני עוגה, לאחר מספר תחנונים מצדי. עיניים פעורות לרווחה. אושר על הפנים. “טעים! בדיוק מה שאני אוהבת!”
בשלב זה אני ישבתי על הרצפה, בצד, תופסת את הראש בבעתה, מושכת שערות וצורחת תוך כדי בכי היסטרי. עכשיו, עכשיו תפסתי מעט בטחון — “אז.. להעלות? מצדיק פוסט?”
“מצדיק!!! אני יכולה לקחת את מה שנשאר? אמא, אני משאירה לך שתי עוגות ולוקחת את השאר, טוב?”
אז תראו, זו לא איזו עוגה אוורירית. או קאפקייקס חגיגיים. אבל זה טבעוני וטעים ושונה (בקטע טוב) והגנאש — למות ממנו.
ובעיקר — אם זה מספיק טוב לאחותי, זה מספיק טוב גם לכם.
***
מיני עוגות סילאן טבעוניות מצופות גנאש שוקולד הורס
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, אבל לא היה לי קמח שיפון, אז שיחקתי עם קמחים אחרים – שיפון, לבן רגיל וקורנפלור. חוץ מזה, שכחתי להוסיף שבבי קוקוס לעוגה, והמרתי את הדבש בסילאן. אז בסך הכל.. אחד לאחד, בול המתכון המקורי.
כמות: שתים עשרה מיני עוגות (בערך בגודל של קאפקייק גדול), או עוגה גדולה אחת בקוטר 22-24 ס”מ
מצרכים:
125 ג’ (1 כוס) קמח שיפון
70 ג’ (1/2 כוס) קמח לבן
35 ג’ (1/4 כוס) קורנפלור
6 ג’ (2 כפיות) אבקת אפיה
גרידה מלימון אחד
85 ג’ (1/4 כוס) סילאן (גם דבש יעבוד)
300 מ”ל (3/4 פחית) קרם קוקוס
1/2 כפית תמצית וניל
קורט מלח
לגנאש
100 מ”ל (1/4 פחית) קרם קוקוס
150 ג’ שוקולד מריר
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מכינים תבנית שקעים/משמנים תבנית עגולה גדולה.
2. מערבבים שני סוגי שמח, קורנפלור ואבקת אפיה בקערה בינונית.
3. מוסיפים גרידת לימון, סילאן, קרם קוקוס, תמצית וניל ומלח. מערבבים בעדינות רק עד לקבלת אחידה, לא יותר.
4. יוצקים את הבלילה לתבנית (אם מכינים מיני עוגות, מחלקים את הבלילה בין השקעים). אופים 35-40 דקות לעוגה, או כ-10 דקות למיני עוגות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים עליו. מצננים.
5. להכנת הגנאש: מניחים קרם קוקוס בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה.
6. בינתיים קוצצים גס שוקולד מריר ומניחים בקערה בינונית.
7. כאשר הקרם מתחיל לבעבע, מסירים מהאש ויוצקים מעל השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות, ומערבבים לגנאש אחיד.
8. מחלצים את העוגה מהתבנית (או תבניות). יוצקים את הגנאש בשכבה עבה וכיפית. בתאבון 🙂
הערות/תוספות/שדרוגים:
- דבר ראשון והכי חשוב — אל אל אל תוותרו על הגנאש! הוא לחלוטין עושה את העוגה. טוב? יופי.
- אגב, אני השתמשתי בשוקולד פרה רגיל, פשוט בגנאש ויצא מטורף. אם אתם רוצים להשקיע בשוקולד איכותי, בכיף. אבל שתדעו, גם עלית עובד מעולה פה.
- לגבי קרם הקוקוס: במתכונים רבים, בעיקר כאשר רוצים להקציף את הקרם, חשוב לקרר מראש ולהפריד בין השכבה הקרמית למימית. פה זה פחות קריטי. ווהו.
- שימו לב: אני השתמשתי בקמח שיפון וחיזקתי בקמח לבן וקצת קורנפלור כדי לעדן את העוגה. היא עדיין יצאה די דחוסה. אתם יכולים להשתמש רק בקמח לבן ולהקליל אותה קצת. בכל מקרה, לא הייתי הולכת רק על שיפון.. אתם עלול לקבל אבן בציפוי גנאש שוקולד. פחות כיף.
- אם אתם תוהים איך קישטתי את העוגות שלי, אז זה סוכר הקוקוס האהוב עלי שאני זורקת על כל דבר בחודשים האחרונים. אפשר להשתמש ב”סתם” שבבי קוקוס או שוקולד מגורר או אגוזים מסוכרים או.. אתם תסתדרו. אני מאמינה בכם.
- אגב, הבלילה מאד דביקה, קצת כמו בצק שמרים שחסר לו מלא קמח. אני אשכרה סיימתי את הערבוב עם הידיים, כי כל הכפות/לקקנים כבר לא שיתפו פעולה. קחו את זה בחשבון, וגם את העובדה שאם מכינים מיני עוגות, ולא אחת גדולה, אולי יהיה לכם הכי נוח לזלף את הבלילה לתבניות עם שק זילוף..
אגב, אם תכתבו ותאמרו את המילה “מספיק” מספיק פעמים.. היא תתחיל להיראות ולהישמע לכם מספיק מוזרה.
טוב, די. מספיק.
13 תגובות
זה נראה כמו פחזניות עם ציפוי שוקולד 🙂 התמונה האחרונה הורסת!
התמונות מהממות! הרבה יותר ממספיק…
אפשר רק קמח מלא? ואפשר שהכמות של הקמח המלא תכסה גם את הקורנפלור, או שזה חובה?
וחוץ מזה, הבלוג שלך לא "מספיק טוב" הוא מעולה!! אני ממש אוהבת לקרוא את הכתיבה שלך, ולראות את המתכונים שלך, תמשיכי כך! 🙂
הפוסט הזה הוא רנטגן למוחם של נשים באשר הן נשים אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב או ההפך 🙂
אבל הפחזחניות (פחזניות + לחמניות) נראות מאד מתוקות (תרתי משמע) וטעימות
גם אני סובלת מתסמונת המספיק (יותר נכון – בלתי מספיק). מביך להודות, אבל לאחרונה יותר משמח אותי להספיק את כל המשימות שהצבתי לעצמי ליום מסוים מאשר לעשות שופינג. אני אדם נורא.
עכשיו החליפי "מספיק" ב- "מדי", ומה יצא?
http://www.youtube.com/watch?v=Q9qAdKDd2kY
אולי זה ווישפול ת'ינקינג, אבל אני קוראת כל מתכון טבעוני כאילו שהכנת אותו במיוחד בשבילי…
לגמרי מספיק בשבילי!
לכל אוהבי העוגיות! (:
נפתחה חנות ממש מגניבה בדיזינגוף 116 בת"א, קוראים לה COOKEEZ, עם קונספט ממש חמוד-
בוחרים שתי עוגיות ממבחר של די הרבה סוגים, וגם גלידה ויוצרים קוקילידה!
סמיילי קמח הרג אותי במקום.
הייתי חוטפת עוגית אחת מהתמונה האחרונה. אבל אחת זה לא מספיק 😉
כל כך מכירה את הלא מספיק… במיוחד למתכונים שאולי יעלו..
אבל את חמודה, לגמרי מעבר לסתם "מספיק", העוגות האלה מעבר לסתם "מספיק" והתמונות.. בכללל!
ביגג לייק!!
את כותבת הכי מצחיק. לזה יש מספיק הוכחות.
את מתכנתת מעולה. תיקנת לי את הבלוג לפחות כמה פעמים!
את הכי מצחיקה שאני מכירה.
את צהובה ושמחה וחמאת בוטנימים.
וגרמת לי לאכול בננות.
ניצחת
♥♥♥
תודה לכולם!!
ליקוש, ב ר ו ר שאני מכינה את הכל במיוחד בשבילך. את תמיד במחשבותיי.
ואנונימי, לגבי הקמח המלא – לא יודעת אם הייתי משתמשת רק בו. גם ככה יש לעוגות/לחמניות האלה מרקם די דחוס, יש מצב שהן יצאו אבן רק עם קמח מלא..